ספירת העומר - חלק א | שכח לספור יום אחד? מסופק אם דילג? ספירת העומר בבין השמשות? | רבי דוד בכר - video Dailymotion

daber na

לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1PdZlrtVk2OtRqN_9c8J1go-H9TU1rVwp/ לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/  נחלקו הראשונים במה שכתבה התורה "וספרתם.. שבע שבתות תמימות תהיינה" האם "תמימות" הכוונה היא שספירת העומר היא מצוה אחת המתמשכת בכל הארבעים ותשע יום, או שכל יום ויום מימי הספירה היא מצוה בפני עצמה. התוספות במסכת מנחות דף סו ע"א (ד"ה זכר למקדש) מביא את שיטת בעל הלכות גדולות כי כל ימי הספירה היא מצוה אחת מתמשכת, ופירוש המילה "תמימות" – שלימות. היינו שכל ימי הספירה צריכים להיות שלמים בספירתם בלא שום הפסק באמצע. אך דעת התוספות שם שכל יום מימי הספירה היא מצוה בפני עצמה ופירוש המילה "תמימות" היא על כל יום שסופר מהערב ובכך יש תמימות של 'לילה ויום' . הנפקא מינה בין השיטות תהיה באדם ששכח לספור לילה אחד וגם לא השלים למחרת ביום, שלפי בה"ג הפסיד את הספירה ואינו יכול להמשיך ולספור עוד ספירת העומר, כיון שחסר לו "תמימות". ולדעת תוספות ושאר ראשונים חייב עדיין להמשיך לספור ובברכה משום שכל יום היא מצוה בפני עצמה. למעשה בשו"ע סימן תפ"ט סעיף ח כתב שאם שכח לספור באחד הימים, סופר בשאר הימים בלא ברכה. וכתב המשנה ברורה ס"ק ל"ה שהוא הדין אם טעה במניין וספר ספירה אחרת, שנחשב כאילו לא ספר כלל.  וממה שכתב השולחן ערוך שצריך להמשיך לספור רק בלא ברכה, נראה שפסק להלכה כדעת התוספות ושאר הראשונים שכל יום היא מצוה בפני עצמה, רק משום ספק ברכות להקל הורה שיספור בלא ברכה. יש דיעה שלישית  המובאת בביאור הלכה (שם) שמסביר באופן אחד כי "תמימות" הכוונה בכל סוף שבוע כשמסכם ואומר את חשבון אותו השבוע לפי הכתוב: "שבע שבתות תמימות תהיינה" שהתמימות חוזר על השבתות שזה סיכום השבועות שצריכות להיות תמימות. ולפי שיטה זו אם פספס את הספירה שיש בה השלמת אחד השבועות, אינו יכול לספור עוד את העומר בברכה.  אבל באופן השני מסביר שתמימות הכוונה שאם פספס יום אחד יכול להשלים אותו למחרת ולומר 'אתמול היה כך וכך לעומר' ובזה מקיים את התמימות. והוא הדין אפילו פספס כמה ימים יכול לחזור ולספור את כל הימים אחורה, ואז יכול להמשיך למנות בברכה. אולם בביאור הלכה כתב ששיטה זו דחויה מן ההלכה ואין לסמוך עליה בשביל לברך אפילו במקום של ספק ספיקא. אבל נכון יעשה שאם חיסר יום אחד או כמה ימים שיחזור לספור את הימים שפספס כדי להרוויח את התמימות לשיטה זו. פרטי הלכות נוספים ודוגמאות מעשיות תוכלו לקבל בשיעור זה שלפניכם. "שמעו ותי נפשיכם…"  לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=f4WkR9m1ZoE

Transcript

00:01אנחנו מתחילים בעזרת השם

00:04ללחוץ ספירת העומר

00:06אמרנו אגב, נתחילו לספור את העומר

00:09אבל עדיין אנחנו נוצאים בתוך הספירה

00:11אז לא מאוחר

00:15אז כדרכנו בקודש

00:17נתחיל קודם כל עם איזה עניין

00:20על היסדות, על הבסיס

00:23של ההלכה של ספירת העומר

00:25במחלוקת הראשונים, בביוד דברי הראשונים

00:27ואחר כך אם ירצה השם

00:29ניגש לפרטי ההלכות

00:32אז כידוע שהתורה אומרת

00:35וספרתם לכם

00:37שבע שבתות תמימות תהיינה

00:39התורה אומרת שצריך שיהיה שבע שבתות

00:42אלו שבעה שבועות שאנחנו סופרים

00:45מייצא את החג

00:46ביום תבוראשון של פסח

00:48עד חג השבועות, שבע שבתות תמימות

00:51עכשיו נחלקו הראשונים

00:53מה הכוונה תמימות

00:54כשהתורה אומרת תמימות, מה הכוונה תמימות

00:57אז התוספות במסכת מנחות דף סמכבב המודלת מביא את שיטת בהג בעל הלכות גדולות שתמימות הכוונה היא שצריך שיהיה רצף

01:06יום אחר יום שזו הכוונה תמימות ברושו שלמות שהאחד משלים את השני ולכן לפי שיטת בהג אם יחסר ספירה באחד

01:16מן הימים הרי שהוא קטע את הרכבת קטע את השלשלת ולכן הוא לא יכול להמשיך לספור בשאר ימים

01:24מכיוון שזה צריך רצף אחד זה שיטת בהגל הלכות גדולות לעומתם התוספות שם חולקים עליו והם קוטים שלא תמימות הכוונה

01:33היא שצריך שזה יהיה שלם אבל מערב עד ערב זאת אומרת מעט לעט מי יצא את הכוכבים עד את הכוכבים

01:41של היום שאחר כך זה הכוונה תמימות וכל יום היא מצווה בפני עצמה ולכן לפי שיטת התוספות אפילו אם בן

01:48אדם חיסר יום אחד או דילג יום אחד מספירת העומר זה עדיין לא מונע ממשם

01:54או להמשיך לספור את העומר בברכה אפילו בברכה מה למעשה לבעשה השולחן ארוך בסימן תף פייטי צבע ח' פוסק שאם

02:04אדם שכח או דילג ולא ספר יום אחד את העומר או יומיים או למה דווקא לא דילג אלא אפילו אם

02:10הוא נזכר שהוא אמר מספר לא נכון ולאדם שאמר מספר לא נכון וכבר עבר הזמן זה כאילו לא ספר בכלל

02:19גם הימים לא נכון וגם השבועות לא נכונים אז זה נקרא שהוא לא ספר בכלל ולכן אומר השולחן ארוך שמי

02:27כאן ואילך יספור בלא ברכה ולמה

02:31כי מצד אחד נראה שהשולחן ארוך פוסק שיטת התוספות שכל יום זה מצווה בפני עצמה ולכן הוא לא איבד עדיין

02:38את מצוות ספירת העומר הוא יכול להמשיך

02:40אבל משום שבעל הלכות גדולות אומר שהוא כבר הפסיד את המצווה אז יש לנו כלל שאומר ספק ברכות להקל ומכיבה

02:48שאנחנו נכנסים לספק שלפי שיטת בעל הלכות גדולות אם הוא יברך הרי זו ברכה לבטלה לכן אומר השולחן ארוך שלא

02:55יברך שהבנת הסעדיף אז מה כן יעשה?

02:58יספור בלא ברכה כי קיים עלן שברכות אינן מעכבוד את המצווה תמיד יש את המצווה ויש את הברכה של המצווה

03:05הברכה היא חשובה זה תקנת חכמים אבל היא לא מעכבת את המצווה מבחינה דאורה הייתה אפילו במצוות דאורה הייתה כמו

03:12נטילת לולב או שופר בן אדם שעשה את המצווה מבלי לברך הוא יצא את דחובת המצווה הברכה זה תוספת שאוסיפו

03:19חכמים לכן מכיוון שברכות לא מעכבות ימשיך לספור רק בלא ברכה

03:26אלו שתי הדעות שמובעות בתוספות בביור הלכה מביא דעה שלישית שהוא מסביר באופן אחר את התמימות

03:34מה זה תמימות הוא אומר? כתוב, הוא אומר אם תשאים לבה פסוק כתוב שבע שבתות תמימות יינה

03:40התמימות הולך על השבע, דהיינו שצריך שיהיה תמימות בשבועות ולכן בכל פעם שמגיעים לסיכום השבועות

03:49אז שם זה נמצאת נימות, הנה בדיוק היום, היום אנחנו היינו ב-21 יום לעומר שהם שלושה שבועות מדויק

03:58אומר אריץ גיוט שזה השיטה שמפליע ביור הלכה שבדבר הזה אם הוא דילג את היום הזה שהוא מסכם את השבועות

04:07בשלמותן

04:08אז הוא פספס את המצווה, פירוש שני מסביר אריץ גיוט ואומר שתמימות הכוונה היא שצריך להשלים את הכל

04:17מה הכוונה? שגם אם פספס יום אחד או דילג יום או יומיים הוא צריך לספור את הימים של אתמול

04:24אם היום אנחנו נמצאים ב-21 והוא פתאום נזכר שהוא שכח ולא ספר את יום ה-20 או יום ה

04:32-19

04:32בשביל שיהיה לו תמימות מה שהוא צריך לעשות זה לפני שהוא מתחיל לספור את היום של היום

04:37הוא קודם כל אומר כך, אתמול היה 20 לעומר

04:40אם הוא גם שכח את של שלשום אז אומר שלשום היה 19 ימים לעומר במונת השבועות

04:47אתמול היה כך וכך לעומר ואז הוא מברך את הברכה של היום ואז הוא אומר את הברכה

04:53ככה שיטת הרצגיות, אומר הביור הלכה ולמעשה השיטה הזאת לא היא דחויה מן ההלכה

04:58לא היא ביותר פוסקים ולכן לא צריך לחשוש אלא כמו שאמרנו

05:02התמימות זה או כשיטת באג או כשיטת התוספות אבל על כל פנים נכון יעשה אדם

05:07שאם הוא בכל זאת פספס יום אחד והוא עכשיו רוצה להמשיך את הספירות שלא בברכה

05:15הוא כבר פספס יום הרי אמרנו שהוא לא מברך אז הוא ממשיך את הספירה בלי ברכה

05:19טוב מאוד אם הוא יעשה שלפני שהוא סופר הוא ישלים את אותם ימים שהוא לא ספר ויגיד

05:27אתמול כך וכך היה שלשום כך וכך היה בשביל להגביח את השיטה הזאת של הרצגיות

05:32שאומר שזה הכוונה תמימות וככה יושלמו לו כל אותם ספירות

05:39אז נסכם אז אמרנו שיש למעשה מחלוקת בין באג לבין התוספות מה זה תמימות

05:45לפי באג זה מצווה מתמשכת מצווה אחת גדולה שמתמשכת ואם הוא פספס יום אחד אז הוא קטע את המצווה והוא

05:52לא יכול להמשיך

05:53לפי שיטת התוספות זה כל יום מצווה בפני עצמה ולהלכה למעשה בן אדם שהפסיד יום אחד

06:00ימשיך לספור רק ולא ברכה עמידי ספק ברכות להקל

06:13ומכיוון שכך נכון במצווה מאוד גדולה לכתחילה שאדם יספור ספירת העומר תכף ומיד בתחילת הלילה

06:20מכיוון שכמו שהסברנו לשיטת התוספות התמימות זה הכוונה מעט לעט דהיינו מערב עד ערב אז הוא אומר מי צאת הכוכבים

06:30עד צאת הכוכבים של היום למחרה

06:32אז ככל שאני יותר סופר את הספירה מוקדם בצאת הכוכבים אני יותר מרוויח את המעלה של התמימות זה יותר שלם

06:39זה יותר תמים

06:40זה לא אומר שאני אספור קצת יותר מאוחר בערב אז הפסקתי לגמרי את התמימות

06:44כל עוד זה מערב עד ערב זה עדיין תמימות רק יש מעלה ושווח גדול יותר כשאני עושה את התמימות בשלמותה

06:54לגמרי

06:54ולכן אפילו בן אדם שביום יום רגיל יתפלל תפילת ערבית מאוחר אם הוא יכול וזה מסתדר לו בימי ספירת העומר

07:02להתפלל ערבית בזמן

07:05יותר טוב למה כדי שיצמיד לקח את ספירת העומר כמה שיותר מוקדם עד כדי כך המשתבורע כותב שזה הסיבה שאת

07:13ספירת העומר אנחנו אומרים לפני אלינו לשבח

07:15למה לא לאחר עלינו לשבח?íllתל tekrar משתבורע כי אנחנו רוצים להקדים את ספירת העומר כמה שיותר

07:21אז מצוות קריאת שמה ומצוות תפילת ערבית כיוון שהם קודמות לספירת העומר כי היא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

07:30וגם מצוות קריאת שמה היא דא אורייטא וספירת העומר רגדי surveyed

07:34אז אנחנו לא נקדים את ספירת העומר לקריאת שמה וגם לא לתפילת ערבית

07:37קודם כל נקרא קריאת שמה שהיא תדירה והיא גם דא אורייטא

07:40ונתפלל ערבית שהיא תתדירה יותר מאשר ספירת העומר

07:45אבל ספירת העומר עוד לפני עלינו לשבח

07:49כי עלינו לשבח היא לא בכלל מצווה pm

07:50אלא היא רק שבח ומעלה ולכן כדאי להקדים כמה שיותר

07:54eing Duo חייארי מדיאלי לקנא ally alen posh av 12

07:56נכון, לא כל הספרדים

07:59יש קהילות מהספרדים

08:01כגון המרוקאים

08:02או עוד כמה קהילות שגם כן נהגו

08:05לעשות לפני אלינו משבח

08:09זה אמרנו אם זה באמת

08:11מסתדר לו וזה טוב, אבל מה הדין

08:13אם יש לו שיעור תורה

08:14יש לו שיעור תורה קבוע בזמן הזה

08:17של צטע כוכבים

08:18והוא, האם הוא יאמר לעצמו

08:19אני אבטל את השיעור תורה הזה

08:23ואני אתפלל ערבית מוקדם

08:25בשביל להרוויח את התמימות

08:27זה ודאי שלא, כי זה רק שבח ומעלה

08:29זה לא מעכב בעיקר הדין

08:31ותלמוד תורה כנגד כולם

08:32אז גם אם יש לו לימוד עם איזה חברות

08:34או איזה לימוד מסוים בזמן הזה

08:36לא יפסיד אותו רק בשביל להרוויח את התמימות

08:39אלא ימשיך כרגיל ויספור את העומר

08:41בזמן

08:42אחרי התפילה שהוא רגיל יתפלל

08:44כמו בכל יום ויום

08:52אז את זה כבר הזגענו

08:53שמי ששכח ולא ספר לילה אחד

08:55משלים וסופר למחרת ביום בלא ברכה

08:58ושאר הימים ממשיך וסופר בברכה

09:01למה באמת כתבו הפוסקים

09:05שלמחרת הוא יספור בלא ברכה

09:07ואנחנו אומרים שאם הוא סופר למחרת בלא ברכה

09:10אז הוא ממשיך את הרצף

09:11זאת אומרת

09:12אם הוא לא ספר בלילה

09:14והוא נזכר למחרת ביום

09:16אז למחרת מה עומרים לו לעשות?

09:18לספור את העומר בלא ברכה

09:20למה כדי להמשיך את הרצף?

09:22הוא עדיין לא איבד את התמימות

09:24כי זה עדיין שייך לאותו יום

09:26אז למה אומרים לו בלי ברכה

09:28אם זה עדיין שייך לאותו יום

09:30אז למה בלא ברכה דווקא

09:31אז המשתם אורה מביא שיש מחלוקת

09:35בראשונים

09:36האם ספירת העומר היא מצוותה

09:39היא רק בלילה ולא ביום

09:41או שאפשר גם ביום

09:42זה מחלוקת בראשונים

09:44יש כאלה שלומדים את זה מקצירת העומר

09:46קצירת העומר היא נעשית רק בלילה

09:48ומכיוון שהיא נעשית רק בלילה ולא ביום

09:51אז גם ספירת העומר מצוותה

09:52רק בלילה ולא ביום.

09:54אבל יש אומרים שלא.

09:56נכון שעיקר המצווה לכתחילה היא בלילה,

09:59אבל בדיעבד, אם הוא לא ספר בלילה,

10:01הוא יכול גם לספור ביום בברכה.

10:03זה מחלוקת בראשונים.

10:04אבל אנחנו חוזרים לכלל שאמרנו,

10:07שהריקאי מלן שספק ברכות להקל.

10:09אז מה נעשה? ביום אנחנו נספור,

10:11אבל בלא ברכה.

10:12מכיוון שיש דוטור, שומרים שאסור לספור,

10:14אבל אני לא רוצה להיכנס לספק ברכות,

10:15לא רוצה להיכנס לספק ברכה לבטלה.

10:18אבל זה עדיין משלים לי

10:20את מה? את התמימות.

10:22מדי ספק ספקה, ככה כותב הביור הלכה.

10:25איזה ספק ספקה יש לי כאן?

10:27יש לי פה ספק ראשון,

10:28האם אני יכול לספור ביום,

10:31אפילו בברכה או לא.

10:32וגם אם תרצא לומר שאני לא יכול לספור ביום,

10:36אני יכול להמשיך שערמים לספור בברכה,

10:38כי אולי כשיטת התוספות,

10:39שאומרים שכל יום זה מצווה בפני עצמה.

10:42זה נקרא שיש לי שתי ספקות.

10:44ברגע שיש לי שתי ספיקות לחיוב,

10:46אני יכול להמשיך לספור,

10:48אפילו ביורך

10:54מה הדין בילדם שבאמת שכח ולא ספר לילה אחד

10:59וגם למחרת ביום הוא שכח

11:01דרך אגב יש קהילות שנוהגים

11:04וזה מנהג טוב מאוד

11:05שמיד תכף אחר תפילת שחרית

11:07אומרים את היום של אותו יום

11:09כדי להזכיר לאותם אלה שאולי ישכחו את מוב הלילה

11:13שיספרו באותו יום

11:14מה הדין אם הוא לא ספר

11:16והגיע בין השמשות

11:18עכשיו הוא נמצא ספק

11:20יום ספק לילה

11:21ספק כבר הגיע לשעבר

11:24האם הוא בכל זאת יכול להשלים את הספירה של היום של למחרת

11:29למשל היום אנחנו נמצאים בכף אלף לא אומר

11:33בין אדם שכח לספור את זה

11:34למחרת יום חמישי

11:36הוא מגיע לבין השמשות והוא נזכר שהוא לא ספר

11:39האם הוא יכול לספור ולהשלים את זה

11:42יום כף אלף יום לא אומר או לא

11:45אז התשובה היא שיכול אפילו בבין השמשות וזה נחשב לו עדיין לרצופות וגם פה אנחנו נכנסים לעניין של ספק ספקה

11:52ולאמר כי בין השמשות ספק יום ספק לילה וגם אם אתה רוצה לומר לי שזה לילה ספק כשיטות שאומרים שכל

11:59יום זה מצווה בפני עצמה. ספירת העומר היא מלאה בספק ספקות. הרבה שם יש שם המון ספק ספקות. הרבה מהסיבות

12:06שממשיכים לספור זה מדין ספק ספקה.

12:11בין השמשות זה שלושה דקות אחרי השקיעה ולא יותר. זאת אומרת שאם כבר יצא הצטע כוכבים אפילו שלפי שיטת רבנו

12:22טעם עדיין לא הגיעה השקיעה. זאת אומרת שלפי רבנו טעם בצטע כוכבים שלנו זה עדיין יכול להיחשב כבין השמשות. לא

12:34מצרפים את זה לספק ספק.

12:36כי המנהג הוא כמנהג הגאונים. לא מצרפים את שיטת רבנו טעם לספק ספקה. המנהג הוא כמנהג הגאונים שצטע כוכבים שלנו

12:43היום זה הצטע כוכבים וכבר התחיל יום חדש.

12:53החידוש היותר גדול הוא שאפילו בן אדם שמתפלל מוקדם בערב שבת. בליל שבת. שהוא נוהג להתפלל פלאג או שהוא יתפלל

13:02פלאג. אז הוא כבר למעשה התפלל ערבית של שבת.

13:06והוא גם קיבל על עתמו שבת. הוא כבר אסור בעשיית מלאכה. הוא כבר מבחינת שבת. עכשיו הגיע בן השמשות. הוא

13:15עכשיו אומר רגע אתמול לא ספרתי.

13:17האם הוא יכול להשלים את היום של אתמול? זה כבר שאלה יותר קשה.

13:23כי ביש למה ביימי חול? זאת אומרת ספק יום ספק לילה. אבל עכשיו מה תגיד? הוא כבר בתוך יום השבת.

13:28הוא הסתור את עצמו. החידוש הוא שבכל מותו יכול לספור את היום של אתמול ולהשלים אותו. בלי ברכה כמובן.

13:35תמיד ביום של מחד סופר זה בלי ברכה. ולמה? כי גם כשבן אדם מקבל על עצמו שבת מבלג המנחה.

13:42זה לא אומר שהוא כבר נמצא ביום הבא.

13:46הוא כביכול נמצא ביום שישי עם תוספת קדושת שבת. זה ההגדרה.

13:52זה לא שהוא כבר נמצא ממש לגמרי ביום השבת עצמו. הוא נמצא ביום שישי עם תוספת קדושת שבת.

13:58וכיוון שהוא נמצא עדיין ביום שנקרא יום השישי לכן הוא יכול עדיין לספור את הספירה ולהשלים את היום של אתמול.

14:07אבל אם כבר הגיע צאת הכוכבים כמו שהזכרנו אז הוא לא יכול להשלים. זהו גם בימי חול וגם בשבת.

14:13ברגע שהגיע צאת הכוכבים אז הוא סופר את הספירה של היום שלמחרת

14:22גם פה יש חידוש לצד השני, בן אדם שנמצא בשבת ויצא שבת

14:27זאת אומרת הגיע צאת הכוכבים אבל הוא עדיין לא התפלל תפילת ערבית

14:32הוא לא התפלל תפילת ערבית, לא אמר המבדיל בן קודש לכל מדינה ושולחן ארוך

14:38הוא אסור עדיין בעשיית מלאכה, אסור לו לעשות מלאכה

14:42כלומר הוא עדיין נמצא בתוך השבת, בשביל להוציא את השבת

14:45הוא צריך להגיד המבדיל בן קודש לכל או התחרונה נתנו בתפילת ערבית

14:49או לעשות הבדלה, הוא עדיין נמצא בשבת, הוא עשור בעשיית מלאכה

14:53בכל זאת כותב המשנה ברורה שהוא רשאי לספור את העומר של היום שלמחרת

15:00של מוצאי שבת, דיינו יום ראשון, איך זה יכול להיות?

15:03בדיוק כמו שאמרנו לגבי יום שישי, כמו שיום שישי כשאדם קיבל על עצמו שבת מובדם

15:09זה לא שהוא נמצא ביום שלמחרת, ביום השבת

15:12הוא נמצא ביום שישי כאשר יש עליו תוספת קדושת שבת

15:16אותו דבר לצד השני

15:18כשיוצא צד הכוכבים בצד שבת, זה כבר היום הבא, זה לא יעזור לך

15:23אתה לא יכול לשנות את המציאות

15:24המציאות שהיום הוא כבר הגיע יום הבא

15:27רק אתה שאתה עדיין לא יוצא את השבת

15:29חלה לך עדיין קדושת שבת ביום ראשון

15:32בליל ראשון הכבל

15:34עדיין חלה לך קדושת שבת

15:36אבל היום הוא יום אחר לגמרי

15:37ולכן יכול בצטע כוכבים

15:40של מוצאי שבת

15:42לספור ספירת העומר למרות שהוא עצמו

15:44עדיין לא הוציא את השבת והוא אסור בעשיית מלאכה

15:46ומכאן גם כן ילמד

15:48שברגע שיצא צטע כוכבים בצט שבת

15:50הוא גם לא יוכל להשלים

15:52את הספירה של יום השבת עצמה

15:54כי כבר יצא היום, הוא לא יכול לבוא ולומר

15:56רגע אני עדיין ביום שבת

15:58אז אולי אני יכול להשלים

15:59את מה ששכחתי את הספירה של שבת

16:02אתה לא יכול. למה? כי כיוון שיצא צדק כוכבים, יום חדש התחיל והספירה היא ספירה אחרת מהיום הקודם.

16:10הצדק כוכבים, וזה לא משנה איזה מטב אתה. זה המסקן האחל.

16:15בדיום. כן. צדק כוכבים, העולם עבר לתאריך אחר.

16:20אתה רוצה להוסיף על עצמך כל מיני דברים ולהתלבש במלגוש של שבת קודש, נתנו לך את האפשרות.

16:27אשריך. המאחרים לצאת מן השבת, יש להם שכר גדול והמקדימים,

16:32לבוא לשבת יש להם שכר גדול. אבל זה תוספת. אתה לא יכול עכשיו בגללך להפוך את כל העולם, כן? ולהגיד,

16:39עניך.

16:39אני לא ספר אותי עם שוכר לא צדק. כאילו חווי מלאקטי.

16:42כן.

16:42בכל מישהו.

16:43הוא אמור אוטומטית לחווי על הקהל שמי שצריך.

16:46אז למעשה, זה מחלוקת בראשונים. מחלוקת בשוכר לאור חביבי זה בסימן סמך.

16:52האם מצוות צריכות כוונה או לא צריכות כוונה?

16:55זאת אומרת, אני בשביל לצאת ידי חובת המצווה, אני צריך להתכוון לצאת?

17:00אוקיי.

17:02אני לא התכוונתי לצאת, יצאתי, גם אם אני לא ארצה.

17:05ובשביל לא לצאת, אני צריך כוונה נגדית.

17:08זאת אומרת, בסתם, אראי סתם עכשיו.

17:10כמו פה במקרה שאתה מדבר עכשיו.

17:14החזן סופר את האומר, אני שומע, יש דין של שומע כעונה.

17:17עכשיו, לא חשבתי אף פעם אם אני מתכוון לצאת או לא מתכוון לצאת.

17:22אז נחצנו למחלוקת, האם מצוות צריכות כוונה או לא מצוות כוונה.

17:25למענדה אמר שמצוות צריכות כוונה, אז אתה לא יצא את זה חוכב.

17:28כי לא כיוונת לצאת. למענדה אמר מצוות לא צריכות כוונה, אז אתה כל עוד לא כיוון את הכוונה נגדית,

17:35שאתה לא רוצה לצאת, אז יצאתי, זה חובה.

17:37להלכה שולחן ערוך בסדוי לסמך פסק, שמצוות צריכות כוונה.

17:45רגע, רגע, אני אסביר לך, אני יודע מה אתה שואל ואני אסביר לך.

17:50אני רק מקדים להסביר את ה... לדינה מצוות לא צריכות, מצוות צריכות כוונה.

17:57זאת אומרת, שמדינה דה שולחן ערוך, גם אם החזן מברך סופר את העומר, הציבור לא יצא את זה חוכב.

18:02אלא מה? איפה מונחת הבעיה שלנו?

18:06שכיוון שיש מנדה אמר שסובר שמצוות לא צריכות כוונה,

18:10ולפי אותה שיטה אנחנו הציבור כן יוצאים מדי חובה בספירה של החזאה,

18:16אז נמצא שלפי שיטה זו, איך אני יכול אחר כך לספור את העומר בברכה?

18:21אני מכניס את עצמי לספק, ברכה לבטלה, והריקה היא מעלה של ספק, ברכות, להקר.

18:28איך אני מברך?

18:29זה השאלה שלנו בהפסקים.

18:32איך מברכים הציבור? הרי התימנים מסודרים.

18:36למה התימנים מסודרים?

18:38כי התימנים המנג שלהם באמת, שהשליח ציבור מכוון להוציא,

18:44והציבור מכוון לצאת, והוא עושה הכל.

18:47הוא גם מברך, והוא גם סופר.

18:49אז אני מסודרים, אבל אנחנו, שאנחנו לא רוצים לצאת את הלכובה של השליח ציבור,

18:53מה אנחנו עושים?

18:55אז הרעו ועדיין קלטם, שהנכון ביותר זה לעשות,

19:00שבתחילת ספירת העומר, וגם מי שעוד לא הגיע לספירת העומר בתחילתה,

19:04הנכון שיעשה את זה עכשיו, שאומר פעם אחת, בשנה, בתחילת ספירת העומר,

19:09הרי אני מחווה, שמעכשיו, אני לא מתכוון לצאת ידי חובה בספירה של השליח ציבור.

19:18ואז הוא הפעיל פה כוונה נגדית.

19:21ברגע שהפעיל כוונה נגדית, אז השליח ציבור יכול עד מחר לספור את העומר,

19:26אני לא יוצא את זה חובה.

19:28ומשום כך, אני יכול אחר כך לברך ולספור את העומר.

19:31זה היצע שהוא כתב לעשות.

19:33אפשר לעשות את זה גם עכשיו, מי שעוד לעשות אותה?

19:35להגיד, אני רוצה מי קיים בעת ספירת העומר שלא לצאת ידי חובה של השליח ציבור.

19:40אבל, לא כולם עושים ככה.

19:43ומה קורה אם בן אדם לא עושה ככה?

19:44המציאות היא שמנהג העולם לספור ספירת העומר בברכה, למרות שהשליח ציבור יוצא.

19:50אז כמו שנראה מה המשתה ברורה, וככה כתבו האחרונים, שצריך לומר,

19:54שכיוון שהמנהג הוא ככה, וכבר בני אדם יודעים מראש,

19:58שאחרי שהשליח ציבור מסיים את הספירה שלה עם הברכה,

20:02הם אחר כך צריכים לספור שוב פעם.

20:03וככה המנהג, זה כמי גילוי דעת,

20:08שאנחנו מכוונים שלא לצאת ידי חובה מהשליח ציבור.

20:11כי ככה המנהג.

20:13אז יש גילוי דעת כזאת, וזה כאילו כבר יש פה כוונה נגדית,

20:16בין אם תרצה, זה בתה תמודה מונח לך, שאתה יודע,

20:18שאתה לא רוצה לצאת ידי חובה מהשליח ציבור, ולכן זה נחשב לכוונה נגדית,

20:23ולכם נהגו לברך.

20:25זה רק מי שמברך אחריו, אחרי שליח ציבור.

20:28זה שאני לא יודע, אני לא שומע לי תרמותם מברכים,

20:32אולי זה פספסו.

20:34מי שלא מברך, אז אחד מהשתיים, או שהוא פספס,

20:38או שאולי מאותם שנוהגים,

20:43והוא סופר, אתה אומר?

20:46זה חודש הוא פספס.

20:48לא, המי נהגו לברך אחר כך.

20:50אבל כי כתוב, הוא ספרתם לכם,

20:53למדו חכמים, וככה, כמה שמבירה שילכם,

20:56מלמד שכל אחד ואחד צריך לספור לעצמו.

20:59הרי זה דבר מעניין.

21:01ספירת עומר היא שונה משאר המצוות,

21:04בזה שאנחנו רואים שבשאר המצוות, בדרך כלל,

21:06אחד מקדש לכולם, אחד מברך לכולם,

21:09כמו שעושים בקידוש, תל שבת,

21:12ברוב עם, עד רד מלך, יש עניין שברוב עם.

21:14מה קרה פה בספירת, אתה אומר,

21:16שאתה לא אומר לי שאחד יוציא את כולם מדי חובה.

21:19מה זה שונה מתקיעת שופע,

21:22שהשליח ציבור מברך ותוקב ומוציא את כולם מדי חובה?

21:25זה בגלל שלומדים את זה מפסוק,

21:27וספרתם לכם, מלמד שכל אחד ואחד יספור לעצמו.

21:30למה לו הנה?

21:31גם ועלם?

21:32הלlene שליץ נלסים את הערכים אחר ללאו,

21:35why?

21:36בצבול על יפ שבחנים על חובר די.

21:38לא, זה נראה,

21:40גם השליח ציבור לא מבציא את הכ kole

21:43בימים שלא בומרים את העלל.

21:46בימים שלא בומרים את העלל,

21:48בברכים?

21:49בימים שבברכים על הלל,

21:50גם הציבור אחר כך מברך.

21:52הוא לא מבוציא את Señor tych methods.

22:02מי שמסופק עם דילג יום אחד ולא ספר יספור בשער הימים בברכה

22:13אדם שדימנו על ודאי לא שהוא לא ספר מה יעשה? מה עדיין ספק לו?

22:23אני לא זוכר שהיא תפילת ערבית. אני לא זוכר אם נשארתי לספירה או לא נשארתי לספירה

22:30או שהוא זוכר שהוא יצא ואומר לתמו שהוא ישלים, הוא לא ישלים, הוא נשאר בספר. מה יעשה?

22:36מה יעשה עכשיו בשער הימים? האם הוא יכול להמשיך לברך על ספירת עומר בשער ימים או לא?

22:42אמרנו מה שקוראים הוא שפספס יום אחד, לילה אחד וגם יום. מה הוא עושה בשער הימים?

22:56בלי ברכה. פה מה יעשה? אומר לך לא מדי לי שפספסתי. אני מסופק.

23:03ימשיך לספור בברכה. ולמה ספק ספקה? עוד ספק ספקה.

23:10ספק האם כשיטת התוספות או כשיטת... האם כשיטת התוספות שאומרים שכל יום זה מצווה בפני עצמה.

23:18וגם אם תמצא לומר כשיטת הבאג שלא, ספק אולי בריחתי. אולי באמת כן ספרתי את האומר.

23:24אז יש לי פרושתי ספקות וברגע שיש לי פרושתי ספקות ממשיכים לברך בברכה.

23:33וזה לא רק אם הוא ספק לו אם הוא דילג או לא דילג אלא גם אם הוא ספק לו אם

23:37הוא אמר את היום הנכון או לא אמר את היום הנכון.

23:41ופתאום שומר היום, 1.20 יום לא אומר. אה יום 1.20? אז למה אתמול אני זכור לי שאמרתי משהו

23:48אחר?

23:49אה, הוא נכנס שוב פעם לספר.

23:52יכול להיות שאתמול נאמרתי משהו, איך הגיעו ל-1.20? מה כזה מהר מה הסמן ככה רץ? פתאום הוא מתחיל

23:56להיות בבלבולים.

23:59זה קורה, כן? פתאום הוא לא זכור.

24:02אז מה יעשה? יכול להמשיך לספרו ממשיכה.

24:04מידין ספק ספק כאן.

24:06זה עוד פעם אחת. הוא לא יכול לדבר שבוע ועוד פעם לא?

24:10אותו דבר.

24:12כי בכל יום זה ספק.

24:14איך?

24:15כל יום היה, יכול להגיד, אני לא זוכר למה.

24:20בסדר, אם בן אדם כזה, הוא יכול להמשיך לספרו בברכה.

24:24ימשיך לספר בברכה.

24:26זה יכול לקרות לנו דרך אגב.

24:29שבן אדם באמת, טעם בכמה זמן, הוא לא זוכר מה...

24:33בכל זאת הוא משהו לספרו בברכה.

24:34מידין ספק ספק כאן.

24:36על כל יום אני אומר, ספק, יום ספק מצווה, כל יום זה מצווה לפני עצמה ספק לא,

24:41וגם כביצה לומר שלא, אולי כן ברח.

24:54מי שטעה במניין הימים, וספר יום שאינו נכון.

24:59אבל הוא לא טעה במניין השבועות.

25:03כמו היום, אם אני רוצה לקחת דוגמה היום.

25:05הוא ספר, היום, שניים ועשרים יום לא אומר, שהם שלושה שבועות.

25:13טוב, אחד ועשרים.

25:15אתה יודע?

25:16אני לא מלבלתי.

25:18אני מכוונה עשיתי את זה.

25:19הוא טעה במניין הימים, ולא טעה במניין השבועות.

25:23באמת היום שלושה שבועות.

25:24אבל הוא טעה במניין הימים.

25:26לא נכון.

25:26או שהוא אמר הפוך.

25:29היום, אחד ועשרים יום לא אומר, שהם שלושה שבועות ושני ימים.

25:34אז הוא אמר את הימים, נכון?

25:37אבל הוא טעה במניין השבוע.

25:38אז יש בזה מחלוקת באחרונים.

25:40ומדינה, הוא חוזר וסופר בלא ברכה.

25:46הדין לו שהוא חוזר וסופר בלא ברכה מספק.

25:49אם הוא אמר היום, 21 יום, 21 יום, 21 שבועות ושבעים.

26:00שם שלושה שבועות ו...

26:02לא.

26:04אם הוא לא טעה, זה לא טעה.

26:14זה ודאי שיצא לכולם.

26:16אנחנו אנחנו אומרים שהוא טעה.

26:19אז הוא צריך לחזור ולספור בלא ברכה.

26:21הוא פשוט לא אמר את זה, במקום הוא נגיד שבוע,

26:24אז הוא אומר שימה ימים.

26:24הוא יודע שהוא טעה או משהו בספק לך.

26:27לא לא. הוא יודע שהוא טעה.

26:29הקוטעה או בימים או בשבועות.

26:31שבועות, אותה באחד בהם. אחד מהם אומר נכון. אז זה ספק אחד. לכן מה יעשה? חוזר וסופר בלא ברכה.

26:38למה? כי כאילו שיש מי שומר שהוא כן יצא את זה חובה, אז הוא לא יכול למרח עכשיו.

26:43אז לכן יחזור ויספור בשביל לעשות את הספירה כתקנת רק בלא ברכה.

26:51זה כשהוא נזכר באותו לילה. אבל אם רק למחרת הוא שם לב שותה בימים ולא בשבועות או בשבועות ולא בימים,

27:00ממשיך לספור בי ברכה. את שער הימים הקמאלם. את שער הימים. למה? כי גם פה יש לנו ספק ספק.

27:07ספק כמנדה מר שאומר שמי שמנע ימים ולא שבועות, שבועות ולא ימים יצא את זה חובה.

27:11וגם אם אתה רוצה לומר שלא יצא את זה חובה, ספק כל יום ויום. זה מצווה מפני עצמה.

27:16אז עוד ספק ספק.

27:24מי שנוהג לספור את העומר בכל פעם, רק בצאת הכוכבים.

27:29הוא משתדל מאוד לספור רק בצאת הכוכבים וכרגע נזדמנ לו למניין שמתפללים תפילת ערבית מוקדם.

27:37והם גם סופרים את העומר בבין השמשות.

27:40עכשיו, הוא חושש נורא.

27:44הוא מצד אחד רוצה לספור בצאת הכוכבים.

27:46אבל הוא אומר, אם אני לא אספור איתם עכשיו,

27:50אני יודע שאני בנאדם טרות ועסוק.

27:53לך תדע אם אני אזכור אחר כך לספור את העומר בבית.

27:57הוא רגיל להצמיד את הספירה לתפילה.

28:00מצד שני מר מה, לספור בבין השמשות?

28:03אני רוצה לספור בצאת הכוכבים.

28:05לכתחילה, שוכן אורך כדוש של כתחילה לספור בצאת הכוכבים.

28:08כותב השוכן ארוך, שמשהו יעשה זה כך.

28:11הוא יספור איתם בלא ברח.

28:14והוא יעשה תנאי בלב.

28:16הוא יאמר ככה, אם אני אזכור אחר כך בצאת הכוכבים לספור את העומר כראוי,

28:23אז מה שאני סופר עכשיו, אני לא מכוון לצאת את הכוכבים.

28:27ואז אחר כך בצאת הכוכבים, כשהוא יספור כראוי, הוא יכול לברך.

28:31אבל אם אני לא אזכור, אז אני מגלה דעתי שמה שאני סופר איתם עכשיו,

28:37זה הספירה שאני רוצה לצאת את הדחום.

28:40זה פני כזה.

28:41בסדר? הוא מתנה את הספירה הזאת באם הוא יזכור אחר כך.

28:45אם הוא יזכור הספירה הזאת כלום,

28:48אם הוא לא יזכור, אז הוא מחשיב את הספירה הזאת.

28:50ואז ככה הוא יכול להמשיך לצפור את שער הימים בברכה.

28:56וגם כשהגיע ספירה, תורמה שרצת הכוכבים, הוא יכול לצפור בברכה,

29:01כי אז הוא מחשיב את הספירה הזאת לכלום.

29:05אני לא יכול לעשות את זה נאטר, למשב, בקודד קודדינית.

29:10כבר אמן, מה אם...

29:12אם שכחתי לברך את הברכה האחר, אז יעילי, יחוק תהיה לברכה.

29:17לא, פה אבל אני לא מברך.

29:19פה הוא לא מברך, הוא סופר, בלי ברכה.

29:23אני לא אומר לו לברך בבין השמשון.

29:25הוא אומר לו, תספור, פד לך.

29:27אין פה סופירה חלויתה.

29:29רק כשאני סופר עם כוונה נגדית שלא לצאת,

29:33אז לא יצאתי את זה חורה.

29:35כי גם לפי מן דאמר שומר שמצוות

29:38לא צריכות כוונה, אם הייתה לי כוונה נגדית, לא יצאתי את זה חורה.

29:46נכון שלא לספור את העומר קודם שהקרה,

29:48הקריאה עצמא והתפלל ערבית, אפילו שרוצה להרוויח

29:51שהספירה תהיה בצאת הכוכבים מיד משום מעלה של תמימות.

29:55אמרנו שיש מעלה מאוד מאוד גדול להרוויח את התמימות שיהיה מערב עד ערב,

30:00ולכן כדאי להקדים את ספירת העומר כמה שיותר מהר, כמה שיותר מוקדם.

30:04בא בן אדם ושואל, אם ככה, יש לי פתרות?

30:07אני מיד בצאת הכוכבים, אני מתפעל להרוויח בעשר, כל יום, למשל, לצורך הדוגמה.

30:12אבל אני רוצה להרוויח את התמימות.

30:14אני, יש לי פתרון, אני שם לעצמי שעון מעורר, כל פעם כשיש צאת הכוכבים,

30:20אני אומר, ברוך אתה השם על כמר ערך העולם, אשר כדשענו ומצוותה בצלנו על ספירת העומר.

30:25ובסופרת, היום הזה, ככה הרווחתי את המעלה של תמימות,

30:28שספרתי מיד בצאת הכוכבים שיש לי מעט לעט תמימות,

30:32וגם, וגם לא פספסתי, לא פספסתי את התפילה שלי בזמן, שאני רגיל בה.

30:41האם נכון לעשות ככה או לא נכון לעשות ככה?

30:44אז למעשה זה מכל אוקיי תמורו קצייה והחוק יעקב,

30:48והסכמת הפוסקימי שמן הנכון לא לעשות ככה, מג' תעמי.

30:53טעם ראשון, מכיוון שכשאתה עושה כזה דבר,

30:57אז זה אומר שהקדמת את ספירת העומר למה?

31:00לקריאת שמעה ולצפירת ערבית.

31:03והרי אמרנו שקריאת שמעה היא דאורה איתה,

31:07והיא תדירה, לא מקדים ספירת עוד נושי דרבנן,

31:10לדבר שהוא דאורה איתה בוטתי ושאינו תדיר, זה טעם אחד.

31:14טעם שני, אתה מפספס עוד דבר, אתה מפספס את המעלה של ברוב עמד ראת מלך.

31:23ספירת העומר זה דרבנן.

31:25מה חתור לדבר?

31:30נכון, נכון.

31:31ועל לשם ייחוד שלך, מה אתה אומר?

31:34אתה אומר לשם ייחוד לפלי ספירת העומר?

31:36מה אתה אומר? שמערי ניבה לקיים מצוות אסן?

31:38אסן, לא אומרת, לא.

31:40לא, לא אומרת איך.

31:42יש כאלה שקטוב שם דאורה איתה.

31:44יש מצוות אסן דרבנן, ויש כאלה אומרים דאורה איתה,

31:46ולכן כדור הפוסקי למחוק את זה.

31:48למה? למה אומרים למחוק את זה?

31:51כי כל ספירת העומר שהיה, שמוספתם לכם על אחת השבת,

31:57זה בהתצמדות לקורבן העומר.

31:59זה כשהיה בית המקדש.

32:02היום בזמננו שאין בית המקדש,

32:05ולא מקרילים קורבן העומר,

32:07אז הם אילא, דעת הרוב הראשונים, הם אומרים שזה רק דרבנן.

32:13זה הלכה.

32:14ככה גם מוכח מהשולחן ארוך.

32:15השולחן ארוך מבין השפשות אומר,

32:17למה אני יכול באמת לברך ולספור מבין השפשות?

32:19הרי סוף סוף זה ספק יום, ספק לילה.

32:21הוא אומר לשולחן ארוך, ספק דרבנן לכולם.

32:25איזה דרבנן?

32:28איזה דרבנן?

32:29אתה הורך השולחן ארוך סבר להלכה כדעת הראשונים,

32:31שמצוות סבירת אומר, זה דרבנן, וככה אנחנו תופסים להלכה.

32:35ולכן אם מי שהיא תפוס סידור, והיא ראה שם בלשם ייחוד שכתוב,

32:38הרי נבא לקיים מצוות הסת דאורייטה, לא יאמר את זה.

32:43ובסידורים האחרונים השמיטו את זה.

32:46יש עדיין סידורים מאוד מאוד עתיקים או זה, שעדיין זה נשאר הנוסח הזה.

32:50נשחיים, לא?

32:50ונשחיים אני חושב שנשאר הנוסח הזה ומסביר.

32:53אבל ברורת העיקרון לא להגיד את מצוות הסת דאורייטה.

33:10אז אמרנו שלוש טעמים למה לא להקדים את ספירת העומר לתפילת ערבית וקריאת שמה.

33:16טעם ראשון, מצוות קריאת שמה היא דאורייטה וספירת עומר היא לא תדירה.

33:23טעם שני, שהוא מפסיל את הברוב עם, ברגע שהוא לא מצמיד את ספירת העומר לתפילת ערבית,

33:31אז בדרך כלל הוא ספר ביחיד, הוא רוצה להרוויח את התמימות, אז הוא מוסית הברובה.

33:35טעם שלישי, שהבלבול והשכחה מאוד מאוד מצוין.

33:40כדאי ותמיד להצמיד את ספירת עומר לתפילה ולמה?

33:44כי אז באמת יש לו סדר, הוא מצמיד את זה כמו שתפירת ערבית הוא לא יפספס,

33:49ככה ספירת עומר הוא לא יפספס.

33:51אבל אם הוא תמיד, אם הוא יעשה ספירת עומר שלא בסמור, והוא תמיד יסמוך על עצמו, שהוא יזכור,

33:57הוא יגיד רגע ספרתי, לא ספרתי, הוא מבולבל מאוד.

33:59תצמיד את זה לתפילה וכמו שאתה זוכר שהתפלל את הערבית ככה אתה תזכור של שפת אתה אומר

34:04לכן מהגימל טעמים הללו כתבו האחרונים שהנכון ביותר זה שאפילו שאין לך את המעלה של התמימות בשלמותה

34:13כשאתה ישב בצאת הכוכבים, עדיף שתצמיד את זה לתפילה תרבית אפילו שאתה מתפלל רק ב-10 בליין

34:26יפה

34:28מי שהתפלל תפילת ערבית של שבת בפלאג המנחה וכעת כשהגיע לביתו עומדות לפניו כמה מצוות הוא התפלל פלאג

34:38ועכשיו הוא הגיע לבית שלו זאת אומרת שהתפלל כבר תפילת ערבית אבל קריאת שמה גם מי שהתפלל ערבית תפילת ערבית

34:45מוקדמת

34:45זה מה הוא צריך לעשות בקריאת שמעא כשמגיע צאת הכוכבים? לחזור ולקרוא, כי זה דהוראית dzisiaj

34:52עכשיו יש לפניו כמה מצוות .יש לפניו את ספירת העומר שהיא צריכה לפעד לערבית את הכוכבים

34:58יש לפניו את הקידוש שהוא צריך לעשות, יש לפניו את קריאת שמה

35:03מה יעשה, מה יקדים למה? או משה עזכרנו אם היא כבר הגיע צאת הכוכבים אז更ה שיקדים את קריאת śמה שהיא

35:10דהוראית сообщיחה

35:10והיא טדירה ולאחריה יספור את העומר

35:13למה? כי אסור לאכול קודם ספירת עומר. ככה פסק הרמה בסימן ת' פייטת שאסור לאכול סעודה לא על מיני פירות

35:25ופחות ניקה ביצה של מיני דגן. לא על זה דיבר. סעודה. אסור לעשות סעודה לפני ספירת עומר כמו שער מצוות.

35:34אסור לאכול לפני ספירת עומר ואחר כך לעשות קידוש. זה הסדר של הדבר. זה כשהגיע צאת הכוכבים. אבל אם לא

35:43הגיע צאת הכוכבים הוא הגיע הביתה ולא הגיע צאת הכוכבים. אז זה תלוי מאוד.

35:50אם הוא עומד חצי שעה קודם השקיעה. שכל מה שאסור לאכול קודם תפילת ערבית וקודם קריאת שמה וקודם ספירת עומר

35:59זה רק חצי שעה קודם למצווה. אסור זה נקרא סמוך. סמוך זה חצי שעה. עכשיו הוא עומד יותר מחצי שעה

36:07לפני השקיעה. אז הוא רשאי לאכול. נכון? כי עדיין הוא לא בתוך החצי שעה.

36:12אז מה יעשה? יקדש ויעשה סעודה על הפעת. ואפילו כשיגיע צאת הכוכבים הוא לא צריך לפסוק באמצע סעודתו בשביל לקרוא

36:23הקריאת שמה ולספור ספירת העומר. ולמה? כיוון שהוא התחיל ביתר.

36:28והשוכן אורך כותב לסיבן רשלם את ב' שברגע שבן אדם התחיל את הסעודה ביתר, דהיינו חצי שעה קודם הזמן, הוא

36:35לא צריך לפסוק באמצע בשביל המצווה. אלא רק כשיסיים סעודתו יעשה את אותה מצווה.

36:41אבל אם הוא נמצא בתוך החצי שעה שקודם השקיעה, שעה זה נקרא שהוא מתחיל לאכול בייסור. כי אסור לאכול חצי

36:52שעה לפני המצווה.

36:55ואז הוא התחיל את הסעודה בייסור. אומנם, אז איך הוא יושב לאכול? אז כתוב שאם הוא מזכיר לאדם אחר שיזכיר

37:02לו לקיימת, שיזכיר לו שכשקיע את הכוכבים, כשיקרא קריאת שמה בספור עומר, אז מותר לו אפילו לשבת לאכול לקתחילה.

37:11כי יש לו שומר שמזכיר לו. אז מה שהוא עושה, הוא בתוך החצי שעה של לפני השקיעה, אז הוא עושה

37:19קידוש, הוא מבקש במישהו שיזכיר לו שכשיגיע לצאת הכוכבים תזכיר לי.

37:23הוא עושה קידוש ואוכל בת ומיד כשמגיע לצאת הכוכבים הוא פוסק מסעודתו, קורא קריאת שמה וסופר את האום.

37:33ואז הוא ימשיך בסעודה שלנו. ולמה?

37:36אה?

37:37אה, אה. עושה לספיר כשמשמה שנמד.

37:41אומרים שכן אם הוא שומד.

37:44אומרים שכן?

37:44כן, נכון. נכון, אומרים שכן.

37:46אומרים שאפילו מי שיש לו תפילה קבועה אז זה נקרא שומר.

37:50הרי אסור לאכול חצי שעה לפני הרבית.

37:54סעודה. אסור לאכול חצי שעה לפני תפילת ערבית סעודה.

37:57וגם לפני קריית שמה.

37:59אז אומרים שהיום בזמננו, אם יש אדם שיש לו תפילה קבועה בשעה עשר, בצורך הדוגמה, בקביעות, זה נקרא שומר.

38:08כי אין חשש שהוא יפספס אותה, שהוא יפסיד אותה, שהוא יפסיד אותה, שהוא יפסיד אותה.

38:13טוב, זה ה...

38:24עכשיו, חצי שעה קודם השקיעה זה לדעת החזון עובדי בכסחה, ולפי דעת המשתם בורם, זה חצי שעה קודם צאת הכוכבים.

38:41מה הדין חיילים שעומדים בחזית?

38:46ושם אין להם שום אמצעי תקשורת לדבר עם בני אדם, והם עכשיו נמצאים ממש מנותקים, מנותקי קשר.

38:55הם פתאום לא יודעים איזה יום היום, בספירה אתה אומר, היום ארבעה, היום חמישה, הם מסופקים, ארבעה או חמישה.

39:03מה שיעשו זה יספירו את שניהם.

39:08בלי ברכה, למה בלי ברכה? אה, אתה אומר בלי ברכה, הבנתי.

39:16נכון, לצותק, בלי ברכה, נכון.

39:19כי בגלל שזה ספק.

39:21לא, אני חשבתי בהתחלה שולה הוא יברך,

39:24ואז הוא יאמר, היום ארבעה, לעומר,

39:28אז אתה אחר כך אגיד, היום חמישה, לא, אבל זה לא, זה לא, זה כאילו הפסק.

39:32לצותק, בלי ברכה, נכון.

39:33נכון, ככה אני גם רואה שמפיע, ככה כתב לצותק, בלי ברכה.

39:36אז יאמרו את שני ימים האלה בלי ברכה.

39:38יאילו היום חמישה, הימים לאומר, היום ארבעה עם לא אומר, למה? כדי לא להפסיד את הרצף.

39:43ואז כשיגיע הזמן שהם כן יודעים מה הזמן, הם יכולים להמשיך לספור בברכה.

39:49ולמה? כי הם לא איבדו את התמימות, הם לא איבדו את הרצף.

39:52יאמרו, ארבעה, חמישה, אז באחד מהם היה נכון, אז הוא המשיך את הרצף של הימים, ולא יפסיר את התמימות.

40:00כאן הקטן אשות יביא העומר חלק חיית ורחיים סימן ממי

40:05שם הוא דיבר על אנשים, האמת היא שם הוא דיבר על אנשים שנמצאים במדבר

40:08אבל אני רציתי לשייך את זה למציאות שבזמננו יכולה לקרות

40:15שמשהו קורה עם בזמננו

40:16אני לא יודע כמה אנשים יש במדבר פתאום

40:19אבל זה מצוי שאנשים ינותקי קשר כמו אלה שמצאים בחזית

40:24יפי, אז יש אומרים שנכון לספור את העומר מיד אחר קדיש תתקבל של ערבית קודם עלינו לשבח

40:29ככה מופיע בשולחן ארוך שאומרים את הספירת העומר קודם קדיש תתקבל

40:35אז זה לא רק האשכנזים זה גם ערן השולחן ארוך אומר להגיד את הספירת העומר קודם עלינו לשבח

40:40וככה גם כות alleine ש PW

40:43גם התמאנים עושים ככה

40:45גם הארוכאים עושים ככה נכון? אבל מנג ירושלים לעשות את ספירת העומר לאחר לנו לשבח

40:53זה טוב היה בדיוק אמרה שמישהו אנשי יציא ולא חולה

40:58אז זהו זה הנקודה ולכן קודם כל יש פה שתי הפסדים

41:07בואו נדבר בלשון חיוב יש פה שתי בן אדם שספר את העומר אפשר לשבח הוא מרוויח שתי דברים

41:14דבר ראשון הוא מרוויח כמו שהסבאנו וקטרנו לשתם בוראה שהוא מרוויח יותר תמימות

41:18שהוא מקדים יותר את ספירת העומר דבר ראשון הוא מרוויח שהוא רחוק מאוד מלהפסיד את ספירת העומר

41:28למה? כי בדרך כלל אחרי הלב הוא משבח בן אדם הראש שלו כבר מסמן לו שזהו נגמר התפילה סוגים את

41:34הסידור והוא הולכים באופן אוטומטי עושה את זה

41:36בלי לשים לב במיוחד בימים הראשונים אז אבל מי שאלה שספרו לפני הלב נשבח מרוויחו את זה

41:45אבל המציאות היא שככה מנהג ימושלים אחרי הלב נשבח כנראה כנראה שזה על פי המקובלים

41:52שלא רוצים לגעת בסדר של התפילה ולכל דבר יש עולם אז אפילו בעלינו נשבח לא רצו לגעת ולהקדימה משהו רצו

42:01לסיים את הסדר של העולמות

42:02שגם שלנו נשבח ואחר כך רק לספור את העומר כנראה וגם ככה מנהג של כמה וכמה קהילות של הרבה קהילות

42:11הספרדים

42:12נמשכו אחר מנהג ירושלים אבל למעשה אני חושב שגם בערכות יוסף הרי מצחק יוסף כותב שמקום שאין שם מנהג

42:19עכשיו הקימו בית קרסת אין לא יודעים מה המנהג הנכון שואלים מה לנהוג המנהג הנכון ביותר זה לפני הלו נשבח

42:25אם כבר הם באים להנהיג מנהג ואין להם מחויבות למנהג קדום המנהג הנכון ביותר זה לפני הלו נשבח מהתאמים שהסבר

42:33שהוא מרוויח את התמימות והוא מרוויח את שהוא לא שוכח

42:39אז זה ממש בקצרה נסכם את מה שאמרנו אמרנו שראוי שספירת העומר תהיה בתחילת הלילה

42:47כמה שיותר להקדים כדי שיהיו תמימות אבל זה לא אומר שאם הוא מתפלל בעשר שהוא יקדים את ספירת העומר

42:56כי לא מקדימים את ספירת העומר לקריאת שמה שהיא תדירה

43:00אז מה שכן רחושי יעשה שיגדים את התפילה שלו מוקדם

43:05בשביל שיספור את העומר יצמיד תמיד את הספירת העומר לתפילות ולא יפריד ביניהם

43:11אפילו בשביל להרוויח את התמימות לא יפריד בין ספירת העומר לתפילות שיהיה תמיד צמוד

43:16ככה הוא לא שוכח, ככה הוא לא נתקל בבעיות

43:19אבל גם אדם שרוצה להקדים את התפילה לא יעשה את זה על חשבון שיעור תורה

43:24על חשבון חברות או אפילו על חשבון עזר בבית

43:27לאו דווקא, אפילו אם הוא בשעה הזאת צריכים אותו הרבה בבית

43:30ופתאום הוא נזכר שהוא רוצה להיות מן המאדרין של המאדריר

43:34להרוויח תמימות ואשתו נענקת תחת עול וסבל של טיפול בילדים

43:39לא ביקשו נוכר להיות צדיק הרבה על חשבון אחרים וזה סך הכל מעלה, זה לא מעיקר הדין ולכן חסד זה

43:48מצווה מאוד מאוד גדולה

43:49כל שכן עם בני ביתו ולכן ימשיך קרגיל ולא יקדים את התפילה

43:55מי ששכח ולא ספר בלילה ישלים את זה ביום בלי ברכה ואז כל שער הימים ימשיך בברכה

44:06אבל אם גם ביום הוא לא ישלים, שער הימים הוא יספור בלא ברכה

44:11מי שמסופק אם הוא שכח יום אחד או לא שכח יום אחד, אז שער הימים הוא ימשיך לספור בברכה מדין

44:18ספק, ספק

44:20מי ששכח ספירת עומר בלילה ולא ישלים ביום יכול להשלים את זה עדיין בבין השמשות

44:27כל עוד יגיע בבין הרבה, ברגע שהגיע את זה את הכוכבים עבר זמנו ועוטל קורבנו

44:31בין השמשות, אפילו אם הוא יתפלל פלאג, אפילו אם הוא יקבל על עצמו שבת, הוא יכול עדיין להשלים את היום

44:37של יום האתמון

44:40ואותו דבר לגבי צאת שבת, אפילו שהוא לא יתפלל הרבית, אפילו שהוא לא מרבדל בפלש לחול

44:45לרגע שהגיע את זה את הכוכבים הוא יכול לספור את הרומר מעיקר של היום של המחרת

44:54מי שטע בימים ולא בשבועות או בשבועות ולא בימים, יחזור ויספור ולא ברכה

45:00אבל אם הוא נזכר רק במשל למחרת, יכול להמשיך לספור את ספירת העומר בברכה מכיוון שיש פה ספק ספקה

45:07מי שמתפלל ערבית מוקדמת והוא נמצא בציבור שסופר בבין השמשות, אז יכול לעשות תנאי

45:15והוא פוחד שהוא אחר כך לא יזכור לספור את העומר, יכול לעשות תנאי שהוא מסופר את העומר בלי ברכה

45:20ואם הוא יזכור אחר כך לספור את העומר אז הוא מכוון בספירה הזאת לצאת ידי חובה

45:25ואם הוא יזכור אחר כך לספור את העומר אז הוא מכוון בספירה הזאת שלא לצאת ידי חובה

45:31ואם הוא לא יזכור אז הוא מכוון בספירה הזאת לצאת ידי חובה

45:39לא מקדימים את ספירת עומר לקריאת שמה ולא לתפילת ערבית

45:46שדרך אגב זה סתם הערת צדדית, אני ראיתי ככה הרבה נוהגים ואני לא יודע למה לפי מה שלמדנו עד עכשיו

45:51מתפללים ערבית מוקדם, מתפללים לרחב לערבית סמוך

45:54ואז מיד אחר לא נשבח, מחריז החזרנו, הרחב של בית כנסת, אחרי זה מתפללים

46:00קריאת שמה, סליחה, לא מחריז, סליחה

46:04מיד אחר לא נשבח, סופרים את העומר

46:08כמו כל השנה, שמיד אחר לא נשבא

46:11כמו קרב unicorn, סופרים את העומר, כן

46:13כמו, זה הסדר של התפילה

46:15לא אני הודעתי זה לא נכון

46:17לא אני הודעתי ברגע שסיימו תפילה תרבית

46:21ועכשיו הגיע את סת הכוכבים

46:22זאת אומרת אם אתה סופר את העומר לומר שהגיע את סת הכוכבים

46:26אז עכשיו מונח לפנך אותם מצוות

46:29קריאת שמה וספירת העומר

46:32מה צריך להקדים? קריאת שמע нат

46:36אז אם הנכון הוא שחרר לא משבח, יהיה צור השליח ציבור, הוא הרב, ויגיד קריאת שמה, יקריאו הציבור קריאת שמה

46:43ואחר כך יעשו ספירת אוהב.

46:45אלא אם כן יש חשש, זה יכול להיות, אולי יש חשש אם יעשו קריאת שמה ואחר לא משבח, אז יש

46:51כאלה שיגידו טוב אני כבר הכר קריאת שמה בבית

46:54ואז הוא יכול לשכוח ספירת אוהב, אז אולי בשביל זה מצמידים ישר ספירת אוהב.

46:57ככה הייתי נוהגים, לפי מה שלמדנו, לפי הכללים זה לא נראה ככה, צריך לקרוא קריאת שמה קודם ואחר כך לספור

47:04את האוהב.

47:09בני אדם שמנותקי קשר כמו חיילים בחזית או אדם שנמצא במדברות, או סתם אדם שלא יודע אם היום ארבעה או

47:17חמישה,

47:18אז יספור את שתי ימים בלו ברכה ובשער הימים ימשיך לספור בברכה.

47:24ספירת אוהב פודם עלינו נשבח זה מנהג אשקלזים ומנהג אמרוקאים והרבה מהקהילות וככה כותב השולחן ארוך,

47:31מנהג אנשי ירושלים וככה נהגו גם כן רוב קהילות הספרדית לספור את האוהב לאחר עלינו נשבח ונערה נערה ובשתה, כל

47:40אחד כפי מנהגם עיניים.

ספירת העומר - חלק א | שכח לספור יום אחד? מסופק אם דילג? ספירת העומר בבין השמשות? | רבי דוד בכר

Category

Transcript

Comments

Recommended