Skip to playerSkip to main content
  • 11 minutes ago
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1KLqVWw_25Eg-e9AtJW2oP0fLf2or74yT/
לכל השיעורים בנושא כבוד הרה"ג הרב יצחק חלימי שליט"א בספר "אוצרות-חיים" במרכז התורני "אור-יצחק" ברחובות
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1-lkBCOYUayHuuTR5OtF2c6tUya4kFsn8/

בס"ד
שיעור י'ב בספר "אוצרות-חיים" מפי כבוד הרה"ג יצחק חלימי שליט"א מרכז תורני "אור-יצחק" רחובות ת"ו בראשות כבוד הרב שליט"א.
אור ל-י'ח בכסלו התשפ"ב
לאקמא שכינתא מעפרה ולעילוי שכינת עוזנו ולגאולה קרובה.
הפיצו ותזכו גם אתם לזיכוי הרבים.

לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=VNYlZq5l9d8

Category

📚
Learning
Transcript
00:00עודים, שבוע שעבר
00:10נחזור
00:11מה התחל על הפרק
00:12נחלנו רק כפרק
00:15נחזור על פרק ב'
00:17נתחיל את הקטע ראשון
00:18אביכאי, אתה יכול להיכנס קצת
00:20אם אני אראה לך מה כותב על ישן
00:22עושה בספר הביאורים
00:24מה כותב על הלימוד של החוכמה הזאת
00:26ת'צ'פור
00:28לא, ראיתי כזה תחילי להיום
00:30אני ככה מתבשר
00:44נחזור לבאר תחילה
00:46פרק ב'
00:49בכללות איך ובאופן
00:50מאיזה מקום יצאו אלו הנקודות
00:52מפנימיות אק
00:55אתם יכולים להתחיל
00:56להביא את הספרים של הסרטוטים
00:58כי אני אשתמש לכם
00:59לא עכשיו
01:04אבל בעיקרון
01:06אחר כאן נדבר
01:08בפרטות עצמן
01:10איך היה סדר יציאתם
01:13באיזה ספירה יצאה תחילה
01:15בין בערות
01:16בין בכלים
01:17התחיל כבר שכבר אמרנו
01:24כי הכל יצא מן האק הנזכר לאל
01:29אמרנו אק הוא כולל את כל העולמות
01:31אם אתם זוכרים אק הוא מלביש על כל העיגול הזה
01:34מראש העיגול
01:36עד למטה
01:37ולא עד בכלל
01:39כן
01:41אז כל העולמות מלבישים עליו
01:43וכל העורות יוצאים ממנו
01:47בכללם גם אורות הנקודים
01:49ואמרנו
01:51כי אורות העקודים
01:53שעצו מן הפה
01:54הגיעו עד התבור של אק
01:58אז דיברנו על אוזן חותם פה
02:01זה העקודים
02:02ששלמנו את השאר הזה
02:03שבוע שעבר
02:05או שני שמועיים
02:06אורות הגיעו בפה
02:08בעצם עכשיו אנחנו נולכים לעסוק
02:09במיקום שמי תבור דאג ולמטה
02:11שהוא יקרה
02:12עולם הנקודים
02:15וכן אורות הנקודים
02:16מתחילים מתגלות
02:17זאת אומרת הם יצאו מהעיניים
02:19אבל המיקום שלהם מתבור ולמטה
02:22הם מתגלים מתחת התבור
02:23אגם שנוצאים דרך העיניים
02:26הרבה המיניים התבור
02:27הם נבלעים
02:27נחילים ברות אחף
02:29כשלם liegtפשטים על התבור
02:32אחר שנסתיימים
02:32רות העקודים מתחילים
02:33מתגruleות твоей אותה נקודים
02:34זאת אומרת
02:35על נגד mondוב דבר
02:36רות הנקודים
02:37שלוצים העיניים
02:38לא בדיוק הם נבלעים באחף
02:39הם עוברים לרח אחיו
02:41ועושים שם את הכלים
02:42Mintרר LORD섬 הפה
02:45ואף לפי האשה
02:45שwelקשר בעצמות וההאין
02:46לפי היפה שעה
02:48אור ההavoirña יוצאו
02:49תזכרו אותה
02:49את שני השיטות האלה
02:51וכל אוכל דרך אתם תראו שאף פעם הרב לא מסביר ביפורה של מה זה מדובר פה.
02:57הוא לא אומר עצמות או, יש לנבקמינה בעניין הזה, כשנגיע בהמשך אני אראה לכם.
03:05ממשיך ואומר,
03:08כי אב על פי שאמרנו שהארות של למעלה מן התיבוד האדם כדמון יוצאים דרך נגבי הפה והחותם.
03:14רק יוצא מהאוזניים, כי מה שהצהר עוד דרך יושר בצד הפנים, זה בעיקר עוד, אבל אני יודע שגם דרך קוטלב
03:23את דופני הגוף שזה רק בוקע בצהר ומאיר תמיד בהם באחף.
03:29אז אמרנו שהאורות שיוצאים מן העיניים זה החיצוניות, ושני האורות הפנימיות הן בוקעים את הפרסם מבפנים ומהירים מבפנים החוצה.
03:39זאת אומרת, שני אורפי של פרק זה בעל וערך שעולם נקודים נשאה עלי שני אורות.
03:44אחד מן האורות שעצו מן העיניים ולחוץ, שזה העיקר.
03:49והשני מן האור שהרד בקע את הפרסם.
03:53אחר כרצה דרך דופני הגוף דק מתבור ולמטה עיר, באורות של הנקודים של החוצה, וערך הנעניין זה להיות הקדמה להבנת
04:00המשך הפרק.
04:01אז תמיד יש לנו שתי אורפי נוטורות שהם בחוץ, אורות שהם מבפנים יוצאים לפנים לחוצה.
04:10ומאפשר במרככה.
04:12וכבר אני אתבר לאל, כי כאשר רצה המעציל שהוא עק לעציל,
04:19כל פחינה העליונה היא נקראת פחינת עולם הנקודות.
04:25כמעטו הייתה לעשות להם, להראות של הנקודים, פחינות כלים כדי שוכלו עולמות התוכתונים,
04:31עולמות דריה היצירה והעשייה, לקבל אוריין סוף של המעציל שמרבהם.
04:36זאת אומרת, הכלים היה, כי רצה המעציל להוריד אורוב השפטומן כדי להציל לשמות בני צעד התחתונים בעולם הגשמי.
04:43זאת אומרת, בכדי להיות בעולמות האלה עליונים, והעורות היו גבוהים מאוד, בכדי לעצות פה את עניין של...
04:50העיקר זה לשמות עם ישראל, כל הגויים הכל זה רק קישוט.
04:56ובכדי שדנורות עם ישראל צריך לברו אליהם את הבחינות של השכר ועונש, בחירה.
05:05לכן היה צריך לעשות את שבירת הכלים, יוצר את פרילה של שלשלת פרילת הרע בעולם, סתרה בעולם.
05:11וזה נעשה, כמובן, אנחנו מדברים, העולמות האלה נעשו לפני בריאת העולם.
05:17לכן, האדם הראשון שנברא, וקדוש ברוך הוא אומר לו,
05:22עם את סדה הטוב הרע לו תוכל ממנו, הכוונה, אל תחקור בכוחות הרע בעולם.
05:26הוא ירד וחקר בהם, והעמיק בזה רבה מאוד.
05:31וזה היה בעצם החדש שלו.
05:35גם הבל הציץ בשכינה, אבל הוא לא הספיק, אבל...
05:39זה היה כל העניין של האדם הראשון.
05:42כל הכי, המטרה הייתה, יש שכינת רע בעולם.
05:46עכשיו אנחנו בבוקר, התחלנו ב-4 ו-4 בבוקר, שיעור בזוהר, פרשת פיקודי בהיכלות.
05:57התחלנו את דחלות של הקדושה, שנעטוף את עצמם בקדושה לפני שנגיעה להיכלות של הסתרה אחת.
06:04עכשיו, מה, מה, מה, מה, לאן ירדו כל אלה שייחסו הושע, לשלומו, לנוח, לדבר, ושלומו, מילו.
06:18עד לפה יגעת שפיים.
06:19הנה הרעמה, הצילה, כי עדיין לא יהיה כוח במקבלים, עורים התחתונים, מקבל אורות של העיניים.
06:26במקום מתפשטותם הוא מקום הטיבור, הציום הרגליים של אק.
06:30הנכון שהם יוצאים מן העיניים, אז דרך האחב הם עוברים דרך מעבר, הם עורכים שם.
06:38שאפילו יעשה בחינת כלים בעולם הנקודים, לצמצם בהם את האורות, לא יהיה כוח בעולמות ביה לקבל את האור המעצין.
06:45כי מדרגת הכלים הוא כפי איך מדרגה האורות.
06:49זאת אומרת, אם יהיה רק כלים, גם אורות, גם כן עדיין הכלים הם יחסית לאורות, אבל הם גם בחינאית בו
06:55עמוד.
06:56צריך לעשות בחינה חדשה שהתחתונים יוכלו לקבל.
07:00וזה מה, זה השבירה?
07:03מה עשה? מה הציום כדי למצעות?
07:06זה ערם שצי.
07:08ושהוציא אלו הערות דרך העיניים.
07:11תראו אולי, עכשיו את זה תקדיקו בלשון.
07:13רוציא אלו הערות דרך העיניים, כשאנחנו אומר דרך העיניים זה?
07:18היוצים מן העיניים.
07:20יפה, לא עצמו את העיניים, זה ברור פה, נכון?
07:24שומר היוצים?
07:26צמצם עצמו, צמצום אחר.
07:29בלבד הצמצום הראשון שהיה באינסוף ברוך הוא בעצמו, כביכול.
07:34הרב דיבר בהתחלת האוצות על הצמצום הראשון שהיה כל אור אינסוף.
07:38אבל יפה שעקבר כותב בכמה אורות ואומר הרב,
07:41להם יודעים שכל יציאת אורות צריך צמצום, רק הרב לא מזכיר את זה.
07:45גם באוזן, חותם, פה, כל פעם זה להוציא, גם צריך צמצום.
07:50אז יש כל איזה צמצום שני, זה לא מדויק.
07:54כל יציאת אורות צריך הצמצום.
07:57מה זה צמצום? עליית האורות ללמעלה.
08:02כן?
08:03כדי שיהיה מקום לכל העולמות והמציאות, כן?
08:08והוא, זה היה העניין הצמצום הזה,
08:12שהאור שהיה מתפשט בתוכו של אק,
08:15מתעבורו הציום רגליו.
08:18כל האורות שמחציתי פרד ונאי, דאק,
08:21שהיא האורות של, יש לכם בסכסותים רבותי בדף,
08:24שם בדיוק את האורות, סודר יפה.
08:27כולם מביאים את הספר, תגידם את זה דף.
08:30ולרב?
08:30יש לי בחדר, תגידם את זה דפרים.
08:40יש בית את צזיין.
08:46כן, הוא מביא אותו בסוגריים פה,
08:49איזה אורות.
08:50הן אורות של מה או בן,
08:52דאב,
08:54שר מעבדי סאג, ומה או בן הכללים.
08:58נוכל עם את הציור,
08:59אולי נעשה לכם את הפעם בלוח.
09:18זה נקראה זה?
09:20זה עמוד למדי שיש לו.
09:24יש לו בעין,
09:25אה, לא,
09:27הלאם את זה הנקולים.
09:41כן, נאב,
09:42הלאב, דאב,
09:43אבל מה אנחנו לא מדברים בכלל,
09:45כל נאב בעצם מחוסף,
09:47כי הלאב מלביש בעצם
09:49הסאג,
09:51כך מלביש עליו הסאג,
09:58אב שלו נמצא פה,
10:00ושם אב שלו מתחת לטבור,
10:03וכאן,
10:11פה, מה?
10:13יש בו אב שלם,
10:30יש בו שש עשרה אורות,
10:33אבל כאן נפרסה הפרסה כאן,
10:38כל האורות האלה,
10:40פה יש פה ארבע של הבן,
10:43ארבע של המא,
10:44שלוש של הסמם,
10:46ושניים,
10:47סך כל שש עשרה אורות,
10:49עלו ללמעלה.
10:51זה,
10:53יש לך בסרטון,
10:55שלוש עשרה,
10:56שלוש עשרה,
10:56סליחה,
10:57סליחה,
10:58שלוש עשרה,
10:59שלושה למעלה,
11:00שלוש עשרה,
11:02מה יצא מן העיניים,
11:05הסמם דאסאג,
11:09והמתוש דבר,
11:11זה הבן דאסאג,
11:16סמיון בן,
11:17הבן, סליחה,
11:21החיצוניות,
11:22כי זה,
11:23כועסה,
11:24דרך אגב,
11:24נקרא פנימיות תמיד,
11:26וזה נקרא חיצוניות,
11:28זה יצא מן העיניים,
11:30עכשיו,
11:30את הבחינה הכי גדולה,
11:31הכי תמיד הרב אומר שהשבירה הייתה בשג,
11:34כי הבחינה הכי גדולה הייתה שג ושג,
11:37אלה יצאו מן העיניים,
11:38זאת אומרת,
11:39שלמרו דרך אחף,
11:41הם היו רק במעבר,
11:42כאן זה אורות,
11:43או לאורות אחף,
11:44והמיקום של הנקודים הוא מכאן,
11:46עכשיו, החיצונית יצאה מן העיניים,
11:49ופמיוס בקעה פה את הפרסה,
11:51והיא ראה מבפנים החוצה,
11:52זה שתי הבחינות,
11:54זה ברור,
11:55בלי ההבנה של הבנה הזה,
11:56אין לי שרבים להן כל אחד דרך,
11:58אנחנו נזכיר את זה,
11:59אבל לא נסחת את זה עוד הפרסה,
12:00עושים את זה כבר הרבה פעמים,
12:02טוב,
12:02ערב שאומרים,
12:04נגיד,
12:05זה אורות שיצאו החוצה מהעיניים,
12:07לאן הם יצאו?
12:09מה מקבל אותם?
12:10פה הוא בוקע את הפרסה,
12:12ו...
12:12אתה מדבר על מבחר...
12:14אחר כך,
12:15כאשר יהיו כלים,
12:17הם יאירו מבפנים החוצה,
12:20אתה מבר אורות שבפניות?
12:21לא, אורות שבחיצות...
12:23אורות שיוצאים,
12:24לפי איפה,
12:25אורות האלה שיצאו עבוד איך אחר,
12:27חפשו כלים,
12:29והכלים יסתדו מטבור ולמטה,
12:30ואותם אורות יקנצו אחרי זה לכלים,
12:32לשבור אותם,
12:33יש אורות בפנים שהם יראו בפנים החוצה,
12:36לפי איפה,
12:38איפה,
12:39זה אורות,
12:40העצמו את העניים,
12:41עשו את הכלים,
12:42ואותם אורות אחרי זה יחלסו מטלטלטל.
12:44יש מישהו שיצא מרקבל עוד?
12:46אה?
12:47קורס מהש,
12:47יש לו מישהו שיצא מרקבל ככה?
12:49הוא מדגיש את זה מאוד,
12:52בעיום שלו,
12:55ונותן לזה דווקא מינות.
12:57לא, כי בעצה,
12:58לפי הדייה של דייה,
13:00גם הבטלכים הוא לא סוגך ככה,
13:02וגם איפה שם.
13:03כמו עבודת יחידה של שדהיה.
13:05כן, כמעט.
13:06הוא יש לו הוכחות לדבר הזה,
13:07אני לא נכון לסכמה את זה,
13:08רק היום, אולי הוא זנות,
13:10גם לסכם על הקשתה שלו.
13:11הרי הרעד,
13:12שדיברנו על הנקודות,
13:14דיברנו על כמץ, פתח,
13:17אמרנו 13 כמה נקודות היה בשבירה,
13:20הצר,
13:22נכון?
13:22בואו נעשה גול,
13:24אז אומר,
13:25שהרב אומר,
13:26שהקמץ והפתח עשו את הכלים,
13:28תנות העליונות,
13:30קמץ זה העצמות האו העין,
13:31לכן הוא מוכיח משם,
13:32נקודו שהם עשו את העין.
13:33טוב.
13:34אז אני אקנס את כאן,
13:35אנחנו שולחים בעיון.
13:39כן.
13:43כן,
13:43אני לא בחצי גוף העליון,
13:45יתבול מהנו,
13:45ונשאר במקום שמעטבול,
13:46מטה ריקם בלתי אור.
13:49כשאני מעלה,
13:50אני לא מעלה כלים,
13:51אני מעלה אורות.
13:55זה כמו שאישר,
13:57רגליים שלה לא עלות למעלה,
13:59או עולה למעלה,
14:00בכדי לדחוק את הולד,
14:03ושתיכנסו שם המוחים,
14:05בכדי להיכנס לאחדים מהליבוש שמר.
14:07וכיוון שתני דאק נשארו בלי אור,
14:10יכול לעולם הנקודים שמקומו,
14:12מטה ברודות,
14:12כמעט לקבל את האורות מטהני שלו,
14:15זאת הסיבה היה לעשות את הסמצום,
14:17כי אם היו,
14:19לא היה צמצום,
14:20לא יכולים לעמוד באור של התני,
14:22של אק.
14:24מה שנזכר לי כמה אני עכשיו,
14:25באותיות הקטנות,
14:31חצי תפארת,
14:34כמעט אף מקום אין חצי,
14:35יש או שליש או שני שליש,
14:37שמזכיר כאן,
14:39כוונה שליש תחתון דה תפארת,
14:43לפעמים חצי תפארת,
14:44הכוונה שליש העליון דה תפארת.
14:47והתאם הוא לפי ששליש האמצעי,
14:49אינו נחלק לשניים לעולם.
14:51לפעמים כוללו עם שליש העליון,
14:54לפעמים עם שליש התחתון,
14:55זה ההירה של הבית לחם.
14:56אתם תגידו, אין חצי.
14:58הזכרתי, אתם זוכרים,
14:59איך מתחלק התפארת ל...
15:01שמונה, עשרים.
15:02עשרים וארבע.
15:03עשרים וארבע.
15:03עשרים וארבע אצבעות,
15:06התחלק ככה.
15:07מהגרון,
15:08שמונה,
15:09זה נקרא החזה,
15:11זה שליש.
15:12החזה.
15:13לכן הדיקנדזה,
15:15מגיע עד החזה.
15:17עוד ארבע,
15:18זה שתים עשרה,
15:19זה חצי,
15:19זה נקב החזה.
15:21עד לכאן מגיע הדיקנדה,
15:22הרי חנפיל.
15:25ואחרי זה עוד ארבע,
15:29זאת אומרת,
15:29עוד שמונה,
15:31זה עד התבור,
15:34ועוד ארבע עד היסוד.
15:36יחד הגענו ל-24.
15:38ארבע, שמונה.
15:40אחר כך שתים עשרה.
15:42אחר כך עד התבור,
15:43עוד ארבע, סליחה.
15:46שתים עשרה,
15:47ועוד ארבע זה שששש.
15:49זה החלוקה.
15:50שמונה עד...
15:51עד החזה.
15:52עד החזה.
15:53כן, זה עצם החזה.
15:54עצם החזה ואז זה...
15:56יש פה החזה,
15:57פה נקב,
15:57החזה זה אמצו.
15:59כן.
16:05ומה שנזכר,
16:07כן, גמר.
16:08והמשכיל יבין,
16:09אני כאן למטה בדווקו פתט,
16:12בדמי מילטה למילטה,
16:14שכמו שכאן היה צמצום,
16:16שערות,
16:17שהיו בשישת תפארת,
16:19והנאי דאק,
16:21עלו למעלה מן התבור.
16:24זאת אומרת,
16:25אם אני מעלה אותם,
16:28אני רוצה להזכר את זה לך,
16:29כשאני מדבר על שליש תפארת,
16:31התחתון,
16:33בפרצוף הדוחרה,
16:34זה שליש תפארת.
16:36פרצוף הנוגבי,
16:37זה בעצם היסוד.
16:39אין לה...
16:42היסוד שלה הוא בתוך השליש התפארת,
16:44לכן תמיד השליש הוא שישך ליסוד,
16:46אצל הנוגבי.
16:47כאן אנחנו מדברים על העלייה הזאת,
16:49תמיד השליש האמצעי,
16:50תמיד דברים על שליש האמצעי בעצם.
16:53השליש התחתון הוא בכלל היסוד.
16:58זה הוא שומר פה.
17:01כשכאן היה עצם,
17:02שהארות שהוא בשליש התפארת והנאי,
17:04תמיד השליש מחזיבים אותו יחד עם הנאי,
17:06השליש התחתון יחד עם הנאי,
17:09עלו למעלה מן הטיבור,
17:11כדי להוציא את עולם הנקודים הנתקן,
17:13וחצי תפארת בני דאק,
17:15מוכננו בכל עולם ועולם,
17:17שהארות המתקנים את פרצוף התחתון מהם,
17:20תמיד השליש תפארת והנאי.
17:23היינו, שאתה תבין איך בכל,
17:27ההצילות.
17:28זאת אומרת, בכל פעם שנאצא לזה עולם הפרצוף,
17:32אז תחינת חצי תפארת בנץ החוד יסוד דאנאי,
17:36הן תמיד הערות המהירים בעולם של מטה.
17:38זאת אומרת, מה שתמיד מהיר לעולם של מטה,
17:41זה שליש תפארת ונאי.
17:45ומאצילים, תקנים אותו,
17:48כי כך מצינו שחצי תפארת ונאי דאזה,
17:51המהירים מהנוקבה,
17:52כי הנוקבה נאצלת אחורי הטעני דאזה.
17:55זה המיקום שלה אחרי הטעני.
17:59היא תהייתה גוצה, גחין ולאחישלה.
18:02והיא נבנת על ידי המוכין,
18:04המתפשטים בטעני שלו.
18:07כן, שרתי קודם הנוקי מהסופה.
18:09עוצרות.
18:10זאת אומרת, היא נתקנת מהמוכין,
18:13שמתפשטים בנאי,
18:14אבל ההבדל הוא,
18:15בזה, הנאי שלו לא נכנסים בנוק.
18:18אני אומר, הבא,
18:19ואם הנאי שלו מתפשטים בזה.
18:21בנוק, זה שונה קצת העניין הזה,
18:24שהיא באחורה, ויש נוגבה פרטית,
18:27ושאתר את היסוד,
18:28נדבר בזה בהמשך.
18:35בנאי דאבה ואימא,
18:36מהירים בסוד מוכין לזה?
18:39בנאי דאריך,
18:40מהירים בסוד מוכין לבא ואימא.
18:42כשאני אומר הנאי סוד מוכין,
18:44הנאי זה הלבושין,
18:46תזכרו טוב.
18:46בתוך הנאי שהתרוקנו,
18:48זה נקרא לבוש הנאי,
18:50של פרצוף עליון.
18:52שבדרך,
18:52העוסקים מהם בקבלה,
18:53זה נאי דאימה,
18:54דוגמה,
18:54או של תבונה שמתפשטים בזה.
18:56זה אותם הנאי,
18:57נקראים לבושין,
18:59כן?
19:00ובתוך אותם הלבושים,
19:01יכנס אותם המוכין,
19:03שזה נקרא מוכין לגדלות,
19:05שאחר כך יהיה.
19:06כי כל פרצוף תחתון הוא בעל וק,
19:08על ידי הריתם על האובנים הזה,
19:10שמתרוקנים הנאי האלה,
19:12הם לא נקראים מוכין הנאי,
19:14הנאי זה לבושי למוכין,
19:15שגנסו בתוכם.
19:17תזכרו את זה כל הזמן,
19:18כי הם לא אומרים את זה פה.
19:20תשמע,
19:20הנאי דרך מהם אומרים סוד מוכין,
19:22אז הנאי זה לב דווקא,
19:23ככה הנאי זה לבושי.
19:27הנאי דעתיק לריחן פין,
19:29הנאי דעק לעתיק,
19:31וכל העצילות כמו שנבע...
19:40מה שמצינו,
19:43שזד העתיק מתלבשים,
19:47בכל פרצוף אריך.
19:51כן, הנה רואים,
19:53מה אתה אומר לי,
19:54שמה שניים,
19:56הנאי בעתיק,
19:57אומרים,
19:58שבעתיק מי שהיה פה,
20:00נקלה קצת לשיעור של עץ חיים,
20:02שעכשיו דיברתי,
20:04אז בעתיק,
20:05הרדלה שלו הם לא מתלבשים,
20:07אבל זד שלא מתלבשים בעתיק,
20:08למה אתה אומר לו,
20:09שהוא כמו פרצוף,
20:10הניים מתלבשים.
20:12מה אומר פה רב כאלה,
20:13תמיד,
20:14נאי ושיש תפארת,
20:15מתלבשים.
20:16רואים שבעתי,
20:17כל הזין תחתונות שלה,
20:18תגרק הראש מגולה,
20:21זה נקרא הרדלה,
20:22רשע דעתיק,
20:22והזת מתלבשים בעריך.
20:25זה רק שונאי,
20:26את מוכן.
20:27חן הבא ואימה,
20:28מלבישים על חג עדי עריך.
20:30שם,
20:31פה אנחנו רואים,
20:32זה שונה.
20:33אתה אמרת לי,
20:34כלל,
20:34בכל הפרצופים,
20:35נאי של אליום מתלבש בתחתון.
20:38כתב על זה,
20:39האשל,
20:40באותה,
20:41שתמיד כל הפרצופים,
20:43בגדלות ראשון,
20:44מלבישים לני,
20:45בגדלות שני,
20:46מלבישים על חג העדי.
20:48תשבירים למה,
20:48אני לא יכולה להכנס לכם לעיון.
20:50אז אחר לסביר לכם,
20:50מה זה גדלות ראשון,
20:52מה זה גדלות שני.
20:56גדלות ראשון,
20:57גדלות שני,
20:58על קצה המזלג.
20:59זה המקבל,
21:00יש לו,
21:00יש יסות,
21:01והבא ואימה אליהן.
21:02שהוא מלביש על השליש,
21:05זה כנראה על היאסות,
21:06אחרי זה כשהוא עולה מדרגה יותר למעלה,
21:08על הבא ואימה אליהן.
21:10זה גם נכון.
21:12כשתמיד אומר רק על היאסות,
21:13כשהוא עולה במדרגה,
21:15לא דוגמה,
21:15הלחש שלנו,
21:17תפילת לחש היא בני,
21:19דוגמה,
21:20הוא מביא את המשל של שני כוסות,
21:21אחת ותוח שנייה.
21:24כן?
21:31אז דוגמה,
21:34בלחש,
21:35תפילת הלחש שלנו היא בני,
21:37לכן ישראל להיות בלחש,
21:38כי בני יש אחיזה על החיצוניים.
21:41לחזרה בחגת,
21:42לכן הבא נשכן כותב,
21:43שהמלת החזרה היא גדולה מאוד בחגת,
21:45לכן בחגת אין לנו חשש,
21:47ולכן אנחנו יכולים להגיד אותה בכל.
21:51צריך לך למקום אחר,
21:53הרב כותב,
21:53פעם שהלחש הוא בינה,
21:55החזרה זה חוכמה.
21:58אז עדיין אני מבוא יותר חזר.
22:00טוב דבר.
22:00אה?
22:00אז עדיין אני חזרה גבוה יותר.
22:02איזה אותו דבר?
22:02טוב, נקראת מעלות.
22:04נכון.
22:05בערכים, כן.
22:06בנותות של הלדות.
22:08כן, טוב.
22:09יש הרבה...
22:14בצחתרץ היקושי הזאת,
22:15פעם תכון זה בינה,
22:16פה גם זה נאי,
22:17פה גם זה חוכמה.
22:19טוב.
22:21דבר מביא פה גאות השמן.
22:24זה מביא,
22:25הגאות האלה קטנות,
22:26הן לא מתאימים ומתחילים,
22:27כי אני צריך לכם לך לך לך לדבר.
22:28בסדר, הסברתי קצת,
22:30זה גדלות ראשון.
22:30דוגמה, רואים את זה בספרת האון,
22:32גדלות ראשון, גדלות שני.
22:35כן, דוגמה, בשבת.
22:37אז אנחנו רואים שזה מתחיל לעלות.
22:40בנייבל, שבת,
22:41אחר כך כנגד הבא ואימה,
22:43אחרי זה במנחה כנגד...
22:45אז אני אומר,
22:46יש עלייה.
22:47אז זו הכוונה שהוא מתרץ בו,
22:51שעניי זה בגדלות ראשון,
22:53אבל בגדלות שני,
22:53הוא גם עולה על החגון.
22:55אז היא תרץ איך בעתיק,
22:56כל הזאת נתלבשים.
23:01מביא פה הגאות השמן.
23:03השמן זה הרב שלמה מולכו,
23:06שהוא נהרג על קידוש השם כדולי לכם.
23:10כן, הוא בכלל,
23:14הוא מקשה על כל התורת חכם.
23:16התורת חכם היה מאוד תלמיד,
23:22חבר של הרשש,
23:24והוא היה עני מרוד.
23:26הוא כתב את כל הספר שלו
23:28על פסקים של חלוון.
23:31כפצות זה לספר,
23:32הספר שלו לא היה משודר,
23:34היה עני מרוד.
23:35אחרי נוהגים בירושלים,
23:36שרוצים להוציא את התורת חכם,
23:38מביאים חלוון.
23:39אני אמר לכם איתן סירה.
23:43אז כמה מקומות הוא כותב,
23:45מבין ריסי עיניו של מורי,
23:47הבנתי אחרת.
23:49בן ריסי עיניו.
23:51בן ישחק יותר לזה הרבה.
23:53בן ישחק יותר לתת על השון הזאת.
23:55תלמדמד.
23:56אז הרב שלמה מולכו,
23:57הוא מקשה עליו הרבה מאוד מקומות,
23:58מהם בעיה קישיות על התורת חכם.
24:00אז רע, זה לא רבי שלמה מולכו,
24:02בזמן מראה לבת יוסף,
24:03זità, זה לא רבי שלמה.
24:06בזמן אני ראία,
24:07נראה ענות דעתי מה שאמר,
24:08כי נהי דעריך תלמה כותב פה.
24:10כי הם מהירים להבא ואמה.
24:14איך אתה אומר נהי דעך עדיין מהרה tobacco işte 사르�nity AI.
24:16הרי הבא ואמה הם מהדבישים על escrito.
24:19אני חווה שכולם תהיו איתesten.
24:20גם Requית klemit daggerלמד incentיעות בהעניינים.
24:22קצת, גם iedereen שקצרק יותר הם בעניינים.
24:24את אומריאל glorious ו Glue mendראה lake.
24:26כשאת אומרת שני דעך מהירים לבא ואמה.
24:28הרי הבאים על משימה לחגת
24:33הכוונה
24:34אז תראו זה תירוצים של קבלה
24:37תראו לך
24:37בקבלה השקושיות קשות
24:40לפעמים התירוצים דחוקים
24:41אומר כוונה
24:43נאי דעתיק שבחגת דעריך
24:45זאת אומרת אני לוקח את החגת
24:48ונחלק אותה לנאי וחבד וחגת
24:51זאת אומרת הנאי של החגת
24:55כן
24:57כי הבא וימא מלבישים לחגת דרך
25:00מן הגאון הטבור
25:01והנאי דעריך מלבישים זון
25:03ויש עוד תירוץ שתמיד תרצים אותו
25:06בלשם כל אחד דרך
25:07אומר על ידוע שכל הפרצופים
25:10כשנולדו בהתחלה
25:11יורדים יונקים לסוד הדי בימה ועולים
25:13בסדר הראשון שמלבישים
25:15מלבישו גם על הניים
25:16זה תירוץ שכל אחד אחד
25:18הלשם את הרצמון קושיות הזה
25:22והפרצופים כשהרדו ירדו
25:23קודם ירדו לו על הפריאה
25:24כשמלו בית פריאה ראשון
25:26אז נכון כשמלו
25:27אז בהתחלה נבישו על הניים
25:28אחרי זה נעדו במקומה
25:31גם תמיד מכאן
25:34כי בכל בחינת
25:36הוצאת אורות חדשים
25:38כל מקום
25:40היה קודם היום עניין הצמצום
25:42כי כן מצאינו בעריך הנפין
25:43פה עכשיו
25:44שצמצם ניישו גדול
25:46להפקל איזון
25:46כאן נזכר במקומו
25:47שער זע
25:48בעצם שער זע
25:49גם זע
25:51עריך בשביל להוציא את זע
25:52התחל זאת אומרת
25:53בשביל הוא הבא
25:54על החגת שלו
25:57לכן לפני לא תזי את זע
25:58אז גם הוא אלעת
25:59ההורות של הניים
26:00שלא עולה למעלה
26:01כן
26:02עד לחזה
26:03וגם התיק אלה
26:04כל הבחינות האלו
26:06אז הנה גם פה
26:06אתה אומר
26:07כל דוגמה
26:07לא הוציא כל בחינה
26:08צריך
26:10ההולעת של ההורות של הניים
26:11האלה
26:14מתוך הניים
26:15לכן היה בזעק
26:16ואין להעריך בעניין זה
26:19כי הדבר מובן
26:20לאויל והשורש שלהם
26:22שהוא הנאי דה
26:22אדם קדמון
26:23עשה בו עניין הצמצום
26:25כי נמשך דבר הזה
26:26לכל הפרצופים
26:28כי בכל הבחינות
26:29הנזכרים לאל
26:31מניי דה
26:32עד נאי דה אק
26:33בשינו מפורש במקומה
26:35המשאי לדה צמצום
26:36ודאי הבסודי צמצום
26:38בגלל מה שנאי דה
26:39במה נתרוקנו מנהרות שלהם
26:41ביתו לידת המחנזון
26:42כדי אם שתוכן תכאי
26:43זה אומר לך הרב דה לך בכל המקומות
26:45תתת חקלת באק
26:46אבל פי שלא ביארתי לך בכל המקומות
26:49זה אין דבר כזה
26:50אין הוצאה בלי צמצום
26:52עליית תאורות שלהנאי
26:56לתפארת
27:04הלאה
27:04והנה
27:06אני בדווקא
27:08אופי די
27:10אחר שצמצם עצמו
27:12אק כאן נזכר
27:14שאלה למעלה מן הטיבור
27:16את כל ההרות של בשביל שתפארת
27:19ביניי די אק
27:20זה השלושה סערות שעל הלוח נכון
27:23מה אלה?
27:24כל השלושה סערות האלה
27:27שם מניח חד פרסה
27:30שהוא קרום ומסך כאין פרוחת
27:34באמצע לרוחב גופו
27:36במקום תבור מבפנים
27:39הפרסה מונחת באלכסון
27:41זה נקרא פה
27:45מתחיל מכאן
27:46הוא הולך באלכסון שדום
27:48הוא הולך ככה
27:50זה בעצם למיתון שדבר
27:52אין ששמים גרטל
27:53הם אמורים לעשות את המסך הזה
27:55בין האדברים העליונים תחתונים
27:58אז לכן
27:59בשביל עושים גרטל
28:00אז צריך שיהיה לו קרס
28:03כאן הוא צריך לתפוס את זה פה
28:05זה הולך ככה
28:06או שמים פה כפתור
28:08כובשרים פה את זה
28:10והולכים את זה ככה
28:11אבל מי שיש לו קרס הוא מסודר
28:16אז כובשים את זה
28:17על הקרס זה בדיוק ככה
28:20זה נקרא תרפש
28:24לא שומחים על הגורש
28:26כמו אנחנו שומחים על הגורש
28:27לא שומחים
28:28כן
28:28זה משהו רגלת
28:30לא צריך להיות רחב
28:32לא צו
28:32לא חוט
28:33יש גם רגל
28:34לא זה מסך
28:36מה שמביאה בן ישראל
28:38שהוא היה הולך עם
28:40אבנית
28:41אבנית
28:41זה בגלל סיבה אחרת
28:43כבר הזכרנו איזה פעמים קודמות
28:45שמי שקורא לומד בבן ישראל
28:48הבין
28:49שאת הרצאות של ימין צריך לשים מתחת לחגורה
28:52את השמאלים מעל החגורה
28:55טעות גמורה
28:56אין דבר כזה
28:58הוא היה לו אבנית
28:59אז מה שמתחת לטבור זה כאן
29:02והרוויות ולנו יש חגורה פה
29:04את השמאלים תשימו בכיס
29:06עוד קצרו אותו
29:09יקר בנה
29:10קני גדע לב
29:12קני גדע לב
29:12קני גדע לב
29:12אה?
29:13קני גדע לב
29:14חד תחת לטבור
29:14חד מעל לטבור
29:15אז אם אתה עושה מחגורה
29:17אז מי שהולך עם
29:18נמוך
29:19אלה הזכנים שפעם הולכים פה
29:22אז גם לא יהיה נכון
29:24אז זה המשהו
29:26לכן האלה שהולכים
29:27הולכים עם האבנית
29:28שישים אחד פה או אחת פה
29:30אז לא תעשי בשביל מהאבנית
29:31אבל אם לא
29:32אפילו לבלוט
29:33תעשים בכיס
29:36שלא יהיה מעל הטבור
29:38העיקר אחד מעל הטבור
29:39זה מתחת לטבור
29:40אז כל מי שרואה את האלה
29:42ששמים בכיס
29:43ומדים שלמדו עצמי
29:44כנגד מה זה אבל
29:45מה?
29:46כנגד מה
29:47אני חושב שזה צריך להיות כנגד
29:48על לב
29:49לא
29:50זה הרען פה
29:51טבור מעל הטבור
29:53מה העניין לזה?
29:55חסד עריכה
29:56הרוצות העיניות
29:57יש לי איזה פלפול גם בדבש
29:59ככושרים
30:00זה לא מסדר
30:01הביתלכם שהמקשה
30:02אבל מה שבעיקרון
30:04חסד ארוך יותר
30:06והשמאל הוא הוד
30:08הוא יותר קצר
30:08אז זה מעל הטבור
30:10מתח את הטבור
30:11כמה פעם
30:12אני חושב
30:13זה אבל לא שמתי למה זה
30:14לא שעד
30:15רחל מה
30:16לומדתי לומדתי
30:17זה יש שם מולי
30:18אבל גם ששיים ככה
30:19אתה כמו ששיים ככה מפה
30:21אז גם כן זה יותר קצר יוצא מזה
30:23מה?
30:24כל הרעיון זה לא כל הרעיון זה טבור מעל הטבור
30:28כל הרעיון
30:28כי זה כל העניין של אורות יש עד הטבור
30:31זה תחת הטבור
30:32הפרסה הזאת
30:33אבל איך זה קשור לקצר?
30:35הדין קצר והחסד ארוך
30:36איך זה קשור לקבור?
30:38חסד מתפשט יותר ללמטה
30:40תחת הטבור
30:42והגבורה היא יותר קצרה
30:44עוד יותר קצה
30:45הרב יזביע את זה
30:46מי שרוצה ראה את זה
30:49כן
30:49זו הייתה הכוונה שלה
30:50בן ישחריא
30:51הרב הילל
30:52כאו הוא כותב מפורש
30:54יש לו
30:54על עוד פרסה
30:55על בן ישחריא
30:57אז זה כותב על זה, על המהלך הזה מפורש.
31:03אני ראיתי שכל ההתפדה שהימין יהיה יותר...
31:06זה התפדה...
31:07זה כדי להתנאיד לכם, כשהחברות היש לי לאפן שבר שהוא יבסת תלמיד,
31:10ואחרי זה תלמיד שחקים את הבור,
31:12שומעים את הדבר הזה,
31:13קח מספריים, חתך אותם.
31:16ושימרן קפל, חתך.
31:21יש להם קובלים בירושלים מצוימים,
31:23שאומרים, לא, צריך לעשות אותם ארוכים עד הרצפה,
31:28ולעלות אותם.
31:29לא יודעים איפה המקור שלהם, כך הם עושים.
31:31טוב, רק תדעו שיש עוד שיטות.
31:36אז זה...
31:41אז דיברנו על הפרסה הזאת.
31:46כן?
31:48אז זה לא שומר, באמצע לא חגוב,
31:49במקום אתה בורום בפנים,
31:50מדיינו, הפרסה מונח בה לחסור מתחילת,
31:53שליש השני,
31:55שהוא מקום החזה,
31:57אתם רואים?
31:57של אק מצד הפנים,
31:59הוא מסיים בסוף אותו השליש,
32:01מצד האחור,
32:02שהוא כנגד מקום הטבור.
32:04זאת אומרת, פה זה מתחיל מכאן,
32:06אבל מאחור זה כנגד הטבור.
32:08תראו יותר ללמטה.
32:11אז זה הפרסה הזאת,
32:13והטעם של הפרסה,
32:15כדי שיפסוק בינתיים,
32:16בין ההורות שלה למעלה מן הטיבור,
32:19ובין הגובה הכלים של אק של למטה מן הטיבור,
32:22כדי שלא כל ההורות יחזרו לרקל למטה מן הטיבור,
32:25למעלה שהיו.
32:26זאת אומרת, המטרה היא של הפרסה,
32:28שאחרי שהם לא יחזרו.
32:30ואחרי זה יחזרו,
32:31רק חלקים של הפנימיות החיצוניות יצאו מהעיניים,
32:35הפנימיות יפקעו חזרת הפרסה.
32:37כשאני אומר שהסמה בדסאג עלו מעל הפרסה,
32:44והבן, את הבן הזה אני מחלק אותו,
32:53את הבן הזה, זה יקרא פנימיות,
33:00וזה יקרא חיצון.
33:04וזה יקרא פנימי.
33:16מן העיניים בעצם ייצא רק החיצוניות,
33:20זה וזה.
33:21זה, המה, זה יישאר למעלה כבר לא יחזור.
33:25המה, הסאג והמה שלה יישאר,
33:29ולעומת זאת, זה הוא יפקע הפנימיות,
33:33יפקע חזרת הפרסה ויעיר החוצה.
33:37תרשמו לכם את זה.
33:38הרב אמר בשיעור הקודם שגם מהו בן דאב.
33:42גם הוא בן, זה השיעור שדבר בשם בן,
33:44בשם מה, שיוצא מן המצר, אותו רעיות.
33:51והוא סוד מה שכתוב,
33:53יהיר הכייה בתוך המים,
33:57והיא מבדיל בין מים למים.
34:00אני זכר בספר הזו,
34:02הפרשת וראשית דף למדבית.
34:05כן, התחי העולם הכולו מים,
34:07מהם עליונים, מהם תחתונים.
34:09אני צריך להפריד ביניהם.
34:10וזה לשונו, אית קרומה באמצעות מאוי דברנש.
34:14יש קרום שהוא התרפש.
34:16זאת אומרת, בגמרי בחולישן,
34:18זה נקרא תרפש,
34:19כאין מסך הוא פרסה באמצע מאב שלאדם.
34:22הוא פסיק מטאטה לאלה,
34:24שהוא מפסיק בין עברי העיכול של למטה,
34:26אל בין עברי הנשימה של מעלה.
34:29משאים מאלה לאלה לבטאטה,
34:30ושואב כוח וחיות מלמעלה,
34:32ונותן ללמטה.
34:34זה הקרום רומז על זה הפרסה
34:37שבאמצע גופו של אדם כדמון.
34:39כי בצלם אלוהים עשה את האדם.
34:42כל אחד איך אנחנו עוסקים
34:43כי בצלם אלוהים עשה את האדם.
34:45זאת אומרת שהיא רכיה בתוך המים,
34:47והיא מדהים בין מים אלוהים
34:49בין מים אלוהים לבין מים התחתוניים.
34:51אז כן, מה המטרה של הפרסה?
34:54שהאורות לא ירדו כולם ללמטה החזרה,
34:56ורגעת חלקים מהם יחזרו אחר כך לפתוח.
34:59עד לפה ברור?
35:01טוב, הלאה.
35:02ואז ישר כל האור,
35:05שהיה למטה מן הטיבור,
35:07לאלה מה הפרסה אמרנו,
35:08השלושה האורות האלה.
35:09והיה שם דחוק ומעודק.
35:12חמת הפרסה שלא אין יכול לרדת ותפשט.
35:15אז אתה יודע,
35:16עניינת האורות נעשה זיבוג
35:18אב-די-אב עם אב-די-שאג.
35:21זיבוג הכי עליון
35:22שמדברים עליו בקבלה
35:24זה נקרא אב-שאג-דאב.
35:26אב-די-אב עם אב-די-שאג.
35:28עושים את זה בכל פעם
35:29שאומרים את המילה מלך העולם
35:31בקריאת שמה
35:32בכדי להוציא
35:33בחינות חדשות
35:35אז רק לבחינות העליונות אפשרות לחדש.
35:39אז זה נקרא
35:41העליית האורות האלה
35:42זה נקרא העליית מן
35:44בכדי לגרום לזיווג
35:45בכל מקום צריך עליית מן
35:47לע predecultural
35:48אז עליית אורות זה להבחינת מן
35:49גרם לזיווג הזה
35:51בכדי להוציא את האורות מן העיניים
35:52היה צריך לעשות זיווג
35:54זה זה שאומר
35:58נולד אור חדש לדל כמען
36:00ואז בכך
36:01חלק μין האור
36:02שהם פנימיות וחיצונות של מה
36:04ופניות של בן
36:06כן הרבה עכשיו
36:08להיות אנחנו מדברים בשלבים
36:11כי במקום של המער
36:12המעה גם כן
36:13הוא יעלה למעלה אבל כרגע אנחנו לא
36:16מוצאים אותו אחר כך שהוא יצא מן המצח
36:18בזמן העולם התיקון
36:19אז בינתיים הוא גם חוזר
36:23כן הוא חוזר למטה
36:25בין שר
36:27כל זה
36:28יחזור חזר פנימה
36:30אחר כך כשאנחנו נוציד
36:32שישם מייד מאמין המצח
36:34אז עוד הפער הזה יצא מן המצח
36:36ולחשר למעלה
36:43והוא פרסה
36:44וירד בעיר את שר גוף מן
36:46התאו אולמטה שהוא המקום של חצי תיברד
36:48ביני דאק
36:48אז יש אורות שיצאו מן העיניים בחוץ
36:51יש אורות שימפנים החוצה שהיום
36:53כל אחד יודע מה הפרטה
36:55זה החיצוניות וזה הפנים
36:58תו כופיות בן
37:15זו מבחינת הפרסה
37:20אני עושה כאן דפנימיות אק, החצי גופו
37:24הוא הנזכר ברש אידרה רבא בן דרוש ואללה המלאכים
37:29קראנו את זה בשביעה שעברה
37:31מי העלה שביעה פה?
37:33הרבה
37:35כן, טוב
37:41איפה את שכם אחו יקר?
37:43איפה את פעתה בזכה תורה?
37:46איפה ידעו את זה את הצוד הזה?
37:52אני לא אמרתי להם, זה מעניין בשישי
37:54אמרתי להם, זה היחיד של השישי
37:58תשכה, אגב, זה היה חידוש חדשה רבן הזוז
38:01שם אומרים, יש עניין עוד בשביל
38:03לכאורה אין עוד בשבירת המלאכים
38:05אבל הרב תראה שזה גם התיקון
38:08כן, כן, כי בעגלה יש שם את התיקון
38:10גם שם הדר שמשמין שיוצאים למצח
38:13כל מה שאנחנו נעסוק עכשיו
38:15זה הילה המלאכים שם אנחנו בהרצה זאת
38:19אני אסגור את החלונות נשאר לנכס
38:21מוצאסון
38:22נשאר מובוליום גבוה נראה לי
38:25שאולי איזו פתוחה שם
38:28אנחנו לא פתרו את החלונות
38:30ואז זה היה שיוצר החוצה
38:32אמנם תראה, זה סכנה עלות למעלה
38:34אבל תראה אם הם לא פתחו חלונות
38:36יש לי שעשו את התחלונות
38:38כבר השלישי
38:40עסה נמוגן
38:42עסה נמוגן
38:45נמוגן
38:53תראה לי את השבאים מה שבת הזאת
38:55כן
38:58לא, אני קוראים את זה שני חבר'ה שניים
39:00קרצה גוב פה ביום שישי
39:01אז אמרתם, זה חגם
39:03אז זה בעל סאסון
39:04נמוגן סאסון
39:04תקנה הרם בכל מחיר
39:06ואני בחרה, דעתם
39:08פעם היה מישהו אחר שער
39:10בא אני שמשמור אותו
39:11הוא היה תמיד
39:12טוב
39:18רגענו
39:19כן, ברשת
39:22בזוהר פרסה
39:23מה שמבואר בזוהר
39:25פרשת פיקודי
39:27דווקא שחת ו
39:29אנחנו שומדים בבוקר
39:31דאית חת פרסה
39:32בין המעציל לקטר
39:35שיש פרסה והפסק בין אורות עק
39:38של למעלה מן הטבור
39:40בין האורות שבקו את הפרסה
39:42וצאו לחוץ את סוך הנקודים כדי כמן
39:44ואבין זה את
39:51הוא בא בזוהר
39:54משונו הוא מהאי
39:55הוא מהקטר של זה
39:58ירצה אור גדול
39:59לשאר גולגלטין דילטטה דילטטה וחושבנה
40:02שאר הקטרים של פרטי פרסה
40:04שאין להם מספר וחשבן
40:06טוב
40:07זה חסות כל כל גולגלטין
40:09זאת אומרת זה מישהו של פרטי פרטים
40:13יש פרטי פרטים
40:15אנחנו מדברים בכללות
40:16כמובן יש בכל ידוע שכל פרטוף
40:21יש בו עשר ספירות בכל ספירה יש בו הביע
40:23אז יש בסוף
40:25זהו מה שאמר
40:27אמנם אמת הוא כי כמה גולגלטין אית
40:30דילטנו חושבנה
40:32כזכה בראשית דרק
40:33ככמה קטרים יש
40:34אין להם חשבון מספר
40:35כי הקטר של כל פרטוף
40:38נעשה משלישת התחתון
40:40די תפייר של פרטוף שעליו
40:42תכף אני אסביר
40:43ואז נעשה שם פרסה
40:45למה משלישת התפייר של אותו פרטוף העליון
40:48כדי למעטת האור
40:49שאוכל לפרטוף התחתון לקבלו
40:51ואתה בכל פרטוף
40:53של מלביש על פרטוף העליון
40:56זאת אומרת
40:57זה כבר גם דבר על זה
40:58אז אם אנחנו הולכים פה
41:00פרטוף העליון שיש בו
41:02אמר כאן
41:03זה התפארת שלו
41:05יש פה שוויש תחתון
41:07זה שוויש
41:09וכאן נמצא עם הנצח
41:11מאוד ביסוד
41:19אז בראשון
41:20זה הפרטוף התחתון
41:21הפרטוף שמלביש עליו
41:23כאן יהיה הקטר שלו
41:25על החלק הזה
41:26כאן יהיה הקטר שלו
41:27ישר הספירות
41:30תלבישו כאן
41:30על הכל
41:34ואז אומר הרב
41:35והפרסה תהיה תמיד כאן
41:38וכל פרטוף יהיה אותו דבר
41:51אז מה שקרה פה זה פלטפורמה לכל העולמות
41:55זה כל הדבר
41:55זה כל הדבר
41:56מידי
42:02שיש תחתון
42:33בקטר של זה
42:35כן
42:36הוא נפסק
42:38הוא נפסק
42:38אני יודע הוא פרסה של
42:39כשמעלה מששתתון של
42:41אותו דבר אומר
42:42כשאנחנו דברים עכשיו
42:43על פרטוף
42:45פה דיברתי סתם דוגמה
42:47כאן זה נאמר פרטוף של
42:49זה עיקרי אימן
42:51נאמר
42:53וכאן זה זה
42:55אבל תודה רבה
42:56כשאני לוקח פה את אק
42:58כאן זה אק
43:00כאן הטבור שלו
43:02הטבור שלו
43:03כאן יהיו שני פרסופים
43:05שקראו פה
43:06עתיק ועריך
43:07שנקראים קטר
43:08עתיק
43:11ועריך חנפי
43:12שניים נקראים קטר
43:13אז הם מנגישים אותו דבר
43:14זאת אומרת בפרטוף
43:16ובכללות שכל המצילות
43:18הם מתחילים
43:19מהתאבור שלה
43:20אבל לא משום שאין להם
43:23חשבוני ואין מספר
43:24אפשר ספור
43:25פלוס מינוס
43:26לא אין לספר
43:27הכל מתפרט לעוד עשר
43:28או לעוד עשר
43:40בום נאם
43:41כן גם ממטה
43:43בום נאם
43:45בידי
43:47שעל ידי
43:48הסתלקו
43:49תאור
43:49לאלה
43:50מהטבור
43:50הוא זאת אומרת
43:51על ידי שנתרחק
43:52האור
43:53ועלה
43:54ממקום עני
43:55דאק
43:56היה מספיק
43:58שיהיה יכולת
43:59בעולם
44:00העצילות
44:01שהוא מלביש
44:02מבחוץ
44:03מהטיבור
44:03ולמטה
44:04לקבל
44:05לאור שלהם
44:06דהיינו
44:06שעשו הכלים
44:07יתלבשו בהם
44:08הערות
44:09שזה יכולת
44:10פרצופה
44:10עצילות
44:11לקבל
44:11תאור
44:11שהמעציל
44:13עדיין
44:14אינו מספיק
44:14לתת כוח
44:15אל עולם
44:15הבריאה
44:16שיוכל
44:17לקבל תאור
44:18דרך עולם
44:18העצילות
44:20עוד פינה אחרת
44:21אני אך שם אותו
44:22המסף
44:22הפרסה
44:23נזכר
44:24שמעט
44:25תודה
44:25תאור
44:25הגדול
44:25במינת הבầu
44:26הרבה
44:26אומר
44:26הוא Drop
44:27זה
44:28אומר
44:29הרי פה
44:29כאן
44:30מתחיל
44:30העולם
44:32העצילות
44:33זה אומר
44:38העצם
44:38עליית
44:39האורות
44:40שעלו
44:40כאן
44:41מספיק
44:42עולם
44:42העצילות
44:42יכל
44:43לקבל
44:44את
44:44האור
44:44זה
44:44אבל
44:46תחת לעולם
44:47העצילות
44:47יש אחר
44:48כך
44:48עולם
44:49הבריאה
44:50בריאה
44:51hashtaga
44:53זה
44:53דרך
44:53יצירה
44:54ו
44:56והעשייה, המסך הזה הוא בשביל שם יוכלו לעמוד באות, תזכרו אותו, זאת אומרת עליית ההוראות מההספיקה שעולם הצילו יוכל לעמוד
45:07במקום הזה, אבל בשביל בעיה שעולם הבריאה כבר זה יקרא עולמות הנפרדים בבריאה ולמטה, שזה לא נקרא אלוהות, זאת אומרת
45:15הצילות זה נקרא אי הוא וחיו אחד בעוד, מספיק, אבל המסך הזה הוא לצורך עולם הבריאה, זה מה שאמרנו.
45:22הרבה הבריאה לא מתחילה. זה והמארסק. העליית ההוראות הייתה מספיק להצילות, אבל המסך הוא לא היה לצורך הצילות, אלא היה
45:30לצורך הבריאה שזה נקרא כבר עולמות הנפרדים.
45:33הרבה הבריאה לא אמורה להתחיל תחת רגליה? כן, כזה לא דייקתי בצילות.
45:40זה מה שאומר המסכם פה, ונמצא שם שני דברים, שעסק, אחד צמצם האור למעלה, מה אתם בואו? קצת שם, מה?
45:50כל החלונות הם פתוחים, אבל לא יודעים, זה שם בסדר.
45:55שלוש עמים הם בכלל.
45:57תפילי מסגן.
45:58תפילי מסגן.
45:59כן, קצוו, אז תפילי מסגנית.
46:01לא שומעים, שתרש עמים בכלל.
46:02כל החלונות, הדלת, הכל בסדר.
46:04לא, מסגן, מסגן.
46:05מה?
46:06ספילי מסגן, לא חלם.
46:07לא, בסדר. אה, כנראה, לא רושה.
46:10לא, לא, תפילי ספילים.
46:13כן?
46:13אני אמרתם, כנראה, הם לא, דברתי עם מי שהגיע היום, כנראה, הם לא יודעות.
46:19כמה, שניים?
46:21אין.
46:37אני אמצאה שהם שני דברים שעסק.
46:39אחד, צמצם האור למעלה, מטבור, ונתרוקנו הכלים שתן נדעת מן האור שלמעלה.
46:44זה לצורך עולם העצילות.
46:47כדי שיוכל העצילות לקבל אור שלו.
46:49לא, לפי שהעדת צמצום נתמה את האור שהם מנתיבו ולמטה.
46:53אנחנו יכולים הנקודים לעמוד בחוץ כנגד מקום ההוא, ולא נתבטלו.
46:57חילה, אפשר לשני שאלה על העניין הזה לפני שערב מתקדם.
47:01בעצם מה שערב פה אומר, שהיה מספיק לעולם העצילות,
47:06רק כשמב, דאב, ושמב, דאב, הפנימיים, יישארו למעלה.
47:13אבל זה עדיין היה מספיק גם ש...
47:15גם האורות הרצוניים.
47:17החוצנים אבל יצאו.
47:19נכון, אבל כל האורות היו למעלה.
47:21זאת אומרת, כל אורות שהיו אורות למטה,
47:23אבל אנחנו צריכים לעשות כלים.
47:25לא, אבל אחר כך חזרו, מהו בן?
47:28נכון? מהו בן חזרו? הפנימיים שלהם?
47:30לא, מהו בן הפנימיים?
47:34הפנימיים ובמה גם החיצון יחזר.
47:36רגע. קודם כל חזרו העיקר לענייננו של הבן.
47:41הם שייכים לאותו עולם.
47:43זה שייך לאותו עולם.
47:44זה לא שיש אור יותר מהו, זה המיקום שלו.
47:47הרי המקום היחיד שבהם זה המה ובן זה המטבול מטה.
47:50כל השעה מעד אמורים להיות.
47:52מעד הטבול.
47:53זה לא המיקום שלם, שם זה לא מפריע.
47:55אבל השעה העיקר הזה בעצם מה שגרם שהמקום יכול לעמוד זה המה ובן דעה,
48:00ועשה המבדי סג שהם העיקר שעלו ללמעלה.
48:03אז אני גם לא חזרו אחר כך ללמטה.
48:05את עולם הצילות הוא יכול לעמוד.
48:07אחרת עולה הוא יכול לעמוד.
48:07אחרת עולה הוא יכול לעמוד.
48:30חזר סגילים בזה שאמרנו כל העורות האצילות היה די בעלת אור של אדם קדמון למעלה מטה בור.
48:36הפרסה בשביל להעמיד את העולם הבריאה.
48:39תבין מזה איך יש עוד פרסה בין האצילות לבריאה כדי להעמיד לעצל את האור.
48:46העולם האצילות בשביל העולם הבריאה.
48:49זאת אומרת, בין כל עולם לעולם נוסף יש שוב מסך.
48:53בין עולם האצילות לבריאה של אותה יצירה.
48:56בין הבריאה היצירה לתוך השיאה.
48:57אחרי זה הדרך.
49:00כן.
49:01אחרי מזה את הארצלות צריך עוד פרסה בין האצילות לבריאה.
49:07טוב, כמה מסכים עד שהגענו לפה למקום הזה.
49:11השיאה החומר זה אנחנו פה.
49:13אבל העיקר זה התכלית פה.
49:15המהלכים איניהם בחירה.
49:19כן.
49:19הרב, כל זה לפני השבילה עדיין.
49:22זה רק המהלכים.
49:23לא, הרב זה כן דמוד.
49:25בערך פה כל העלייה הזאת.
49:26עדיין לפני.
49:26זה בשביל לעשות את הנקודים.
49:29עוד לא דיברנו איך נעשו הכלים.
49:31איך נכיסו הרות, נשברו לאן זה ירד.
49:34בפרטי פרטי.
49:36אני יכול את כל שאר הנקודים, שזה חצי ספר פה.
49:41נסתכל לכם באיזה שעה ולהמשיך הלאה.
49:53הנה, אם נתמעי את השיעור זה מה שאני אעשה.
49:56הנה על ידי העליית.
49:59האור הזה שבחצי התחתון שלה למעלה מטיבוק הנתקר.
50:05נתרבה אור גדול ורב בחצי העליון של הגוף.
50:09אני בשני שלישים העליונים של הטיפר דאק.
50:13יש שם האורות של הטיפר את עצמו.
50:15אתה לא אומר לכל האורות שלנו.
50:17יש את האורות שלו עצמו.
50:19אתה מוסיף לו.
50:20אז יש שם דחוק.
50:20יש הרבה אורות.
50:22אז נעשה זהו.
50:23מבחינת מהי נוקבין.
50:25אלא טעמים של סאג.
50:27נקרא אבדה סאג.
50:28מה זה טעמים דאק?
50:30שנקרא אוזרות, אוזן, חותם וכן.
50:32נקרא אסקרלל.
50:34זאת אומרת לשורשים הפנימיים שלהם.
50:37אנחנו לא מדברים מבחוץ.
50:38שיצאו.
50:39שורשים פנימיים שבתוך הגוף של האק.
50:43הוא לא הולה לראות האורותים לחוזר חנקבים של אוזן חותם פה.
50:47על ידי מהי נוקבין אלה.
50:49האורים שם יזווגו שם אבדה אבב.
50:52שבה גולגלתה של זה אק.
50:54שהוא סוד החוכמה שבו שהוא בחינת חורה.
50:56כן מובדים.
50:58מה כן?
50:58נפינו אותם, אבל כאילו יש להם.
51:02שם חלונות.
51:05אם מבחינת האבב של השג.
51:08הם לא צריכים לנעול אותם.
51:09שצרו את החלונות.
51:15אם מבחינת האבב של השג.
51:17אז זה נקרא אבדה אב עם השג.
51:19אבדה סג.
51:20שהוא סוד הבינה.
51:21זאת אומרת האבב זה נקרא חוכמה.
51:23השג זה בינה.
51:25אז זה ביצוג זיווג את החוכמה או בינה.
51:27אפילו לשם החוכמה זה נקרא בדעק.
51:29לבינה זה אימד דעק.
51:35שם השורשים של אוזן חותם פה.
51:38שהם טעמים בסג.
51:40ואז נמשך אור חדש מלמעלה.
51:41זה זווג הזה.
51:42לשם מה ולשם בן.
51:44שמר שיידי זווג זה נתווספה להם מערה חדשה ביותר.
51:49לכן נקרא העם חדש.
51:52כן.
51:52זה נקרא אור חדש.
51:54כי זה התווספה להם מערה.
51:56והאשל שם מביא שזה נקרא אור חדש.
51:59כי עכשיו במה שבקא השם בן.
52:03הפנימיות לא.
52:05החיצוניות יצא.
52:06אז הוא כאילו בלי הלבוד.
52:07זה נקרא חדש.
52:08שני תירוצים של שלוש הוא מביא.
52:10בגלל שזה קיבל אור חדש.
52:13היא תוספת אור.
52:15וגם בגלל שעכשיו החיצוניות יצא.
52:17הוא רק הפנימיות.
52:18אז הוא נקרא חדש.
52:28הוא בקא.
52:30חיצוניות הוא פנימיות שמה.
52:32זאת אומרת מחיצוניות פנימיות.
52:34זה כל האסמאפ של המה.
52:35הוא פנימיות שם בן שזה אסם.
52:39איתה פרסה.
52:40וירד איך פרסה מן הטיבור.
52:42מטה.
52:43מחמת דו חקרות.
52:45בקאו את הפרסה.
52:46ירדו למטה מן הטיבור.
52:48שהיה רק מן האור עוד קנן.
52:50זה האור מילה את מקום שיש.
52:52תפאר את התחתון.
52:53ותענה את דאב.
52:55משאר הקדמות קורב.
52:57הצער הפך אותו ככברה.
53:00אבל אתה בקא אותו כמו.
53:04לא במוקום אחד.
53:06אה?
53:07כן.
53:09אומר הרב אמנם.
53:11אמנם האור הראשון.
53:13שהוא השג.
53:13מה?
53:14בן דה שג.
53:14שמה בדה שג.
53:15עם חיצוניות הבן.
53:18שזה בן דה בן.
53:20אפילו מה שהסגרתי.
53:21שם בתחילה למטה.
53:23ועלה למעלה.
53:24שוב לא ירד.
53:26וישאר תמיד.
53:27שם הנה תבוא ולמעלה.
53:29ושם מניח.
53:30שאתם תמיד צריכה להגיד.
53:32שמה שיוצא זה לא.
53:33תמיד משאיר שורש.
53:36אז הוא לא.
53:36הוא משם מתפשט.
53:38והצען אף שלא דך העיניים.
53:40עיינו.
53:40סג מהו בן דה סג.
53:42עם חיצוניות הבן.
53:44אז תזכרו מה יוצא מן העיניים.
53:46שמה דה סג.
53:48החיצוניות שלהם.
53:50פנימיות הבן.
53:51והם הם עיקר עולם הנקודים.
53:54העיקר אורות הנקודים.
53:56זה אורות הנקודים.
53:59שם תפשט בחוצים הטיבורצים.
54:01רק ליעק.
54:02כאן נזכר.
54:03אבל הפנימיות הבן.
54:04הפנימיות הבן.
54:04הפנימיות הבן.
54:05הרדו למטה מן הפרסה.
54:06כרגע.
54:07מה לא מדברים עליו.
54:08כי הוא אחר כך בשלב הבא יצא.
54:10הפנימיות של הבן.
54:16ובא בעץ חיים שהארטנטה.
54:22נצא כי עשר סבירות שלהם הנקודות.
54:24היושב בחוץ מסביב לעק.
54:26מטבור למטה.
54:27יש לו שני מן אורות.
54:29אחד מלמטה למעלה.
54:30בפנימיות מן הטבור.
54:32עד העיניים.
54:35כן.
54:35כן.
54:36אם שם יוצא עיקר.
54:38הערה את סוף הנקודים.
54:39שהוא שם בנוקבה.
54:41אבל נעשה.
54:42מאור חוזר כאן.
54:44גם יש לו.
54:45זה נקרא אור חוזר.
54:46שימו למה שמלמטה.
54:48זה נקרא אור חוזר.
54:49מה שעשה עיניים.
54:49זה אור חוזר לכן.
54:50הוא יחסי דין.
54:52יש לו אור ישר.
54:53שהוא נוקה.
54:54ועובר דך.
54:54האור.
54:55בני הטיבור.
54:56למה אתה אומר בנקודים.
54:57דרך נקבע אור.
54:59השני אורות.
54:59יש מה שעשה עיניים.
55:00עיניים בעצם באור חוזר.
55:02הוא עליה ללמעלה.
55:03בייצה.
55:04יש מה שבקם בפנים.
55:06ועיר החוצה.
55:06זה באור ישר.
55:17ועיני כל ההון.
55:19נמשך מן העיניים לטבור.
55:21אפילו שהוא מבחינת העיניים.
55:25כשתודך העיניים.
55:26הכל הוא נבלה.
55:27ונכלל בעקודים.
55:29הוא מתבטא לארטופטון.
55:31כי זה מבחינה הרבה יותר גבוהה.
55:32הוא עובר.
55:33הוא עורך שם.
55:34בכלל.
55:35חננון נזכר בשם עולם הנקודים.
55:37זאת אומרת.
55:38אתה תגיד.
55:38אולי הנקודים מתחילו מפה.
55:40את שם עיניים.
55:40או לא.
55:41הוא עובר מכאן.
55:42הוא לא המקום שלו.
55:43לא נקרא נקודים.
55:44כשגיע המקום שלו מטבור.
55:45הוא קראה עולם הנקודים.
55:49אבל אור הנמשך בחוט מתחת לטבור.
55:52די המטבור.
55:52במה אתה ציום.
55:53הגליים של הקנון.
55:54זה לבדו.
55:54הוא נקרא בשם עולם הנקודים.
55:56כשהוא עומד אתה לבדו.
55:57ואין אור הנקודים מתפשט.
55:59שם.
56:01מכאן אותו.
56:02אור שערדך הפרסם מחדש.
56:04מבפנים.
56:05זה הזימוק הנזכר.
56:07עם פנימיות הבן.
56:08ולמטה ועליין אלמד.
56:10מגרם איחוד עליון.
56:12ובספה בו הערה מחודשת.
56:14וערן מחדש.
56:15גם הוא בוקע את הגוף.
56:17והקליף של האק.
56:18ויוצא ערתו לחוץ.
56:20זה איך נקווה עור הגוף.
56:21נקודים.
56:22הרי שניהם הנהי אורות.
56:23הם מצוח אלו הנקודים.
56:26ומבפים פה פסוגר.
56:27הם גם פנימיות.
56:27תכנסים אותה.
56:28בעקות הפרסה.
56:29והרדו ימאטה.
56:30ואינם מהירים דרך דופני הגוף.
56:31אלה הנקודים.
56:32למה?
56:32כי עכשיו לא.
56:34עדיין לא הגיע זמן התיקון.
56:35הם חכים שיהיה התיקון.
56:37ואז הם ייצור.
56:38חלקים מהמצר.
56:39חלקים.
56:40יאירו החוץ האוטוריון.
56:43עד לכאן רבותיי.
56:45תודה.
56:46אז הרב מדבר פה עכשיו על שני אורות.
56:48נזכור.
56:49אור שיצא מבחוצה של הנקודים.
56:53ויש מבפנים החוצה.
56:55אור אחר כך ידבר.
56:56הלאה.
56:57אנחנו מדבר על הסיועת הכי.
56:59אז הרב, רק פנימיות בין מהירים לעולם הנקודים?
57:02אה?
57:02רק פנימיות בין מהירים לעולם הנקודים מבפנים?
57:04מבפנים כן.
57:06אז רגע הוא הרב.
57:08נכון.
57:14שניין, אבריך אני כשיום אני ארצה גם.
57:17תודה רבה.
57:20תודה רבה.
57:21תודה רבה.

Recommended