מגנזיום אוקסיד וסוגי מגנזיום אנאורגניים: מדוע הם פחות יעילים לגופך?
רכישת תוסף תזונה על בסיס מחיר בלבד עלולה לעלות לך בבריאות מערכת העיכול ובספיגה אפסית של הרכיב הפעיל בתאי הגוף.
מגנזיום הוא מינרל המשתתף במאות תהליכים אנזימטיים, אך לא כל בקבוק שרשום עליו "מגנזיום" מספק את אותה התועלת. כמי שעוסק בתרפיה תזונתית ונטורופתיה מאז שנת 1998, וכמי שחקר את השפעות המינרלים על פיזיולוגיית הספורט בספריי "ספורטולוגיה" ו"אבן הפינה בתחום פיתוח הגוף", אני רואה חשיבות רבה בהבנת ההבדל בין הצורות הכימיות של המינרל.
מהו מגנזיום אנאורגני?
הצורות האנאורגניות של המגנזיום הן למעשה מלחים שאינם קשורים למולקולה אורגנית (כמו חומצה אמינית או חומצה אורגנית). הסוגים הנפוצים ביותר שניתן למצוא על המדפים, ושמהם כדאי להימנע, כוללים:
מגנזיום אוקסיד (Magnesium Oxide): הצורה הנפוצה ביותר בתוספים זולים עקב ריכוז גבוה של מגנזיום אלמנטרי, אך בעלת מסיסות נמוכה ביותר.
מגנזיום סולפאט (Magnesium Sulfate): מוכר גם כמלח אנגלי, משמש בעיקר כחומר משלשל.
מגנזיום קרבונאט (Magnesium Carbonate): בעל השפעה סותרת חומצה אך ספיגה ביולוגית מוגבלת.
מגנזיום הידרוקסיד (Magnesium Hydroxide): נמצא לעיתים קרובות בתרופות נגד צרבת ובעצירות.
בעיית המסיסות והזמינות הביולוגית
הסיבה המרכזית לכך שצורות אלו אינן מומלצות היא רמת המסיסות הנמוכה שלהן במים ובנוזלי הגוף. כאשר המסיסות נמוכה, הזיקה של המעי לספוג את המינרל פוחתת משמעותית. מחקרים מראים כי הזמינות הביולוגית של מגנזיום אוקסיד, למשל, עומדת על כ-4% בלבד (Firoz and Graber, 2001).
כאשר המגנזיום לא נספג במעי הדק, הוא ממשיך למעי הגס. שם, עקב תכונות אוסמוטיות, הוא מושך מים לחלל המעי ויוצר תופעות לוואי גסטרואינטסטינליות. אלו כוללות שלשולים, נפיחות, גזים ואי נוחות בבטן. במקרים רבים, אנשים הנוטלים מגנזיום כדי לפתור התכווצויות שרירים מוצאים את עצמם סובלים מבעיות עיכול מבלי לקבל את המענה לשרירים.
מגנזיום אנאורגני, המגנזיום אוקסיד, מגנזיום סולפאט, מגנזיום הידרוקסיד, מגנזיום קרבונאט, קובי עזרא. #מגנזיום #קובי_עזרא #נטורופתיה #תוספי_תזונה #בריאות #מגנזיום_אוקסיד #ספיגת_מגנזיום #תזונה_קלינית #נטורופת
Comments