ויטמין D: האם אתם מתספים את עצמכם לדעת או בונים חוסן ביולוגי?
הגוף האנושי הוא מכונה בעלת יכולת ויסות עצמית מופלאה. נראה שבעשור האחרון נוצר הרגל ליטול מינונים גבוהים של 5,000 או 10,000 יחידות בינלאומיות (IU) ללא אבחנה מדויקת. השאלה המרכזית היא מתי הגוף באמת זקוק לעזרה חיצונית ומתי הוא מסוגל לבצע את העבודה טוב יותר מכל מעבדה.
כמי שעוסק בתרפיה תזונתית ובנטורופתיה מאז שנת 1998, וסיים PhD בנטורופתיה בשנת 2010, אני נתקל בקליניקה במקרים רבים שבהם התיסוף הופך לנטל במקום לעזר. המפתח לבריאות אינו טמון בכמות הקפסולות. הוא נמצא בהבנת הפיזיולוגיה העמוקה של "הורמון השמש".
המעבדה הטבעית של העור: חשיפה מול תיסוף
בדיקות מעבדה מראות כי אדם צעיר החושף את רוב שטח פני גופו לשמש למשך 20 עד 30 דקות בלבד, מייצר כמות ויטמין D השקולה לצנצנת שלמה של תוספים. ההבדל המהותי טמון במנגנון הוויסות. הגוף יודע לאגור את הוויטמין המיוצר באופן טבעי ולמנוע מצבי רעילות. יכולת זו אינה קיימת בנטילה אוראלית במינונים מופרזים.
לוויטמין D יש זמן מחצית חיים (T1/2) ארוך במיוחד, העומד על כשלושה שבועות. נתון זה מאפשר לגוף לשמור רזרבות המיוצרות במהלך הקיץ גם לתקופות פחות שטופות שמש. הוויטמין משפיע על כ-10% מהגנום האנושי. הוא מהווה רכיב מרכזי בהבעת גנים, בבניית חלבונים ובתפקוד תאי מערכת החיסון כמו לימפוציטים ומונוציטים.
#ויטמיןD #נטורופתיה #קוביעזרא #מערכתהחיסון #בריאותטבעית #תזונהקלינית #חוסןביולוגי #מחקרים #PubMed #בדיקותדם
Comments