- 2 weeks ago
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1wUskvqx2naxlLG3vQmW3F2ePtG-wQtQc/
לכל השיעורים בנושא אליו ולא למידותיו | הרב מאיר מועלם
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1Y6_17KGDTuV3VHgJeZkqmL5hvTzAxFIK/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=YW6ozCsi-IA
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1wUskvqx2naxlLG3vQmW3F2ePtG-wQtQc/
לכל השיעורים בנושא אליו ולא למידותיו | הרב מאיר מועלם
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1Y6_17KGDTuV3VHgJeZkqmL5hvTzAxFIK/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=YW6ozCsi-IA
Category
📚
LearningTranscript
00:25תודה רבה
00:30שמחבר לנו את שתי הקצוות וגם מתן לנו משמעות למושג אליו
00:40למדנו בפעם הקודמת, למעשה זה שתי שעורים אחרונים
00:45אז בשני שעורים האחרונים שמנו דגש שבסופו של דבר הבחינה שאנחנו אומרים
00:57התנייה שלנו לשם התברך היא בסופו של דבר
01:03מתחלקת לשתי צורות שנקראים אליו
01:08עכשיו, ומתחברים להיות בסופו של דבר בנקודה אחת
01:13וזה מה שאנחנו רצינו להגיע אליו
01:17אמרנו בהתחלה שבאמת אי אפשר להגיד אליו
01:21כי ברגע שאנחנו אומרים אליו באמת
01:25אנחנו לא צריכים שום השתלשלות
01:29שאתה אומר אליו, הוא אין אצלו, כנגדו אין שום מחיצות
01:32אין שום מדרגות
01:35הוא מבין אותך, הוא תופס אותך
01:40בצורה יותר עמוקה ויותר ישירה
01:43ויותר משובחת
01:44מאשר כל דבר אחר בעולם
01:48כי כל מדרגה עליונה
01:51משיגה את המדרגה התחתונה לה
01:53בצורה יותר משובחת מדרגה התחתונה עצמה
01:57אז כל שכן הוא
02:00כי אם אתה, הוא משיג את המדרגה התחתונה
02:03וגם את התחתונה לתחתונה
02:05יותר משובחת מכל אחד מהם
02:07אז למה הוא צריך אמצע?
02:12הוא משיג את, הרי זה הכל בתוך המחשבה שלו
02:15זה הכל מכוחו
02:17זה הכל מתוך המחשבה שלו
02:18זה הכל מתוך המציאות שלו
02:20אז מה?
02:22הוא לא צריך
02:23הוא לא צריך
02:26אין שום מחיצה באמת
02:28שקיימת אצלו
02:31זה כמו שתגיד
02:32אתה עכשיו מתכנן
02:35בית
02:36אתה אדריכל
02:37אתה אדריכל
02:39מספר אחד בעולם
02:41אתה מתכנן בית
02:43בניין עצום
02:44רב קומות
02:45הכי גבוה שעשוי פעם
02:47אתה מתכנן אותו
02:49אתה מתכנן עכשיו איזשהו
02:52קומה
02:52אתה מתכנן שבתוך הקומה
02:54יהיה מסדרון
02:55ואיך זה יסתעף החדרים
02:57ואתה מתכנן שמי חדר
02:59עוברים לחדר
03:00ועד שמגיעים לאיזשהו חדר
03:01באמת המסדרון
03:03והחדרים והקירות
03:04הם לא מחיצה בשבילך
03:06בתוך הראש
03:06שאתה מתכנן אותו
03:08זה הכל אצלך
03:10כי לפני שיש את הבניין הזה
03:11שזה ברור לא מחיצה
03:13אצל הקב' הוא המחשבה
03:15עצמה היא עושה את העולם
03:16זה לא שהקב' הוא מסתכל על העולם
03:19בתוך דבר שהוא באמת חוץ לו
03:23לנו זה נקרא חוץ לו
03:25אבל זה לא חוץ לו
03:27זהו
03:30אז איזה מחיצה יכולה להיות
03:32במציאות של מחשבה שלו
03:34בכי אנחנו יכולים לעשות
03:35מחיצה בשבילו
03:36זה מחשבה שלו
03:37לא יכול להיות דבר כזה בחיים
03:41לכן במציאות הזאת
03:43במציאות של בערכו
03:46פשוט שהמציאות
03:47שזה נקרא
03:48שהוא שומע ויודע את הכל
03:51ומבין את הכל
03:52זה הרבה יותר עמוק
03:54בכל דרגה באופן שאני יכול לחשוב
03:56עד כדי כך זה עמוק
03:58שאנחנו לא יכולים להבין את זה
04:00זאת אומרת אנחנו יכול לראות
04:01שאנחנו לא יכולים להבין
04:03מה זה אומר
04:04שהוא כל כך קרוב אליי
04:08אלא גם אני לא יכול להבין
04:09מה זה אומר שהוא חושב אותי
04:10אני לא יכול להבין את זה
04:12אין לי שום אפשרות להבין
04:15את צורת ההבנה שלו אותי
04:21כי בבחינה של הקדוש ברוך
04:24המציאות שהוא מבין אותי
04:26משיג אותי
04:28או משיג כל דבר אחר
04:31היא השגה
04:33כל כך מוחלטת
04:35כל כך מוחלטת
04:38שהיא בלתי ניתנת להשוואה
04:41לא רק בצורה כמותית ואיכותית
04:46אלא גם מהותית
04:47זאת אומרת
04:47לא רק שההשגה שלו אותי
04:51היא עולה לאין ארוך
04:53מכל השגה של שכל שקיים בעולם
04:56מבחינה כמותית
04:57מבחינת העוצמה של ההשגה הזאת
05:02וגם מבחינה איכותית
05:04מבחינת הפנימיות של ההשגה הזאת
05:06אלא גם מבחינה מהותית
05:08מה זה אומר מבחינה מהותית
05:09שכל דבר שישיג אותי
05:13אז הוא ישיג אותי
05:14באופן שאני אבין
05:16שהוא משיג אותי
05:18באופן יותר
05:19עליון
05:21זך
05:22עוצמתי
05:23מהתחתון לו
05:25אבל אני אבין שעדיין הוא משיג אותי
05:28אני אבין את זה
05:29אני אבין שהוא משיג אותי
05:30זה כמו שעכשיו יהיה לדוגמה שני בני אדם
05:37הם התבננו על
05:44בוא נגיד
05:47יעלום
05:48אחד מתחיל
05:51האדם שהוא מתחיל ללטש יעלומים
05:54ואחד הוא אלוף
05:55בקצוען
05:59הם יפדקו איזשהו יעלום
06:02כמובן שהמומחה הזה
06:04ישיג את היעלום בצורה הרבה יותר משובחת
06:08הוא יבדוק אותו
06:10ויגיד ביעלום הזה
06:11הוא לא שווה, כן שווה
06:13כי הוא מומחה
06:13אבל הגוש שלו שכל פחות
06:17הוא ישיג כי הוא כבו יודע
06:18אבל הוא לא ישיג כמו
06:20אבל עדיין שתי הם משיגים את מה
06:23שתי משיגים את היעלום
06:25זאת אומרת ההבדל ביניהם יהיה
06:26באיכות
06:30וברוחב
06:30של הידע שיש לאחד אל השני
06:34זה
06:34הבדל שאני יכול להגיד
06:36כמותי או איכותי
06:38בכמות של הידיעות שיש לו
06:40באיכות של החדות שהוא נכנס פנימה
06:43אבל הקדוש ברוך הוא
06:44משיג אותנו לא בהבדל כזה
06:46הוא משיג אותנו בהבדל מהותי
06:49ובגלל זה אני גם לא יכול להבין
06:50מה זה בכלל אומר שהוא משיג אותי
06:52אני לא יכול להבין את זה
06:54כי הקדוש ברוך הוא שהוא משיג אותי
06:57הוא משיג את עצמו
07:00הוא לא משיג אותי
07:01במובן שאני מבין
07:03הדבר, בגלל זה
07:05והשגת עצמו זה הוא
07:08כי אין אצלו
07:09השגת עצמו בתור שתי דברים
07:11אני מבין את זה ככה
07:12השגת עצמו זה הוא ממש
07:16כמו שאומרים
07:17אילו ידיעתי ואיתי, הרב הספל בו
07:19מדאו עצמו עצמו דאו
07:21כמו שאומר הרמב״ם, זה השגת עצמו
07:23אז שהוא משיג אותי
07:24הוא משיג את עצמו
07:26שהוא משגיח עליי
07:28הוא משגיח על עצמו
07:32זה דבר שאני לא יכול להבין אותו
07:35הרי בסופו של דבר אני מבין
07:36שהוא משגיח עליי בהשגחה פרטית
07:39אז מה שאני מבין
07:41אני מבין
07:42שהוא משגיח עליי
07:44לפי כל מעשה שאני עושה
07:46בשונה משהו משגיח עליך
07:49כי בגלל זה פרטי
07:51אם לא זה השגחה כללית
07:53השגחה פרטית זה השגחה פרטית
07:55בצורה הכי הכי
07:57וכמובן אם זה השגחה פרטית שלו
07:59זה השגחה פרטית מוחלטת כלפי
08:02ואני מאמין
08:04שגם אליך זה ככה
08:05וככה כל יהודי
08:06ככה כל דבר קדוש ברוך הוא משיג
08:09אבל יוצא שההשגחה הזאת זה השגחת עצמו
08:11הוא אומר ככה
08:14הרמק
08:18בפרק יוטט
08:19כלל א'
08:21זה יוצא בפרק יוטט
08:22עמוד יוטט בספר אצלנו
08:25פחות או יותר איפה שזה מתחיל
08:26ואם היות שאינו
08:30בואו נקרא מההתחלה איפה שכתוב
08:31ואם היות שהקטר נעלם
08:33ואם היות שהקטר
08:35הוא דבר נעלם
08:37ונפלא ונשגב
08:40הרי הקטר זה דבר שאנחנו לא יכולים להשיג
08:45בואו נסביר את זה
08:48הקטר הוא מציין לנו את היודע
08:52לעומת זאת החוכמה
08:54מציין את הידוע
08:57עכשיו מה ההבדל ביניהם
09:00אני
09:02יכול לפגוש אותך
09:05ואני
09:05כשאני פוגש אותך
09:07אני יכול לפגוש שלושה דברים
09:09אני יכול להתייחס בזה בשלושה צורות
09:11אני יכול לפגוש אותך
09:12ולהתייחס רק לעצמי
09:14זה נקרא אני
09:16זאת אומרת
09:17וזה בעיה שקורית בעולם
09:20שאדם מכיר רק את עצמו
09:21פוגש את אנשים
09:22הוא לא פוגש את אנשים
09:23הוא פוגש את עצמו
09:24וזה כמובן
09:25זה המסכל הכי קטן שיש
09:27והכי נמוך שיש
09:27כי הוא חי בתוך עצמו
09:29וככל שהוא יותר ויותר אנוכי
09:31אז זה רק אני ואני ואני
09:34לא משנה
09:35הוא לא שומע אף אחד
09:36לא רואה אף אחד
09:37והכל עשו זה אובייקטים
09:39זה היום ונורא
09:40אבל זה מציאות שקיימת
09:42וזה המציאות שהאדם
09:45לא רואה עולם
09:46הוא רואה את העולם
09:50להיות והעולם שלו
09:52בתוכו
09:53הוא משקף את העולם החיצון
09:54אז הוא לא מזהה שיש הבדל
09:56בין שני הצדדים
09:58ואז הוא
10:00הוא חושב ש
10:01בלי להבין את זה
10:02הוא לא כזה עמוק
10:03אבל הוא חושב שהעולם החיצון
10:06הוא חי בצורה
10:07שהעולם החיצון זה העולם שלו
10:09כי בסופו של דבר
10:10העולם החיצון מתגלה אצלך
10:12בעולם הקטן שלך
10:13ואז הוא חי בת העולם שלו ואת העולם החיצון
10:16בתוך העני שלו
10:18אז כל המצל זה רק
10:20דרכים להשיג דברים
10:21וזה המציאות הכי רעה שיש
10:23כאילו זה פה מתחיל הרוע
10:25כי ברגע שאתה
10:28לא מזהה
10:31נשמה מולך
10:32אז ברגע שאתה מסתכל עליה
10:34בצורה שאתה רואה על עצמך
10:35אתה פשוט מעיין אותה
10:37אתה הופך אותה להיות בערך שלך שום דבר
10:40ופה יש סכנה גדולה
10:42לגבי המסקנות וההשלכות של זה
10:44וזה הנחש
10:45זה המציאות האנוחיות הגדולה ביותר שיש
10:48ומובילה
10:49היא השורש לכל הבעיות
10:51אצל האדם
10:53אז זה המציאות שאדם תופס אני
10:55אבל ברגע שאדם תופס אתה
10:57זה מציאות לא פשוטה בכלל
10:58זה הדבר עמוק מאוד
11:00כי ברגע שאדם יכול להגיד אתה
11:02אבל הוא לא תופס באמת אתה
11:04הוא עדיין תופס אני
11:06כדי לתפוס במציאות של אתה
11:08אתה צריך להיות מחובר
11:11למציאות של הנוכח מולך
11:14בצורה כזאת
11:15שאתה לא תפס את העני שלך
11:17אתה לא חושב על העני שלך
11:19כי אם אתה חושב על העני שלך
11:20עדיין תפס אותו בתור עני
11:21זאת אומרת, עדיין תפסת אותו בתור עני שלך
11:25שמתבונן באיזשהו משהו
11:26ונותן לו איזה יחס, איזה משמעות
11:28אבל זה אתה נותן אותו
11:30אבל לתפוס באמת אתה
11:32זה כאילו איזה חיבור שאתה תופס
11:34כאילו מתחבר לעני שלו
11:36לא מתחבר לגוף שלו
11:37או לא מתחבר לצורה שלו
11:39או להבנה שאתה מבין אותו
11:40אלא כי זה עדיין אני
11:42כאילו כמה שתכניס הרבה שכל
11:44בעניין זה עדיין יהיה אני
11:45מתי זה נהיה אתה?
11:47שאתה מצליח להתחבר
11:49לפנימיות שלו באמת
11:51לא על ידי מחשבה, לא על ידי התבוננות
11:53על ידי ממש חיבור
11:55החיבור הזה הוא חיבור דק
11:57הוא דק מאוד
11:59שנקרא אתה
12:00כי כל הדבר שאני אנסה להתחבר לשני
12:03על ידי מחשבה, חיבור, רגש
12:05זה עדיין יהיה אני
12:07אפילו בדרגות מאוד גבוהות של חיבור
12:09זה עדיין אני
12:11זה הופך להיות אתה באמת
12:13אני ממש באמת, כאילו בצורה נקייה
12:14מתי שהחיבור הוא ללא
12:17שום שכל
12:19במובן שאני אומר לא שכל, הכל לא שאין לך שכל
12:22יש לך שכל גדול מאוד
12:23אבל אתה לא מלביש משהו מהשכל שלך
12:25על המציאות של השני בשום צורה
12:27אלא רק מפגש
12:30וחיבור עמוק של חיות
12:31בין שלכם
12:33החיבור הזה, דרך אגב הוא לא חייב להיות
12:36בן אדם לבן אדם
12:37הוא יכול להיות גם בן אדם לבעל חיים
12:40גם בן אדם לעץ
12:41אדם יכול לתפוס
12:43את הנקודה הזאת של החיבור
12:45וזה פשוט צריך לתפוס, זה דבר שזוכים בזה
12:48שפתאום אתה
12:50אדם קולט, מתחבר
12:52למציאות החי הסביב
12:54בצורה אמיתית כל כך
12:56שהוא פוגש
12:57כאילו, הוא פוגש מציאות, לא כאילו
13:00הוא פוגש מציאות שהיא זההה לו
13:02ממש, הוא רואה את
13:04הזהות הזאת, הוא רואה
13:06את המציאות החיה
13:09של אותו בחינה
13:10הוא לא חושב אותה בתור דעה
13:13בתור דעת
13:14הוא פשוט מחובר אליה, מתחבר אליה
13:16רואה אותה
13:17ואז היוצרת בין שני הבחינות האלה
13:20שפה
13:21בלי דיבור
13:23זאת אומרת, החיבור הזה יוצר
13:25במפגש הזה
13:26שהוא כל כך עמוק וחזק
13:28שהוא למעשה נקרא
13:30קוראים לזה אהבה
13:31החיבור הזה יוצר מפגש
13:34עמוק וחזק
13:37שלמעשה
13:38העני שלך
13:39הופך להיות
13:40בסך הכל חצי
13:43מהמפגש
13:45אתה מבין את זה
13:46שאתה למעשה חצי מהמפגש הזה
13:49ולא כל המפגש
13:51ואז העני שלך
13:52ואז כל ה...
13:54ואיך זה בא לידי ביטוי?
13:55איך אתה יודע שאתה עסקת את זה?
13:57ברגע שהעני שלך
13:59הוא הופך להיות...
14:00מה זה כוון החצי?
14:02הוא רק כלפי אתה
14:05כאילו רק אתה מתגלה
14:06אתה ממלא
14:07את המציאות שלך
14:09ועני שלך ממלא את המציאות שלו
14:12ואז יוצא שאתה באמת פוגש אותו
14:14כי אז כל החלקים שלך עובדים נכון
14:16כל הצינורות ההכרה שלך
14:19והנשמה שלך
14:20וכל החיבורים שאתה בנוי אליהם
14:22עובדים נכון
14:23כי אז אתה באמת פוגש
14:24אתה סוף סוף לא פוגש את עצמך
14:26כי אתה מבין שאתה לא הכל
14:28כי אם אתה הכל אתה בולע אותו בתוך המציאות שלך
14:30למה כל זה לא הוא? בגלל שאתה מבין שגם אתה פה
14:34כאילו אתה פוגש עכשיו בן אדם נוסף
14:36אתה מבין שאתה גם אתה בתוך התמונה
14:38אבל אתה צודק
14:40שמה שממלא לך
14:42שמה שממלא לך את ההכרה כולה
14:44זה הוא
14:45זאת אומרת מבחינת המפגש
14:47הוא המרכז, לא אני שלך
14:50זה אתה צודק, זה כאילו הכל הוא
14:51אבל אתה יודע
14:55שאתה יש לך פה אני
14:56אתה לא נהלם לך אני שלך
14:58אז אתה מבין שזה חיבור של שתיים
15:00כן, כאילו חצי
15:02זה שתי חיבורים
15:04ושתי כיוונים
15:06זה נקרא אתה
15:09שהמציאות היא
15:10חיבור חיה שאתה
15:12פונה ואומר לה אתה
15:14אבל יש מציאות נוספת
15:16שהיא נקראת הוא
15:18מה זה הוא?
15:20המציאות של הוא זה מציאות
15:22שאני יודע
15:24שלמרות שאני התחברתי
15:26ואני פוגש את זה בצורה
15:28הכי חיה ואמיתית
15:31את המציאות
15:33של אתה
15:35זה שאני עומד מולי
15:36אני יודע שיש בתוכו פנימיות
15:38שאני לא יכול להשיג אותה
15:39אני יודע את זה
15:41זאת אומרת, אני יודע שהחיבור הוא עצום
15:43והחיבור הוא אחד, והכל אחד
15:45אבל אני יודע שיש משהו
15:48שלעולם אני לא יכול לתפוס אותו
15:49אצל השני
15:51וזו הבחינה הנשמתית שלו
15:52זה בחינה פנימית פנימית
15:55שאני יודע, בוודאות אני יודע את זה, כי אני יודע
15:57שזה שלו, זה לא משהו שאני יכול
15:59לתפוס אותו, כי זה הנקודת מבט שלו
16:01אני יכול להתחבר
16:03למציאות הגלויה, אבל את המציאות שנקראת
16:05הוא, אני לא יכול להתחבר אליה
16:06אני יכול להתקרב אליה
16:09אני יכול לאהוב אותה, אבל אני לא יכול להיות
16:12אותה
16:12ולכן חיילות גם מציאות שנקראת הוא
16:15שהיא מציאות שהיא נעלמת
16:17בתכלית, ולמה היא נעלמת בתכלית?
16:19לא בגלל הגובה של ההשגה שלה
16:21בגלל שהיא מתבוננת כמו שאני
16:23מתבונן, ואותה אני לא יכול להשיג
16:26אני לא יכול לתפוס
16:27את הנקודה של המתבוננת
16:29הבנת? כי זה נקודה שלו
16:33ולכן המציאות הזאת
16:34לעולם לא נתפסת אצלי, ולכן היא נקראת עין
16:39ואז יש לי שלושה בחינות
16:40יש לי עתה ויש לי עין
16:42שזה הוא, אני עתה והוא
16:44זאת אומרת המציאות של העין
16:46זה מציאות
16:48פנימית דקה
16:50ונעלמת ביותר
16:51שזה נקרא הו
16:53אני קורא לזה הוא
16:55ככה אני קורא לזה, ככה אני פעונה לזה
16:58וזה נעשה מה זה
16:59זה היה יודע
16:59זה היה בחינת המשכיל הפנימי
17:02הפנימי שבו, לא משהו קורא לעצמו אני
17:06אלא משהו
17:07שאפילו אני לא תפס במקום הזה
17:09משהו שהוא פנימי
17:11פנימי אצלו החיות הבסיסית
17:14הפנימית שלו
17:14שבה הוא מתמונן על העולם
17:16שהיא שלו, וזה מה שעושה אותו חי
17:19ובגלל זה
17:20בגלל המציאות הפנימית
17:22הזאת, אני קורא לו חי
17:25זאת אומרת, אם לא
17:26את המציאות הפנימית, אז זה כמו שאני
17:28יתפוס, יסים לי שני בני אדם
17:32אחד מהם
17:33יהיה
17:34שתיים נראים לו אותו דבר ונראים לו אותו דבר ושחקים
17:36שתיים עודים משחק שאחמט
17:39רק אחד יהיה רובוט
17:41אבל אסור אותו
17:42בנצועה מושלמת
17:44ואחד יהיה בן אדם movיתי, מה יהיה
17:46הבדל ביניהם? ה discreet
17:47מבחינת המפגש הם יראו לו אותו דבר, נגיד אסור אותו ממש מושלם
17:50את הברזל הזה, אבל הברזל הזה
17:53אין לו מציאות של נשמה, אין לו
17:55נקודה פנימית, אין לו, אי אפשר לעשות
17:57לו, יהיות וזה
17:59אז המציאות, אז אני
18:01קורא לו, אז מה המשפט שיצא לי מהראש?
18:03שמע, זה לא דבר חי
18:05אפילו שהוא יורא חי, זה לא
18:07דבר חי, למה הוא לא דבר חי?
18:09כי אין לו את ההכרה הפנימית הזאת
18:12מתי אני קורא
18:13לזה חי? מתי שיש לו את זה
18:16זה החיות
18:17ובגלל זה חי החיים
18:18הוא המציאות הפנימית ביותר
18:21מה הכוונה? אנחנו אמרנו
18:23שהמציאות, שלושה דרגות
18:25פנימיות מאוד שיש
18:27בראשית נקרא שלוש ראשים
18:29אנחנו דברים בערכנו
18:31אבל זה גם גבוה מלגבוה עובד ככה
18:32זה חייב לעבוד ככה כי ככה אנחנו עובדים
18:35הרי אני בסופו של פוגש
18:36מישהו, משהו שהוא תואם לי
18:38בגלל זה אני יכול לפגוש אותו
18:40ולכן בגלל זה הקב' הוא מתגלה לי
18:43ככה, בגלל זה
18:44אליו ולא מידותיו, זה עדיין
18:46אהיה מציאות שאני פונה אליו כמה
18:48שאני אגיד שזה אליו, עדיין זה מציאות שתואמת
18:51את המבנה שלי
18:53היא אוהבת ותואמת
18:54את המבנה שלי, אז בסופו של דבר
18:56את מי אני לא איבנים לעולם
18:58את המציאות שלו, כי תמיד אני אפגוש לו
19:08שאימנו יוציא כל המחשבות
19:15וכל הישתלשאולות
19:16זה החוכמה
19:17אמרנו את זה מזמן לפני איזה
19:2030 שיעורים, זה שיעור מספר 10
19:22פחות או יותר, ואמרנו יש את רצון
19:24הרצונות
19:25רצון הרצונות זה הבחינה של, הבחינה העליונה
19:28ביותר ששם מתגלה, הגילוי הראשון
19:30של הרצון, הרצון שמתיב
19:32לכל
19:34וגם מקבל את הרצונות
19:36של כולם
19:38את הבקשות, את הצרכים של כולם
19:40כמו צינורות שמופנים אליו
19:42זאת אומרת הוא גם
19:45כלפי התחתונים
19:46הוא מתים, וכלפי העליונים
19:48הוא מקבל, שזה למעשה
19:50הקטר, זאת אומרת הרצון של הרצונות
19:52זה הרצון הראשון שכל הרצונות
19:54מחוברים אליו
19:56עכשיו מה מבטא רצון
19:58רצון מבטא
20:00את הבחינה
20:04המחשבתית
20:07שנובעת
20:08מאותו מקום שאני לא יכולה לקרוא לו בשם
20:11כאילו
20:12הוא מבטא איזשהו
20:14משהו Federal
20:15בגלל המני קורא לזה חירות
20:16כי זה מבטא את המקום הזה
20:18שהוא באמת הפנימיות שלי
20:20ואני יודע שבפנימיות הזאת
20:22זה לא סתם רצון
20:23יש מישהו שם
20:25יש נשמה
20:27יש למחשבה
20:28הרצון מבטא אותה
20:30הרצון, czy למה הם מבטא אותה?
20:31כי
20:31הרצון הוא
20:33הוא מתגלה
20:34הרצון הוא לא דבר שהוא
20:35אני לא אורuzu
20:37אני רוצה
20:37הוא פשוט רוצה
20:38אני רוצה לדבר
20:39זה יוצא
20:39אני רוצה לעשות
20:41זה פשוט יוצא
20:42זה פשוט מבטא אותה
20:44ובגלל שזה מבטא אותה
20:46בצורה שהיא יכולה
20:48לנוע איך שהיא רוצה
20:49אז אני מבין שהוא מבטא את החירות הפנימית
20:52הזאת שלה
20:53אז יוצא שה... אבל עדיין הרצון
20:56למרות שהוא באמת אין דבר שמבטא
20:58את המציאות הזאת
21:00הפנימית של
21:01אותו משכיל נעלם, אותה נשמה
21:04אין דבר שאתה מבטא יותר מהרצון
21:05כי גם המחשבה שלי
21:07היא עדיין לא פנימית כמו הרצון
21:10כי היא חושבת את הרצון
21:11היא חושבת מה אני רוצה
21:14היא עדיין משהו... הרי מה המחשבה עושה?
21:16המחשבה זה משהו שמקפיא חיות
21:18רצון זה מבטא חיות
21:21שאני חושב
21:22אני חושב חושב את העולם
21:24אני למעשה עושה כמו מצלמה רוחנית
21:26אני פשוט מקפיא
21:28את העולם, בגלל זה אני יכול לחשוב אותו
21:30אני שם אותו בתוך מושגים
21:32אני שם אותו בתוך גדרים
21:35נכון שזה גדר מחשבתי
21:36אבל זה עדיין גדרים, זה גדר
21:38זה גדרים, זה מושגים
21:40אני מצמצם ומכניס כל דבר לאיזושהי
21:42למה נותן לו משמעות
21:43באיזשהו אני סוגר אותו
21:46באיזשהו מבנה
21:48אז במינים, בסוגים, בכל מיני צורות
21:50אני מקטרג אותו, אני מקטרג אותו
21:52כדי שאני יכול להבין את הדברים
21:54אז המחשבה היא ברור לנו
21:56שהיא בסופו של דבר
21:57דבר שהוא יושב על החיות
22:00אבל הרצון אני מבין אותו
22:02באותו דבר שמבטא לי את החיות הזאת
22:05ולכן אנחנו אומרים
22:06שהפעולה של המקום הזה
22:08הפנימי הזה
22:09נקרא רצון
22:11זה הסיבה שאנחנו אומרים קטר זה רצון
22:14לא שקטר זה מת רצון
22:15קטר זה לא, קטר זה היודע הפנימי הזה
22:18גם להגיד יודע
22:19זה לא מבטא אותו ממש
22:21אבל זה מבטא שהוא בעל עצם
22:24להגיד יודע
22:25ולהגיד רוצה זה כמעט אותו דבר
22:28למה? כי זה לא בא לבטא
22:30את הרצון או את הידיעה
22:31זה בא לבטא את זה שהוא בעל
22:34רצון ובעל ידיעה
22:35אני מבין שיש שם מישהו
22:38אני לא יודע
22:39כן
22:43נכון
22:44הרצון ידיע משestensי מחדשני
22:46אבל מה שאני אנסה לומר את זה
22:47זה מבטא
22:48כשאני אומר קטר שהוא פנימי
22:51אני לא מתכוון לזה שהוא פנימי
22:52בגלל שהוא רצון
22:54או בגלל שיש לו דעת
22:55בגלל שהוא מישהו
22:57הוא עצם
22:59שיש לו
23:01תכונה שנקראת רצון
23:03שנקראת דעת
23:04זאת אומרת, מה שמייחד אותו, זה לא המילה רצון, זה המילה רוצה, מה שמייחד אותו זה לא המילה דעת, זה
23:14המילה יודע, זאת אומרת, עצם היא אותו נושא של המציאות הזאת, שנקראת דעת, שנקראת רוצה, שנקראת לא משנה מה, אז
23:22זה מה שמייחד אותו, בגלל זה הוא נקרא נשמה,
23:25הבנת מה אני רוצה לומר?
23:26ובגלל זה אני אומר שאם יש לו את הבחינה הזאת
23:29אז הוא חי, לאותו אדם
23:31אז החיות היא מציאות
23:33פנימית ביותר
23:35שאני לא יכול לתפוס אותה
23:37אני לא יכול לתפוס אותה כי גם מה שאני תופס בה
23:39זה רק הגילוי של הבחינת רצון
23:43אז עכשיו זה קטר
23:45עכשיו הבחינה הזאת
23:47הפנימית הזאת
23:48שנקראת קטר
23:49הוא אומר שעדיין
23:51למרות שהיא כל כך פנימית
23:53וכל כך נעלמת עדיין אני יכול
23:55לתאר אותה לפי
23:57הגילויים שלה שזה נקרא התיקונים שלה
24:00ואז היא מתגלה
24:01לי גם כן בסופו של דבר
24:03שיש לה צורת אדם
24:05כי גם במצויות העליונות
24:07ביותר אנחנו מתארים את הפרצופים
24:09העליונים ביותר בצורת אדם
24:11להפך הם אדם הכי מושלם
24:14אנחנו מתארים את אריך
24:15בתור צורת אדם שלם
24:17פרצוף אריך הנפין הוא מתואר
24:19שהוא מבריח מהקצה לקצה של כל עולם
24:21כי הוא צורת האדם המושלם
24:24אני לא מתאר אותו לדוגמה
24:26שער הפרצופים כמעט כולם
24:28אני מתאר את הדדים שלהם
24:31בתוך דדי בהמה
24:32אני מתאר אותם בצורות יחסית קצת מוזרות
24:35הצורה המושלמת שנראה את אדם זה אריך
24:38או אדם קדמון שהוא למעשה פרצוף אריך
24:40בעולמות
24:41או וכך הלאה
24:43או אפילו אור אין סוף לפי הלשם
24:45שהוא אריך של הגילויים
24:46זאת אומרת תמיד האריך יהיה צורה מושלמת
24:49המקום הפנימי הזה
24:50אז הוא רוצה להגיד פה הרמק
24:52שאפילו אם אנחנו מדברים על הקטר
24:54שהוא הדבר הנעלם והנפלא והנשגב
24:58עדיין זה בערך של נברא
25:00זה עדיין יש לו ערך של נברא
25:03זה עדיין ערך של מציאות שאני מבין אותה
25:06אפילו שאני לא משיג אותה
25:07היא עדיין צורת אדם
25:09היא עדיין צורת אדם
25:11היא עדיין צורה פנימית שורשית נעלמת
25:14של מה שאני רואה בגלוי
25:16אם כל זה
25:17יורשם רשימה
25:19זאת אומרת, מה זה רשימה? הכוונה
25:21יש איזה רשימות לגביו בסוד תמונת תיקוניו
25:24יש אפשרות להשיג
25:25איזה רושם ממנו
25:27בגלל התיקונים שלו, מה זה תיקונים גילויים
25:30תיקונים, הכוונה
25:32בקבלה, לא הכוונה
25:33שהוא צריך
25:35תקן אותו, אלא
25:37זה כמו התקנים
25:39תיקונים זה כמו התקנים
25:41זאת אומרת שיש לו דברים שיש לו התקנים
25:44שדרכם הוא משפיע
25:46הבנת? כאילו למה?
25:47כי למה הוא צריך תיקון? למה כל דבר צריך תיקון?
25:49למה כל דבר הוא תיקון, תיקון, תיקון?
25:51כל דבר נשבר? כל דבר צריך תיקון? למה צריך תיקון?
25:54הסיבה היא בגלל
25:56שהיות והקטר
25:57הוא שלם לפני עצמו
25:59חסר לו רק דבר אחד
26:01בגלל השלמות שלו, היה חסר לו דבר אחד
26:03בגלל זה צריך לתיקונים
26:04מה היה חסר לו? היה חסר לו את האופן להשפיע על השני
26:07כי בשלמות שלו לפני עצמו
26:09הוא סרגו בתוך עצמו
26:10אז מה שעושה התיקון
26:12זה עושה את הצינורות של הזקן
26:14של כל הניקבים
26:16הוא עושה את זה כדי שהוא יכל להשפיע
26:18מהגובה העצום שלו
26:20למישהו אחר
26:21אז תגיד למה הוא צריך להשפיע? בגלל שכל המהות
26:25של הבריאה הזאת
26:26זה ההשפעה
26:27כל המהות של הבריאה זה הטווה
26:30אז יהיו דבר המהות של הבריאה זה הטווה
26:32אז הוא נקרא לא מתוקן
26:34כל עוד אין לו את הבחינות האלה
26:36שהוא משפיע על זה שמתחתיו
26:37אז לכן נקרא שמתקנים אותו
26:40מתקנים אותו כדי שיהיה
26:42ממש את התכלית של זה
26:44בא לעולם בכלל. לא שמתקנים אותו
26:46כי הוא לא מתוקן
26:48לא, הוא צריך להיות מתוקן גם
26:50במה הוא צריך להיות מתוקן?
26:52כן, אבל הוא משולל, הוא שלם
26:54הוא שלם בתור עצמו
26:56אבל בתור נברא
26:58הקב' כולם עשה את הבריאה
27:00שהשלמות האמיתית של הבריאה תהיה בזה שאתה מטיב
27:03זאת אומרת
27:04אם אתה לא מטיב, אתה לא מקיימ�
27:06אתה לא שלם
27:08אם הקטע סגור בתוך עצמו
27:10אז הוא כולו בתוך המוחז תימרה שלו
27:13בתוך הרצון שלו, בתוך הפנימיות שלו
27:15הוא לא יכול לקיים את העטבה
27:16אם אין לו את התיקונים
27:19להטיב לתחתון ממנו
27:21אין לו את זה
27:22הוא חי בתוך המציאות שלו
27:23אז הוא לא נקרא שלם
27:24כי כל המהות של הבריאה הזו יש תלשלות
27:27אז הוא לא שלם
27:28הוא יהיה שלם רק מתשתסיף לו את האפשרות להשפיע
27:33אז הגילויים האלה שלו נקראים תיקונים
27:35כי עכשיו יש תיקון כזה בעולם שמאפשר לתחתון לקבל ממנו
27:41ובזכות זה שהתחתון יקבל ממנו הוא יקבל יותר
27:47אז עכשיו יהיה מציאות של מ� wprowad, בזכות זה שיש לו תיקונים
27:51אז למרות שאני קורא לזה כאילו התקנים
27:54כי בסופו של דבר זה היה כבר לתקן את האפשרות שהתחתון יכול לקבל ממנו
27:58זה גם למעשה תיקון בשבילו
28:00כי בזכות זה שהוא עכשיו יכול להשפל התחתון הוא בעצמו נשלם
28:06זאת אומרת יש לו שלמות אחת לפני עצמו
28:09ויש לו שלמות עליונה יותר
28:10בזה שהוא שותף עכשיו למציאות של ההשפעה
28:13כן אבל זה לא יחיד ככה
28:15זאת אומרת כל המהות של העניין
28:17של התיקונים זה היה אחרי שהיית שבירה
28:19זאת אומרת המציאות של התיקונים
28:21היא מציאות שהיא באה לידי ביטוי
28:22בזמן שאחרי שהיה שבירה
28:24אז הקדוש ברוך הוא בא ותיקן את הדבר
28:26עשה תיקונים
28:27אז הוא אומר הקטר מתגלה בתיקוניו
28:31ובזכות זה שהוא מתגלה בתיקוניו
28:33למרות שאנחנו באמת
28:34גם לע algae תיקונה הוא לא תופסים מנו כמעט
28:36מאומה, אלא רשימה
28:37דקה מן הדקה, כי אנחנו לא יכולים
28:40נתפס אותו באמת, אבל עדיין הוא
28:41מתגלה בתיקונה ואני יכול להסביר אותה
28:43בתור מה, בתור צורת אדם
28:46כי באמת, יהיו והוא רק
28:48מתגנה ברושם של תיקונה, כמו שהוא
28:49מסביר בהמשך של הספר
28:51וגם בערי, אנחנו רואים שהיא אפשר באמת
28:53לדבר על המקום הזה, זה נקרא עין
28:55אבל עם כל הכבוד, כמה שזה נקרא עין
28:57תראה כמה הוא כותבים על тебя במקום הזה
28:59כותבים אותו מה שכותבים לפוצופים אחרים
29:02הלשם לקח את המהות
29:04את העניין הזה של אק ושל קטר
29:06הוא כתב עליו ספר כזה אובי
29:09כמעט כל הלשם מדובר
29:10על איך אק נראה, איך אתה יודע איך אק נראה
29:12יש כאלה חשבים שאומרת יודע
29:14הוא מתייל שם, איך הוא לא כתוב את זה
29:17ברי, למה? בגלל שמבינים
29:20שמהגילוי שהוא מתגלה
29:21אני יכול לדעת את כל
29:23שזה הענפים שלו, אני יכול לדעת את השורש
29:26למה? כי בגלל שעדיין יש לו מה
29:28חייב להיות לו צורת אדם
29:30כי ברשימה של תיקוניו
29:33הוא מתגלה כפי משהו
29:34הבנת? אז הגילויים שלו
29:38מגלים אותו
29:39אז הוא אומר, הקטר אם יהיות שהוא
29:42נעלם ונפלא ונשגב
29:44אם כל זה יהושם ברשימה
29:46בסוד תמונת תיקוניו
29:47כאשר יתבער בין רואי בעזרת השם
29:50וגם כן נכלל בכלל
29:52מספר עשר ספירות
29:55ואם יהיות שאינו בשם
29:57כאשר יתבער בין רואי
29:59ובין השם
30:00עניין הרשימה הוא מציאות הפעולות
30:04שהוא פועל הערכים הגמורים
30:06זאת אומרת, מה מתגלה לנו אצל הקטר?
30:09מתגלה לנו אצל הקטר שהוא פועל את הערכים הגמורים
30:17זה אומר
30:19שהפעולה הנשגבת ביותר שיש בבריאה
30:22זה רחמים
30:25לא חוכמה, לא בינה
30:27לא חסד
30:29לא דין
30:30רחמים
30:31אני צריך להבדיל שחסד ורחמים יש דברים שונים בתכלית
30:35חסד זה פעולה
30:40עיוורת
30:43נמוכה
30:45שמציינת רק התפשטות, לא מחשבה
30:48דין
30:50סליחה
30:51ככה גם הדין
30:53רחמים זה פעולה
30:56עמוקה ופנימית
30:57ביותר שיש בכל הבריאה כולה
30:59ובגלל זה הקטר הוא רוח הרחמים
31:01הגילוי שמתגלה ממנו
31:03זה לא רק שיש לו מציאות פנימית
31:05זה מציאות שיש
31:07ולא רק שיש לו רצון
31:09אלא שיש לו רצון להטיב
31:12ולמה?
31:13בגלל שכל המהות שלו זה רחמים
31:15עכשיו כדי שיהיה לך מציאות של רחמים
31:19אתה חייב ש...
31:20איך אני יודע לקטר דברים?
31:22בגלל שאני יודע שבאים לנו רחמים
31:23אז כדי שיהיה לו רחמים
31:26חייב שיהיה לו
31:27גם חוכמה בינה ודעת
31:29חיה
31:31כי אם עכשיו יש לו רק פעילות של חסד
31:34אני יכול להגיד חסד לא צריך שום חוכמה בינה ודעת
31:36חסד, כל המהות של חסד
31:38בצורה תאורה, זה התפשטות
31:39זה חסד
31:41הוא לא צריך שום חוכמה, שום בינה ושום דעת
31:44חסד זה, משל של חסד
31:45זה כמו שנוקח צינור של מים
31:47ואני משפריץ ככה על הגביש
31:49ואיפה שאף אף
31:50חסד, או אפילו צינור של אוויר
31:53שהתפזר הרוח איפשהו רוצה
31:55כי כל המהות של חסד זה התפשטות
31:57לא יותר מזה
31:58חסד זה תיאור של פעולה
32:01חסד זה לא תיאור של
32:03של מהות בעלת שכל
32:05לא, זה רק תיאור של פעולה
32:07זה רק ההתפשטות
32:08דין זה תיאור של פעולה הפוכה מזה
32:11צמצום, עצירה של ההתפשטות
32:13אז דין זה בסך הכל עצירה
32:16זה אפילו לא מציאות של משהו
32:17זה רק בלימה של החסד
32:19אני יוצר אותו
32:21זהו
32:22לא חייב להיות מישהו אפילו בזה
32:24זה יכול לפעול בצורה גשמית
32:28כמו אבן שעוצר מים
32:30וחסד זה מציאות של התפשטות
32:32אבל רחמים
32:34זה מציאות שמחייבת
32:36רחמים זה לא מיצוע בין חסד לדין
32:38זה טעות
32:42חסד ודין
32:43הרחמים באים לידי ביטוי
32:45נראים
32:46הם מתגלים בעולם בתור מיצוע של חסד ודין
32:49למה?
32:50כי רחמים זה מישהו בעל שכל
32:52שרוצה להטיב לבן אדם הזה
32:55ואז בשונה מהחסד והדין
32:57הוא חייב להכיר
32:59את הבן אדם שעומד בונו
33:00בצורה עמוקה פנימית ביותר
33:03עכשיו כדי שהרחמים
33:05יהיו אמיתיים
33:06ונכונים
33:08הוא חייב להכיר אותו ברובד
33:09ככל שהוא יותר יכיר
33:11רבדים פנימיים
33:12אז רחמים יהיו יותר מדויקים
33:13כי הוא יודע איך לרחם עליו
33:15ואז הוא יביא לו את המיצוע
33:17בין חסד ודין
33:18מדויק יותר
33:19יוצא שזה השכל
33:21העמוק
33:22והגדול ביותר שיש
33:24כי הדרגת ההכרה שלו
33:26את המציאות של הזולת
33:28היא ככל שהוא רחם יותר גמורים
33:30זה דרגה מוחלטת של הכרה
33:33ובגלל זה הכתר מכיר באופן הפנימי ביותר את כולם
33:36עד כדי כך
33:37שהוא יודע את הרצון הפנימי
33:39בדיוק מה נתת לו
33:41ולכן רחמים זה חייב להיות חוכמה בינה ודעת
33:43כי כל המהות שלו זה להכיר את השני
33:47וגם לדעת את המיצוע הנכון בין חסד לדין
33:50וגם שיהיה לו את הרצון להטיב לו
33:53אז אין דבר תגובה מרחמים
33:55אז הוא אומר שהכתר
33:57הוא פועל את הרחמים הגמורים
33:58זה אני יכול להגיד על הכתר
34:01אבל אני לא יכול להגיד את זה לאינסוף
34:02והרי הוא ידוע הפעולה זאת
34:04אם היותו מייחד לעצמו
34:07משאר הספירות כאשר יתבהר
34:09אמנם אינסוף
34:10לא יורשם ברשימות הרחמים
34:14ולא בשום רושם פעולה
34:17היות רחמן או כיוצא בזה
34:20למה?
34:21כי אני לא יכול להגיד רחמים גמורים
34:23על האינסוף
34:23כי אין שום פעולה באמת
34:26שאני יכול לדבר על האינסוף
34:27אני יכול להגיד שבקטע
34:29מתגלים הרחמים של האינסוף
34:31אבל אני לא יכול להגיד עליו בתור רחמן
34:34כי המציאות של האינסוף
34:36אין אצלו ריבוי
34:37אין אצלו מציאות של פרטים
34:39אין אצלו כוחות
34:40זה רק הוא
34:41אז אני לא יכול להגיד עליו רחמים
34:45אני לא יכול להבין את זה אפילו
34:48למה?
34:49כי כדי שיהיה לי רחמים
34:50אני צריך ללתבונן בשני
34:53ולרחם עליו
34:54אבל הוא שהוא חושב אותי, הוא חושב את עצמו
34:57המציאות שלו היא מציאות שאני לא יכול לתפוס אותה
34:59בגלל זה אין לה רחמים
35:00כי אין לו למה לרחם
35:03אבל הרחמים באים ממנו
35:05בגלל זה יש לנו קושי להבין את זה
35:09לכן הרחמים, הוא אומר
35:11אמנם האינסוף לא יהיו שם ברשימות הרחמים
35:13ולא בשום רושם פעולה
35:16להיות רחמן או קיוצא בזה
35:17אם כן אינו רשום מסומן
35:20ואם איות שאינו אפילו ברשימה
35:23זאת אומרת אין לי שום פן לתפוס באמת בו
35:27אם כל זה כל הנמצאות
35:29כולל הרחמים של הקטר
35:31יצאו ממנו
35:32והוא בעצמותו כוללם
35:35ואינם ממנו על צד הריבוי
35:38שאם כן חז ושלום ירו ריבוי כדי פירשנו
35:42זה לא שמגלים עכשיו בו כל מיני כוחות חז ושלום שיש בו
35:46לא, אמנם הן מיוחדות בעצמותו
35:50והוא ועצמותו זה דבר אחד
35:53ואינו מקבלם מזולתו
35:56אלא כולם מחודשות מכוחו
35:59ואינו יודע מצד עצמם
36:03למה? כי הוא יודע אותם מצד עצמם
36:05ולכן יעמר החם עליהם
36:07אנחנו אומרים
36:10הקדוש ברוך הוא
36:13אין לו רחמים
36:15צריך להבין לזה אומר
36:16לא, הקדוש ברוך הוא אין לו יפעלות
36:18אין לו רחמים
36:19אין לו שנאה, אין לו כעס
36:22למה אנחנו אומרים את זה?
36:23בגלל שאין לו יפעלות מצד מישהו אחר
36:26זה לא יכול להיות
36:27כי הוא לא מתחכה מזולתו
36:31אין משהו שהוא זולתו
36:34שיכול לגרום לו להתחכם
36:35אז אין דבר שמתחדש אצלו
36:38לכן במציאות שלו
36:40אין דבר שאני קורא
36:42זה נקרא כאילו אין לו רחמים
36:44כי אין משהו שמורר את הרחמים שלו
36:47אבל המציאות שלו
36:49אבל כל הרחמים שבועלם
36:50באים ממנו
36:50זה כמו שאנחנו אמרנו עם ההטבה
36:53אמרנו הקדוש ברוך ומטיב
36:57והעולם נברא בהטבה הזאת
36:59אבל זה לא שהקדוש ברוך הוא מתיב
37:01זה לא שהקדוש ברוך הוא עושה איזושהי הטבה
37:04עצם היותו טוב
37:06שגם את זה אני לא יכול להגיד
37:07באמת
37:08אבל עצם היותו טוב
37:10זה גורם למציאות שתהיה הטבה בעולם
37:12זאת אומרת
37:14זה לא שהקדוש ברוך הוא מתחכה ממישהו
37:17אלא עצם היותו הוא
37:20מגלה את הרחמים בעולם
37:22אבל זה לא שהוא צריך לרחם
37:24כי ברחמים
37:26זה חייב להיות מציאות של השגחה
37:29וההשגה של השני
37:31כדי שאני ארחם עליו וישפיע בו
37:33ואצל הקב' ברוך העלת
37:34זה לא בגלל שהוא יודע
37:36כבר מה השני יהיה לעתיד לבוא
37:38והוא משיג את כל הדברים לפני שיוב אחרי שהיו
37:40לא רק בגלל זה, בגלל שכל מה שהוא משיג
37:42זה מציאות עצמו
37:43אז אין פה שום דבר חדש
37:46שגורם לו להתחכם ולרחם עליו
37:49אז זה מה שאומר לנו פה
37:50ואינו יודע מצד עצמם
37:52שאינו מתחכם מזולתו
37:55אלא ביותו מכיר
37:56את עצמו, הוא יודע
37:58ומכיר כל מה שהוא חוץ ממנו
38:00זה כביכול חוץ ממנו, כי זה לא אומר
38:02חוץ ממנו, אין חוץ ממנו באמת
38:05אנחנו קוראים לזה חוץ ממנו
38:06כי בגלל שאנחנו בריאה
38:08ואינו משגיח בפעולות אחרי
38:10התפשטותם וצעתם מאיתו
38:13אלא הוא צופה
38:16ומשגיח בהם
38:18בצפיית עצמותו
38:20והשגחתו את עצמו
38:22אז אתה יכול להגיד רגע, איך זה יכול להיות?
38:24הוא משגיח, הוא משיג אותי
38:26אבל הוא לא משיג אותי, הוא משיג את עצמו
38:28אז מה זה השגחה פרטית?
38:31זאת אומרת, בגילוי
38:32במציאות שאני חי
38:34זה יהיה הרחמים
38:35הכי אמיתיים
38:37וההשגחה פרטית
38:39הכי עמוקה שיכולה להיות
38:41עד כדי כך עמוקה
38:43השגחה הפרטית הזאת
38:44שזה נקרא שהוא משגיח על עצמו
38:46זה במציאות שאני חי
38:48וזה נכון לגבי
38:50אבל במרכות זה נקרא שזה אותו דבר
38:52זה כשגת עצמו
38:53הוא אומר, זה כאילו נקרא שהוא משגיח את עצמו
38:57זה דבר שאתה לא יכול להקל אותו
39:00אתה יכול להבין אותו בתור מאמין
39:03אבל קשה לחבר את זה בסכל
39:05נראה שלפי המבט שלך נראה אחד
39:06מתחבר לך דווקא טוב
39:07אבל אני אומר, זה קשה מאוד
39:09ואינו פעם משגיח
39:12ופעם מתעלם
39:14אלא למה?
39:15כי זה תמיד השגת עצמו
39:16אלא הוא אחד
39:18וההשגחתו אחת
39:20ועצמותו אחד
39:21אז הוא תמיד משגיח בצורה השלמה
39:25והמלאה ביותר שאפשר
39:27אז איזה מחיצה יש לדבר כזה?
39:29שום מחיצה
39:30הרי אם ההשגחה שלו אותי
39:33תבין את כמה זה חזק
39:34אם ההשגחה שלו אותי
39:37זה לא כמו הקטר
39:38שהוא רחם מגמורים
39:39זה הרבה יותר
39:40זה משהו שאני לא יכול לתפוס אותו אפילו
39:42כי הקטר כאילו משיג אותי גם כן בתור יודע
39:46אבל הוא לא משיג אותי אפילו בתור יודע
39:48זה הוא עצמו יודע
39:49אני לא יכול להבין את זה
39:51אם ההשגחה שלו אותי
39:54זה דרגה של השגחה שלו את עצמו
39:58אז אין השגחה יותר עדונה מזאת
40:01זה משהו שאני לא יכול להבין אותו
40:03לא יכול לתפוס אותו בסכל
40:05ולכן אין מחיצה להשגחה
40:08שים לב
40:08אין מחיצה להשגחה שלא את עצמו
40:13אין
40:14כי רק הוא משיג את עצמו
40:16איוד ואין דבר כזה מחיצה להשגחה שלא את עצמו
40:20אין מחיצה להשגחה שלא אותי
40:24ואיוד וכך
40:25אז אין דבר שמשיג אותי יותר טוב ממנו
40:29עד כדי כך שאני לא משיג את עצמי את אותו ממנו
40:32אז איזה מחיצה מדובר פה?
40:34אז ברור שאני אומר אליו
40:35אין דבר יותר חזק ממנו מההשגה הזאת
40:39אבל אני לא מבין בזה כלום
40:41אני לא יכול להבין את זה בכלל
40:44זאת אומרת זה רק בערכו
40:47וההשגחתו והידיעתו תמיד עומדת בלתי נפסקת
40:51ולא נחלקת מבחינה אל בחינה
40:55מפני שהוא אחד בלי חלקים
40:58כמו שהסברנו
40:59הוא בכל ספירה וספירה אותו אחד
41:02הוא בכל גילוי וגילוי אותו אחד
41:05ולכן גם מה שנקרא מתפשט בעולם
41:08זה אותו אחד
41:10זה הדרך אגב
41:11זה הסיבה שפתרנו את הבעיה
41:12איך נפטר לנו הבעיה?
41:13כי באמת מצידי יש השתלשלות
41:16ויש את הגילויים שלו בתוך העולם
41:19ויש קטר, יש חוכמה, יש בינה
41:20כי ככה עובד הצורת אדם
41:23למעשה צורת אדם
41:24זה למעשה אנחנו כאילו
41:27פוגשים את המציאות שלו
41:30לפי הכלים שלנו
41:32ולכן אנחנו בהכרח נגיד יודע, דעת, ידוע
41:35כי ככה אנחנו נראים
41:39והוא יצר אותנו, ברא אותנו
41:41אז אין לנו
41:42וזה באמת כל מה שהוא ברא בנו
41:44זה באמת בא ממנו
41:46לא מחוץ לו
41:47ולא שהוא ברא את זה בשבילי
41:49אלא זה באמת בא ממנו
41:50אז לכן אני יכול לפגוש אותו
41:52אבל אני יכול לפגוש אותו רק לפי הכלים שלי
41:56אבל מה זה מעיד המפגש הזה?
41:59רק עליי זה מעיד
42:01אני באמת פוגש אותו
42:04ואני פוגש אותו
42:05לפי הכלים שלי
42:06ואני פוגש אותו בתור יודע העליון
42:09ואני פוגש אותו בתור בעל הרצון
42:11ובעל הרחמים
42:12זה באמת נכון כי זה בא ממנו
42:14וזה באמת, אני פוגש אותו לעשות שם הוויה
42:16אבל מה ייבטא שם הוויה בסופו של דבר?
42:19מה ייבטא הכל?
42:20ייבטא את הצורה של הנברא
42:21כי אני פוגש אותו לפי מה שאני יכול לפגוש
42:25אז כאילו אני יכול לספוג
42:27מה שאני יכול לספוג
42:28זה כמו שתיקח עכשיו
42:30סתר אני ממציא עכשיו
42:32יש לך כאילו איזשהו הרימה של חול
42:34בתוך ארגז
42:35ועכשיו אני מנהלך תשמע
42:37יש בתוך החול הזה כל מיני מתחות
42:39וכל מיני התערבב לי הכל נפל פה
42:41יאלומים, עניינים, כל מיני דברים
42:43אני אביא לך מכשיר
42:44שברגע שאתה שם אותו הוא קולט רק את הזהב
42:47אז עכשיו תשים את המכשור
42:48תעשה ככה יצא לך מלא זהב
42:50רק את הזהב, המכשיר הזה מבין זהב
42:52הוא לא מבין משהו אחר, זאת אומרת זה מה שהוא מבין
42:55אז זה בערכו ככה
42:57זה הכוונה שהכל בערכין
42:59הכל בערכנו
43:00אז בערכנו אנחנו נשיג את השם מתברך
43:03ככה, אבל זה נכון
43:04שאני משיג אותו ככה
43:06ובגלל זה זה אליו באמת, כי אני
43:08באמת יכול לפנות אליו כמו שאני
43:10כי באמת שאני אומר יודע, זה באמת
43:12שהוא יודע, זה לא סתם
43:15רק אני לא מבין
43:16מה זה אומר יודע לגביו, אני מבין
43:18מה זה יודע לגביי, כי אני מפוגש אותו עם הצינרות שלי
43:48תודה רבה.
43:53כאילו, ניתנה לו כאילו כל ההבנה הזאת של כל העולמות, אך שהם פנועים.
43:58ניתנה לו לפי ההשגה שלו.
44:00אני מבין שהקשת שם מדובר כנראה על היסוד.
44:04היסוד שמאיר את האורות העליונים של הספירות, הגוונים העליונים של הספירות.
44:11דרך המלכות.
44:13כי משה רבנו ראה את הגילויים בהצילות בהספקלריה מהירה.
44:19שזה אומר שהמלכות הפכה להיות, העירה של היסוד למלכות כאילו הפכה להיות שקופה.
44:26כאילו שקופה.
44:27ואז הוא כאילו ראה את הגוונים, אנחנו קוראים איזה גוונים, כי אנחנו,
44:32שרבן עדיין בעולם הבריאה,
44:34אז בעולם הבריאה הוא ראה את הגוונים כביכול של הספירות דרך המלכות.
44:39הבנת?
44:40הרי אי אפשר באמת לראות את הספירות.
44:42לא משנה איך זה גובה.
44:45אני מבין עם מה שאתה אומר.
44:48כי הגילוי של משה רבנו עדיין היה רק בהספקלריה מהירה.
44:52הספקלריה מהירה זה הכוונה לראות את האורות,
44:55שבבריאה זה נראה בתור גוונים,
44:57לראות את האורות דרך,
44:59כביכול, מחיצה ללא צבע.
45:01כאילו שאין לה שום מחיצה, כמו זכוכית.
45:03כאילו, זה לאו דווקא זכוכית.
45:05כל חומר זך,
45:06שהאור עובר דרכו ולא משתנה.
45:08הספקלריה זה הספקלריה לא מהירה.
45:10הספקלריה לא מהירה,
45:11זה כיוונה שיש איזה משהו אחור בתוך הזכוכית,
45:14שלא נותן לאור לרדת בצורה נכונה,
45:16או באור חוזר,
45:17כמו מראה.
45:18אבל הספקלריה מהירה זה כאן אוהביר דרכו.
45:21אז מה זה,
45:22כאילו,
45:22כמו שאומר,
45:23כמו שאומר למר,
45:25בקורים חוטריה לבריכה,
45:26מה הבדל בין לראות את זה דרך זכוכית,
45:28ובין לראות את האור ממש?
45:30זה עדיין לא一个 דבר,
45:31כי עדיין זה יהיה בריך לבריה.
45:34עדיין זה יהיה בריך לבריה.
45:35זה כמו שאומר,
45:36כמו שאומר הרמע,
45:38כשכל ההשגה של הצבעים,
45:41זה דרך,
45:41זה נקרא ברoder shop.
45:42זה עדיין בעולם שתופס ככה את הדברים.
45:46זה לא באמת כמו שהם באמת.
45:48הבנת?
45:48באמת הם לא ככה.
45:50זאת אומרת,
45:50לא שהם לא ככה במובן שאם הוא רע שבע הם תשע.
45:53לא, הם באמת שבע.
45:55הבנת? ולא שעכשיו אם הוא רואה
45:57חסד זה יהיה דין, לא זה יהיה חסד
45:59אבל עדיין זה לא יהיה במהות
46:00האמיתית שלו, כי מבחינת האור
46:02האמיתי שלו, זה כאילו הוא רואה דרך פילטר
46:04עדיין, הבנת? כאילו בשבילנו
46:07זה נקרא הספק לאמירה, אבל לא בשביל
46:09העוצמה, לא שבאיך, הוא לא יכול לצפוס את
46:10האמיתות של הדבר, כי עדיין הוא רואה את זה כאילו
46:12מבחוץ, יש עדיין הבדל
46:14לראות את זה מבחוץ, לראות את זה מבפנים
46:17את הפנימיות של הדברים
46:18אם הוא לא רואה, את הגילוי שלהם הוא רואה
46:21וגילוי זה
46:22אף פעם לא פנימיון, זה יותר
46:23זה יותר זחיצון
46:26כן
46:29נמשיך
46:31והשגחתו
46:32וידיעתו תמיד עומדת
46:34בלתי נפסקת ולא
46:36נחלקת מבחינה אל בחינה
46:39מפני שהוא אחד
46:41בלי חלקים
46:43כמו שערכנו
46:44עם על הפרקים הקודמים ובשיעורים שלנו
46:46ולזה הקטר
46:48הוא כולל כל הנמצאות
46:51כולם תכלית
46:53הכללות
46:53אחרי צעתה ממנו
46:56בפני שהוא הנמצא הראשון
46:58מאיתו
46:59והמציאו בכוח
47:02כל הנמצאות
47:05ובו תחילת
47:06חידושם מצעתה
47:08מאיתו
47:09אז בואו פה נגיד את מה שרצים לסכם
47:12יוצא לנו
47:13שאפילו שמדברים על הנמצא הראשון
47:16שנקרא יודע דרך אגב יוצא מזה
47:18מהדיבור הזה
47:19יוצא שהקטר נקרא יודע
47:21אבל היודע העליון
47:23נקרא יודע בגלל הקטר
47:26זאת אומרת
47:27במה זה בגלל הקטר?
47:29באמת זה בגללו
47:30אבל אנחנו מגלים אותו
47:32בזכות הקטר
47:33כי באמת
47:34על הקדוש ברוך הוא אני לא יכול להגיד כלום
47:36אז הגילוי הראשון
47:39שאני קורא לו
47:39זאת אומרת מה שאני רוצה לומר זה
47:41שמה שאני גם קורא לו
47:44עין
47:45זה לא יכול להחול על הקדוש ברוך הוא
47:47כי המציאות של הקדוש ברוך הוא
47:49היא לא מציאות
47:51שאני אומר עין
47:53שאני אומר אני לא תופס
47:54אני לא מבין
47:54זה עדיין תמיד יהיה בערך למה?
47:56בערך בצורה שלי
47:59אז גם הדבר שנעלם ממני
48:01ולא מושג אצלי
48:02זה עדיין בצורה שלי
48:04אז כשאני אומר עין
48:05זה עין בהחס להשגה שלי
48:06אבל מצד השם
48:09אני לא יכול להגיד עליו שום צורה
48:11כי המציאות שלו
48:13היא לא שהיא נעלמת ממני
48:14במובן הזה
48:15היא נעלמת לי בצורה מוחלטת
48:16כי אני במובן מסוים
48:18יכול לתפוס את הדברים
48:19רק לפי הכלים שלי
48:20אז העין זה לפי הכלים שלי עדיין
48:22אז אני לא יכול לקרוא לו את העין הזה
48:24אני קורא לה קטר עין
48:25כי זה נעלם ולא נתפס אצלי
48:28טוב, אז בואו נעשה סיכום
48:32אז יצא לנו ככה, בסופו של דבר
48:35שאנחנו אומרים אליו
48:37אני חייב לפנות במציאות הזאת
48:42אליו לאופן שהוא מתגלה לי ביחס לכלים שלי בתון עברה
48:47הכלים שלי בתון עברה
48:49הם לא רק הצורה של הכלים שלי בתון עברה
48:52הם לא רק הצורה שלי
48:53הם הצורה של כל הבריאות כולם
48:56כי כל הנבראים כולם הם יהיו בסוד צורת אדם
48:59וצורת אדם הזאת התחיל באמת כמו שאני מבין צורת אדם
49:03שהבחינה הפנימית ביותר תהיה אותו משכיל נעלם עליון
49:07בעל רחמים שרוצה להטיב, שמכיר את הכל
49:10וזה עדיין יהיה צורת אדם, זה עדיין יהיה מציאות של נברא
49:13זאת אומרת, המבנה של כל צורת אדם התחילתו עד סופו
49:17זה יהיה כולה, כל המבנה הזה כולו יהיה דווקא צורה שלי
49:22ולכן אני אפגוש את המציאות של הבורא
49:25לא משנה באיזה דרגה אני יעלה
49:27לא משנה איפה אני יהיה
49:28תמיד אני אפגוש את זה בצורת אדם
49:31ולכן תמיד זה ייראה לי בצורה שאני פונה אליו בצורת אדם
49:34כמו אדם מול אדם
49:36כמו
49:37אבל אני יודע שזה לא ככה
49:39אני יודע שבאמת בערכו אין את המחינה הזאת
49:43זה רק בערכי ככה
49:44כי ככה הצורה של הכלים שלי
49:45ושל כל הכלים כולם בנויים
49:47ולכן לא יכול להיות גילוי אם אין כלים
49:52כי מה שעושה הכלי
49:54הוא תופס אותו בערך
49:56למציאות של הכלי
49:58ולכן יהוד תופס אותו בערך למציאות
50:00של הכלי, לכן אני יכול להגיד
50:02מתגלה יודע, מתגלה רוצה, מתגלה
50:03קדוש, מתגלה חכם
50:06לא, גם חסד אני לא יכול להגיד
50:07הכלים, המציאות שלי, ההבנות
50:10שלי, זה לא באמת שאני יודע שיש שם
50:12חסד, אני לא, אני יודע
50:14שיש חסד, מובן כמו שאני משיג אותו, יש
50:16אבל לא מבין מה זה אומר שם, אני לא
50:18מבין, אני לא יכול להבין
50:19זה תמיד מתגלה לפי הצורה שלי, אבל מה? ואז מצד אחד זה נראה כאילו אני סגור בתוך המציאות שלי כלפיו,
50:28אבל בגלל שבאמת, כמו שאתה אמרת שזה חסד, לא רק חסד, כל הבחינות כולם באמת באים ממנו,
50:35אז לא משנה, במובן אחר, זה ארמוק יותר עכשיו, בגלל שכל הבחינות באמת באות ממנו,
50:43אז זה באמת, וזה באמת מגלה בחינות שנמצאות בו, אז זה נקרא שאני יכול לעלות ולהתקדם עוד ועוד להכיר אותו,
50:54אבל מה? היות וזה בא ממנו, אז הבחינות האלה שאני פונה אליו, אני יודע בסופו של דבר שהבחינות האלה,
51:01אני אגיד אני אומר אתה יודע, אני פונה לידע שמשגיח בי, אני יודע שבסופו של דבר המשגיח,
51:08המציאות של הידע ושל הרוצה ושל הקדוס ושל החכם, הם בסופו של דבר באים ממנו,
51:13ואצלו זה לא ככה, אצלו זה הוא
51:15אז בסופו של דבר זה כן מתחבר
51:18כי בסופו של דבר
51:21הגילוי של הפעולות
51:22הם באמת
51:23לא יכולות לגלות לי באמת הפעולות עצמם
51:27אני לא מסביר את עצמי נכון
51:29הגילוי של הפעולות שלנו
51:31שמתגלות בתור פעולות שהן באמת באות ממנו
51:33הם רק הגילוי של הפעולות
51:35לפי מה שאני מבין
51:36אבל אני לא יכול להבין באמת איך הפעולה הזאת
51:40באה ממנו ממש
51:41אני לא יכול
51:42כי ממנו זה הוא
51:44אז זה יוצא שכל הפעולות זה הוא
51:46אז ממנו
51:47להיות ממנו זה הוא וממני זה נקרא פעולות
51:50אז לא משנה כמה אני אהלה
51:52אני תמיד אתっקדם רק אליו
51:54כי תמיד זה יהיה מציאות
51:56שמתקדמת אליו
51:57השגה שמתק 상태מת
51:59זאת אומרת בידיעה שלי אני כאילו ידע אותו יותר לפי הכלים שלי
52:03יותר ויותר ויותר ויותר
52:04אבל באמת נקולת המבט
52:06בשופו של תהיה זה עליו
52:08לא לפעולות
52:09כי כל הפעולות
52:10בסופו של started, הם באים מנקוד
52:12מציאות אחת. מציאות אחת
52:15פשוטה. ואז זה יוצא שכל
52:16הפעולות הם גילויים של מציאות אחת פשוטה
52:18ולכן זה נקרא אליו
52:21ופה מתחבריםently עם שני הדברים
52:23זאת אומרת, לכן הדיבור שלי
52:24אליו יהיה דווקא דרך הקו
52:27דווקא דרך הגילוי
52:28וזה לא, ואין לי שום בעיה בזה
52:30כי בסופו של דבר, הגילוי הזה
52:32הוא זה שמקרב אותי למציאות שאני לא
52:34יכול להשיג אותה אם אין לי את המדרגות האלה
52:37אבל מה? זה רק מקרב אותי
52:39זה לעולם לא ייקח אותי לשם
52:40כי תמיד זה יהיה בערכי
52:42כי ככה אני, כי אם זה לא היה בערכי
52:45ולא הייתי כזה, אז לא הייתי בעולם
52:47לא הייתי אני
52:48לא היה מציאות, אז הייתי מפסיד הכל
52:51זה לא שזה בעיה
52:53זה חסד
52:54זה שהוא מתגלה בתור קו זה לא בעיה
52:56זה חסד
52:58כי זה מציאות שלי להכיר אותו
53:00ואם לא הייתה את המציאות של ההכרה הזאת
53:02אני לא הייתי
53:04זה בגלל לי ככה, לא בגללו
53:07זה המציאות שלי
53:08יכיר אותו, אז ככל שאני יותר ויותר
53:10יתעלה בצורת אדם
53:12עד שאני אגיע להיות מצורת אדם
53:14העליונה ביותר שיכולה להיות
53:15עדיין זה יהיה בערכי
53:17וזה מה שיגרום לי להישאר קיים
53:20כי אם זה יתבטל
53:22אז זה יחזר להיות כול המים בתוך הים
53:24הכל נעלם בחזרה, וזה רק הוא
53:27להפך
53:28זה חסד גדול, זה השכר
53:30לעתיד לבוא
53:32ולמה? כי זה כל הזמן התקרבות
53:34אליו, וההתקרבות אליו
53:36מעלה אותי כל פעם
53:38להשגות חדשות לגביו
53:40שאני יודע במציאות שאם אני פונה
53:42עכשיו לגביו באופן ישיר, אני לא פה
53:44אבל זה כן ייתן לי להגיע
53:46אליו, בערכי, ולכן
53:48המציאות הזאת של הפנייה אליו
53:50דרך הקו, זה באמת
53:52המציאות העמוקה
53:54והחשובה ביותר שיש לנברא
53:56כי בסופו של דבר
53:58למי הוא פונה בתוך הקו? לא לקו
54:00הוא פונה באמת למציאות
54:02שנקראת עצמותו, באמת הוא פונה לשם
54:04אבל המציאות הזאת
54:06והיא אותו מציאות
54:08זה לא שתי דברים
54:09אבל היא נקראת בערכי, ולכן זה נקרא שתי דברים
54:12זה נקרא שהוא מתפשט
54:14בתוכי וסובב אותי
54:15אז זה נקרא בערכי
54:17כי עדיין זה לא בערכו, זה כאילו בערכי
54:20זה בערכי הוא חושב...
54:21זה הגילוי של... למה זה נקרא?
54:23ממלא כל המין סובב כל מין?
54:25כי זה בערך למציאות של הנברא
54:27שאיך שהנברא יכול להתחבר למציאות
54:32אז זה נקרא שזה בערכו
54:33זה לא באמת בערכו, זה לא ככה
54:36הוא לא צריך להיות סובב כל הנמין
54:38הוא לא צריך למעלה כל הנמין
54:40הוא הכל
54:40אבל המציאות של הנברא היא תמיד תהיה דרך הכלים של הנברא
54:45ולכן בערך לנברא זה נקרא שהוא ממלא כל הנמין
54:48וסובב כל הנמין
54:49כי אני מבין שבערכי הוא חושב אותי ככה
54:51ובערכי הוא משפיע בי ככה
54:53אבל זה רק בערכי ככה
54:55אבל זה חסד גדול שהוא עשה איתנו
54:58וכך התחברו לנו שתי העניינים
55:00אני באמת מדבר אליו
55:02ואני מדבר עליו בתור יודע
55:03ולעולם אני מדבר עליו בתור יודע
55:06ולעולם אני אגיד לו אתה, אתה, אתה
55:08כמו שכל התפילה, כל הברכות
55:10כל הזמן אתה, אתה, אתה
55:11למה אני אומר אתה? אם זה באמת אני לא יכול להגיד עליו אתה
55:14למה כל הזמן תקנו לי להגיד אתה?
55:15כי באמת בערכי זה אתה
55:18וזה לעולם יהיה אתה
55:20ולעולם זה יהיה עבודה כלפיו
55:21ולעולם אני אגיד לו אתה, אני אגיד לקבל ברוך הוא
55:24אני אדבר אליו כמו שנתין שנדבר אל מלך
55:28לא לא לא מזה זה ככה, לא משנה באיזה דרגה אני אעלה
55:32אבל בסופו של דבר אני יודע, קב讲 ברוך הוא נתן לנו את הסכל הזה להבין
55:36שלמרות שאני אומר לו אתה, אני פונה למציאות שאני לא יכול לדבר עליה
55:40ואתה זה בסופו של דבר מחבר את שני הכתבים האלה שלדון לחבר אותם קודם
55:45וזה יהיה אליו ולא למידותיו, אליו אליו ממש
55:48אליו אליו ממש, למה?
55:51כי אני ידע שלא משנה כמה אני אגיד לו אתה
55:54וכמה אני אגיד קדוש וכמה שאני אגיד גדול
55:56זה בסופו של דבר אליו ממש
55:58ולא למידותיו
56:00ואת האליו ממש אני לא יכול להשיג
56:02אבל אני יכול לכוון
56:04אני יכול להבין שדרך האורות האלה
56:06שנקראים גילויים
56:07אני פונה אליו ממש
56:09שאת זה אני לעולם לא יכול לדעת
56:10אבל אני יכול להתקרב
56:11ולכן זה נקרא אליו ולא למידותיו
56:16נסיים בזה
56:21תודה רבה.