ספירת העומר - חלק ב | מצוות צריכות כוונה? נשים בספירת העומר? שהחיינו? נער בר מצווה? | רבי דוד בכר - video Dailymotion

daber na

לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1a3ZlZuGUik0GpbisrMlEaCf2HtPYy79s/ לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/  בשו"ע סימן ס' סעיף ד' מביא מחלוקת הפוסקים האם מצוות צריכות כוונה או אינן צריכות כוונה, ולהלכה מעלה כאותם האומרים שמצוות צריכות כוונה. וביאר המשנה ברורה שם סק"ז שזה ודאי לדברי הכל שמצוה לכוון בליבו מה שהוא מוציא מפיו ולא להרהר בדבר אחר, אבל אם לא כיוון ליבו יצא. [חוץ מפסוק ראשון של קריאת שמע וברכת אבות של תפילה]. ולא נחלקו אלא בעניין אם חייב לכוון קודם שמתחיל המצוה לצאת ידי חובה בעשיית אותה מצוה. ועוד כתב המ"ב שם סק"י שגם לדעת השו"ע שמצוות צריכות כוונה ולא כיוון בעשיית המצוה בפעם הראשונה שהדין הוא שצריך לחזור ולעשות את המצוה שוב. אף על פי כן לא יחזור ויברך על אותה מצוה שלעניין ברכה צריך לחוש לדעת האומרים מצוות אינן צריכות כוונה. וכן פסק השו"ע בסימן תפ"ט סעיף ד' שמי ששאל אותו חבירו בין השמשות כמה היום לעומר, יאמר לו 'אתמול היה כך וכך', שאם יום לו 'היום כך וכך' אינו יכול לחזור ולמנות בברכה. וזה יתכן רק לדעת האומרים מצוות אינן צריכות כוונה, שהרי מילתא דפשיטא היא שכשענה לו לא התכוון לצאת באותה אמירה . ובבית יוסף סימן רי"ג  כתב שדין זה נאמר גם באופן ששמע את המצוה מאדם אחר ולא נתכוון לצאת יד"ח וגם המברך לא נתכוון להוציאו, שלדעת האומרים מצוות אינן צריכות כוונה, יצא ידי חובה.   ולפי כל הנ"ל מקשה שו"ע הרב  כיצד נוהגים העולם  שהשליח ציבור מברך בקול רם תחילה וסופר את העומר, ולאחריו הציבור חוזר ומברך וסופר את העומר לבדו. והרי לדעת האומרים שמצוות אינן צריכות כוונה הרי יצאו הציבור ידי חובה בשמיעת הברכה מהשליח ציבור, ושוב אינם יכולים לחזור ולברך, ולעניין ברכה חיישינן להו מדין ספק ברכה לבטלה.  לכן כותב שמן הנכון לעשות כוונה הופכית, שהוא מכוון שלא לצאת ידי חובה מהשליח ציבור ובזה גם למ"ד מצוות אינן צריכות כוונה אינו יוצא ידי חובה.  ומטעם זה כתב בחזון עובדיה הל' יום טוב עמ' רל"א שטוב ונכון לעשות גילוי דעת בתחילת ספירת העומר שהוא מכוין שלא לצאת ידי חובה מהש"צ בכל ימי ספירת העומר ויועיל לו לכל ימי הספירה. וגם אם לא עשה בתחילה יכול לעשות בכל זמן מימי ספירת העומר. והעולם שנוהג שלא לחוש לכל הנ"ל כתבו האחרונים  שאפשר ליישב כיון שכך הוא המנהג מקדמא דנא שהציבור מברך וסופר אחר הש"צ, בתת מודע שלהם כבר מכוונים מתחילה שלא לצאת ונחשב כאילו עושים כוונה הופכית כבר מתחילה. פרטי דינים והלכות נוספות בעניין ספירת העומר, תמצאו בשיעור שלפניכם "שמעו ותחי נפשיכם…"  לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=6YHdbYDuFVA

Transcript

00:00:00אנחנו ממשיכים בעזרת השם התברך בלחוץ ספירת העומר בחלק השני של ההלכות

00:00:12חלק מהדברים דיברנו עליהם ממש ממש בקצירת העומר בשבוע שעבר

00:00:18על ידי שנשאלה שאלה בעניין של מצוות צריכות כוונה או אינן צריכות כוונה

00:00:28ענינו על זה ממש על קצה מזלג

00:00:31היום אני רוצה ביחד איתכם לראות את זה קצת לפתוח את הסוגיה יותר

00:00:37ולקבל תשובה ברורה ומורחבת בכל העניין הזה של מצוות צריכות כוונה

00:00:43אינן צריכות כוונה וכל מה שקשור לעניין של ספירת העומר וההלכות והנפקמינות שיוצא מהסוגיה הזאת

00:00:57אז קודם כל זה מחלוקת כבר בגמרה במוראים מחלוקת אחר כך גם כן בראשונים בפוסקים

00:01:05האם מצוות צריכות כוונה או אינן צריכות כוונה

00:01:09מה זה אומר? המשתב בורא בסימן סמך כותב שזה פשוט בוודאי שבעניין כוונת מילות המצווה

00:01:21זה פשוט שזה צריך כוונה אבל זה לא מעכב

00:01:24למשל מצווה שברכה שאני מברך כן או מצווה שאני עושה ודאי שאני צריך את הכוונה הפשוטה של המצווה

00:01:40אבל אם בדיעבד נגיד עשיתי את המצווה ולא חיוונתי באותו רגע על פשטות המצווה לכוונה שלה עצמה

00:01:49זה ודאי שיוצא ידי חובה כמו שאדם שקרא קריאת שמה ולא חיוון במילות של קריאת שמה מלבד הפסוק הראשון

00:01:59כתוב יצא ידי חובה

00:02:04בסדר? או שאר דברים שמצוות של קשורות לאמירה אדם שהתפלל

00:02:09אדם שהתפלל תפילת שמונה עשרה שזה חובה להתפלל והוא לא חיוון ממש במילות של התפילה

00:02:17יצא ידי חובה נרשם לו שהוא יתפלל היום רק בלי כוונה הוא יפסיד את הכוונה שזה ודאי שזה מעלה מאוד

00:02:23חשובה

00:02:23למעט פסוק ראשון של קריאת שמה ולמעט ברכת אבות

00:02:28ששם כתוב שזה מאוד מעכב ואם אדם אפילו לא חיוון את הברכת אבות בתפילת שמונה עשרה

00:02:37זה מעכב את התפילה והוא לא יצא ידי חובה

00:02:40ברכת אבות עד מגן אברהם? כן

00:02:43עד החתימה של מגן אברהם זה ברכת אבות זה מעכב

00:02:48לא קוראי בדושה לא קוראי לה

00:02:50לא רק הברכה הראשונה היא מעכבת ופסוק ראשון של קריאת שמה

00:02:54אלו מעכבים זה אבל אבל בשאר דברים אם לא חיוונתי את פשטות המילות זה לא מעכב יצא ידי חובה

00:03:04בסדר? פה הדיון שלנו זה לא על הכוונה של פשטות המילים

00:03:08האם אני חיוונתי, האם היה חיבור בין מה שאני אומר לבין המחשבה שלי לדעת מה אני מוציא מהפה

00:03:15לפעמים אנחנו מוצאים דברים מהפה ואין חיבור יש ניתוק אנחנו יוצאים בעולמות אחרים לגמרי

00:03:20זה לא הדיון פה

00:03:22הדיון כרגע זה האם צריך כוונה לצאת ידי חובת המצווה

00:03:30אני עושה כרגע את המצווה, האם אני צריך כוונה מיוחדת בשביל לצאת ידי חובה

00:03:36או שאפילו אם עשיתי את המצווה מבלי שאני ארצה לצאת ידי חובה

00:03:41בכל זאת יצאתי ידי חובה

00:03:43אם אני למשל מראה לילד קטן איך מנענעים בלולב

00:03:48וזה זמן של נהנה על לולב

00:03:50תקעתי בשופר בשביל להתלמד, עשיתי את הפעולה

00:03:54אבל לא חיוונתי לצאת ידי חובה

00:03:57זה כוונה הפחית

00:04:00רק ביום

00:04:00מה?

00:04:02כאילו אם אתה עושה ידי חובה

00:04:03היציאה ידי חובה היא רק ביום

00:04:07אמרתי בראש השנה

00:04:09אני אומר אם עשיתי להתלמד בראש השנה

00:04:13נכון

00:04:14נכון להתאמן

00:04:16בסדר? עשיתי להתאמן

00:04:18יצאתי ידי חובה או לא יצאתי ידי חובה

00:04:20עברתי בדרך ושמעתי קול שופר

00:04:23ואני לא חיוונתי לצאת

00:04:25אבל שמעתי קול שופר

00:04:26יצאתי ידי חובה או לא יצאתי ידי חובה

00:04:28זאת אומרת

00:04:30לא איזה תלמוד

00:04:31עשיתי את פעולת המצווה

00:04:33את פעולת המצווה עשיתי

00:04:34אבל לא הייתה לי כוונה לצאת ידי חובה

00:04:36זה המחלוק.

00:04:37הוא לא צריך לדעת את כל מה שמסביב,

00:04:50עצם מה שהוא מכוון, כשהוא נותן ידיים הוא מכוון

00:04:54לשם נטילה, מצוות נטילה Essa são Server,

00:04:55זה נקרא שהוא כיוון לעשיית המצווה.

00:04:58אני מדבר במקרה שהוא אפילו לא כיוון לעשיית המצווה בכלל.

00:05:02בסדר? 잠깐만, זה מחלוקת בין הפוסקים.

00:05:04השולחן הורך מביא את זה בסימן סמך

00:05:08האם מצוות צריכות כוונה או מצוות אינן צריכות כוונה

00:05:13מה מצוות שלא ברורות?

00:05:14זאת אומרת האם זה מעכב או לא מעכב

00:05:16מצוות שלא ברורות לך, אתה מכוון במילים

00:05:18אבל אתה לא יודע מה אתה מתכוון כשאתה אומר אותם

00:05:21לא משנה, זה מה שאמרנו

00:05:23אם הוא כיוון לצאת ידי חובת המצווה

00:05:26אז הוא יוצא ידי חובה

00:05:28אם הוא לא מבין מה שהוא אומר

00:05:30אז לקתחילה זה לא טוב

00:05:32אבל בדיעבט זה טוב

00:05:33חוץ מפסוק

00:05:35ראשון של קריאת שפה

00:05:37וברכה ראשונה של תפילת 18

00:05:38שזה מעכב

00:05:40יפה, אז שם השוכן אורך

00:05:43מביא מחלוקת הפוסקים

00:05:44הוא מביא את שתי הדעות

00:05:46ולמעשה הוא מעלה להלכה

00:05:49שמצוות צריכות

00:05:51כוונה

00:05:51זאת אומרת שמצווה היא צריכה כוונה

00:05:55בן אדם שעשה מצווה

00:05:56מבלי להתכוון לצאת

00:05:58לפי ההלכה לכאורה הוא לא יצא ידע חובה

00:06:01הוא צריך לעשות שוב פעם את המצווה

00:06:03עם כוונה שהוא רוצה לצאת ידי חובה

00:06:11ומה קורה אם באמת

00:06:13הוא לא כיוון לעשות את המצווה

00:06:15אז עכשיו אנחנו אומרים שהוא צריך לחזור

00:06:17ולעשות שוב פעם את המצווה

00:06:18ככון?

00:06:19ולהערר רק בברכה

00:06:21יפה, עכשיו האם הוא יברך שוב פעם

00:06:24או לא יברך שוב פעם

00:06:26הוא בירך, הוא כבר בירך

00:06:28לא, הוא לא בירך

00:06:29סליחה, הוא יצא, הוא למשל הוא שמע קול שופר והוא לא חיוון לצאת ידי חובה

00:06:35עכשיו לפי דעת מרן השולחן ארוך, בראש השנה, כן? לא שמע קול שופר בספירת העומר

00:06:43ואז אמרנו שלפי דעת מרן השולחן ארוך הוא לא יצא ידי חובה כי הוא לא חיוון לצאת

00:06:49אז לכן מה הוא צריך לעשות? הוא צריך שוב פעם לשמוע קול שופר עם כוונה לצאת ידי חובה

00:06:55עכשיו בפעם השנייה

00:06:56כשהוא שומע

00:06:58האם הוא צריך לברך או לא צריך לברך

00:07:01אם הוא יברך, הברכה הראשונה נבטלה

00:07:04בפעם הראשונה הוא לא בירך

00:07:06אם הוא בירך אז הוא ברגע שהוא מברך

00:07:08אז הוא מגלה בדעתו שהוא רוצה לצאת את זה חובה

00:07:10הוא לא בירך

00:07:12הוא לא בירך, הברכות לא מעקבות

00:07:16עכשיו

00:07:16הוא לא עשה גם כוונה הופכית

00:07:18שהוא לא רוצה לצאת את זה חובה

00:07:20בסתם

00:07:21ואת כנסת שמעה כל שופר מאיזה מניין

00:07:26אז לפי מרן השולחן ארוך

00:07:28אולי הצדה חובה כי מצוות שיחות כוונה

00:07:30לכן מה הוא צריך לעשות?

00:07:31שוב פעם לשמוע קול שופר עם כוונה לצאת

00:07:34השאלה היא האם עכשיו

00:07:35אם הוא תוקע לעצמו

00:07:37לא שהוא שומע מאחר

00:07:38האם הוא יכול לברך את הברכה

00:07:41מה הבעיה?

00:07:44זה נכון שמצוות שיחות כוונה

00:07:46ולכן הוא צריך לחזור שוב פעם

00:07:48על המצווה

00:07:49אבל כרגע הוא נכנס לספק

00:07:51ברכה לבטלה

00:07:52כי לפי אותה שיטה

00:07:53לפי אותם דעות שאומרים

00:07:55שמצוות לא צריכות כוונה

00:07:57הרי הוא כבר יצא ידר חובה

00:08:02בתקיעת שופר הראשונה שהוא שמע

00:08:04אז איך אתה יכול לברך עכשיו?

00:08:08לפי אותה שיטה

00:08:09זה ברכה לבטלה

00:08:10וקיים עלה

00:08:11ספק ברכות

00:08:12להקל

00:08:14מובן מה שאני אומר?

00:08:16זה מובן? כן?

00:08:18לכן כותב המשתבורש

00:08:19שגם כשהוא חוזר לעשות את המצווה

00:08:21יחזור וייעשה את המצווה

00:08:23מבלי לברך

00:08:25למה? כי אנחנו חוששים

00:08:27לשיטות שאומרות שמצוות לא צריכות כוונה

00:08:30ולאותה שיטה הוא כן יצא ידר חובה

00:08:33ולאותה שיטה אם הוא יחזור וייברך

00:08:35הרי זו ברכה לבטלה

00:08:36לכן חוזר ועושה את המצווה

00:08:38אבל לא מברך

00:08:43אותו דבר בסימן שלנו

00:08:45בסוגיה שלנו

00:08:46עכשיו נעבור

00:08:47לגבי ספירת העומר

00:08:48השולחן ארוך כותב

00:08:49בסימן ת' פ' ת' צ'

00:08:51נבדלת

00:08:52שאדם ששאל אותו חברו

00:08:54כמה יום לעומר

00:08:55וכבר הגיע הזמן

00:08:58לא יאמר לו

00:09:00היום כך וכך לעומר

00:09:02אלא יאמר לו

00:09:03אתמול היה כך וכך לעומר

00:09:05ולמה שאם יאמר לו

00:09:07היום כך וכך לעומר

00:09:08ספירת ברכה

00:09:10הרי לא בגלל שהספירת ברכה

00:09:12זה לא אכפת לי ברכות למעקבות

00:09:14יכול להיות שהוא כבר יצא ידי חובה

00:09:16ואז אחר כך שהוא ירצא לספור את העומר

00:09:19הוא לא יוכל

00:09:20לספור עוד פעם

00:09:21הוא גם לא יוכל לברך

00:09:22כי במה שהוא אמר לחברו

00:09:24יכול להיות שיצא את זה חובה

00:09:26עכשיו נשאל את השאלה

00:09:27מה זאת אומרת?

00:09:28הרי כשאני אמרתי לו כמה מה לעומר

00:09:30זה ודאי שאני לא התכוונתי לתת את זה חובה

00:09:33נ impost

00:09:34ו Brush ולחן ארוךισ Cond

00:09:36בסימן סשאמן

00:09:38שמצוות

00:09:38צריכות כוונה

00:09:40ואני לא התכוונתי לצאת

00:09:41אז מה הבעיה?

00:09:43נביא השער רצים בשם הפרי חדש והגרה

00:09:46שכאן השולחן ארוך

00:09:48מדבר לחשוש

00:09:50לאותם שיטות שאומרות שמצוות

00:09:52אינן צריכות כוונה

00:09:53שכיוון שיש דעות בפוסקים

00:09:56שאומרים שמצווה לא צריכה כוונה

00:09:58אז לפי אותם דעות

00:10:00אם אתה תאמר לו היום

00:10:02כך וכך אפילו שלא כיוונת

00:10:04לצאת הרי שיצאת הידע חובה

00:10:06גם בלי שתרצה

00:10:07ומכיוון שלאות דעות

00:10:09ומה אכפת לי? אז יצאתי אידע חובה

00:10:12העניין הוא שאחר כך

00:10:13כשאתה תרצה לספור את העומר אתה לא תוכל לברך

00:10:17לכן אומר לך שולחן ארוך

00:10:18שלא להיכנס לספק הזה

00:10:21תאמר לו את מולי

00:10:23כך וכך

00:10:23אז נמצא שהשולחן ארוך גם כן מודה

00:10:26לדין הזה שאפילו שלהלכה אנחנו

00:10:28פוסקים שמצוות צריכות כוונה

00:10:32אנחנו חוששים

00:10:34בברכות

00:10:35לדעות שאומרות שמצוות

00:10:37אין האם צריכות כוונה

00:10:39למרות שזה מיות

00:10:40כן הדעות שאומרות שלא צריך כוונה זה מיות

00:10:43נכון

00:10:43אבל לא אכפת לי

00:10:45למה לא אכפת לי?

00:10:47כי

00:10:50זה נכון מה שאתה אומר

00:10:52שלא בכל

00:10:55כמעט בכל סוגיה

00:10:56אני יכול למצוא איזה פוסק

00:10:58או איזה ראשון

00:11:00שאומר דעה הפוכה

00:11:02היום אומרים

00:11:02כל שאלה שואלים אותך תגיד

00:11:03תגיד מחלוקת אתה צודק

00:11:04כן?

00:11:06תגיד זה מחלוקת או זה תלוי

00:11:08אבל

00:11:09אבל

00:11:11שם וודאי שזה מחלוקת כבדת משקל

00:11:13יש צדדים לקל ויש צדדים לקל

00:11:15זה מחלוקת כבר בגמרה בין המוראים

00:11:17לכן ודאי שבברכות אנחנו לא נכנסים לספקות

00:11:20ואנחנו אומרים ספק

00:11:21ברכה לבטלה משום חשש

00:11:24או צעת שם שמי לבטלה

00:11:25עד עכשיו דיברנו על בן אדם

00:11:28שהוא עושה את המצווה

00:11:29ואפילו הוא לא חיוון לצאת

00:11:31שהוא יצא את זה חובה

00:11:32אז שולחן ערוך בסימן רשיות ג' מחדש

00:11:35דין נוסף

00:11:39שלמנדה אמר

00:11:40שמצוות לא צריכות כוונה

00:11:42זה לאו דווקא אם אני עושה את המצווה

00:11:44מבלי לכוון לעשות את המצווה

00:11:47שאני יוצא ידי חובה

00:11:48אלא אפילו אם שמעתי את המצווה

00:11:51מאדם אחר

00:11:52בסדר?

00:11:53למשל הוא עשה קידוש

00:11:55כן?

00:11:57או שהוא תקע בשופע

00:11:59כל מיני מצוות כאלה

00:12:01שאני יכול לצאת ידי חובה

00:12:02על ידי שמייה מאדם אחר

00:12:04מחדש השולחן ערוך

00:12:06שלאותו מנדה אמר

00:12:07שאומר שמצוות צריכות כוונה

00:12:08כל עוד לא הייתה לי כוונה הופכית

00:12:11לא הייתה לי כוונה נגדית

00:12:13שאני לא רוצה לצאת

00:12:14אלא רק בסתמה

00:12:15יצאתי ידי חובה

00:12:17על האמן

00:12:18כל שכן אם הוא ע Joining

00:12:20אם הוא עpts coś

00:12:22הוא עוד יותר

00:12:22בוודאי שיוצא ידי חובה

00:12:24אבל לאותם שיטות

00:12:26שמצוות לא צריכות כוונה

00:12:27גם אם שמעתי את המצווה

00:12:29מאדם אחר

00:12:30ולא כיוונתי כוונה הופכית

00:12:32שלא ידי חובה

00:12:34הרי שיצאתי ידי חובה

00:12:36לאותם שיטות

00:12:36ובמה

00:12:37לנחזור לסוגיה שלנו

00:12:39לגבי ספירת האומר

00:12:40אבל אני צריך לקיים את המצווה, לא רק עלי כדי שמיע, נגיד מי שנטן לידיים מברך בכל רם

00:12:47אתה יכול לנות לו אמן, אתה לא תצא את זה חופש כי אתה לא נטל את הידיים

00:12:50בכלל אני הדגשתי ואמרתי מצוות שהן קשורות לאמירה או לשמיעה

00:12:56כמו למשל, אה?

00:12:58לא מעשה

00:12:58כן, לא דברים שהם קשורים למעשה

00:13:01תקיעת שופר למשל, קידוש

00:13:04שחיינו

00:13:04קידוש למשל, שחיינו

00:13:06קידוש, שחיינו דברים שהם קשורים לאמירה שהוא מוציא אותי ידי חובה בעיה

00:13:18אבל הוא לא יכול להוציא ידי חובה בתפילין רק בברכה

00:13:21בברכה?

00:13:22אני מדבר על המצווה

00:13:23אבל אני מדבר על המצווה עצמה

00:13:25שהוא מוציא אותי ידי חובה בעצם המצווה, בגוף המצווה

00:13:30כן

00:13:33יפה

00:13:33מכאן כותב הגאון רבי שניאור זלמן לדי

00:13:37בעל התניה

00:13:38בספרו שולחן ארוך ערב

00:13:40בסימן ת'פי תציף י'ב'

00:13:44אובר לכאורה

00:13:45יש לי קושיה

00:13:47לפי כל ההקדמה הזאת שאמרנו הוא מעלה קושיה

00:13:50על מנג שנהגו העולם

00:13:51ואנחנו נוהגים אותו עד היום

00:13:53השליח ציבור

00:13:55סופי ספירת העומר

00:13:58בכל

00:13:58והוא מברך

00:14:02הציבור

00:14:03גם הוא נאמן

00:14:04נכון

00:14:06שומע את ספירת העומר של השליח ציבור

00:14:09הרי לפי אותו

00:14:11מנדה אמר שמה שמצוות לא צריכות כוונה

00:14:14הרי שכולן כבר יצאו ידי חובה

00:14:16במה שהשליח ציבור הוא שפה

00:14:19או במה שהוא ברך

00:14:21שמיים בכלל הספרנים בכלל לא יותר

00:14:24שמיים שמר איך נהיה אחד מכבנים בכלל את

00:14:27ברשות שמיים

00:14:28לכן אומרים גם להגיד ברוך הוא ברוך שמו תוך כדי

00:14:30אז

00:14:31זה כוונה שלא לא לצאת

00:14:34כן

00:14:37אז אם ככה איך הציבור אחר כך חוזר

00:14:40מברך עוד פעם על ספירת העומר

00:14:43לספור את העומר בלי ברכה אין בעיה

00:14:44אתה יכול לספורד מחר

00:14:45זה לא מפריע

00:14:46כי אתה לא עושה פה ברכה לבטלה

00:14:48לא עשית פה איזה משהו שהוא אסור

00:14:50אבל איך אתה יכול לברך אם

00:14:52ורצאת הידע חובה מהשליח ציבור

00:14:53ככה שואל הגאון רבי שני אוזלמן לבי

00:14:56אתה צריך לכוון כשהשליח ציבור מדבר

00:14:58אתה צריך לכוון שאתה לא יוצא ידע חובה במה

00:15:01יפה

00:15:02מאיפה זה באה ההלכה הזאת?

00:15:04מפה

00:15:05מהסוגיה הזאת

00:15:06עד אז לא דיברו על זה

00:15:07אף אחד לא דיבר על זה

00:15:09אומר רבי שני אוזלמן מלאדי

00:15:11בבעל הטניה

00:15:14שבאמת

00:15:15צריך ונכון לעשות כוונה הופכית

00:15:19שאני מכוון

00:15:21שלא לצאת לידי חובה מהשליח ציבור

00:15:25ומכאן

00:15:27מגיע מרן הרעובדי עושה בספר החזון עובדיה

00:15:31והוא אומר לכן

00:15:32בעל נפש

00:15:34יירש המים

00:15:36לכתחילה כבר בתחילת ימי ספירת העומר

00:15:39זה אומר פעם אחת

00:15:40הרי אני מגלה דעתי

00:15:43שבכל פעם שהשליח ציבור

00:15:45סופר את העומר בברכה

00:15:47אני לא מתכווה לעצה ידע חובה

00:15:49וזה יועילו לכל ימי ספירת עומר

00:15:51ו бесכווה על ממך performs כאילו שהוא מסת

00:15:54איפה

00:15:56מי שמכבן לכל פעם שהוא במסתtradי כל נכJustin את החבר

00:15:58גם איבה לא היפה

00:16:00כל פעם שהוא בבת כנסת זה לא כל כך מדויק

00:16:03לא לא

00:16:05לא, הכוונה שהוא, שהוא... בעצמו מחווה, כבר fall

00:16:09שהוא יודע שבר הוא... כמו זה שהוא...

00:16:12כשהוא יזיר מורérique, הכוונה אחד, הוא בלגע ואני לא נצא את זה חובה

00:16:15אז הכוונה הזה הוא טוב אבל זה...

00:16:19לא, לא, לא כאזל זה בכלל כאילו חובה

00:16:21לא חובה

00:16:22לא חובה

00:16:23כבנה, או, בכל פעם שאתה אותה, אתה בעצם...

00:16:27אני מחווה לא לנצאת את זה, זה חובה לי

00:16:30איך אתה יודע שאני מחווה לא לנצאת?те

00:16:32ומר... לא גילתי דעתי

00:16:33זה בסתמה בסתמה אנחנו אומרים

00:16:35איך אתה יודע לא אמרתי כלום

00:16:40כיוונה

00:16:40לאraelותה שיטה שאומרץ שמצוות לא צריכות כוונה

00:16:50אז אף פעם לא לצאת לחובה כי curl עוד לא אמרתי שאני רוצה לצאת

00:16:53לא נוותר倪 ת banget

00:16:56אז אני כן מחווה לא לצאת לחובה

00:16:59זה...

00:17:00זה...

00:17:00בכל פעם שאתה מגניסת לכוון,

00:17:05כאילו,

00:17:05שאתה...

00:17:06זה כזה אומר, לכוון לא לצא שזה חוון.

00:17:07זה מה שאנחנו אומרים שצריך...

00:17:08לא, כל פעם,

00:17:09לא חייב לגילוי דעת,

00:17:11הוא...

00:17:11אז הוא פותר לך את הבעיה,

00:17:13הוא אומר, אתה לא צריך כל פעם.

00:17:14אה, אחרי.

00:17:15הוא אומר לך, למה להסתבך?

00:17:16פעם אחת,

00:17:17סיפר לך סיימת את הסיפור.

00:17:19אם אתה רוצה כל פעם,

00:17:21אשריך ובשריך,

00:17:22אם תזכור כל פעם.

00:17:23כן, אבל זה הכל במחשבה,

00:17:24לא שאתה צריך להגיד את זה בכל רב,

00:17:25אתה עם הצפחה בחדר?

00:17:26כדאי בפה, פעם אחת.

00:17:29אבל אתה לבד.

00:17:30אז מה?

00:17:32אז מה?

00:17:33אתה מתבייש?

00:17:34תעשה דיבורית.

00:17:35או שהשליח ציבור.

00:17:36תעשה דיבורית,

00:17:37אה?

00:17:37או שהשליח ציבור,

00:17:39שלא התקווה אותי.

00:17:41או, יפה.

00:17:42אז מצוין.

00:17:43רנל אומר הערה נכונה,

00:17:45אבל עד עכשיו דיברנו על הציבור עצמו,

00:17:47אני לא יודע מה השליח ציבור עושה,

00:17:50אני לא מכיר אותו,

00:17:51לא יודע מה הכוונות שלו,

00:17:52ומה הוא חושב,

00:17:53ומה הולך?

00:17:55אבל אתה שריח ציבור.

00:17:58אגב אמנם איתכם,

00:17:59אבל הלב לא איתכם.

00:18:02טוב.

00:18:04כן, לכן דרך אגב,

00:18:06זה אחד מהטעמים,

00:18:07ככה קטה בשוט ישועות משה,

00:18:10שאחד מהסיבות זה,

00:18:12שמכבדים את הרב של הבית כנסת,

00:18:15לברך ספירת העומר,

00:18:16זה אחד מהטעמים הללו.

00:18:18מה?

00:18:20מכיוון שהרב מכיר את ההלכות,

00:18:22ובקי בהלכות,

00:18:23והוא יודע שמי שסופר ספירת עומר בקול,

00:18:26הוא צריך לכוון כוונה,

00:18:28שהוא לא רוצה להוציא,

00:18:30את מי שרוצה לברך בעצמו.

00:18:32הוא כאילו מכוון הרב.

00:18:34אז לכן מכוונים אותו,

00:18:36כי הוא יודע לעשות כוונה הופכית.

00:18:38לכוון שלא להוציא.

00:18:40רק את מי שלא רוצה.

00:18:41רק את מי שלא רוצה.

00:18:44אבל את מי שכן רוצה,

00:18:45אז הוא מכוון כן להוציא.

00:18:46הכוון להוציא.

00:18:47בסדר?

00:18:48היום, היינה, היום אנחנו יודעים את ההלכה הזאת,

00:18:50אז כל שליח ציבור,

00:18:52כשהוא עולה,

00:18:53והוא עושה ספירת העומר,

00:18:55שכוון שהוא לא רוצה להוציא,

00:18:57את מי שלא רוצה לצאת.

00:18:59בצויין.

00:19:06מה בכל זאת?

00:19:08עכשיו כתבנו פתרונות,

00:19:09רעיונות,

00:19:10אבל אתה רואה שהעולם לא כולם נוהגים ככה.

00:19:13לא כולם נוהג כולם,

00:19:14הם רגיל ממשיכים במנהג שלהם.

00:19:17אז כתבו האחרונים,

00:19:22שאפשר ליישב את זה,

00:19:25שמכיוון שמקדמה דנה,

00:19:27כך היה המנהג,

00:19:29שנהגו תמיד,

00:19:30שהשליח ציבור מברך,

00:19:32וסופר את העומר בקול,

00:19:33ולאחר מכן,

00:19:35הציבור מברך בעצמו,

00:19:37וסופר בעצמו,

00:19:39זה כי הם כביכול גילוי דעת,

00:19:41בתת מודע שלהם,

00:19:43כבר מונח,

00:19:44שהם לא רוצים לצאת את זה חובה.

00:19:46כי זה המנהג.

00:19:47הרי זה המנהג,

00:19:48כשהשליח ציבור אומר בקול,

00:19:50ואחר כך אנחנו,

00:19:52אז אנחנו חוזרים על דבר שהוא,

00:19:54סרט נא שחוזר על עצמו.

00:19:56כן.

00:19:56זאת אומרת שיש פה כביכול,

00:19:58גילוי דעת,

00:19:58בתת מודע שלנו,

00:19:59גם בלי שאני אגידו,

00:20:00שהיא עשה כוונה הופכית.

00:20:02וזה הם יישבים את מנהג האולה.

00:20:09אז בסדר,

00:20:11אז מה ההלכות שיוצאות לנו,

00:20:12מכל מה שאמרנו עד עכשיו?

00:20:15אז טוב לעשות גילוי דעת בכל שנה.

00:20:18בתחילת ימי ספירת העומר,

00:20:19לומר שאינו רוצה לצאת את זה חובה,

00:20:21מהברכה של השליח ציבור,

00:20:23ואם שכח,

00:20:24יכול לעשות חן בכל ימי הספירה,

00:20:26או בדיעבד,

00:20:27זה לא מעכב.

00:20:28כמו שהזכר,

00:20:28לא יודע,

00:20:29כתחילה יעשה גילוי דעת,

00:20:30אם הוא שכח מתחילת ספירת ימי העומר,

00:20:32הוא יכול גם ביום האחרון של העומר,

00:20:34זה לא משנה,

00:20:34אבל בדיעבד,

00:20:36כל זה,

00:20:36זה לא מעכב,

00:20:37מהסיבה שאמרנו,

00:20:40כיוון שהמנהג הוא ככה,

00:20:42אז יש כאין גילוי דעת נסתר כזה,

00:20:44שלא רוצים לצאת את ידי חובה מהשליח ציבור.

00:20:47אז אם חווינו לצאת את ידי חובה מהשליח ציבור,

00:20:50ברעה שלו,

00:20:51של ספירת העומר,

00:20:53אני אומר לך,

00:20:55שלא יגיד לעצמי אחר כך לבדי.

00:20:59כן.

00:21:00כן.

00:21:01אז זה היה,

00:21:02אומרים שהרבחי מבריסק היה,

00:21:06הוא עושה הפוך,

00:21:07לא הפך,

00:21:08לקחת הרעיון שלך,

00:21:09הוא היה מדבר בציבור,

00:21:10הוא היה מדבר בלימוד,

00:21:11היה מוסר שיעור,

00:21:12מוסר שיעור.

00:21:14אז הוא היה אומר לתלמידים שלו,

00:21:16אני מדבר לעצמי, כן?

00:21:17רק כדי שלא יחשבו שאני משוגע,

00:21:20אז אני עושה את זה לאתכם.

00:21:21אבל אני מדבר לעצמי.

00:21:25טוב.

00:21:31ולכן גם כמי שעולה שליח ציבור,

00:21:32בתפילת ערבית של מוספירת עומר,

00:21:34טוב, יהיה סמיך אבן,

00:21:35שלא לא הוציא את זה חובה,

00:21:36את מי שרוצה לברך בעצמו.

00:21:45עכשיו, עד עכשיו דיברנו על מי שלא רוצה לצאת את זה חובה מהשליח ציבור.

00:21:49מצוין.

00:21:50אבל מי שעכשיו הוא שכח יום אחד,

00:21:53יום ולילה, והוא דילג,

00:21:54והוא כן רוצה לצאת את זה חובה מהשליח ציבור.

00:21:58אז מי ששכח יום אחד ממאה ספירה ורוצה לצאת את זה חובה מהשליח ציבור

00:22:02ומאדם אחר,

00:22:03ייזהר לכוון לצאת בברכה

00:22:05רק על הצד שמחויב בה.

00:22:07אבל אם אינו מחויב בה, אינו רוצה לצאת את זה חובה, אבל גם זה לא מעכב.

00:22:13אז זה מאיפה המקור של הדין הזה.

00:22:16ככה כותב השאר הציון בסביב קטן,

00:22:18היי.

00:22:19ולמה?

00:22:20כי אנחנו אומרים שיש דין של שומע כהונת.

00:22:22ברגע שאני רוצה לצאת ידי חובה מהשליח ציבור,

00:22:27אז יש דין של שומע כהונת.

00:22:28ולכן משהו מברך,

00:22:30ומשהו מברך,

00:22:32את הספירה אני רוצה לעשות בעצמי,

00:22:34אני רוצה לצאת ידי חובה בברכה שלו,

00:22:37זה כאילו אני עצמי ברחתי.

00:22:38זה דין של שומע כהונת.

00:22:40ויש אומרים שזה לא רק משהו רעיוני,

00:22:43אלא זה ממשי.

00:22:44זה כאילו אתה ממש ברחת.

00:22:47ומה אכפת לי?

00:22:48העניין הוא כזה.

00:22:50שמכיוון שהוא מוזכיר עכשיו שם שמיים בברכה שלו,

00:22:53ואם זה עכשיו שכאילו אני עונה,

00:22:55אז על הצד שאני לא צריך לצאת ידי חובה ממנו,

00:23:00הרי שזה נחשב כאילו, ברחתי, ברכה לבטלה.

00:23:03איזה צד?

00:23:05שנייה, תכף נגיד את הצדדים.

00:23:07אבל על הצד שאני לא, אני רוצה שיוצאיתי ידי חובה.

00:23:10נו.

00:23:11עכשיו יכול להיות שאני לא צריך לצאת ידי חובה.

00:23:14או, מה הצד?

00:23:15הצד הוא כזה, כי אנחנו אומרים

00:23:16שהבאנו את זה בשיעור הראשון,

00:23:18מחלוקת בין התוספות לבין שיטת בהג,

00:23:22שזה מתפרס על מחלוקת כמה קבוצות בראשונים,

00:23:25האם מצוות ספירת עומר זה מצווה אחת שמתמשכת,

00:23:29לכל יום הספירת העומר,

00:23:31או שכל יום זה מצווה בפני עצמה.

00:23:33הנפקמין היה על אדם ששכח,

00:23:35או דילג, או שאמר ספירה לא נכונה באחד מהימים,

00:23:39ועבר לילה ביום,

00:23:40שמי כאן ולאבא כתב השולחן ארוך,

00:23:43שיצפור את העומר בלא ברכה.

00:23:45כי לפי שיטת בעל הלכות גדולות,

00:23:47הוא הפסיד את הרצף של ספירת העומר,

00:23:49ולכן הוא כבר לא יכול לברך.

00:23:51עכשיו מצד שני לפי שיטת התוספות,

00:23:54כל יום זה מצווה בפני עצמה,

00:23:56אני כאן יכול לברך.

00:23:57רק מידי ספק ברכות להכן,

00:23:59אנחנו לא מברכים, אז מה אני עושה?

00:24:00אני הולך לשליח ציבור,

00:24:01אומר לו תראה אני לא יכול לברך תוציאות ידי חובה.

00:24:04אבל לפי שיטת התוספות,

00:24:06אני כאן יכול לברך,

00:24:07אז הברכה שאני חושב שומע כהונה,

00:24:09זה ברכה לבטלה בשבילי.

00:24:11לכן כותב השאר הציון,

00:24:13שיעשה עם עצמו כמין תנאי,

00:24:15שאני מכוון לצאת ידי חובה רק על הצד שבאמת אני צריך לצאת ידי חובה.

00:24:21אבל אם אני לא צריך לצאת ידי חובה,

00:24:23אז אני מכוון שלא לצאת.

00:24:25נכון לברך בני שמי מלכות?

00:24:26אה?

00:24:27לברך בני שם מלכות.

00:24:29לברך בלי שם מלכות זה לא ברכה.

00:24:30כל ברכה שאין בשם עם המלכות,

00:24:32זו ברכה, אבל intentionally שם השם.

00:24:36הוא חיסה בברכה

00:24:37לברך בלי שם הולכות אני יכול קול מבוקר עד ערב

00:24:41לברך

00:24:42שם השם העולה לשמו

00:24:44עד אומר יש שני צדדים

00:24:45אבל יש צד אחד שהוא כאילו אמור להיות נכון

00:24:50בסוף כאילו הייתה

00:24:52החלטה מסוימת

00:24:53ההחלטה היא כזאת

00:24:56שלא תברך כי מדין ספק ברכות להכיר

00:24:59כן אבל אמרנו שזה תלוי

00:25:00במה הצד הנכון שאנחנו לא יודעים מה הצד הנכון

00:25:03אז אנחנו אומרים

00:25:05שאם אני סופר בכל יום

00:25:07אז שזה יוציא אותי ידי חובה

00:25:10אבל אם אה ספירה אחת

00:25:11אז זה אין לי טעם בספירה הזאת

00:25:13כי כן אתה ברכה הראשונה אני אצכן ספרתי

00:25:15אני טעם בספירה הזאת כל יום כל יום

00:25:17אני רוצה לצאת לי דרך חובה

00:25:19את השיטות שאומרות שאני

00:25:20לא אסטניתי את המצווה

00:25:22אני אשפור את האומר בלי ברכה אני יכול

00:25:24כי אני לא עושה בזה שום דבר

00:25:28אנחנו מנסים להכוויח כמה שיותר

00:25:30מצד שני לא לגרום נזקים

00:25:32של ברכה לוטלה

00:25:34מצד שלי להרוויח כמה שיותר

00:25:35לא לפסית המצוות

00:25:37מה אני בעצם רוצה לתת

00:25:39תנאי שאם הצעת נכון

00:25:41מהצעת שהיא מצאת לברך כל יום ביום

00:25:43אני רוצה לתת

00:25:44אבל אם זה לא נכון

00:25:46אז אני רוצה לו יותר חוב

00:25:48אז אני לא רוצה לתת

00:25:50אז אני לא רוצה לתת בברכה שלו

00:25:51אני רק סופר

00:25:57רגע אבל אחרי שהוא סופר

00:25:58ובורד מהו סופר עליך

00:26:01אז אתה אומר אמן

00:26:02אבל אתה לא מברך עוד פעם

00:26:04אבל אתה Flint סופר, אתה צריך해 לי ספור בלב

00:26:09יפה, יפה

00:26:10אתה צריךехi למ LEGO

00:26:11עכשיו זה בדיוק ההלכה

00:26:14שאני רוצה לדבר עליה

00:26:15גם כשאני רוצה שמישהו אחר יוציא את

00:26:17לידי חובה, אני אומר לו שיוציא

00:26:19את הידי חובה בברכה, לא בספירה

00:26:22מה אכפת לי

00:26:23הרי אם זה מדין שומע כעונה

00:26:26אז גם בספירה יש דין

00:26:28של שומע כעונה, לכאורה

00:26:29כמו בקידוש

00:26:30כשהוא בן אדם מקדש

00:26:32הוא הוציא את ידי רחובת המצווה

00:26:35בקידוש הוא אמר

00:26:36אז גם כאן בספירה

00:26:37פה הביור הלכה מביא שזו מחלוקת בראשונים

00:26:42שספירת העומר

00:26:43היא שונה משאר המצוות

00:26:44כי כתוב בתורה הוא ספרתם לכם

00:26:47רשי אומר מכאן

00:26:48שמצווה על כל יחיד ויחיד

00:26:51לספור בעצמו

00:26:52זאת אומרת יש דין מיוחד בספירת העומר

00:26:55שלא הייתי לו אותה

00:26:56לא קשור לברכה

00:26:57לא קשור לברכה

00:26:59שיש עניין שכל אחד יספור לעצמו

00:27:01לכן אני רוצה לספור בעצמי להרוויח את שיטת רשי

00:27:05שאומר שכל אחד צריך לספור לעצמו

00:27:06אז אני אומר לו שליח ציבור

00:27:07או לאדם אחר

00:27:08תוציא את ידי רחובה בברכה

00:27:11את הספירה אני כבר יעשה מעצמו

00:27:13בסדר?

00:27:15ואם הוא לא אומר את זה

00:27:17מה זה הוא לא אומר?

00:27:19או כותב למשתב הוא ראה

00:27:21שאם הוא באמת חיוון לצאת ידי חובה

00:27:23גם בספירה עצמה

00:27:24יוצא את זה חובה

00:27:25אנחנו גם

00:27:27כי למה? כי יש דעות שאומרות

00:27:30שגם מה שכתוב בתורה הוא ספרתם לכם

00:27:32זה לא אומר שזה מצווה על כל יחיד ויחיד

00:27:35אלא זה מה?

00:27:37בסך הכל התורה בא להגיד

00:27:38הוא ספרתם לכם שזה לא מצווה

00:27:40מוטלת על בדין

00:27:41יש מצוות שמוטלות על בדין

00:27:44כמו למשל קידוש הלבנה

00:27:45לא קידוש, כלומר קידוש החודש

00:27:48פה התורה אומרת

00:27:50לא, זה מצווה שמוטלת על הציבור

00:27:51זה לא קשור לבדין, זה לא ציבור לבדין

00:27:53שהם הלכו והספרו את העומר, אלא זה הציבור.

00:27:55עכשיו, בציבור, זה לא דווקא יחיד,

00:27:57אפילו אחד שמוציא את כולם ידי חובה,

00:27:59יכול להוציא את כולם ידי חובה.

00:28:01לכן, כותב אביור הלכה,

00:28:03בשביל להרוויח את שיטת רשי,

00:28:06אנחנו נחווה לצאת ידי חובה רק בברכה,

00:28:08ובספירה אנחנו נספור בעצמנו,

00:28:10אבל אם בדיעבד הוא חיווה לצאת גם בספירה עצמה,

00:28:13יצא ידי חובה.

00:28:24הלכה נוספת,

00:28:26מי שטעה ולא ספר את היום הנכון,

00:28:30יכול לתקן תוך כדי דיבור שהוא שיעור אמירת שלום עליך רבי,

00:28:35וכשמתקן אין צריך להזכיר שוב מילת היום,

00:28:38ואם לא הספיק לתקן, יחזור ויספור בלברך המצוי,

00:28:44קורה שהאדם סופר,

00:28:46ואז פתאום הוא חשב, למשל,

00:28:49הוא חשב שהיום ארבע ימים,

00:28:52פתאום הוא שומע את החבר שלו ללעד,

00:28:55אומר חמישה ימים,

00:28:56אז הוא אומר, אה, תוך כדי דיבור הוא מתכן,

00:28:59אז אם הוא דיבר, אם הוא תיקן תוך כדי דיבור,

00:29:02שזה שיעור של אמירת שלום עליך רבי,

00:29:05כמה זה שנייה וחצי,

00:29:07אז התיקון שלו הועיל,

00:29:09אז הוא אומר, היום ארבע ימים לא,

00:29:11אומר חמישה ימים לא,

00:29:13יצא ידי חובה,

00:29:14ולא צריכות פעם להגיד היום,

00:29:16זאת אומרת, היום הראשון,

00:29:17מתכן את ה...

00:29:18בדיום, הולך על מה שהוא אמר אחר כך,

00:29:21אבל אם לא אספיק לתקן

00:29:24מה שצריך לעשות זה לחזור ולספור

00:29:26בלא ברכה

00:29:29אז זה במקרה הרגיל

00:29:30שהוא באמת הוא טעה והוא תיקן

00:29:32אבל יש מקרים יותר קיצוניים

00:29:34שהוא אמר היום ארבעים

00:29:36לא אומר

00:29:37ואז הוא שומע את החבר שלו אומר חמישה אלו לא אומר

00:29:40ואז הוא תיקן

00:29:42ובסוף התברר לו שהחבר שלו טעה

00:29:44והוא לא טעה

00:29:46מה עושים עכשיו?

00:29:48לא להתיק

00:29:49לא להתיק, כל יום

00:29:50לשים לב מה

00:29:53מה היום שלו

00:29:55כן

00:29:55אז מי שחשב שתהה ולכן תיקן תוך כדי דיבור

00:29:59בסוף גילה

00:30:00שמה של ספר בתחילה הוא יום הנכון

00:30:02יש מי שאומר שיצא ידי חובה

00:30:05מכל מקום נכון שיחזור

00:30:07ויספור בלי ברכה

00:30:08אז מי זה יש מי שאומר הזה?

00:30:10זה ככה כותב

00:30:13בלכות חד בחג

00:30:14בשם הגאון

00:30:16הרב אליישיב

00:30:18זצל

00:30:19ומה הוא מסביר?

00:30:20הוא אומר

00:30:21שמכיוון שסוף סוף

00:30:23אני

00:30:25בראחתי

00:30:27כן

00:30:28ועכשיו אני מתקן תוך כדי דיבור

00:30:31אז התוך כדי דיבור שלי הוא מועיל

00:30:33לתקן ולא לקלקל

00:30:37התוך כדי דיבור מועיל

00:30:39זאת אומרת התוך כדי דיבור זה תיקון

00:30:41אני אמרתי משהו משויים oרици

00:30:42היום ארבעהłem לעומר ותוך כדי דיבור

00:30:44רציתי לתקן

00:30:47אז החכמנו זה אל גילו לנו

00:30:49שהתוך כדי דיבור מועיל

00:30:50לתקן את הדבר ולא לקלקן את הדבר

00:30:52אז אם באמת תוך כדי דיבור

00:30:54אני תיקנתי את הדבר

00:30:56ע�ל Jeepon 4 אמרתי 5 והיו באמת 5

00:30:58אז זה הועיל

00:30:59אבל אם מתברר שהתוך כדי דיבור שעשיתי

00:31:02זה לא ٹי-קן אלא זה קיל כל

00:31:05אז זה היה תוך כאן לדיבור

00:31:06לא מועיל

00:31:07ולכן אני נשאר במה שאמרתי בהתחלה

00:31:09ב-4 ימים

00:31:11זאת אומרת יש לי פה

00:31:124 ימים, יש לי 5 ימים

00:31:14אני אתמיד לוקח את מה שאמרתי הכי נכון

00:31:16אם מה שאמרתי נכון זה ה-5

00:31:18אז שזה ישר ה-5

00:31:19אם מה שאמרתי נכון זה ה-4

00:31:21אז נשאר ה-5

00:31:22אז נשאר ה-4

00:31:26אבל

00:31:30אבל ההלכה

00:31:31בסדר זה ככה

00:31:33ככה רב אליישי אומר

00:31:34אבל ההלכה נכון שיחזור וספור

00:31:37בלי ברכה

00:31:38כי יש צעד גם לומר שתוך כדי דיבור

00:31:41מועיל בכל מקרה

00:31:42בין לתקן בין לקלקל

00:31:46האם התוך כדי דיבור הוא ממש עוקר

00:31:49את מה שעשיתי בהתחלה או לא

00:31:50ולכן

00:31:52הרי מה הבעיה לחזור ולספור בלי ברכה

00:31:54אתה לא עושה בזה שום דבר

00:31:55אז מן הראוי שיחזור וספור בלי ברכה

00:31:58לא להיכנס לספקות ולא להפסיד

00:32:01את היום של אותו היום

00:32:07אם בלילה ברכתי עם ברכה

00:32:09ובבוקר בבית כנסת הרב

00:32:11או החליחת שפור

00:32:13אומר היום ככה וככה

00:32:14ואני גם אומר את זה

00:32:16זה מועיל

00:32:17זה מועיל או?

00:32:19מה לא בלילה ברכת

00:32:22בלילה ברכתי

00:32:23ובבוקר בשחרית הרבו

00:32:26השני הספור אומר היום ככה וככה וככה

00:32:29זה מועיל למה? למה זה צריך לראות?

00:32:30כבר ספרת?

00:32:31ואם אני גם סופר את זה

00:32:33זה מזיק לי כאילו?

00:32:35מזיק זה לא

00:32:37זה לא מועיל

00:32:38זה כמו שתידעו לידיים פעם שנייה

00:32:40זה לא מזיק אבל זה גם לא מועיל

00:32:43אבל זה יכול להיות טוב

00:32:46למקרים

00:32:46שכן תצטרך את זה

00:32:48מה?

00:32:50שיכול להיות שאתה רגיל שאתה

00:32:52כל הילה ספרת

00:32:52והיה לילה אחד שלא ספרת

00:32:55ושכחת מזה

00:32:56אז אם אתה מרגיל לעצמך ולכן נהגו

00:32:59להרגיל לעצמך כל בוקר

00:33:00להגיד את היום

00:33:02ולהאמר

00:33:02כי אם יתברר לו שהוא שכח בלילה

00:33:05אז מה שהוא אמר ביום

00:33:06הוא שומר עדיין על הרצף

00:33:08זו הסיבה שנהגו

00:33:10מיד לאחר התפילה

00:33:12להגיד את היום של אותו היום

00:33:20נשאלה השאלה

00:33:22למה לא מברכים ברכת שהחיינו

00:33:24על ספרת העומר

00:33:26אנחנו יודעים שעל הרבה הרבה מהמצוות

00:33:28מברכים שהחיינו

00:33:29תקיעת שופר

00:33:32נטילת לולב

00:33:37עוד ועוד מצוות

00:33:39שאנחנו מברכים עליהן ברכת שהחיינו

00:33:41על עצם המצווה עצמה

00:33:43למה על ספרת העומר

00:33:44לא מברכים שהחיינו

00:33:46אז היום אנחנו נראה

00:33:47ארבעה הסברים

00:33:49בעזרת השם

00:33:50למה לא מברכים

00:33:51ברכת שהחיינו

00:33:54דבר הראשון

00:33:57מכיוון שספרת העומר

00:33:58תקנו אותה חכמים

00:34:00זה מצוות דרבנן

00:34:01לפי רוב השיטות

00:34:02וככה משמעות דברי השולחן ארוך

00:34:04שהיום ספרת עומר

00:34:05זה רק מדרבנן

00:34:06ותקנו אותה רק כזכר לא מקדש

00:34:08לכן...

00:34:09אתם מה זה מספורתם לכם?

00:34:11התורה אמרה

00:34:12רק אמרה את זה בזמן שהיה בית המקדש

00:34:13והיה קורבן העומר

00:34:14היום בזמננו שאין קורבן העומר

00:34:17אז זה תקנה של חכמים

00:34:19ולכן אנחנו מיד אחר כך

00:34:21אחרי ספרת עומר נהגו לומר

00:34:22הרחמנו יחזיר עבודת בית המקדש

00:34:24לעמם מכיוון שחכמים תקנו את זה

00:34:25כזכר למקדש

00:34:26אז מכיוון שזה כזכר למקדש

00:34:29אז נמצא שספרת העומר

00:34:30זה עניין של צער

00:34:32שאנחנו מצטערים ומתגעגעים

00:34:34לבית המקדש

00:34:35אז בגלל שזה עניין של צער

00:34:37ושאנחנו מצטערים על חורבן בית המקדש

00:34:40לכן לא תקנו עליה שהחיינו

00:34:41תשובה ראשונה

00:34:43אז לעתיד לבוא

00:34:44זה יהיה שהחיינו בשביל ש...

00:34:47או שהחיינו גדול יהיה

00:34:48גדול

00:34:49ואת רד השם

00:34:57תשובה שנייה

00:34:59שימי ספירת העומר הם ימי דין

00:35:02כידוע

00:35:02שהם ימי דין

00:35:04ולכן בימים כאלה שהם ימי דין

00:35:07ולכן בימים לא שייך לבוא הרבה הם שהחיינו

00:35:08ככה כתב עליה זוטה בשב רבינו ירוחם

00:35:13גם על דברים חדשים

00:35:16ותשובה שלישית

00:35:17רגע גם דברים חדשים שאתה קונה עדיף

00:35:19לא לגדנו שהחיינו את זה בספירת העומר

00:35:21לא קונים

00:35:23מה?

00:35:25קנה איתה לא יודע

00:35:26נגיד לבצע קנה איתה

00:35:28על על על על חן הגור

00:35:30מה? על מה?

00:35:32מברכים מברכים שחיינו

00:35:33זה נהיה לה בספירה על הגוארה?

00:35:35כן

00:35:36זה לא כמו בין המצערים

00:35:39בבחינת כבר

00:35:40על הקנייה של בני חדשים

00:35:43מתחורה

00:35:43גם אין בעיה

00:35:45זה לא כמו בין המצערים

00:35:49בין המצערים

00:35:49בין המצערים זה זמן של חורבן

00:35:52להבינות את בית המקדש

00:35:53אה?

00:35:56שמה?

00:35:57שגם שקורה לא

00:35:58לא קונים חדשים

00:36:01אמרתי שיש שלושה דברים

00:36:03שהם מוזיקה

00:36:07ספורת

00:36:08ספורת

00:36:09וכל השלב מותח

00:36:11ו?

00:36:13חתנות לא מתחתנית

00:36:15מותר לתחתן בין המצערים?

00:36:17לא במינת המצערים לא

00:36:18גם לא להתחתן?

00:36:20אבל לקנות אתה קונה

00:36:22בית חדש

00:36:23כן

00:36:23ספירת העומס זה לא בין המצערים

00:36:25יש הרבה הרבה ערבוב בין הדברים

00:36:27הרבה ערבובי

00:36:30מדעים כן

00:36:31פשח היינו בין

00:36:34המצערים? קנית

00:36:35בית חדש בין המצערים

00:36:37לאוכ אתה קונה בית

00:36:39חדש

00:36:39כן ש magazיהנו מקנייה?

00:36:43זאת אומרת, מכניעה ששארה?

00:36:44לא ציפ שם, אפשר או לא?

00:36:50טוב, סיבה שלישית

00:36:52סיבה שלישית שספירה

00:36:53זה נגיע לי שם

00:36:55גדול שלא נגיד שנגיע לי שם

00:36:57מה אתה שאל? מה אתה שאל?

00:36:59אם יהיה...

00:36:59קנית הדירה יצא שזה בבין המצרים

00:37:02דבר אהבת, אתה לא...

00:37:03חנוכת הבית אתה מתכוון

00:37:05לא אבנכים, מה שאומרים כשהחייה אני?

00:37:07מה?

00:37:08נכנסת לדירה

00:37:08קנית החיית נכנסת בו אותו יום

00:37:10לא מבנכים שהחייה אני?

00:37:11לא מבנכים, לא

00:37:12כי זה בבין המצרים?

00:37:13כן

00:37:14בבין המצרים

00:37:16אוקיי

00:37:17לא יודע

00:37:17זה חדש

00:37:18ספירה אתה אומר גם לא

00:37:21רק בשבת

00:37:22שבת זה משהו אחר

00:37:26שבת זה משהו אחר

00:37:29לא בספירה אתה אומר

00:37:30בבין המצרים הוא שאל בן המצרים

00:37:32כן, כן

00:37:32רק בשבת

00:37:33יכול לך בבין המבית עם הפי החדש

00:37:35תודה

00:37:39תודה

00:37:40למעשה נראה שהעובד יפסק

00:37:41שאפשר לעשות חנוכת בית

00:37:42גם בספירת העומר

00:37:43כי מישהו מצוות יישוב בארץ ישראל

00:37:45שהיא מצווה גדולה וחשובה

00:37:46ולא מבטלים אותה

00:37:48גם בספירת העומר

00:37:50שכשהוא קונה בית בארץ ישראל

00:37:52אז יש בו מצוות יישוב בארץ ישראל

00:37:54אתה אומר גם לעשותך חנוכת בית

00:37:57זה hah!"

00:38:00אור, זה לא מצוות יישוב ארץ ישראל

00:38:05סיבה השלישית

00:38:10כל מצוות שאנחנו עושים זה עוד אבן בבית המקדש

00:38:14עדיין זה לא מצוות יישוב בארץ ישראל

00:38:17סיבה שלישית שספירת עומר היא הכנה לחג השבועות

00:38:22ולכן ברכת שחיינו שמברך בשבועות עולה גם לספירת העומר

00:38:26כמו שאנחנו רואים בסוכות

00:38:29הרי לא מברכים, התורה אמרה שמצביבתה גם לעשות סוכות

00:38:34ולא מברכים שהחיינו על עשיית הסוכה

00:38:37גם בזה שאלו הפוסקים למה

00:38:39זאת אומרת מכן אנשים מברך שהחיינו בשעה שהוא נכנס לסוכה

00:38:43ביום טבע ראשון אז הוא פותר כבר את כל מה שקשו למצוות סוכה

00:38:46אז גם כאן אפשר לומר את התורה

00:38:48מכיוון שספירת העומר זה הכנה לחג השבועות לחג מתן תורה

00:38:52אז לכן הברכת שחיינו שיברך ביום טוב של שבועות

00:38:58זה יחשב גם על ספירת העומר

00:39:02ככה כתב בשוט הרדבז בחלק ד' א' ש'

00:39:07סיבה רביעית שיוצא דרך עומר בברכת שחיינו שברך ברכה אגפס

00:39:13פסח זה אותו דבר רק לכיוון השני כותב השיבה להלכת

00:39:17שמה שמברך בחג הפסח אז זה כבר כולל את כל מה שיהיה חרקה

00:39:22אז רואים מרצה שמפרחת שבוע היום אנחנו נדבר על הנושא הזה שיש קשר מאוד מאוד עדוק ומיוחד בין

00:39:28פסח לחג השבועות וספירת העומר שהוא החוליה המחברת בין שתי הדברים עלינו

00:39:34אז הרדבז כותב שהשחיינו זה שבשבועות הוא זה שפותר את השחיינו על ספירת העומר מה שיבה לא הלכת אומרת השחיינו

00:39:43שברכתי בפסח הוא זה שפותר את השחיינו שהוא מברך על ספירת העומר

00:39:51זאת אומרת זה נווה כאילו אפילו לא הלכות הלכת על הנוער

00:39:58כן

00:39:59לכאורה כן

00:40:01כמה שפעה מי

00:40:03אני בסחווה זצרת

00:40:06לא נרגי מבילות כי זה יום טוב

00:40:09לכאורה כן

00:40:16מה לעניין חיוב נשים בספירת העומר

00:40:19אז קיים על הען ואנחנו יודעים שנשים שכל מצוות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות ולכאורה גם ספירת העומר זה מצוות

00:40:27עשה שהזמן גרמה

00:40:28ולכן נשים פטורות במצוות ספירת העומר כמו שכותב הרמב״ר

00:40:33יש דעה אחת בראשונים שידעת הרמב״ן במסכת קידושין דפלא מתגמל שהוא כותב שנשים גם כן חייבות בספירת העומר

00:40:43ותאמו לכל הפוסקים הרי סוף סוף זה מצוות עשה שהזמן גרמה

00:40:48ונשארו בצרי חיון

00:40:50היה מי שרצה ליישב

00:40:54בשוט יגל יעקב ובחתן סופר

00:40:58הם רצו ליישב שהרמב״ן ראה

00:41:01שהתורה תלתה

00:41:03זה על פי הגמרה שם כן

00:41:06שהתורה תלתה את מצוות ספירת העומר בקצירת העומר

00:41:09זאת אומרת שזה לא מצווה שקבול הזמן

00:41:13זה לתנו אותה לפי העונה

00:41:15לפי העונת הקציר

00:41:17בבריקת העילנות

00:41:18בדיוק כמו שדאורלמנו בבריקת העילנות

00:41:20זה זמן גם

00:41:22נכון

00:41:23אבל לא קבול התאריך

00:41:27בפסח

00:41:28בפסח יש תאריך

00:41:30יש תאריכים בדיוקים

00:41:32פה לא אומרו לך תאריך

00:41:35זה יוצא כי זה עונת הקציר

00:41:37זה יוצא כי זה עונת הקציר

00:41:39אבל באמת אם היה עונת הקציר בזמנים אחרים

00:41:43זה לא מציאות כי עונת הקציר בזמן אחר

00:41:46את רואה

00:41:47הרי כל הנה זה קורבן העומר

00:41:49אז אכן יש מי שרצה ליישב

00:41:52שהרמב״ן למעש

00:41:53שזה לא נקרא מצווה שעשה שהזמן גרמה

00:41:55אלא היא מצווה שתלויה לפי העונה

00:41:58והמציאות היא שזו העונה היא בין פסח לעצר

00:42:01באמת אותה מקומות בעולם שבריקת העילנות

00:42:05בזמן אחר

00:42:06כן, בריקת העילנות זה יותר חזק

00:42:08לא, אז אני שואלה

00:42:09האם באותם מקומות

00:42:12שריאת הרמר גאס תנזזל

00:42:14לא

00:42:16קודם כל

00:42:18התשובה הזאת היא דחוקה מאוד

00:42:19אני אגיד לך לא מה התשובה הזאת היא דחוקה מאוד

00:42:22כי בתורה כתוב מפורש ממלחרת השבת

00:42:25ספרטון לכם

00:42:27כי יש שבע שבתות ממלחרת השבת

00:42:30מלחרת השבת זה מרצה יום

00:42:31אתה כאן עכשיו מצווה

00:42:34רק שהרמב״ן

00:42:35רק שהרמב״ן

00:42:35מה לא, הרמב״ן אומר שגם בזמן שעמת נקדש נשים חייבות בספרה אתה אומר

00:42:42לא, לא משהו, לא

00:42:44חול

00:42:45לא

00:42:46שכאילו רכים על פי ישראל

00:42:48לא על פי העונה של חול

00:42:50לא, הוא שואל מה היה הדין בחוץ ארץ

00:42:53קודם כל אין דין שקצירה אתה אומר בחוץ לארץ

00:42:56זה רק מתבואה שבא בארץ ישראל

00:42:58אבל גם בלוי יצוייה זה לא היה עוזר

00:43:01גם בלוי יצוייה שבארץ ישראל היה עונות אחרות

00:43:03זה לא עוזר

00:43:04כי התורה אמרה לך מפורש ממחרת השבת

00:43:07זהו נגמר לסיפור

00:43:08אין פה משחקים

00:43:12אמרתי שהתשובה הזאת היא צריכה הבנה

00:43:14היא לא פשוטה

00:43:16אז הרמבן יגיד שהתורה אמרה ממחרת השבת

00:43:18כי התורה יודעת

00:43:20שעונת הקציר זה רק בזמן הזה

00:43:23אבל זה פשוט פיום זה בארץ ישראל

00:43:26אבל זה לא שהתורה יקפידה שזה יהיה ממחרת השבת

00:43:28בשביל המחרת השבת

00:43:30שהזמן הוא הקובע

00:43:31אלא כיוון שעונת הקציר היא רק בזמן הזה

00:43:33זה תורה אמרת לך עם הרחת השבת

00:43:35בארץ ישראל

00:43:36בארץ ישראל בזמן הזה

00:43:37זו תשובה ליישר לדברי הרמבן

00:43:40אבל ודאי שדברי הרמבן הם צריכים עיון

00:43:44הם דברים שהפוסקים תמוע עליהם עוד

00:43:50יפה

00:43:51אז לכן נשים פטורות ולא מברכות

00:43:54פטורות ולא ספרות את העומר

00:43:55אבל אם רצו לספור בלי ברכה רשאות

00:44:00ככה כותר אפילו בחזון עובדיה

00:44:02יום טוב עמוד רשקה

00:44:04אני אומר אפילו לעמק

00:44:06כי למעשה בנות ספרד

00:44:08נהגו שלא לספור בכלל

00:44:10וזה על פי מה שכותב בשוט רב פעלים

00:44:12בחלק א' וקוטר סוד ישרים

00:44:16וזה על פי הסוד, על פי האריזל

00:44:18שנשים אין להם שום שייחוד בכלל

00:44:20בעניין של ספירת העומר

00:44:22ולכן בנות ספרד

00:44:24לא נהגו אפילו לספור בלי ברכה

00:44:26בנות אשכנז

00:44:28נהגו לספור אבל בלא ברכה

00:44:30למה סתמות אין להם קשר לספור

00:44:33מה זה קשור אין להם קשר לספור

00:44:34על פי הסוד

00:44:35בלי סוד

00:44:36אה אתה רוצה לסוד

00:44:37נשמע את הסוד זה סוד

00:44:39כן? על פי הסוד

00:44:43תעמיק תראה בסוד

00:44:44מה זה בחינה של אישה

00:44:46מה זה בחינה של ימי ספירת עומר

00:44:50ו...

00:44:51אבל בנות אשכנז

00:45:00כן נהגו לספור ספירת העומר

00:45:03אבל בלי ברכה

00:45:05למה בלי ברכה

00:45:06הרי סוף סוף

00:45:07בסימן תפקוף פייטת

00:45:09סיביו הרמה כותב

00:45:11שאפילו במצוות שאנשים פטורות מהם

00:45:14אם רצו

00:45:15מברכות

00:45:16כמו נטיילת לולב למשל

00:45:18אישה פטורה מלטיילת לולב

00:45:20ובכל זאת אם היא רוצה

00:45:21מברכת

00:45:22אז למה כאן שהיא לא תברך

00:45:23אז המשתב הוא רק כתב שספירת העומר זה שונה

00:45:27כי כיוון שספירת עומר היא דורשת מאיתנו רצף של ימים

00:45:30ושלא נאבד את הימים

00:45:32ואנשים הם לא נמצאות בבית כנסת

00:45:34הם כל הזמן בבית

00:45:35תרודות בעניין הבית

00:45:37אז קרוב לוודאי שהם יפספסו

00:45:40אז לכן

00:45:43לכן נכון שהמצוות חביבות עליהם

00:45:45הן רוצות גם אבל בשביל שלא יכניסו את הזמן

00:45:47בספק ברכות

00:45:49לבטלה לכן שיעשו בלי ברכה

00:45:51ככה כותב המשתבורה

00:45:52פרימגדים ברשת הדגווה

00:45:54כתב עוד חילוק נוסף

00:45:56הוא כתב שיש לחלק בין מצוות שיש בהן מעשה

00:46:00למצוות שהן בהן מעשה

00:46:01מה שמצינו שלושים מברכות

00:46:04גם על מצווה שהיא עושה

00:46:05כמו נטילת לולב או תקיעת שופר

00:46:08זה מצוות שיש בהן מעשה

00:46:10אבל מצוות שהן בדיבור

00:46:12כמו במצווה שלנו בספירת העומר

00:46:14אז הן לא מברכות

00:46:16בסדר על כל פנים הם נהגו

00:46:18לספור בלא ברכה

00:46:20באורחות רבנו

00:46:22בחלק ב' עמוד צדיק ב' הוא כתב שבביתו

00:46:24של הסטייפ לרויניג

00:46:26שהספרו את העומר גם מברכה

00:46:28אז היה מינה כזה

00:46:30אבל רוב ככל

00:46:32בנות ישראל נוהגות

00:46:34אשכנזיות נוהגות לספור שלא ברכה

00:46:36והספרדיות נוהגות שלא לספור בכלל

00:46:42מה ידין על בן אדם שהוא עתיד

00:46:44שהוא עתיד להפסיד את אחד בימי ספירת העומר

00:46:47כמו למשל

00:46:48אם קבעו לו ניתוח

00:46:49לימים האלה

00:46:51ובניתוח הוא יהיה בהרדמה

00:46:52לילה ויום

00:46:54הוא יודע שבזמן הזה הוא לא יכול לספור את העומר

00:46:56אז האם הוא יכול להתחיל

00:46:58מלכתחילה לספור את העומר

00:46:59על דעת שהוא יודע שיהיה יום אחד שוב

00:47:01זה ודאי יפספס

00:47:04למה לא?

00:47:06היום זה מחבי זה אני לא יכול להגיד

00:47:08לפי התוספות שכל יום

00:47:09זה מצווה בפני עצמה ודאי שהוא יכול

00:47:12השאלה שלנו מתחילה רק

00:47:13לפי שיטת בעל הלכות גדולות

00:47:15שהוא אומר שזה רצף של ימים

00:47:18שהכל זה חוליה אחת

00:47:20אז איך אתה מתחיל

00:47:21לברך

00:47:24בסדר

00:47:25אתה אנוס

00:47:26אז אל תתחיל לברך

00:47:28אני יכול להיות כדי חי ניתוח

00:47:30או יפה

00:47:33יפה

00:47:33זה טענה

00:47:36זה טענה

00:47:38יש מקרים אתם יודעים

00:47:40גם על אנשים מסורתיים

00:47:42הוא בא לבית כנסת רק שבתות

00:47:43הוא בא ימים טובים שבתות

00:47:45הוא בא ויש ספירת העומר

00:47:47הוא מברך עם כולם

00:47:48הוא יודע שמחר הוא לא מושג מה הדבר הזה בכלל

00:47:51הוא עושה בסדר? או שנקח אותו

00:47:53להגיד לו אתה אל תברך

00:47:56עד הדרך

00:47:59עם חי

00:47:59התשובה היא שהוא יכול לברך

00:48:02למה?

00:48:03הוא יכול לברך ולמה

00:48:04ווץ לספק פחות להקל

00:48:07לא רגע חכה

00:48:09כן

00:48:09רק יצגנו את הנתונים

00:48:11י Thatsch privacyチャンネルstars

00:48:13זה זה

00:48:14עerek שלא וחת τα קול נכון

00:48:16נכון מ mooi אמר

00:48:16זה שהוא ‫ולך

00:48:17את הכול? זה מה שלא איך הוא

00:48:18entendu ורח עכשיו? מי יאמר

00:48:19זה? זו השאלה

00:48:19כי הוא כאילו לא ספרת כבר.

00:48:21נכון, אבל שים לב...

00:48:23יש כענה שכל יום ביומו אני מותר לו.

00:48:26זה לפי התוספות, אבל אנחנו חוששים לשיטת בעל הלכות גדולות שמה ש...

00:48:30אבל יש מחלוק לזה.

00:48:31נכון, אז לכתחילה אני אכניס את צבי לספק ברכה לבטלה.

00:48:34לא אותה, מי שבא בעל משבת.

00:48:36גם, אני לא אכניס אותו.

00:48:37הוא ישאל אותי לברך או לא לברך, מה אני אגיד לו?

00:48:39אל תברך.

00:48:40אל תברך, אני אגיד לו כן לברך.

00:48:42כי.

00:48:43כי.

00:48:43אז התשובה היא כי גם לפי שיטת בעל הלכות גדולות שזה רצף של ימים.

00:48:49הרי שימו לב, נכון שזה מצווה אחת ומאושכת.

00:48:52אבל סוף סוף, על כל יום אנחנו מברכים ברכה בפני עצמה.

00:48:55למה?

00:48:56אם אתה אומר שזה מצווה אחת מתמשכת, אז איך אני אברך על כל יום?

00:49:01התשובה היא כי כל יום זה עוד יום שראוי להצטרף למניין ממתת יום.

00:49:07זאת אומרת שכל יום הוא משהו בפני עצמו.

00:49:10שהוא ראוי.

00:49:11עוד חוליה.

00:49:12בפני עצמה שראויה להצטרף הוא.

00:49:15נכון שזה חוליה אחת גדולה אבל הוא משהו.

00:49:17לכן אני מברך עליו.

00:49:19אם זה היה מצווה אחת גדולה הייתי מברך פעם אחת.

00:49:21על כל הימים.

00:49:22תורא שזה לא ככה.

00:49:24לכן, מכיוון שזה יום שראוי להצטרף.

00:49:28אז היום כרגע, היום יום אחד לעומר.

00:49:33בסדר? ביום הראשון.

00:49:35כיוון שזה לא יום להצטרף לשער ימים.

00:49:37לא אוכפת לי מה יהיה אחר כך.

00:49:38זו טענה אחת.

00:49:40טענה שנייה כמו שטען כבדו.

00:49:42רגע, אנחנו מדברים על סתם שבעת שובה.

00:49:44באמצע, עכשיו ולא יודע, אני ב-17.

00:49:47לא משנה.

00:49:48גם ה-17 הזה זה יום שעשוי לי ש...

00:49:50זה יום שבך, אבל אנחנו...

00:49:52אה, לא לא לא לא לא, אתה צודק.

00:49:54שאם אנחנו לא מברכים יום אחד, אז אנחנו מפסיקים לברך.

00:49:57אז אם אתה יודע שהוא לא מברך ביום יום.

00:49:59אם הוא נמצא ב-17, הוא לא יכול לברך כי הוא כבר פספסטאים שלפני.

00:50:02אנחנו לא מדברים על מקרה כזה.

00:50:03ואנחנו מדברים שהוא עכשיו נמצא בתחילה צפירת ימי.

00:50:06הוא אומר, בליל יום טוב ראשון.

00:50:07מוצאר חג ראשון.

00:50:09הוא מתחיל עם כולם, הוא מתחיל...

00:50:11טוב, ברור.

00:50:12מה ברור, אבל הוא יודע שמחר הוא לא יברך.

00:50:14מה נעשה?

00:50:15אה?

00:50:15הוא יברך עכשיו או לא יברך עכשיו?

00:50:17שייברך?

00:50:18כשכל עד הוא לא...

00:50:18זה מה שאמרנו, הכללים.

00:50:21שאם פספסטא...

00:50:22רק אם פספסטא.

00:50:23אם עוד לא פספסטא.

00:50:24אבל אם לא פספסטא.

00:50:24אני יודעת אם תפספס, אז תפסיק מעכשיו.

00:50:26או.

00:50:27נכון.

00:50:28זה מגיע כמו ש...

00:50:29אולי לא בא מישהו חדש להזכיר לו.

00:50:31מצויה.

00:50:31זו טענה השנייה.

00:50:32נכון.

00:50:34וטענה השנייה, ככה טוען הרב בן ציון אבא שאול,

00:50:36באור לציון ח' לג'

00:50:39שבאמת, בזכות מצווה ספירת עומר השם יזכה אותו שבעזרת השם הוא גם יספור גם שר הימי.

00:50:44ואולי גם הניתוח הזה, אין שום לוודאות.

00:50:47טוב, בן אדם לא יכול לדעת.

00:50:48תגיד עכשיו בן אדם אומר מה ואם הוא ימות?

00:50:51טוב, זה אנחנו לא יודעים.

00:50:52זה לא ודאי.

00:50:54כן?

00:50:54אבל גם ניתוח שלא אומר ודאי, אין ודאי.

00:50:56אף אחד לא יכול לדעת על ודאי על מה שיקרה בהמשך.

00:51:00לכן אנחנו...

00:51:01אז הטענה הראשונה שגם אני יודע בוודאות,

00:51:03סוף סוף כל יום זה מצווה,

00:51:04זה ראוי להצטרף לשעים לכן, ראוי לברכה.

00:51:08תשובה שנייה, מכיוון שסוף סוף

00:51:14אנחנו תולים לומר שבעזרת השם הוא ימשיך עם כולם,

00:51:17אז לכן הוא יכול לברך כבר ביום הראשון.

00:51:25נוסח לשם ייחוד.

00:51:27אז לא ראוי לומר בנוסח על השם ייחוד,

00:51:29הרי נבא לכם מצוות הסוף של ספירת העומר,

00:51:31כמו שכתוב בתורה.

00:51:33כי כיוון שקיימן נשא היה מצוות ספירת עומר עם ידי רבנן,

00:51:35אז איך אני יכול להגיד בלשם ייחוד כמו שכתוב בתורה?

00:51:38יש נוסחות בסידורים שכתוב בהם כמו שכתוב בתורה.

00:51:41אז יש מאחרונים שכתבו, וככה כתב הראוי יוסף,

00:51:44שראוי ונכון להשמיט את זה, לא לומד את הנוסח הזה.

00:51:48וגם כן, בפרט בלילה האחרון,

00:51:50שאנחנו אומרים, אנחנו מזכירים מה?

00:51:53אתה להגיד שתקנו רבותינו.

00:51:55לא אומרים בכלל, מצוות הסוף.

00:51:56לא, רק כאן, לא.

00:51:58אבל אם אתה אומר שתקנו רבותינו,

00:52:02אתה מתנגש חזיתית,

00:52:03אם אלה שומרים שמצוות ספירת עומר זה דהורה איתה.

00:52:07יש דעות שומרות שמצוות זה דהורה איתה.

00:52:09תגיד, לקיים מצווה...

00:52:11יש סתרים שכתוב, לקיים מצוות הסדר הבנה, נכון.

00:52:14כמו שכתוב בתורה, נכון.

00:52:17גם בספרי...

00:52:21גם מהבן נשחי.

00:52:22לא להגיד בכלל מצוות הסדר.

00:52:25מצווה, כן.

00:52:30עכשיו גם,

00:52:31מה מסתבכים כשאני אומר את הפסוק?

00:52:33תעשה.

00:52:34כשהוא מזכיר את הפסוק, שבע שבתות מימות תיהנה.

00:52:37הוא ספרטר לכם מוחדת השבת שבת...

00:52:41ביובה והכי מתאום לך תנופה שבע שבתות תיהנה.

00:52:44אז אם הוא נמצא ביוב הממתאת,

00:52:46והוא אומר לפני הספירה,

00:52:47שבע שבתות תיהנה,

00:52:50לכאורה הוא ספר את העומר.

00:52:52כי הרי בן אדם שספר שבועות ולא ספר ימים,

00:52:55הוא נכנס לבעיה, כי יש אומרים שהוא יצא את זה אחורה,

00:52:58אז איך הוא ספר עוד פעם?

00:52:59אז גם זה לא כדי להכניס את זה לשמיכות.

00:53:02לכן לכתחיל הראוי ונכון לא לומר,

00:53:04מי שנהג, נהג, יש לו על מה לסמוך,

00:53:06זה לא מעכב.

00:53:07זה לא מעכב, אם אני זוכר,

00:53:10כי קודם כל מה שאנחנו אומרים,

00:53:12כמו שכתוב בתורה,

00:53:13הכוונה היא שחכמים תיקנו לנו כמו שכתוב בתורה.

00:53:17חזן אשכנזי שעורב,

00:53:21זה לא מעכב.

00:53:22את הלשמיכות אומר לעצמו,

00:53:24גם ככה.

00:53:25אם הוא רוצה להמשיך, הוא יכול להמשיך.

00:53:28זה לא מעכב.

00:53:29זה לא מעכב כי כמו שאמרנו,

00:53:32כמו שכתוב בתורה,

00:53:33מה שחכמים תיקנו לנו,

00:53:35כמו שכתוב בתורה.

00:53:38כן?

00:53:39זו תשובה אחת.

00:53:41תשובה, לגבי השבע

00:53:43שהמתתם עם עמנות,

00:53:44זה דיברנו לפני כן,

00:53:45כיוון שאני רק אומר אותה לשמיכות,

00:53:48אז יש פה גילוי דעת שאני לא רוצה

00:53:49לצאת ידי חובה.

00:53:50יש פה כיוון כוונה הופכית,

00:53:51שאני לא רוצה לצאת ידי חובה,

00:53:53ואני לא מכוון

00:53:55לצאת ידי חובה באמירה הזאת.

00:53:58לכן בדיעבד

00:53:59אפשר לסמוך על זה.

00:54:03מצווה לחנכת הקטנים לספור

00:54:05את העומר בברכה.

00:54:07זה חידוש.

00:54:08ילד קטן,

00:54:10סופר את העומר בברכה.

00:54:12החידוש היותר גדול זה,

00:54:13שאפילו אם הוא פספס כמה ימים, אני אומר לו,

00:54:15שימשיך לספור בברכה.

00:54:17בשונה מהגדול. ולמה?

00:54:20מכיוון שכל מה שאני אומר לו

00:54:21לספור את עומר ולברך,

00:54:22זה לא מדין המצווה עצמה באמת,

00:54:24אלא זה מדין חינוך.

00:54:27אני מחנך אותו למצוות.

00:54:29ומכיוון שאני מחנך אותו למצוות,

00:54:31אז זה לא משנה אם הוא פספס יום או לא פספס יום,

00:54:33הכל פה זה רק מצוות חינוך.

00:54:35לכן גם בשער הימים,

00:54:36כותב הרב עבדיה,

00:54:38שאומר לו לספור בברכה.

00:54:40עד גיל 13.

00:54:43אה, מי שראוי לחינוך.

00:54:45מי גיל חינוך?

00:54:46אז ברמת העיקרו זה מגיל 9,

00:54:48אבל הכל לפי חריפות העניין.

00:54:51אם הוא באמת מבין עניין,

00:54:52ויודע ותופס,

00:54:54אז כבר מגיל 6.

00:54:56אמרו הפסקים.

00:54:58אני רוצה לעשות לך הרבה.

00:55:00כן.

00:55:04אז לכן,

00:55:05אבל אם קרה שאחר כך

00:55:07ילד

00:55:09בספירת העומר נעשה

00:55:10בגיל בר מצווה,

00:55:12נעשה בר מצווה,

00:55:13פה הוא כבר נכנס לבעיה,

00:55:17אפילו שבשאר הימים

00:55:18הוא ספר יום יום,

00:55:20והוא לא פספס אפילו יום אחד,

00:55:22ברגע שהוא נעשה בר מצווה,

00:55:24אנחנו נאמר לו,

00:55:25שהיא ספור בלי ברכה.

00:55:28אלא עם הקהל בעצמו.

00:55:29למה היא ספור בלי ברכה?

00:55:32לא.

00:55:33אנחנו יודעים

00:55:35זה משהו ודאי, כן?

00:55:37שהוא יכנס לגיל מצווה,

00:55:39אז זה מתוספת העומר.

00:55:41זה לא כמו המקשה

00:55:43המתוח שאמרנו.

00:55:45נכון, אבל מה שעד היום הוא ברך,

00:55:47זה לא בגלל הרצף של הימים,

00:55:49אלא מה שעד היום הוא ברך,

00:55:50זה מצוות חינוך.

00:55:52זה לא בגלל שהיה לו חיוב במצווה.

00:55:55אז מכיוון שזה רק מדין מצוות חינוך,

00:55:59והמצווה הזאת מוטלת על מי,

00:56:01על האבא ולא עליו.

00:56:02לכן כל מה שהוא ברך עד היום,

00:56:04זאת אומרת, גם מה שהוא ברך

00:56:05ומה שהוא ספר עד היום,

00:56:06זה לא משהו שהוא פותר.

00:56:09הוא לא חייב.

00:56:11וזה גם לא משהו שפותר אותו

00:56:12על האחר כך.

00:56:13לכן ברגע שהוא נכנס לספירת העומר

00:56:16כשהוא נער במצווה,

00:56:17הוא עכשיו עושה מתברמץ

00:56:19בספירת העומר.

00:56:20מבחינתנו,

00:56:21הוא כאילו נולד היום.

00:56:23היום הוא נולד.

00:56:25יש לו התחלה חדשה,

00:56:26ולכן מכיוון שהוא נולד כאילו היום

00:56:28כל מה שהיה עד היום זה לא נחשב לו לתמימות

00:56:31ולכן נורא לו שיספור בלא ברכה

00:56:35בסדר? אז נסכם פחות או יותר את ההלכות

00:56:44אמרנו שהלכה מצוות צריכות כוונה

00:56:46אבל אנחנו חוששים למנדה מה שמצוות לא צריכות כוונה

00:56:50ולכן כששומעים את השליח ציבור

00:56:53או אדם אחר שמברך וספר את העומר ראוי לעשות כוונה הופכית

00:56:56שהוא לא רוצה לצאת ידי חובה

00:56:57אפשר לעשות גילוי דעת מיד בתחילת ספירת העומר

00:57:00שהוא לא רוצה לצאת ידי חובה בכל ימי הספירה בדיעבד

00:57:04זה לא מעכב

00:57:05גם מי ש... למה? כי יש גילוי דעת נסתר

00:57:08שלא רוצים לצאת ידי חובה

00:57:10שליח ציבור שעולה וסופר ספירת העומר

00:57:14ראוי ונכון שיכוון שהוא לא רוצה להוציא ידי חובה

00:57:19את הציבור שלא רוצה לצאת ידי חובה

00:57:21אלא רק את מי שכן רוצה לצאת ידי חובה בספירת העומר

00:57:26מי שרוצה לצאת ידי חובה מהשליח ציבור

00:57:29מה שיעשה זה יחשוב ויאמר בליבו שהוא מכוון לצאת רק על הצד שהוא מחויב לצאת

00:57:36כדי שלא יחשב דין שומע כהונה כברכה לבטלה

00:57:41אבל על הצד שהוא לא מחויב ולא רוצה לצאת חובה

00:57:43זה לרבך דמילטה, זה לא מעיקר הדין

00:57:47זאת אומרת בן אדם שלא עשה את זה, אנחנו תולים לומר שוודאי שבן אדם שרוצה לצאת ידי חובה

00:57:53אז הוא רוצה רק על הצד שהוא חייב ולא על הצד שהוא לא חייב

00:57:56הוא לא צריך לחשוב על זה כאילו

00:57:58אבל מן הראוי שיתבונן בזה

00:58:03מי שתאה וספר ותאה בימים של הספירה

00:58:07אז הוא יכול לתקן תוך כדי דיבור שזה שיעור של שנייה וחצי

00:58:13כדי אמירת שלום עליך רבי

00:58:15יכול לתקן והוא לא צריך לחשוב ולומר היום

00:58:18אבל אם הוא תיקן ובסוף התברר לו שמה שהוא אמר בהתחלה זה היה נכון

00:58:23אז מעיקר הדין הוא יצא לזה חובה

00:58:26מכיוון שהתוך כדי דיבור זה בא לתקן ולא לקלקל

00:58:29אבל מאיות טוב שיספור עוד הפעם בלא ברכה

00:58:33לחשוש שאולי התוך כדי דיבור כן כלכלו את מה שהוא עשה בהתחלה

00:58:37לעניין ברכת שהחיינו ראינו ארבעה סיבות

00:58:40למה ארבע סיבות למה לא מברכים ברכת שהחיינו בספירת העומר

00:58:46סיבה ראשונה מכיוון שספירת העומר נתקנה על ימי נתקנה זכר למקדש

00:58:51וזה עניין של צר לחורמן בית המקדש

00:58:56דבר שני סיבה שנייה מכיוון שזה ימי דין

00:58:59ובימי דין לא שייך לברך ברכת שהחיינו

00:59:02סיבה שלישית שהברכת שחיאנו שבחג השבועות היא פותרת את השחיאנו של ספירת העומר

00:59:07סיבה רביעית שהשחיאנו שביום טוב ראשון של פסח זה פותר את השחיאנו של ספירת העומר

00:59:14לעניין נשים בעניין ספירת העומר אז אמרנו שנשים לא מברכות ולא סופרות

00:59:20הן לא חייבות בגלל שמצוות הסשע הזמן גרמה

00:59:24אבל יש בזה חלוקה של מנהגים בנות ספרד נהגו שלא לספור בכלל

00:59:31על פי הסוד מפני שנשים לא שייכות בכלל בענייני ספירת העומר

00:59:38ובנות אשכנז נהגו לספור אבל בלא ברכה

00:59:42מכיוון שזה דורש רצף והתמדה

00:59:45והם לא יכולות תמיד להמשיך ברצף והתמדה

00:59:48לכן להכתחיל להולך לעשות את עצמם לספק ברכות

00:59:51והספירות העומר בלא ברכה

00:59:55מי שיודע שהוא עתיד להפסיד אחד מהימים

00:59:58בוודאות בכל זאת הוא יכול להתחיל עם כולם את ספירת העומר

01:00:01ביום הראשון של ספירת העומר

01:00:05שזה מוצאי יום טוב ראשון של חג

01:00:08ואפילו שהוא ידע בוודאות שבמשך ספירת ימי העומר

01:00:11הוא יפספס יום אחד

01:00:13זה לא אכפת לנו והסברנו בגלל שכל יום הוא ראוי להצטרף לממתץ יום

01:00:19לכן הוא נחשב ודבר שני

01:00:20אנחנו מקווים ותולים לומר שבעזרת השם הקדוש ברוך הוא יעזור לו

01:00:24שהוא יצליח לספור את העומר גם בשעי ימים

01:00:30בנוסח של השם ייחוד זה תלוי במנהגים

01:00:33יש כאלה שנהגו לומר בנוסח לשם ייחוד כמו שכתוב בתורה

01:00:37מן הראוי ככה כתבו בספרים הקדושים

01:00:40וגם גאוני אשכנז היו כאלה שאמרו שראוי להשמיט את זה

01:00:44לא רק ברעוב עדייסף אמר את זה

01:00:46גם אצל האשכנזים היו כאלה שאמרו להשמיט את זה

01:00:50משום את הרק את המילים כמו שכתב בתורה

01:00:52משום שזה מצוות הסדר הבנן אבל מי שרוצה להמשיך במנהגו

01:00:55כמו שמופיע לו בסידור רשאי ואין ימחות בידו

01:00:58מכיוון שאנחנו מסבירים שזה כמו שכתוב בתורה

01:01:01הכוונה היא שחכמים תקנו כמו שכתוב בתורה

01:01:04וזה לא הוא לא בא לומר שזה מצוות הסדר

01:01:07ראית וגם את השבע שבתו תמימות ינה

01:01:11על כל פנים ביום האחרון שספירתו אומר ביום הממתת

01:01:14כדאי שידלג על זה ולא יאמר את הפסוק הזה

01:01:17שלא ייכנס לספק שמה הוא כבר יצא את החובה ומה שהוא אמר שבה שבתות

01:01:22תמימות תהיינה

01:01:23עניין חינוך הבנים הקטנים

01:01:25אז הבנים הקטנים מחנכים אותם למצוות בברכה

01:01:30ולכן לא אכפת לנו מפספס או דילגיום

01:01:32הוא ימשיך לברך ולספור את העומר

01:01:36אם הוא נעשה בר מצווה במספירת העומר

01:01:39הדין שלו זה כמו תינוק כשנולד

01:01:41ואנחנו לא מחשבים את כל מה שהיה עד היום לצרף את זה לעניין תמימות

01:01:45ולכן הוא יספור את העומר בלי ברכה

01:01:50עד כאן ההלכות

01:01:52תודה רבה

01:01:54תודה רבה

ספירת העומר - חלק ב | מצוות צריכות כוונה? נשים בספירת העומר? שהחיינו? נער בר מצווה? | רבי דוד בכר

Category

Transcript

Comments

Recommended