- 2 weeks ago
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1NJWvaZWXL3QyUqRpJKal46rBQFoikSxo/
לכל השיעורים בנושא התפשטות הגשמיות
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1ZvRis-9FuqADwZgeNImZqKTiunygL7aV/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=s_BJKGp3cEM
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1NJWvaZWXL3QyUqRpJKal46rBQFoikSxo/
לכל השיעורים בנושא התפשטות הגשמיות
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1ZvRis-9FuqADwZgeNImZqKTiunygL7aV/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=s_BJKGp3cEM
Category
📚
LearningTranscript
00:13אנחנו עכשיו, כמו שכבר דיברנו בשיעור הקודם, ניכנס בשלבים, בכמה שלבים, ניכנס לפנימיות עצמה
00:23מה זה פנימיות, אנחנו נכנסים לפנימיות, נעים להיכנס לפנימיות, אנחנו נתרכז, נקרא לזה שערים
00:32אנחנו נעשה כמו שערים, שערים שאדם צריך להיכנס אליהם, הכוונה השער זה הבנות שאדם צריך לקנות
00:41הרגלים שאדם צריך לקנות וכך הלאה כדי להיכנס לתוך המציאות הזאת, המציאות הרוחנית
00:48כי אחד הדברים החסרים
00:51מאוד
00:53ככה אני רואה לפחות
00:54באנשים שסובבים אותי בדור הזה
00:57זה שלא מבינים
00:59מה זה רוחני
00:59יש חוסר הבנה גדול
01:03לגבי מציאות של הדבר שנקרא
01:05רוחני, מה זה בכלל
01:06לכן צריך להיכנס לזה
01:09בכל מיני דרכים, בכל מיני צדדים
01:11מלמעלה, מלמטה
01:13מאיפה שאני אראה שנכון
01:14אני כה פה להיכנס
01:16ואנחנו ננסה לפתוח את המהלך
01:19יותר ויותר
01:20וככה יש אדם יכול להיכנס
01:22מהצד הזה ויש אדם שיכול להיכנס
01:24דווקא מהצד האור, כל אחד לפי
01:27היכולת שלו
01:29אז לפני שאני אכנס
01:31לשער הראשון
01:32שהוא שער הלימוד
01:33שער הלימוד
01:35איך אדם צריך ללמוד
01:38מה צריך ללמוד
01:41ומה המניעות
01:42שיש בלימוד
01:44שנקרא רוחני
01:45וכשאני אגיד לכם את המניעות
01:48אתם תבינו שהמניעות האלה
01:50הם מניעות שקיימות בכם
01:51אדם צריך להיות
01:53כמה שיותר אמיתי
01:55בלימוד הזה
01:56לא לנסות להכביע
01:58את החסרונות שלו
02:01לפחות לא עם עצמו
02:02כדי באמת להגיע
02:05להבנות האלה
02:06כדי שהוא יוכל לגעת
02:08במציאות הזאת
02:09שנקראת האמת
02:10נקראת רוחניות
02:13אז אותי שאלו שאלה
02:14לפני שאני נכנס לשער הלימוד
02:16לשער הראשון
02:17אני אשתף אתכם באיזה שאלה ששאלו אותי
02:19בקבלה
02:20בשיעור שהיה
02:22האחרון ביום שישי
02:24שאלו אותי שאלה
02:26מי שלמד קצת צוד
02:27הוא יודע
02:29שיש לנו
02:30מבנה
02:30מבנה
02:31שנקרא
02:32בינה
02:34ושלוש דבונות
02:36מי שלמד צוד
02:38זה בעיקר למי שלמד צוד
02:40אבל אני אנסה להוריד לכם את זה
02:42לרמה
02:42יותר שקרובה אלינו
02:45שתבינו
02:45יש דבר כזה שנקרא בסוד
02:47מבנה של ארבע נשים
02:48ארבע נקבות
02:50ארבע נשים
02:52שכדי שתהיה השפעה
02:54מעליון לתחתון
02:56מחוכמה לתפארת
02:58הרי החוכמה
02:59היא כוח מה
03:00חוכמה
03:02זאתיות כוח מה
03:03זה אומר שבתוך
03:05זה אומר שהכוח של המא
03:07נמצא בה
03:08הכוח של המא
03:09המא
03:11זה סוד צורת אדם
03:13המא הגמטריה שלו זה אדם
03:15וזה התפארת
03:16אנחנו נרחיב הרבה על הדבר הזה
03:17שיגיע הזמן
03:19אבל בכל מקרה כדי להשפיע
03:21בין מדרגה אלינו למדרגה תחתונה
03:22בין רב לתלמיד
03:25חייב להיות מעבר
03:27שנקרא
03:28מבנה של ארבע נשים
03:29או ארבע נוגבות
03:30או בינה ושלוש דבונות
03:32בין מדרגה אליונה
03:34למדרגה תחתונה
03:34חייב להיות מעבר כדי שנקרא
03:36ארבע
03:38מדרגות
03:39או ארבע
03:40השפעות
03:41וננסה להבין מה זה
03:42אמרו לי למה דווקא ארבע
03:43אז אני אמרתי
03:44תשובה כזאת
03:45אמרתי בגלל שיש לנו
03:48מציאות של החוכמה
03:49אם מקבלת
03:50יש לה את היחוד שאלה עם הבינה
03:53הבינה
03:54אני יודע שלא כולם מבינים את המושגים
03:56אבל אחר כך אני אריד את זה
03:57למציאות שלנו
03:58שזה למעשה המציאות שלנו
03:59זה יותר עמוק
04:00רק נראה שלו
04:03בכל מקרה
04:04הבינה
04:04היא
04:06משפיעה
04:07למדרגה הבאה
04:08אחריה עם המלכות שלה
04:10ואז יוצא שהמלכות שלה
04:12זה עוד נקבה
04:13זה נקרא כבר תבונה ראשונה
04:15אבל להיות וזה המלכות שלה
04:16היא לא יכולה להביא את המלכות שלה
04:18באמת
04:18לתוך הפרצוף שהיא משפיעה בו
04:20כי היא תפסית המלכות שלה
04:21אז רק המלכות שלה
04:23המלכות שלה
04:24היא זאתי שתעיר את ההשפעה
04:27לפרצוף הבא
04:29שצריך לקבל את השפע
04:31זאת אומרת
04:32פרצוף עליון
04:32רוצה להשפיע על הפרצוף תחתון
04:34פרצוף עליון
04:36ישפיע רק דרך הנוקבה שלו
04:38לפרצוף התחתון
04:39הנוקבה היא זו שנותן את השפע
04:40זה כמו שהאבא נותן את האוכל לאימא
04:43והאימא אוכלת ומניקה את הילד
04:46זאת אומרת האימא
04:46היא ידר או עושה איזה אוכל
04:48היא מביאה לו לאכול
04:49האמא, אבא מביא את השפע
04:50אבל האמא לוקחת את השפע הזה
04:53והוא שם איזה אוכל לילד
04:55תודה דבר ככה זה גם בעולם העליון
04:57האבא נותן את השפע
04:59האמא הופכת את השפע הזה
05:01להיות זמין
05:04לעיכול, לאכילה
05:05כמו שקורה אצלנו
05:06ואז היא מורידה את זה לילד
05:08נכון? אבל פה ההשפעה
05:11זה חלק ממנה
05:12לכן היא לא יכולה להביא לה בעצמה
05:14מי שמבין מה זה נאי, זה כאילו הרגליים שלה
05:16היא לא יכולה להביא את החלק ממנה
05:18לפצוף התחתון, אז היא מביאה רק את המלכות
05:20אבל גם המלכות שזו התבונה הראשונה
05:23היא לא יכולה להביא את עצמה
05:24היא מביאה רק את המלכות שלה
05:25שזו עוד מלכות
05:27יש לנו כבר בינה, תבונה ראשונה שזו מלכות של אמא
05:30ותבונה שנייה שזו מלכות של
05:32תבונה ראשונה שזו מלכות של מלכות
05:35אבל גם היא
05:36היא לא תביא את ההשפעה ממנה
05:38למה? כי אז היא יחסר לתבונה
05:40למלכות
05:42למלכות של המלכות של אמא
05:43אימא יחסה מלכות, זאת אומרת, למלכות שלי, אימא יחסה מלכות, אז היא מביאה את המלכות שלה.
05:48יוצא שמה שנותנים בסוף זה מלכות דמלכות דמלכות.
05:52בסדר? זה משהו.
05:54כאילו זה עדין סוף.
05:55יפה מאוד.
05:56פה פתאוק מישהו עצר אותי,
05:57ואמר לי, אז למה זה לא עדין סוף?
05:59מה פתאום עצר אתה בשלוש?
06:01למה את השלישית כן יכולה לתת?
06:03למה? וזה לא חשוב.
06:05הרי גם זה שפע עצום.
06:07אז תגיד, לא פה לעצור.
06:08שגם היא לא תגיד אני אביא את כולי לי.
06:10אני אביאה את המלכות שלי.
06:11בוא עוד אחד, בוא עוד אחד, בוא עוד אחד.
06:12נגיעה העדין קץ.
06:14זה אומר פתאום עצרו לי כאן.
06:16למה עצרו לי ב-4?
06:18למה לא עצרו לי בשלישית?
06:21מה, זאתי לא הולך ללעשות את זה.
06:23גם כן?
06:23למה לא עצרו ב-5 כנגד 5 פרצופית?
06:26למה לא ב-12 כנגד 17 שבתים?
06:29וכך הלאה אני אוכל להמשיך.
06:31למה לא כנגד 60 ריבו?
06:32תעשה 60 ריבו מדרגות.
06:33כאילו מה קבע לי פה את הארבע?
06:36ובאמת, אני יכול להגיד לך, ככה ככה כתור, נכון?
06:40אבל זה לא המטרה שלנו, הככה כתור, לא בשיעור הזה.
06:44כשאני רוצה לסתום אנשים את הפן, נראה להם ככה כתור.
06:46אבל באמת זה לא המטרה, המטרה זה להבין.
06:50צריך להבין מה זה בכלל בינה, מה זה בכלל דבונה.
06:53אז ככה, יש הבדל בין מציאות שנקראת בינה לדבונה, אנשים מחליפים ביניהם.
06:58אנשים בדרך כלל נוטים להגיד בינה, ולא רק אנשים,
07:02גם בכתבים נוטים להחליף בין בינה לדבונה.
07:07אבל בינה לדבונה זה שתי דברים.
07:10בינה, כותב רבנו הרמק, שבינה, המהות שלה,
07:15זה חיבור מתמיד עם החוכמה, באחדות עצומה ביניהם.
07:22זאת אומרת, בינה היא לא מציאות ששייכת,
07:27היא לא האמא הזו שמניקה את הוולד, בקיצור.
07:30היא לא, היא כל כולה כנגד אבא.
07:34זה מציאות של אחדות, של מחשבה עם החוכמה.
07:37במילים אחרות היא כנגד, היא כנגד החלק הפנימי, העליון.
07:42שם הפנים שלה מופנות.
07:43לעומת זאת, דבונה זה מציאות של השפעה לפרטים.
07:52למשל, אנחנו אומרים, איש תבונות ידי לנה.
07:56מה זה איש תבונות ידי לנה?
07:57אז אחד הסברים האפים שראיתי, שיש בן אדם, שיכול להיות לו בינה עמוקה מאוד,
08:04ואתה הוא יכול להבין דברים עמוקים עצמו, אבל אין לו דבונה.
08:07מה זה אין לו דבונה?
08:08אין לו דבר, דרך אגב, כל העולם הרוחני בנוי בזה.
08:11שיכול להיות חי את זה ואין חי את זה, זה לא מחייב שיהיה חי את זה.
08:13זאת אומרת, זה ההבדלים בבני אדם.
08:15בכלנו יש את כל המערכות של כל השחלים וכל הספירות,
08:19אבל כל אחד יש לו איזה משהו שהוא חזק בו,
08:21ויכול להיות שהוא חלש מאוד מאוד מאוד בדבר שדומה לו,
08:24והוא לא יכול להסליג אותו אפילו.
08:25אפילו הרמבו אומר כל ימיו.
08:27זאת אומרת, זה ההבדלים בבני אדם.
08:29זה לא שיש הבדל בצורה כללית, יש הבדל בכוח שפועל בך.
08:33אז הוא אומר שמה אחד דבר יפה בת הספר שנקרא תלאלי אורות, שהוא ספר באמת עמוק, שכתבו אותו במאה הזאת,
08:38במאה הזאת היא אחד מהמקובלים, המקובל אשכנזי, אבל הוא כתב באמת ספר עמוק,
08:44אז הוא כתב שמה מה זה הכוונה דבונה, הוא אומר דבונה זה יכולת של בן אדם לאחד פרטים שנראים לו
08:51קשורים אחד עם השני.
08:53נמשל, הוא אומר מי זה בעל תבונה?
08:55בעל תבונה זה בן אדם שנגיד עכשיו הוא אומר
08:57זה דבר החל, לא קשור
09:12אבל הוא רואה שזה בדיוק קשור וזה אמת קשור
09:14הוא יכול להביא לך רעיה מזה כדי לתרס לך את זה
09:17או להביא לך עשר רעיות במקום אחר כדי להחליש לך את זה
09:21ומביא לך מקומות שונים
09:22זאת אומרת יש לו יכולת ראיות ממקומות שונים
09:25שהם לא אותו נושא
09:26זאת אומרת יש לו
09:27זה לא בדיוק הבנה מדבר לדבר
09:30הבנה מדבר לדבר זה יותר בינה
09:32שהיא מתבונית בחוכמה והיא בונה תהליך של
09:34ירידה של ציור מה שנמצא סתום שם
09:36אבל הדבונה זה יכולת להתפשט
09:39זאת אומרת היא יכולת לתפוס
09:41הרבה פרטים ולדעת
09:43לתפוס את האחדות שביניהם
09:44ולהראות שהם יכולים
09:46להוות מערכת אחת
09:48ואז הוא יכול לתרץ לך
09:49ואז קל לא. דרך אגastern זה מבדיל, יש אנשים שיש להם
09:53בינה חזקה אבל יש להם דבונה ט biscובה אז כל הדוגמאות
09:56שאם נותנים, הן לא דוגמאות טובות. נמשל אומר לך, אתה לא
09:59אומר לתו איזה קטע בעץ חיים אז הוא אומר לך, כן אבל בקטע הזה
10:02הרמה מאכירת. אלה אומרים לו, כן אבל זה לא בא לאFOREaron לשלול
10:04את מה שאני אומר כי זה לא קשור בינתיים. זה לא קשור למה שאני אומר
10:07הוא לא מצליח לתפוס את הנקודה שמאחדת, שמאבע
10:12באמת את ההוכחה לגבי מה שהוא רוצה לומר לגבי הנקודה הזאת
10:15כי קשה לו לתפוס את האחדות בין הפרטים
10:18אבל אדם שיש לו דבונה
10:20זה אדם בדרך כלל שהוא יודע לתפוס
10:22אחדות בין הפרטים, הוא יכול להיות מנהל טוב
10:24של עסק גדול, הוא יודע לתפוס
10:26מערכת גדולה של הרבה בני אדם
10:28לתפוס אחדות ביניהם וליצור
10:30איזשהו מבנה בהם, זאת אומרת הוא יכול להתפשט
10:32בהרבה פרטים, אז יש לו יכולת
10:34יותר גבוהה מהפרטים, הוא יכול להתפשט בהם
10:36אז דבונה, אומר הרמק
10:37זה היכולת של הנוגבה
10:40להתפשט בתוך הווק
10:41ובאמת לעולם מה שנותן
10:43וק זה שש כוחות, שש מידעות שונות
10:46שהם מורידים את השפע לכל העולם אחר כך
10:49אז ההבדל בין הבינה לדבונה
10:51שהבינה כל כולה היא כנגד החוכמה
10:55וזה כל המהות שלה
10:56להתבונן בחוכמה ולהתייחד איתו
10:59ולא מתפרש לנו לעולם
11:00לעומת זאת הדבונה כל המהות שלה זה להשפיע לזה
11:04זה להשפיע לזה
11:06ובגלל זה לעולם ההשפעה לזה זה מי יש עשות
11:08תמיד לדבונה
11:09כי זה כל המהות שלה
11:11לדעת איך עכשיו אני מורידה את השפע הראוי
11:14לפרצוף זה שהוא השורש לכל העולם
11:16הרי בבת אחת
11:18הקדוש ברוך הוא מוריד שפע
11:19בבת אחת
11:21לכל היצירים של כל העולם
11:23לכל הבחינות, לכל המלאכים
11:25לכל הנשמות, לכל הגופים
11:26לכל אטום והאטום הכי קטן שבעולם
11:28הקדוש ברוך הוא מוריד לו שפע בכל רגע
11:31אנחנו לא יכולים לתפוס את זה
11:32והוא לא מוריד הרבה, הוא מוריד שפע
11:34הוא יודע להוריד
11:37החוכמה הזאת עושה את זה בצורה כזאת
11:39החוכמה האלוקית
11:40שהשפע יורד בהכרעה אחת
11:43במידה כזאת שהפרטים הכי קטנים מקבלים בדיוק את הראוי להם
11:47זה לא דבר ש אפשר לתפוס בכלל
11:49אבל זה מחשבה שהיא כנגד הפרטים
11:51עכשיו תשימו לב
11:53אחרי שקצת הסברתי
11:54הסברתי מה זה
11:56אנחנו עוד רחוקים להבין את העומק
11:57אבל הסברנו לפחות הבדלים
11:59בין שתי מערכות
12:00אני אנסה להסביר את זה בצורה יותר פשוטה
12:03הרב מלמד עכשיו את התלמיד איזושהי סוגיה
12:07עמוקה
12:10התלמיד שואל את הרב שאלה
12:12קושיה טובה מאוד על הסוגיה
12:16הרב שומע את הקושיה
12:19ועולה לו תירוץ
12:22התירוץ הזה משמח את הרב
12:24למה עכשיו יש לו תירוץ
12:26מה קורה בין הקשר
12:28מהו הקשר עכשיו
12:30מה מתרחש בין הרב לתלמיד
12:32בזמן נתינת התירוץ
12:34בין הרב לתלמיד
12:35אני אגיד את זה בשלבים
12:36יש לנו פה בתוך המציאות הזאת
12:39את מה שאמרתי קודם
12:40בינה ושלוש דבונות
12:41מה זה הבינה פה
12:42הבינה זה המחשבה של הרב
12:46עכשיו שהוא חושב
12:48את התירוץ
12:50שהוא מקבל את התירוץ
12:51שהוא מצייר את התירוץ
12:53המחשבה שלו שמצייר את התירוץ
12:56זה בינה
12:56כי החוכמה
12:58היא מכילה בתוכה
12:59את כל המחשבות שיש
13:01במחשבה אחת פשוטה
13:02מה הבין הרב עושה כדי להבין
13:05הוא פונה לכיוון החוכמה
13:07והוא פשוט מצייר
13:09דולה משם את התירוץ
13:11זה ההבדל בין אדם
13:13שיודע למשוך לאדם שלא יודע למשוך
13:15אדם שיודע למשוך
13:17יבוא לו חידוש, מה זה החידוש מפה בא לו?
13:19זה טיפה בסך הכל של החוכמה
13:21מהאור העצום של החוכמה
13:22הטיפה הזאת בגלל שהוא
13:25רוצה ויש לו זכות
13:26מזקים אותו בשמיים אלא
13:28לקבל את התשובה הזאת
13:30ויורד לו טיפה לתוך המחשבה
13:33המחשבה זה בינה
13:33הבינה מציירת את הטיפה
13:36וזה התובנה של הרב
13:39לשאלה של התלמיד
13:40אבל זה כבר מחשבה של הרב
13:42זאת אומרת השאלה הייתה
13:45טובה, עמוקה
13:46אבל המחשבה של הרב שקיבל את התירוץ
13:49הוא תירוץ ברמה
13:51הרבה יותר גבוהה
13:52מאשר שהוא יכול להביא את התירוץ לתלמיד
13:55שתמיד יכול לקבל אותו
13:56זאת אומרת באמת הקושייה היא לא קושייה
13:59של הרב, היא קושייה של התלמיד
14:00והשאלה היא שאלה של התלמיד
14:03והתירוץ שהוא רוצה לתת
14:05זה בשביל התלמיד
14:06אבל ההבנה שלו את התירוץ
14:08הוא עדיין בדרגה הרבה יותר גבוהה
14:11מאשר מה שתמיד יכול לקבל
14:12זאת אומרת התלמיד
14:14הוא רוצה לקבל את התירוץ
14:16אבל עדיין הוא לא יכול להוריד לו את מה שהוא הבין
14:19השכל של הרב הוא גדול
14:20הגודל של התירוץ
14:23אין לו מספיק הקדמות לתלמיד
14:25בשביל לבנות בכלל
14:26את היכולת לקבל את האור הזה
14:28אין לו כלים, אין לו הקדמות
14:30אז השמחה שיש לה רב מהתירוץ
14:32זה עדיין שמחה אישית
14:34כי הוא לא יכול להוריד את זה לרב, הוא לא יכול להוריד את זה לתלמיד
14:36זה רק הנאה שיש לו מימה מהאור שהוא קיבל מהחוכמה שלו
14:41והחוכמה שלו היא גבוהה, אז יש לה, המחשבה הזו שקיבלי התאירות זה בינה
14:46זאת אומרת, הבינה יוצאת שזה הציור של המחשבה של הרב עצמו
14:50זה הציור של המחשבה של הרב עצמו
14:53במילים אחרות, המחשבה עצמה זה הבינה
14:58כי חוכמה אין בתנועה
15:00חוכמה זה מחשבה אחת סתורה שמכילה את הכל
15:03בינה איזה מחשבה שנעה מדבר לדבר
15:06ויש בה יהור
15:07אז כל המחשבה שיש לאדם בראש
15:09זה תמיד בינה, לא חוכמה
15:12בגלל זה נקרא נשמה במוח
15:14רוח בלב
15:15נפש בכבד
15:17מה זה נשמה במוח? בינה במוח
15:20אבל איפה חיה המקיף
15:21מה זה נקרא מקיף?
15:23כמונה שאתה לא יכול לתפוס אותה
15:24אתה לא יכול לתפוס את החוכמה
15:25אלא אם כן אדם הוא מאוד מאוד גדול
15:27אבל הוא יכול לקבל הערה מהמקיף
15:29אבל סתם ככה אדם לא יכול לתפוס מקיף
15:31כי זה דבר מאוד עמוק ומאוד... צריך להיות קדוש בשביל לתפוס מקיף.
15:35אבל בינה זה מה שיש לך בראש, זה המחשבה שלך, זה הפלפול שלך,
15:39זה כוח ה... היכולת שלך לנוע ממחשבה למחשבה בתוך המחשבה שלך.
15:44יופי. אז קצת נסיתי להבין לכם מה זה בינה.
15:48ברגע שהרב עכשיו, השכל שלו, הוא יש לו את המציאות של התשובה הזאת שהוא רוצה להביא לתלמיד,
15:56אז זה ניקר שיש לו עכשיו את המציאות שהבינה קיבלה את הטיפה מהחוכמה.
16:02עכשיו, המציאות שהוא רוצה להוריד לתלמיד, זה נקרא מושכל.
16:07למה? כי החוכמה היא בעלת השכל.
16:10החוכמה, יש שכל, ובשכל יש אפשרות לחשוב את כל המושכלים, את כל המחשבות שאפשר לחשוב.
16:17החוכמה היא שכל בכוח.
16:20החוכמה היא... מה הכוונה? אני צריך קצת להסביר לכם את זה.
16:24חוכמה זה לא מציאות שיש בה איזושהי מחשבה מסוימת.
16:28חוכמה זה מציאות שיש בה את כל המחשבות. נתך לדוגמה מה הכוונה.
16:33בוא נגיד, אתה עכשיו נוסע במכונית.
16:36אולי נספרתי את זה גם בעבר.
16:38אתה נוסע במכונית.
16:40כשאתה נוסע במכונית או באופנוע מרגישים את זה מאוד טוב.
16:43אתה רואה בדרך המון עניינים.
16:47המון עניינים, המון פרטים, שאתה חושב אותם.
16:51אתה בכל רגע מחליף מחשבה בלי לשים לב.
16:56אתה רואה גם בתוך הדרך המון מכוניות.
16:58אתה חושב מחשבות של אנשים שנוהגים בדרך כדי לעשות תאונה.
17:01אתה חייב להתחבר לתוך התהליך של הגביש.
17:03ובמקביל, אתה חושב מחשבות שבאתת מהבית.
17:08כשישב בתוך כדי הדרך אתה חושב אותן.
17:10זאת אומרת, המחשבה שלך עובדת ברצף מדהים בכל רגע ורגע.
17:15ואם הייתי יכול לנסות להכיל את כל הנתונים שיש לך ברגע אחד של מחשבה,
17:20כל מחשב היה קורס.
17:22הכמות היא אדירה של נתונים ברגע אחד של מחשבה בתוך השכל של אדם.
17:27אדירה.
17:28רק להכיל את היכולת שמה שקורה בעין, תדעו לכם,
17:32מה שקורה בעין בזמן של ראייה של רגע אחד,
17:35זה כמות אדירה, אדירה, אדירה של נתונים.
17:39תשימו לב, למה זה בפועל?
17:41כי אם זה היה בכוח, היית נכנס בקיר.
17:43אתה יודע שיש שם קיר, אתה בפועל יודע את זה.
17:45אתה בפועל יודע שיש מוכנית לידך.
17:47אתה בפועל יודע שצריך להביא...
17:48אתה בפועל עושה הכל.
17:51אבל הבפועל הזה משתנה בכל רגע ורגע.
17:54מה ההבדל בין המחשבה של החוכמה למחשבה של הבינה?
17:56המחשבה של הבינה היא המחשבה שמציירת לך בכל רגע ורגע את המציאות שנמצא בה
18:03היא המציירת את המציאות
18:04המחשבה של החוכמה היא מכילה בתוכה את כל האפשרויות שיכולים להיות בתור מציאות
18:12בגלל זה אתה מחליף אפשרות מציאות למציאות בלי להתאמץ
18:16הבנת? מאיפה יש לבינה יכולת להוציא כל כך הרבה מחשבות
18:20מתוך מאגר אחד פשוט שמכיל בתוכו את כל המציאות שיכולים להיות
18:25כל תחלופי המציאויות זה בסך הכל גילויים מהשכל האדיר הזה שנקרא חוכמה
18:32הבנתם? זה כמו אור לבן שהוא יכול לעשות על הקיר אין סוף תמונות
18:37אבל הוא עצמו הוא לבן, הוא מכיל בתוכו את כל הצבעים
18:41לא דבר זה חוכמה, זה אור פשוט שהוא לא מתאמץ
18:44הוא מכיל בתוכו בכוח את כל המחשבות שיכולות להיות
18:48במחשבה אחת פשוטה ובכל רגע יוצא מהכוח אל הפועל חלק ממנה
18:53זה שכל, לעומת זאת המושכלים הם רבים
18:57אני חושב אותך, אני חושב אותו, אני חושב אותך
19:00אני חושב את האדום של הפקק, אני חושב את הוותיח
19:02אני לא סתם חושב, אני ממש חושב, אני יודע שזה הוותיח
19:04לא סתם אדום, זאת אומרת אני חושב הכל
19:07כל שכן אני גם חושב שאני לומד וכך הלאה
19:11אני חושב המון המון המון פרטים, זה הכל מושכלים
19:13שיוצאים לי מתוך החוכמה בלי קושי
19:16למה? כי החוכמה מכילה בתוכה את הכל
19:19וככל שהאדם יותר פותח את עצמו לדלות מהחוכמה יותר
19:24החוכמה יותר מהירה בו
19:26ככל שהכלי שלו יותר גבוה הוא יקבל יותר
19:30למה? כי החוכמה היא מכילה בתוכה את הכל
19:33והבינה היא זאת שמוציאה את הטיפה בכל רגע ורגע
19:37ואנחנו קוראים את הטיפה כאילו קצת מן החוכמה
19:40ומציירת אותה בתור עולם בסכל של האדם
19:43עכשיו ברגע שהרב רוצה להביא את התשובה לתלמיד
19:50התלמיד מהווה בשבילו מלכות
19:53למה? כי בחינת המשפיע הוא תמיד נקרא מלך
19:58והמושפע ממנו זה המלכות שלו
20:01אז התלמיד הוא המציאות החיצונית של המלך שהוא בעל המחשבה
20:07הוא המחליט, הוא המכריע לעומת התלמיד שהוא המלכות
20:10אז הערך בין רב לתלמיד זה ערך שכמו מלך היא מלכות
20:15הוא המלכות שמקבל ממנו, הוא הנקבה שמקבלת ממנו
20:19אז תגיד בסדר, הבנתי, יש בינה
20:22עכשיו היא תביא לנקבה, זאת, למה צריך שלוש מלכויות?
20:24אז תשימו לב
20:26למה צריך? אמרנו שלוש דבונות זה שלוש מלכויות
20:28מלכות, מלכות, מלכות
20:29למה לא נגיד אחד? למה אני אמר שלוש?
20:31או למה לא נגיד אין קץ? למה דווקא שלוש?
20:34מה עם שלוש הבחינות של השפעה שיש לי להשפיע
20:38לרב יש להשפיע על התלמיד
20:40שלוש בחינות, למה שלוש ולא יותר ומה עם השלוש
20:44השפעה הראשונה
20:45זה בכלל
20:46זה נקרא מלכות במחשבת הרב
20:49זאת אומרת
20:50שאני עכשיו, שערב רוצה להשפיע
20:54לתלמיד
20:55שפע של חוכמה
20:56התלמיד נחשב אצל הרב בראש
21:01זאת אומרת
21:02הרב מכוון את המחשבה שלו
21:04כנגד התלמיד, לפני שום מדבר עם התלמיד בכלל
21:07התלמיד, שכל התלמיד
21:08אם לא, הוא לא יודע איך להשפיע לו
21:10אם הרב לא יודע לקרוא
21:13את הכלי, את השכל של התלמיד
21:15אצלו
21:16והשכל של התלמיד לא עומד לו
21:18בזמן המחשבה שלו בראש
21:20לא עומד מולו בזמן המחשבה
21:22הוא לא ידעך להוריד לו
21:23כי הוא לא סתם הוריד, הוא לא סתם אומר דברים
21:26הוא אומר דברים בשבילו
21:28הפנים של התלמיד זה הכלי
21:31שהרב יודע איך להשפיע דרכו
21:32יש כאלה לא יודעים לקרוא פנים
21:34ומי שיודע לקרוא פנים, הכוונה יודע לראות
21:36מה התלמיד רוצה, אז הוא יודע להוריד לו
21:39לפעמים הוא לא יודע, אז הוא מדבר הרבה
21:41התלמיד עונה הרבה, עד שהוא אומר
21:43עכשיו אני יודע מה אמרת, אני אסביר לך
21:45אבל לפעמים הרב יודע מספיק מהפנים
21:47אני יודע מה הוא צריך
21:49עכשיו, אז יצא שבתוך
21:51המחשבה של הרב, אומר הרבנו הרמק
21:53חייב להיות מחשבה
21:55נוספת
21:58שהיא היכולת של הרב
21:59לדעת, או כל אחד שרוצה להשפיע
22:02לדעת את
22:03השכל שזה שעומד מולו, לדעת את
22:05את השכל שלו, כי לא יכולה ידע מה להשפיע לו
22:07אם אתה שואל שאלה, ועכשיו
22:09מישהו אחר שואל אותי בדיוק אותה שאלה
22:11זה יהיה אותו תשובה? מה פתאום?
22:13אתה אחד אחר, והוא אחד אחר, אני חייב
22:15אדם חייב להלביש את התשובה בצורה אחרת
22:17זה לא אחד ועוד אחד שבע ושתיים
22:19זה כל אחד יש לו את השאלה
22:21שלו, אתה צריך לקרוא את השכל
22:23שלו, אבל השכל של
22:25התלמיד שנמצא
22:27בתוך המחשבה של הרב
22:29זה למעשה הציור
22:30בוא נגיד, איפה נמצא הציור
22:33הראשון שמצטייר אצל הרב
22:35בתור
22:37מה שהוא צריך להוריד לתלמיד
22:39שהיא תיקרי הדבונה הראשונה
22:41זה למעשה המושכל
22:43שהוא התשובה לשאלה
22:45זאת אומרת, לא הרב שאלת
22:47שאלה, התלמיד שאלת
22:49שאלה, נכון? אז התשובה
22:51הזאת היא למעשה
22:53המושכל הזה שיש במחשבת הרב
22:55המושכל הזה שהצטייר
22:57על ידי הבינה של הרב
22:59המושכל הזה זה לא כל הבינה שלו, הבינה של הרב זה בינה ענקית
23:02יוכל לצא עוד הרבה מושכלים, אבל המושכל הזה, זה כבר מה שהוא צריך להוריד לתלמיד
23:07המושכל הזה שמצטער, אתה שאלת, לא אני שאלתי, זה שאלה של התלמיד
23:11אז התשובה היא תשובה לתלמיד, הרב הוא רק מהווה דרך, באמת משביל לו את התשובה הזאת לתלמיד, זה במה השמיים
23:19הקדוש ברוך הכניסו את התשובה הזאת לראש, רק הוא מהווה את הצינור להוריד את זה לתלמיד
23:24אז התשובה הזאת היא לא תשובה שלו, היא תשובה בשביל התלמיד
23:28אז יוצא שהתשובה הזאת זה כבר נקרא לזה המושכל שאמור להגיע לתלמיד
23:34המושכל הזה שאמור להגיע לתלמיד זה כבר נקרא כמו שנקרא הדבונה הראשונה
23:40למה? כי זה לא הבינה עצמה, הבינה של הרב עצמה זה לא המושכל
23:44זה מה שצייר את המושכל, זה מה שהתבונן בחוכמה וצייר את המושכל
23:48זה ההבנה של הרב עצמה, אבל יש לו עכשיו לא את ההבנה שלו
23:53יש לו את המושכל שהוא צריך להוריד לתלמיד
23:55המושכל הזה, זה כבר נקרא הצמצום הראשון
23:59כי זה צמצום, כי זה בא בשביל התלמיד, זה לא שלו
24:02הצמצום הראשון שיש לו כדי להשפיע על התלמיד
24:06זה נקרא דבונה ראשונה
24:08לכן, ברגע שיש לי מעבר בין בינה לדבונה
24:12זאת אומרת, בינה זה בשביל הרב עצמו
24:16ובגלל יש לו שמחה מזה
24:18כי הוא נהנה לראות את ההבנה של התשובה
24:20הוא נהנה מזה, זה משהו אישי לגמרי
24:22הוא עצמו עכשיו מקבל את ההבנה בפני עצמה
24:25דבונה, זה בשביל התלמיד.
24:27מה ההבדל בין שניהם?
24:29שבבינה, הוא להפך, הוא התרחב.
24:32כתוצאה מהקבלה של התשובה, הוא התרחב.
24:36יש לו עכשיו הבנה בתוכו, בתוך הנשמה שלו, כי הבינה זה נשמה.
24:41אז הנשמה שלו קיבלה עכשיו לארו, היא התרחבה.
24:44אבל בערך שהוא רוצה עכשיו להוריד את זה לתלמיד, הוא מצמצם את זה.
24:48זאת אומרת, כי זה כבר לא בשבילו, זה שמישהו אחר.
24:51הוא מוריד את זה לרמה יותר מצומצמת.
24:54הצמצום הזה מגלה עכשיו בדיוק את ההפך עם מה שהיה לו
24:57הוא היה בהתרחבות
24:59אז יוצא שהבינה היא שמחה בקבלת התשובה
25:03למה? כי יש לה חסד
25:05היא מתרחבת, חסד מרחיב
25:07אבל כלפי התלמיד יש דינים
25:09למה? כי הוא חייב לצמצם את זה
25:11חייב לצמצם את זה ותיצום זה דין
25:13הוא חייב לעשות דין
25:15לצמצם את היכולת שלו
25:17כדי להביא את זה לתלמיד
25:18יוצא שהמציאות של המושכל הזה
25:21הוא כבר מהווה סוג של התרחקות מהמחשבה של הרב
25:25הוא כבר עומד לפני עצמו
25:27כי ההבנה של הרב
25:28זה לא שהוא מבין את זה ומסתכל על זה
25:31זה הוא עצמו מבין את זה
25:32זה לא שיש לו את זה בתוך הראש והוא מסתכל על זה
25:35זה הוא עצמו מבין את זה
25:36תנסו להבין זה, שתי דברים שונים
25:38הוא עצמו מבין את זה, זה שמחה פרטית שלו
25:41הוא עצמו גדל עכשיו
25:42אבל זה שהוא מסתכל על זה בתור מושכל להביא לתלמיד
25:45זה כבר דבר נגזר ממנו
25:47זה לא הוא עצמו
25:48זה כבר יכול להתבונן לבקילו מבחוץ
25:50כי אילו מבחוץ
25:51אז המוציאות
25:53של התשובה שנקראת מושכל
25:55היא כבר יותר מצומצמת
25:57היא יותר מרוחקת מהרב
25:59והיא באמת נקראת שייכת לתלמיד
26:01אז היא כבר
26:03נקראת בחינה של צמצום ראשון
26:05אז זה הצמצום הראשון
26:06עכשיו הרב יש לו את התשובה
26:09בשביל התלמיד
26:10התשובה שהוא רוצה לתת
26:15היא עדיין
26:16אפילו שיש את התשובה
26:18הוא לא יכול להביא אותה לתלמיד
26:19אם הוא אדם חכם, הוא יודע שלא מספיק לקרוא את השכל של התלמיד
26:23אלא הוא צריך לדעת מה לעשות
26:25להלביש את המושכל הזה בדמיון
26:29הוא צריך להלביש את המושכל הזה בדיבור
26:32הוא צריך להלביש את המושכל הזה בסיפור, במעשייה
26:38בכל מיני דרכים, לפי היכולת של התלמיד
26:41אם התלמיד הזה הוא איש מעשיות, ספר לו את זה במעשייה
26:44אם התלמיד הזה עכשיו הוא אדם מושכל
26:46תכניס לו את זה בצורה מושכל
26:48זאת אומרת הוא חייב להלביש את זה
26:50את ההבנה הזאת בצורה שהתלמיד בנו אליה
26:53קודם הוא הבין את זה רק ברמת התשובה
26:55עכשיו יש לו ארבע תלמידים
26:57כל אחד יש לו כלים אחרים
26:58זה היה כלי שלו הוא רגשי
27:00זה היה כלי שלו שכלי
27:01זה היה כלי שלו מדומיין
27:02זה פחות מדומיין
27:03אתה צריך להלביש את זה לכל אחד
27:06אז עכשיו צריך לעשות פה עוד ירידה
27:08זאת אומרת הירידה השנייה
27:10זה להפוך את זה מהמושכל
27:12שבמחשבת הרב
27:13להפוך את זה להערה שיוצאת ממנו
27:18שמתלבשת באיזשהו סיפור לזה
27:20באיזשהו עניין לזה
27:21באיזשהו ככה לכל אחד ואחד
27:24ואז יוצא שאני ירדתי
27:26יוצאתי הערה מהמושכל
27:28אבל את המושכל התלמיד לא מקבל
27:31זאת אומרת המושכל שהיה במחשבת הרב
27:34שהוא הצמצום הראשון
27:35שהוא נקרא כבר דבונה
27:36שהוא אמור להרדת את התלמיד
27:38התלמיד לא מקבל אותו
27:39התלמיד נקבל רק את ההערה ממנו
27:42כי הערה מזאת היא מתלבשת
27:44בתוך הסיפור, בתוך המעשה
27:46למה זה נקרא הערה?
27:47כי ברגע שהוא מקבל, אבל הוא מקבל דרך אגב
27:50הוא מקבל הערה מכל עצמוסקל
27:53לא מחצי או מרבע
27:54הוא מקבל הערה מכל המבנה
27:57מכל המוסקל, אם הרב עוד היה להביא את התשובה נכון
27:59הוא מביא לו הערה
28:00מנסה לתת לו את הערה מכל המוסקל
28:03אבל בצורה שיש לה מסך
28:05שיש לה משל, שיש לה מעשה
28:07שיש לה איזשהו משהו שנותן לה תלמיד
28:09אפשרות לקחת את זה
28:11עכשיו תשימו לב, אם התלמיד לוקח את המשל הזה,
28:15אומר עכשיו הבנתי, תשובה יפה רב אני שמח,
28:18זה לא מה שהוא הבין את זה לגמרי.
28:21למה? כי הוא הבין, בינתיים מה הוא הבין?
28:23הוא הבין רק את ההרעה עצמה גם כן לא מה שהבין.
28:27הוא הבין רק את הלבוש, וההרה מבצבצת דרך הלבוש.
28:32הבנת? כי הוא מקבל עכשיו את המעשה,
28:35זאת אומרת הוא מקבל לבוש,
28:36כמו שתשאלתי שאלה אז אני אשב אסבייך את זה ב concerwał משל.
28:39אז אתה קיבלת המשל
28:42והמשל זה לא מה שחיפשת
28:43אתה חיפשת את השכל שבמשל
28:45אז השכל הזה
28:46כי את לאacionטו אותי על המשל
28:48שאלות על משהו אחר
28:49אני קייבתי לך משל כדי להסביר את זה
28:51אז אתה עכשיו מבין
28:53אז בגלל זה וזה וזה
28:54אתה מתחיל להוציא את ההיערות שבתוך המשל
28:58עכשיו מה?
28:58זה אומר של הרב
29:02זה אומר של הרב
29:02עסקת את ההיערה שעדיין שאתה יכול לקבל
29:04מתי עbardziej אתה הגיע לקבל את ההיערה גדולה
29:07מתי שאתה תמשיך להפנים את זה ולחשוב את זה
29:09ותראה רגע, אבל אי אפשר להגיד ככה, עכשיו קשה לי, כי אם אני אגיד ככה, אז זה שזה לא נכון,
29:14זאת אומרת, אתה צריך לעבור תהליך.
29:16בשבילך זה מקיפים.
29:18המושכל, שים לב, המושכל שבמחשבת הרב, הוא מקיף למחשבה של התלמיד.
29:25למרות שהוא כבר קיבל את ההערה עם הלבוש, המושכל שבמחשבת הרב, שהוא לא יכל להריע את לאותות כולו, הוא נקרא
29:32מקיף.
29:32אנחנו עשויים מבשר ודם, להיות ואנחנו עשויים מגוף, הגוף לא נותן לנו לקבל מושכל בקלות.
29:40הגוף קשה לו, הבנת? זה כמו שלקבל אור חזק, זה שורף את העין.
29:44אתה צריך לקבל את זה בשלבים, אם אדם היה בתוך מערה, ועכשיו אתה מוציא אותו מן המערה, שם אותו מול
29:49השמש, אתה שורף לו את העיניים.
29:50הוא חייב להציא את החוצה, לראות קצת אור בפתח של המערה, אחר כך לצאת בלילה, לא לצאת ביום,
29:56להסתכל על האדמה, להסתכל על העצים, אחר כך לראות את זה ביום, אבל גם לא להסתכל על השמש,
30:01ייקח לו זמן שיר את האור. אבל אם הוא כבר רגיל, הוא יכול לראות כבר את האור הזה.
30:06זאת אומרת, קל לו. הבנת? either דבר גם ככה, סחד של האדם.
30:08אתה לא יכול להביא לו כזה דבר.
30:10אבל מה אתה נותן לו? אתה נותן לו להתחיל לחשוב על זה.
30:14שהוא חושב על זה, הוא נכנס לסתירות, לקושיות.
30:16רגע, מה פתאום? אפשר להגיד ככה, כן צריך להגיד ככה.
30:18המהלך הזה של הקושיות זה
30:20כבר תורח שהוא מתחיל
30:22לעלות למושכל שמה שבאמת נמצא
30:24זה התורח שלו, זה העבודה שלו
30:26במילים אחרות ты לא יכול לקנות את זה באמת
30:28זה לא בכוח ש içinde רק מסייע לך
30:32ואז אתה מתחיל עם התורח הזה
30:34עם העבודה הזאת, עם התועבד, נכון?
30:35אתה מתחיל לטפס למקיף הזה
30:37אתה מתחיל לטפס למה שלא קибלת עדיין
30:40זה בצמצום השלישי
30:41אנחנו עדיין אנחנו בצמצום השני
30:43במדרגה השלישית, בצמצום השני
30:45שימו לב, יש לנו פה קשוי צמצומים
30:47צמצום אחד, מהדרגה הראשונה זה הבינה עצמה
30:50זה לא צמצום
30:51בגלל זה בינה נקראת
30:53פנים, למה היא נקראת פנים?
30:55היום דיברנו על זה בבוקר
30:57למה הבינה שמתבויית בחוכמה היא נקראת פנים?
30:59למה הבינה, יש לנו שתי
31:01שתי בחינות, יש לנו בחינה שנקראת
31:03נקרא ירעה ויש לנו בחינה שנקרא
31:06נקראת אהבה
31:07מה יותר גבוה
31:09ירעה או אהבה
31:11בחלק העליון של האדם
31:13זה נקרא בגר, בג' ראשונות
31:14הירע או אהבה, אז התשובה היא באמת הפוך
31:16העירה יותר גבוהה, למה?
31:19בחלק התחתון בין חסד לגבורה
31:21החסד זה שייך לאהבה
31:23אז בגלל זה אהבה יותר גבוהה
31:25מהגבורה שהיא עירה
31:27וזה היא עירת העונש
31:27אבל אם אנחנו משווים בין אהבת השם לירת הרוממות
31:30עירת הרוממות יותר גבוהה, למה?
31:33בגלל שאומר הרבה נוערי
31:35אהבה זה בין הבינה לחוכמה
31:38שאם מקבלת האור של החוכמה היא מתרחבת
31:40אז יש לה אהבה עליו
31:41אבל בגלל זה זה לא כמו שאמר יושע
31:44קודם עם הקטר, זה לא בדיוק אותו דבר
31:45החוכמה שהיא מתבוננת בקטע
31:48יש לה עירה
31:48יש לה עירה במקום הזה, נקרא עירת הרוממות
31:51אז מה קורה לבינה שהיא מתבוננת בחוכמה?
31:55היא מתמלאת באור
31:56אז יש לה אהבה לאור הזה
31:58יש לה שמחה, יש לה אהבה לאור הזה
32:00היא מוערת עכשיו
32:00לעומת זאת, המחינה הראשונה שדיברנו עליה
32:03זה אגב, זה הסיבה שנקראת
32:06בינה נקראת פנים
32:07היא נקראת רחמים
32:09כי יש לה תאור של החוכמה
32:11אבל דינים מתארים מנה
32:14זאת אומרת, הבינה עצמה היא במציאות שלה אין שם דינים
32:19למה? כי היא מקבלת את האור מהחוכמה
32:20והחוכמה מהירה עליה בחסד גדול
32:23אבל בגלל שממנה יוצאה הדבונה המושכל יפה מאוד
32:27יוצאה המושכל שמתחיל להצטמצם צמצום אחר צמצום
32:30דינים מתארין מנה
32:32מתי דירים יוצאים ממנה?
32:34שהוא רוצה להשפיע למטה
32:36במציאות שלה שהיא מקבלת זה הכל חסד ורחמים
32:39בגלל זה במציאות של האור שלה היא תמיד בשמחה
32:42בגלל זה שמחה, מכילה שמחה, זה בבינה
32:45כי היא מקבלת עכשיו אור והיא שמחה
32:47לכן שמחה זה בקף שמאל, היא בבינה
32:49אבל ברגע שהיא צריכה להשפיע, מתחיל לצמצום, מתחילים לתגולות הדינים
32:54זה נקרא דינים מתארין מנה
32:56זאת אומרת, מהחלק האחורי שלה, לא איפה שהיא מסתכלת, היא מסתכלת על החוכמה
32:59מהחלק האחורי שהיא צריכה להשפיע על התלמיד, מתחילים לתגולות דינים יותר ויותר
33:04עכשיו תשימו לב
33:04הגענו במציאות שלנו לבינה
33:08ודבונה אחת, שזה המלכות
33:10שזה התשובה שהוא רוצה להוריד לתלמיד
33:12אבל זה המושכל הראשון
33:13זה המושכל הראשון שמיועד לתלמיד
33:15לא בשביל הרב
33:16ואחר כך אמרנו מה שהרב מלביש את המושכל הזה
33:19בתוך סיפור ומעשה
33:21והוא נמצא בקשר עם התלמיד
33:24והוא משפיע את זה לתוך התלמיד
33:26ההשפעה הזאת
33:27היא לתוך התלמיד, אמרנו
33:28זה דבונה שנייה, נכון?
33:31זה המושכל הזה תמצאו בשני
33:32אז איפה דבונה השלישית?
33:34הדבונה השלישית זה מחלוקת
33:35אם אני סופר אותה בתור עוד מלכות
33:38או שאני סופר אותה בתור ההשפעה של הדבונה השנייה עצמה
33:41שזה הלבוש הזה, זה המשל הזה
33:43יש מחלוג גדולה בתוך הערי
33:45איך אני מתייחס לדבונה השלישית
33:48האם הדבונה, כי הרב אומר פעם ככה פעם ככה
33:51האם הדבונה השלישית זה מציאות שלמה בפני עצמה
33:55הרב אלביש את המציאות של המושכל
33:57של הערם המושכל בתוך איזשהו סיפור מעשה
34:01הוא מביא את זה לתלמיד
34:03התלמיד עכשיו מקבל את זה
34:04האם את מה שהתלמיד מקבל זה המציאות של הדבונה השנייה, או שאני חייב להגיד שיש לי פה עוד דבונה, עוד
34:13הערה, שהיא זאת שנכנסת תוך התלמיד.
34:16זאת אומרת, בוא נגיד לכם את התשובה שאני אנסה להגיד רבי יעקב.
34:19האם המציאות הזאתי של המלכות הזאתי, הערה הזאתי, שנשפעת לתלמיד, זה נקרא חלק מהדבונה השנייה, או שזה עוד מציאות נוסף?
34:30המציאות שבתוך התלמיד שהופכת להיות עצם העצמה המסרה עם שרו, זה מה שנקרא נאי שיחסים לתוך התלמיד.
34:36האם זה מציאות נוספת על הדבונה השנייה, או שזה המציאות של הדבונה השנייה עצמה?
34:43ואין את השאלה, הרב בעצמו מביא שתי גרסאות לזה, אם אנחנו מדייקים לפי הרב, אנחנו, יש מחלוק גדולה בין הפרשים.
34:50יש כאלה, אומרים ככה, לא בגלל שהם נסים להבין, בגלל שמה, איך אני מדייק ברב?
34:54הרב אומר גם את זה וגם את זה.
34:56אומר רבנו על תורת חכם, שזה מציאות נוספת.
35:01זאת אומרת, לעולם חייב להיות בין הדבונה השנייה, שזה אותו עלבשה, אותו מציאות, חייב להיות עוד הערה,
35:10שהיא זאת שניחסת לתלמיד עצמו, ולא המציאות של הדבונה השנייה.
35:14הערה של הערה של המושכל. מושכל מושכל ממושכל.
35:19כן? ולמה זה חייב להיות ככה?
35:22בגלל, שימו לב,
35:25ברגע שעכשיו, אני מדבר איתך, דוגמה, אני מדבר עם כולכם,
35:30אבל אני אשלת לקח אותך לדוגמה,
35:32כשאני מדבר איתך,
35:35עכשיו אני רואה אותך בתוך השכל שלי, נכון?
35:40אתה קיים בתוך העולם שאני נמצא בו.
35:44אתה בן אדם.
35:46אתה לא משהו שמצאתי.
35:49עכשיו, אני מדבר איתך בתוך השכל שלי,
35:53אבל עדיין מה שאני רואה, זה אותך בתוך השכל שלי.
35:57זאת אומרת, אני לא רואה אותך ממש,
35:59כי אתה יושב על הכיסא,
36:01אבל בתוך השכל שלי אתה נמצא לגמרי.
36:04במילים אחרות, אני רואה אותך בתוך השכל שלי.
36:07אותך אני לא יכול לראות ממש.
36:08זאת אומרת, אני לא יכול לפגוש
36:11את המציאות האמיתית האמיתית שלך,
36:14רק בדרך אחרת, איך אגב?
36:16אבל ככה סתם לא, אלא אני יכול לפגוש את המציאות החיצונית שלך שנחשבת אצלי בתוך השכל
36:23ואיתה אני מדבר, זאת אומרת אפילו שאני מכניס את המשל
36:27אני עדיין מכניס משל בתוך מציאות של מלכות שהיא אצלי בתוך השכל
36:33זה עדיין אצלי, זה עדיין אצלי, זה עדיין אצלי, גם הדיבור הזה, זה עדיין אצלי
36:39אבל הדיבור הזה שנכנס אצלך באמת בתור הרב יאיר, לא בתור מה שאני חושב
36:46זה שהופך להיות חלק ממך
36:47זה אצלך, זאת אומרת מה ההבדל ביניהם?
36:51ההבדל שאני
36:52בתוכי יכול לחשוב שאתה הבנת
36:54לדוגמה מהי המנפקמינה?
36:55אני חושב שהבנת כי אני כבר
36:57הורדתי אליך
36:58את המציאות שאני רציתי להסביר לך
37:02והפשדתי ובשבילי הכנסתי
37:04את זה כבר לתוך המלכות
37:05הפרצוף התחתון קיבל את זה לתוך הכלים
37:07אבל באמת אתה לא לקחת
37:10את כל המציאות של מה שאני אמרתי
37:11לקחת חלק מה שאתה יכול לקחת
37:13ואז מה שלקחת זה רק הערה
37:16ממה שאני אומר
37:17אתה לא יכול באמת עדיין לקחת את כל
37:20מה שאני אומר
37:21אתה יכול לקחת את הכערה שאני חושב שאתה יכול
37:24להבין אותה, אלא אם כן החיבוב
37:26הוא כל כך חזק שאתה לוקח יותר
37:28מהערה הזאת, אבל עדיין זה יהיה רק
37:30הערה בכל מציאות זה הכערה
37:32כי עדיין
37:34המציאות שלך שמקבל את זה
37:36זה עדיין מנותק ממני לגמרי
37:38זה המציאות
37:40שלך לגמרי
37:41זאת אומרת, במילים אחרות
37:43אני ואתה נפגשים
37:45ואנחנו מרגישים ששתינו נמצאים באותו עולם
37:47אבל למעשה זה שתי עולמות שנפגשים
37:50ובאמת בכל עולם
37:52בעולם שלך אני נמצא
37:54ואתה נמצא
37:56ובעולם שלי אני נמצא
37:58ואתה נמצא
38:00ואנחנו חושבים שיש בסך הכל עולם אחד
38:02שאני ואתה נמצאים
38:03אבל באמת זה שתי עולמות
38:05שבעולם שלך אני נמצא
38:07ובעולם שלי אתה נמצא
38:11ואז כל הדיבור שלי
38:13כל הדיבור שלי זה למה שאני תופס אותך בתוך העולם שלי
38:17תנסו להבין את זה
38:18ולכן המציאות שאני נתתי אפילו את המשל עם כל ההסברים
38:22זה עדיין במחיצה של ההבנה שלי
38:25ואתה מה שתיקח מזה ותבין מזה אצלך
38:28זה הערה מזה
38:29לכן לעולם אני לא באמת יכול להביא לך את המלכות
38:34הבנת? בגלל זה חייל לדעת שלישי שימו לב את הדקות של זה
38:37אני באמת לא יכול להביא לך את העצמות עצמה של המלכות ומלכות
38:42זה רק הערה
38:44ואני קורא לזה סתם מלכות
38:46כי צריך לקורא לזה איזשהו שם
38:47אז אני קורא לזה מלכות
38:49אבל באמת מה שאני יכול לתת זה נשאר אצלי
38:52כי אני רק יכול, אתה יכול לקחת את זה
38:55הבנת? זה קצת דק
38:57אתה יכול לקחת את זה ובגלל שזה הערה עם מה שאמרתי זה נקרא עוד מלכות
39:01אבל זה רק הערה
39:02זה לא מציאות
39:04כי אני לא יכול באמת לתת ממני מציאות
39:06אני לא יכול לקחת אם אני להבטאת לך, אני לא יכול
39:08זה הכל אצלי
39:11זה כמו שאני אגיד לך דבר כזה
39:13שימו לב, תנסו להבין את זה בצורה אחרת
39:15קצת נכנסתי דק
39:16זה כמו שאתה עכשיו חולם חלום
39:19עכשיו בתוך החלום
39:20אתה רואה
39:22שיושבי, אתה חולם חלום
39:24שאתה נמצא בתוך הבית של יהושע
39:27ואתה נמצא בשיעור של יום רביעי
39:30ובשיעור של יום רביעי
39:31כולכם יושבים
39:32ועכשיו אני מעביר את השיעור הזה בתוך החלום
39:35וכולכם חלק מהחלום
39:38עכשיו בשבילי
39:39אתם נמצאים ואני מדבר
39:41אבל עדיין כל זה
39:43בגלל שזה חלום
39:44זה רק אצלי
39:47זה רק אצלי כי אני באמת
39:48כל זה אם זה חלום אין אתם לא קיימים באמת
39:50זה רק אצלי
39:51זאת אומרת המציאות שלכם זה רק אצלי תמיד
39:54עכשיו אני לא חולם זה לא משנה את המציאות
39:57זה עדיין רק אצלי
39:59אז בגלל זה אני לא יכולה באמת
40:00להביא לך משהו
40:02זה כמו שאני לא יכול להביא למציאות
40:04שזה שנמצא את זה בחלום משהו, אני לא יכול להביא לו
40:06כי הוא רק חלק דמות בחלום
40:09אבל במציאות
40:10ואני מדבר
40:11על הדיבור שלי מורכבת המחשבה שלי
40:15אז אתה מקבל הערה מזה
40:17כי אתה שומע את זה באוזניים שלך
40:18הערה שאתה מקבל
40:20זה נקראת כבר כאילו מלכות שלישית
40:23וזה נכנס כבר אליך
40:25וזה חייב להיות שלוש
40:27אחת
40:28מלכות כנגד המחשבה
40:30המושכל, כנגד המחשבה של הרב עצמו
40:33זה המושכל הראשון
40:34שתיים, זה אי whore מתלבש
40:36ובאמת בטבונה הראשונה אין צינון
40:39אין את הבחינה שלו
40:41הכניס את המוכין לתוך עניי
40:42זה רק בדבונה שנייה
40:43אז בדבונה שנייה שעולים המוכין
40:46כדי שייכנסו המוכין לתוך עניי
40:48זה מה שנקרא משל
40:50ושתי הדברים האלה
40:52חייבת להיות הערה מזה
40:54כ forkartת בתלמיד זה כבר תהיה הדבונה השלישית
40:56שהיא כבר תהיה שלו ממש
40:58ואז זה נקרא עצם מעצמו
41:01בשר מבשרו
41:02איך זה יכול להיות בעצם מעצמו IRS؟
41:04תתתי מני משהו שלא, בוא נגיד נחסר ממני משהו בגלל זה, לא נחסר ממני כלום.
41:09אז איך זה יצא מעצמב? הרי צריך לחסר ממני משהו, הגרווחתי, לא נחסר לי כלום.
41:14הרי אם הייתי נותך משהו, הייתי צריך להפסיד פה משהו, לא יכולה שיפסדתי,
41:18אז למה זה ניקר יצא מעצמב? כי זה באמת שלך.
41:22רק זה נעשה לידי ההערה שקיבלת מהדיבור שלי.
41:26טוב, עד כאן.