- 2 days ago
Born in Deir Yassin (2017 - complete documentary with English Subtitles)
This film contains interviews with the perpetrators of the massacre that occurred in Deir Yassin, Palestine on April 9th of 1948, including the very well-known member of the Irgun Terrorist group - Ben-Zion Cohen, who boasts unrepentantly claiming that he was the commander of the massacre.
This film contains interviews with the perpetrators of the massacre that occurred in Deir Yassin, Palestine on April 9th of 1948, including the very well-known member of the Irgun Terrorist group - Ben-Zion Cohen, who boasts unrepentantly claiming that he was the commander of the massacre.
Category
📺
TVTranscript
00:01:31תבטיח לי, בן שלי, שתישאר רחוק, שתשכח אותי.
00:01:40אל תבוא לכאן בחיים שלך.
00:01:43זה מקום רע.
00:01:56שישה ביוני 1949.
00:02:01בדיר יסין ירצחו מאות הנשים, נשים וטף חפים מפשע.
00:02:08עניין דיר יסין הוא קטם שחור על קרודה של האומה העברית.
00:02:14חושבים אנו שאין זה המקום המתאים להקמת יישוב עברי.
00:02:19ישיון הכפר ללא ישוב,
00:02:22וישמש בעזיבותו סמל נורא וטרגי למלחמה ועוד תזרה לעמנו.
00:02:28ששום צרכים מעשיים וצבאיים לא יצדיקו לעולם עשי רצח ממין זה.
00:02:35בכבוד רב, חברי ברית שלום.
00:02:56בוקר טוב, לאן זה עכשיו?
00:02:58בוקר רור, שלום.
00:02:59אני באתי לקחת את התיק של אמא שלי הייתה מאושפזת כאן.
00:03:03מה השם?
00:03:03רור ניסן.
00:03:20תודה רבה.
00:03:40אני אגיד לכם למה אני הופשת לצחק נא.
00:03:44אתן בכלל לא שמות לב שאתן יושבות לבד ובחדר עם טרוריסט.
00:03:50עם החמאס היהודי ב-1927.
00:03:54אתה מבדיר את עצמך כחמאסניק?
00:03:59הדלת פצוחה אין מה צריכה להימלט.
00:04:09כשמדברים על טווח מדברים על דירסין, כשמדברים על טווח.
00:04:14וזה נוקב מאוד, מכיוון שהמילה טווח היא מילה קשה מאוד.
00:04:19את באה ומאשימה אותי, בין השאר, אני מחייך.
00:04:23אני מחייך, זה בסדר?
00:04:25אני מחייך.
00:04:27שרקתי, הייתי חלק שרצחו אל מאה ועשרה אנשים.
00:04:31למה אתה נפגע מזה?
00:04:32מה זאת אומרת, למה נפגע מזה?
00:04:34אני מצוגל, כשאני רואה נמלה, אני עוקף אותה.
00:04:38אני מצוגל להרוג בן אדם?
00:04:42בשבילנו זו הייתה מלחמה, לא צודקת, הייתה מלחמה שבשבילה אנחנו שם.
00:04:49לא בשביל לשבת ולבנות ולרקוד.
00:04:52אנחנו שם בשביל זה שאת תבואי היום ותשאלי איך אתה מביא.
00:04:57כשהדור הבא ידעה שהמדינה זה אצלו דבר שמובן מאליו.
00:05:03לנו זה היה חלום.
00:05:04חלום.
00:05:11כל דבר שיכול היה לתרום להוואת המדינה היה צודק.
00:05:17יש אנשים שאומרים שדריה סין תרמה תרומה חשובה לכך שקמה המדינה.
00:05:23אז הנה הם עשו עבודה מלוכלכת שיכול להיות שהיא במקלדת השקפה לאומית או תכליתית שרצינו להשיג עשו דבר שאפשר לקטן
00:05:35להשיג עוד.
00:05:35אני לא הייתי עושה את זה, אבל הם עשו את זה.
00:05:43קודם כל אמרתי לך שאני הייתי, את כבר מצלמת? אמרתי לך, רוצה לשמוע את האמת.
00:05:49עד היום, האף שלי בשמיים שהייתי חבר מחתרת ושלקחתי על עצמי את הרון הזה והצטחתי לגרש את הבריטים והצטחתי לנצח
00:05:59את הנאצים והצטחתי לנצח את הערבים.
00:06:02ואני קווה שאני בציון כה אני קווה שיתרוק דרומה של ירושלים.
00:06:07בשביל להפריל נכבשה דיר יסין.
00:06:12וכולם התחילו לברוח, מדוע הם צעקו דיר יסין עלינו?
00:06:16הם ברכו מחיפה, ברכו מיפה, ברכו מכלו, הכל בגלל דיר יסין.
00:06:20דיר יסין עלינו, הפחד של דיר יסין.
00:06:23לא היו אז, לא היו אז, עוד תושה הבא דיר יסיני בארץ ישראל לא נשאר אף ארבע אחד בארץ.
00:06:31ממה אתה חושב את כל הפליטים האלה במדינות?
00:06:34בלבנון, ביירדן, בסוריה?
00:06:36ממה? בגלל מי?
00:06:38אני יותר יודע בגלל מי?
00:06:40יש יעודי אחד שיכול להגיד זה בגללו.
00:06:43אני פיקק ילדי יסין.
00:07:03מרץ 51.
00:07:06הנדון, הקמת בית מרפא לחולי נפש כפר שאול.
00:07:12בית החולים יוקם על בתי הכפר הערבי הנטוש, דיר יסין, במרחק של חמישה קילומטרים וחצי ממרכז ירושלים.
00:07:21להכשרת בתי הכפר הפרימיטיביים יש להשקיע סכומים עצומים.
00:07:25לאלן רשימה מפורטת.
00:07:29בניית גדרות בטון וטייל דוקרני מעליהן לכל האגפים.
00:07:34החלפת אסלות ערביות באירופאיות והתקנת כל האביזרים.
00:07:39את גוש הבניינים 27 עד 29 אנו ממליצים להרוס.
00:07:47בתנאים הקיימים נוכל עוד בספטמבר לקחת את קבוצת החולים הראשונה.
00:07:53אנו מודים לכם עבור שיתוב פעולתכם.
00:07:55בטוחים אנו שעסק זה יהיה לתרומה חשובה לפתרון בעיית השפוז וטיפול חולי הרוח בארצנו.
00:08:03בברכה דוקטור מילר, המחלקה להיגיינה רוחנית, משרד הבריאות.
00:08:46גיליון החולה אנוסין חנה.
00:08:49הושפזה במוסדנו באפריל 53.
00:08:53חנה חולה מעוררת אמפתיה.
00:08:57נראית מאורגנת כלפי חוץ, אך עם סימנים שהפסיכוז הפעילה עם גוון פרנואידי מתחת לפני השטח.
00:09:04נראה כי היא אינה מודעת למחלטה.
00:09:11אוקטובר 1966
00:09:15בבדיקה שגרתית במחלקה התברר כי החולה בהיריון כבר שלושה חודשים.
00:09:21מסרבת לדבר על זהותו של האב ומתעקשת להמשיך בהיריון וללדת את הילד.
00:09:28בשיחה הראתה לי מכתבים שכותבת לעובר בוויתנה.
00:09:37קשה לי פה.
00:09:40אני נחנקת.
00:09:43אבל אני מרגישה אותך חזק בבטן וזה נותן לי כוח.
00:09:49עוד קצת זמן אתה תשחרר אותי.
00:09:54קרא לך דרור.
00:10:00כשתצא מברך
00:10:03נשאיר את כל אלה כאן.
00:10:06מה שהם עושים לי במקום הזה לא רוצה אותם יותר.
00:10:12ימים חדשים מתחילים, אני יודעת.
00:10:15לא משנה מה יקרה.
00:10:19לפחות יהיה לי ילד.
00:10:27החולה צפויה ללדת ביוני הקרוב.
00:10:31למרות כל ההסברים שניתנו לה בעניין הפסקת היריון,
00:10:34מסרבת לכך לחלוטין בטענה ונימוק כי היא רוצה בילד.
00:10:39היא מאמינה כי ההיריון והלידה עשויים להיות גורם לאיזונה הנפשי.
00:10:43יש למצוא בהקדם מסגרת מתאימה לתינוק.
00:11:16ירושלים הייתי יום.
00:11:17זה לא הייתה בכלל חשיבות של השטח.
00:11:20אני רוצה שתפעידי.
00:11:21זה בדיוק ככה מה שאני אומר לך.
00:11:23זה היה או הכפר הזה או הכפר הזה,
00:11:25ואחר כך הלכת הלאה.
00:11:27איך קבשתם, מדיר יסין?
00:11:30איך חופשים?
00:11:31מתחילים, קודם כל, מתחילים לטפס.
00:11:33ולא מטפסים ברגל,
00:11:34לטפסים בזכילה.
00:11:36כשערבים לא ידעו.
00:11:37כשנתקרד משהו יותר בתחת הזאת,
00:11:40היתרון שלנו,
00:11:42הענק, לא גדול, ענק,
00:11:44היה שאנחנו באנו מטה למעלה.
00:11:47אנחנו היינו בצל, בכל שך,
00:11:48והם היו על רקע השמיים,
00:11:51על רקע האור.
00:11:52ואנחנו יכולים לראות את האעשים שלהם
00:11:54מעל הגבות.
00:11:56לקראת כיבוש הכפר,
00:11:58היו איזה שהם אימונים,
00:12:00או אנשי הלכי שנכנסו,
00:12:02התאמנו באיזשהו אופן?
00:12:03לא.
00:12:04גם לא היה מוביל.
00:12:09אז מה?
00:12:10לא היה, נכנסו.
00:12:12שמאל ימיל.
00:12:13הצעד.
00:12:14הציסמה רק בינים לבין האנשי הלכי
00:12:17הייתה אחדות לוחמת.
00:12:18הציסמה יפה,
00:12:19אבל לא שקלנו
00:12:21שזה גובל עם שם הערבים מחמוד.
00:12:24עכשיו אחד הערבים
00:12:27שומר ריש מושים
00:12:29שמשמור, שם בלילה.
00:12:31קודם כל התחל להתקרם,
00:12:34השלבים התחיל לבוח.
00:12:36התחיל לבוח,
00:12:37זאת אומרת, יש מישהו.
00:12:39אז אחד צורג ימחמוד.
00:12:42אז אנשי הלכי,
00:12:44אחד מהחבר שלנו חשב
00:12:45שאנשי הלכי צורג אחדות.
00:12:48אז אני לוחמת, לוחמת.
00:12:50אז מחמוד צורג,
00:12:51מחמוד יאוד.
00:12:53ואז היא תחילה.
00:13:15אני לא יכול לפרט לך פרטים.
00:13:17עברו כל כך הרבה שנים.
00:13:19אני יכול לפרט לך.
00:13:21אני יכול להגיד לך שאני
00:13:22זוכר מומנטים פה ושם.
00:13:25בזמן שעלינו בהר,
00:13:28שטיפסנו בהר,
00:13:29אז היו כדורים מסביבנו.
00:13:32כך שזה נכניס אותך כבר לתוך,
00:13:35מין הרגשה כזאת לא נוחה.
00:13:40המקום המורם ביותר בכפר,
00:13:42גם מטיבון אחד וגם לטיבון השני.
00:13:45התלבש על הקומה השנייה של הבית המופתר,
00:13:48סלף.
00:13:50כל עירייה שלו הייתה בו.
00:13:53אני ראיתי את הערבי שיהיה מצולף עליי מהמרפסת.
00:13:57ומזלי, ראיתי אותו מצולף עליי,
00:13:59עשיתי ככה,
00:14:00וחתפתי את הכבור.
00:14:02נכנס פה,
00:14:03מתחת הפיקה של הברוב,
00:14:04ילשה מסעד שלי.
00:14:06ועד אמרתי,
00:14:07אין איש, אין איש.
00:14:09מפוצצים משהו יותר בתים,
00:14:11והורגים כל מי שיורר.
00:14:13היו לנו 28 מטענים של חומרי נבט.
00:14:16מתקרמים לביניים,
00:14:17מלכים חומר הנבט,
00:14:18מפעילים אונדון,
00:14:19שוגעים אחורה מאחורי גדר,
00:14:21מפוצצים את הבניין על כל יושביו,
00:14:24אחרי שהם פתחו באש.
00:14:26בית, בית, בית, בית, בית,
00:14:28פיצוץ ועלה, פיצוץ ועלה,
00:14:30ואנשים בורחים,
00:14:32את יודעת?
00:14:33היה בולו, בולו של פחדים.
00:14:35מייד עם הפיקסוסי כנתים,
00:14:38כי הם בהלב.
00:14:39ודבר ראשון,
00:14:41לדבוק צורות ימינה ושמאלה.
00:14:43אני זוכר שהמפקד אמר לי
00:14:45לזרוק רימון לתוך,
00:14:46לתוך אחד הבתים,
00:14:48שיראו משם בלי הרף.
00:14:53ואתה עשית את זה?
00:14:56אני לא זוכר אם אני עשיתי,
00:14:58או שמישהו הקדים אותי,
00:14:59וזרק את רימון.
00:15:01אני קשה לי לספור מה שהיה.
00:15:04מאוד יכול להיות שבבית יש נשים, לא?
00:15:07אני אומר לך שלא.
00:15:08נשים נשים עד אף.
00:15:10נשים פסועות וגברים.
00:15:12בטח.
00:15:14גם זרקנו חומר נפץ.
00:15:16אנחנו לא יכולים להגן.
00:15:18אי אפשר למר.
00:15:19זה אומר לך שאנחנו לא ירינו.
00:15:23ירינו.
00:15:29ירינו.
00:15:30מה אני אגיד לך, כמעט בכיתי מרוב,
00:15:33ואתה דאמה על מה שראיתי.
00:15:36מה זה?
00:15:38מי ראה אז השרות הרוגים?
00:15:40יהיה נשים וילדים,
00:15:43ומרוטשים,
00:15:44זה רימונים לתוך בית.
00:15:47אין דבר משר שיהיה.
00:15:51איך הם נערבו בעצם?
00:15:53מה זה אומר, דבר נערבו.
00:15:54יושבים בחדר,
00:15:58משפחה,
00:15:59אתה זורק פנים הרימון,
00:16:03אז מה הפלא שהרימון קורא אותם?
00:16:08זה היה דבר נורא.
00:16:11מה אפשר היה לעשות?
00:16:13אתה זורק חצי כאילו חומן נפץ לתוך בית קטן.
00:16:18בתוכו יושבים זה יושב את המשפחה.
00:16:21אחד ירע מהחלון.
00:16:25אחד ירע מהחלון.
00:16:26אז התפרצו מהם,
00:16:28וזה מראה שאפשר לראות אותו,
00:16:31אתה חושב?
00:16:53אני יכולה חנה נוסין כותבת לכם.
00:16:59מה עשיתם לי?
00:17:02לא עשיתי לכם כלום.
00:17:04למה?
00:17:06מי עושה דבר כזה?
00:17:08לקחת בן מאימא?
00:17:11אחרי כל כך הרבה זמן שחיכיתי.
00:17:16ביקשתי לצאת.
00:17:18אמרתם אי אפשר.
00:17:20אז אני הולכת לבד.
00:17:24אני יודעת שזה יכעיס אתכם,
00:17:27אבל זה לא אשמתי.
00:17:30זה המקום הזה אומר לכם להיות רעים.
00:17:35אני חייבת למצוא את הבן שלי מהר,
00:17:38ולהחזיר אותו אליי.
00:17:40הוא שלי.
00:17:42אני בורחת,
00:17:44ואני מאוד מבקשת לא לחפש אותי בחוץ.
00:18:03החולה הוחזרה לכפר במצב שיחותי,
00:18:06לאחר שנמצאה משוטטת ברחובות חולון.
00:18:11נראה כי היא סובלת מאמניזיה זמנית עקף טראומה,
00:18:14בכל הקשור לסיטואציה ההורית שלה.
00:18:17הושפזה במחלקה סגורה,
00:18:19מטופלת בהלידול וליטיום.
00:18:22ההכרה בעובדה כי אינה מגדלת את בנה,
00:18:25מתחילה לשוב אליה בהדרגה.
00:18:32דור התפתחות הילד, דרור נוסין.
00:18:37דרור, מכונה קוקי.
00:18:39בין שלוש וחמישה חודשים.
00:18:42ילד גבוה ורזה,
00:18:44בעל עיניים גדולות ושיער מקורזל.
00:18:49לדרור, חיי דמיון עשירים.
00:18:51מדמיין כי האם לוקחת אותו הביתה,
00:18:54קונה לו בגדים וכיוצא בזה.
00:18:57שואל על אמו לעיתים קרובות,
00:18:59וקורא אמא למטפלת שלו.
00:19:02הצורך שלו בקשר חם ועקבי ברור.
00:19:07יש לנסות ללחוץ על האם,
00:19:10לוותר על דרור ולמסור אותו לאימוץ.
00:19:40תודה רבה.
00:19:41שלום צהל.
00:19:42שלום.
00:19:43אני מחפשת את הצלומים מהטבח בדיר יסין,
00:19:46באפריל 48.
00:19:48לא, אני לא תגיד.
00:19:50לא נראה לי שאם תמונות של טבח גם ככה,
00:19:53את לא תראי.
00:19:54למה?
00:19:55ככה, כי זה סגור לציבור.
00:19:58מי את?
00:19:59אני עובדת על סרט בנושא,
00:20:00ואמרו לי שיש תמונות.
00:20:02יכול להיות, אבל אני כבר אומרת לך,
00:20:06שאת הצלומים של טבח,
00:20:08דברים כאלה אנחנו לא...
00:20:10אנחנו לא פרסמים.
00:20:12אבל יש חוק שאומר שאחרי 60 שנה,
00:20:14ארכיונים נפתחים לציבור, לא?
00:20:16נכון, אבל זה חומר צבאי,
00:20:20ולא הכל פתוח.
00:20:21לא הכל פתוח לציבור, אנחנו...
00:20:22אבל למה? מאיזה סיבות?
00:20:24מה יש שם?
00:20:24מבחינה, בטחונית.
00:20:38אבל אני לא צריך את התמונות,
00:20:39אני ראיתי את הטבח.
00:20:41וזה האיש הנדי צילם.
00:20:45את התמונות ראו אחרים.
00:20:48והטבח היה הרבה יותר גרוע בשביל התמונות,
00:20:51כי התמונות היו שחרור לבן,
00:20:52וראו את צבע אדם.
00:20:54את התמונות היו שחרור לבן.
00:21:00הם לקחו ועמידו את זה 10-15 ערבים בשורה על יד קיר.
00:21:04כברים, נשים וטף ירו בהם ככה.
00:21:07בתוך בית?
00:21:08בחוץ.
00:21:09נשים שירויות.
00:21:12יש נשים לא יירויות,
00:21:14יושבות בפינה ובחות,
00:21:16עם ילדים אצליהם שאחד או שניים כבר ירו בו.
00:21:20ומה קרה עם התמונות האלה?
00:21:22אני לא יודע.
00:21:23שמעת על ה...
00:21:24אני לא יודע, אני חייל במושמע.
00:21:27לא שאלתי,
00:21:29ואני ענחתי שהאינטרס הציוני הוא להכביא את זה כמה שניתן.
00:21:33למה?
00:21:34בפני שזה טבח ויהודים עושים טבח, זה מעשה זוועה.
00:21:43בשביל שאנחנו נדע מה קרה שם.
00:21:59שירות הידיעות של ארגון ההגנה היתר את זה שהעצב והלכם רוצים לכבוש את עירי הסים.
00:22:05אז אני אמרתי להם, אני אכנס איתם.
00:22:10ומה ראית כשנכנסת?
00:22:12כשהם שלטו כבר בכל הכפר, כשהעצר עברו מבית לבית.
00:22:16ואיפה שהרבים לא ברחו, הם דאגו לזה שהם יפגו לעולם הבא.
00:22:21אחרות, אז הם עשו שם טבח.
00:22:25כשהתברר מה זה, אז ההנהגה שהפוליטית שלנו אמור לחסות את זה, כי זה בזיון גדול.
00:22:45כשאני הגעתי לדיר יסין, דבר ראשון שראיתי,
00:22:49ואתה ראית, זה כבר מש... עד היום לא אשכח את זה.
00:22:53היה שם עץ גדול והיה קשור אליו, זה כתוב.
00:22:58בחור הערבי, והעץ עד היה אחרי צריפה.
00:23:04צרפו. קשרו אותו וצרפו.
00:23:06אני צילמתי את זה.
00:23:09וגם הבן אדם היה חרוך?
00:23:11אני לא החלטתי להסתכל.
00:23:14אני ראיתי את זה, צילמתי וטסתי משם.
00:23:19וממש...
00:23:20אבל תקף אמרו לי, תראה, תצלם...
00:23:26לא לרדתי למחצבה לגמרי,
00:23:28אבל מרחק של כמה עשרות מתים צילמתי.
00:23:32הייתי שם יושבים אנשים, גופות, משהו כזה, כן.
00:23:38אז מה רואים בתמונה שצילמת במחצבה?
00:23:41אבל בתמונה נראו אנשים שוכבים, אנשים יושבים ככה, צמודים לקיר.
00:23:47וזה מה שהעיקרון שלי, כן.
00:23:51קשה, קשה להידחר בדיוק, כן.
00:23:52וגם היה...
00:23:54הייתה תקופה שמאחקתי את זה מהראש.
00:23:57ואתה זוכר מה קרה עם התמונות האלה אחר כך?
00:23:59לא יודע כלום.
00:24:00אני שאלת...
00:24:01ראינו את התמונות האלה אחר כך?
00:24:04פיתחת אותם אי פעם? ראית את הפיתוח שלהם?
00:24:05אני לא פיתחתי, לא. מה פיתוח?
00:24:07נתתי את הפילים לפיתוח, וזה נגמר לסיפור.
00:24:10לא לא. התמונות... התמונות אצלי בראש, ולא יותר.
00:24:16כשנגמר הקרב, חוץ מכל הגופות, מצאתם גם אנשים חיים?
00:24:20היו אנשים חיים, כן. מצאו שם אנשים, לא הרבה, וריגזו אותם.
00:24:32והיו אשמות שכאילו ירו בהם בגב, ואחרי הקרב, זה הכל שקרים ושייכים לנושא השתה,
00:24:42לקחו אותם מדיר יסין את אלה שמצאנו חיים, והברנו אותם לדיר.
00:24:47אז למה בעצם דיר יסין איתה, מה שהיא ניתה?
00:24:51זו שאלה טובה.
00:24:53היו שתי מסויות נתמדת, וכשיקורי ניצחון, אז הסתובבנו איתם קצת בעיר ברחובות ירושלים,
00:25:06כי היו מחויות כפיים, חשבו שהנה, אנחנו תפסנו כאן,
00:25:11אבל בסך הכל היו נשים וילדים, אבל תושבי ירושלים ראו ערבים,
00:25:17אז הם לא ידעו מה טבע, מיהם, ראו ששבועים, תפסו שבועים.
00:25:24אז זה עודד אותנו לעשות עוד סיבוב לפני שמגיעים להירעתיקה.
00:25:30וככה היה וככה עשינו.
00:25:32הם עלו בלי שדחפו אותם.
00:25:39המנטרלי שלא עלו ברצון.
00:25:41אם היית שואל אותם, אתם רוצים להלוא אותם, אתם רוצים לרדת,
00:25:44הם אומרו, הם רוצים לרדת.
00:25:46אבל הם עלו.
00:25:48עד עכשיו, את יכולה לשאול אותי על איך היה הטבע.
00:25:53אז מחר הפתפתי לכם בהתחלה שאני לא תמל גבור.
00:25:57המסקנה היא שלא הייתה, לא היה טבע, לא היה הרג, לא היה קטע.
00:26:01איך אתה כל כך מטוח בזה עבר?
00:26:03מכיוון שאם אתם, אתם לא מסכימות איתי,
00:26:05אבל אם הייתם מסכימות איתי שבדיר יסון לא נראו יותר מאבס הערבים,
00:26:09בתוך בעולה שנהרו שם חמישה יהודים,
00:26:15אז זה פשוט?
00:26:18כי הסיבה לא הייתה לרוג ערבים.
00:26:21מה התכוונתם לעשות עם הכפר?
00:26:24הלאה.
00:26:26כפר שני.
00:26:28אז מה עושים? יש אוכלוסייה.
00:26:30יש המשים.
00:26:31לא משרים אותם שם.
00:26:33מה עושים?
00:26:34אבל לא הברנו אותם.
00:26:35במי שלא הולך?
00:26:36אין דבר.
00:26:38יורים, מה זה?
00:26:39מי לא הולך.
00:26:41כולם הלכו.
00:26:42בא איתך.
00:26:43מה השאלה שלך?
00:26:45אני לא הולך.
00:26:46עזירו בך.
00:26:47אולי משהו נתגן וגם קדירו בו.
00:26:50יכול להיות.
00:26:51אני אגיד לה שהיינו שם בקפות של משי.
00:27:00היו שבועים.
00:27:02היו נשים נחות ודברים נקות.
00:27:05פתאום אחד בשם רז.
00:27:08מי חולון.
00:27:10הוא כבר מסכן.
00:27:11הוא יצא מדעת טובה.
00:27:12הוא לא מתפתד כבר.
00:27:15פתאום הוא רואה אחת.
00:27:17עם נעליים של גבר.
00:27:19ולובס סמלה.
00:27:20אמר חבר'ה חבר'ה.
00:27:22זה לא אישה.
00:27:22זה גבר.
00:27:25כשהורידו לו המסך.
00:27:26הוא ראו שזה גבר זה.
00:27:29אז המפקד היחידה.
00:27:33שהוא היה מפריד.
00:27:34הוציא אותו הצידה.
00:27:37אני עמדתי אחרי המחבל הזה.
00:27:39הוא אמר לי שטייר.
00:27:40תזוז הצידה.
00:27:42הצידה נתן לו שלושה קדרים בראש.
00:27:45הוא חיסל אותו.
00:27:46אני זוכר המוח שלו שבע.
00:27:49תזכר.
00:27:53הייתה לו חגורה שחורה.
00:27:55היא פפיה פה.
00:27:57אחר כך.
00:27:58במקרה.
00:28:01אחד החברים.
00:28:02צעה חבר'ה.
00:28:03לפני שהקעו אותו.
00:28:05אני רוצה להוריד לו את החגורה השחורה.
00:28:07הוא הוריד לו את החגורה השחורה.
00:28:09נקע השפלה.
00:28:11החגורה היפפיה הייתה.
00:28:13הוא היה ראש כנופיה ככה.
00:28:15רחבה חגורה.
00:28:17יפה הייתה.
00:28:18הוא נקע את החגורה שלו.
00:28:23ואותו רגע הבנת שאתה הופך את האנשים האלה לפליטים.
00:28:27שאתה הופך אותך ואותנו בעצם לקומשים.
00:28:31לא חשבתי על עד היום.
00:28:33אבל בהחלט כן.
00:28:34היא לא הייתה שום דרך אחרת.
00:28:38הרחמנות הזאת שאני מאוד בעד.
00:28:40והכמלה הזאת שבשבילי זה ערך בחיים.
00:28:42היא לא במקומה.
00:28:45אני לא מבין למה.
00:28:47אני מבין בדיוק מה שאתה אומרת.
00:28:49אני לא מבין למה זה קורה לך.
00:28:51זה גורל של מלחמה.
00:28:56אני...
00:28:59אתה קורס אליי עכשיו?
00:29:01לא, לא, להפך.
00:29:02וואלה לא.
00:29:03עצר לי.
00:29:04אני יודע את זה לבד.
00:29:05אני לא צריך את זה להנה sophורעלה.
00:29:07שאנחנו,
00:29:07בנקוע הטרון שלנו,
00:29:09פיקשנו את גידול הילדים שלנו.
00:29:13זה
00:29:16פשוט לא התאכנת.
00:29:19ואני גם יודע למה.
00:29:21למה נחשלנו.
00:29:23We did not succeed to explain to our children
00:29:28where they came from,
00:29:31where they came from,
00:29:35where they came from,
00:29:40where they came from,
00:29:41where they came from,
00:29:42and why they came from them.
00:29:43This is the only thing that they came from.
00:29:52I couldn't write a lot of time for my son.
00:29:56I was lucky to write a lot of time for my son.
00:29:58I was lucky,
00:29:59and I came back to you.
00:30:01I wanted to take care of my son.
00:30:05But you didn't come back to me.
00:30:10I had a child of six or seven,
00:30:12and I had a child of six or seven,
00:30:15and she suddenly came back to me
00:30:19in the middle of the night.
00:30:22She was very sad,
00:30:24and the situation was not bad.
00:30:27And so it remained for me
00:30:29as if I had to go back to my son,
00:30:31as if I had to take care of my son.
00:30:37This is an event that was after a few years.
00:30:42They were there,
00:30:43and they were there.
00:30:46Now they say they need you to put on my son.
00:30:49They forget that I have a son.
00:30:52They say that if I will have a son too,
00:30:55that you will get a son of your son
00:30:56that you will be such a thing.
00:30:58You'll get it like I'm sorry.
00:31:03You're like,
00:31:03but I am true.
00:31:05I'm true.
00:31:07You're really.
00:31:07And I'm very proud.
00:31:09It met on.
00:31:28When I arrived here to the first visit, I was pretty angry because I realized that it was one to
00:31:34one,
00:31:34that these gangs, that it was the temple, that it was the temple, that it was the temple, that it
00:31:39was the temple.
00:31:44The history was really sad, that there was a family of victims, a family of victims.
00:31:51There was no one who was living here and the lives didn't continue to be seen as a series.
00:31:58That's to say, there's a lot of pressure here.
00:32:04The prisoners came from here and the prisoners came from here.
00:32:07Why did the prisoners come from here?
00:32:25.
00:32:26.
00:32:27.
00:32:27.
00:32:27.
00:32:29.
00:32:32.
00:32:33You're not going to send me a message to my wife.
00:32:45I've been here for a long time.
00:32:50This is the soul.
00:32:55This is the soul.
00:32:56This is the best place.
00:32:57This is the best place.
00:33:08This is the best place.
00:33:09Do you remember where you filmed?
00:33:11No.
00:33:11I don't know.
00:33:12I don't know.
00:33:13This is the house.
00:33:20It's the house.
00:33:21It's the house.
00:33:21It's the house.
00:33:26You're the house.
00:33:32There were a lot of many, many, even when we had to do it, and it was a day,
00:33:38and we had to do it with a day, and we had to do it with a day.
00:33:41What does that mean that we had to do it?
00:33:44What to do?
00:33:46Why did we do it?
00:33:48We were afraid to come and get the name of the Lord,
00:33:52so we decided to do it.
00:33:54we had to come and get the name of the Lord,
00:33:55The family went through the day and there were no signs,
00:34:01they stopped moving, they had to live out.
00:34:11They were dead, they were dead.
00:34:15They canceled, they stayed.
00:34:18...workersזו, התנמחו, ואיברים שלהם פתאום התרוממו ונשארו תקועים באביבי רגל יד.
00:34:26...ראש והשרחון והאשן, אפילו רמץ לא היה כי הגופות לא ניספו אל מרב, נכחו.
00:34:39זה היה משנה מאוד.
00:34:42And in the morning they left again.
00:34:45I was in a large bed with 30 degrees.
00:34:50You can't imagine a thing like that?
00:34:51I'm saying today, I'm going to say,
00:34:53how do you get 30 degrees?
00:34:56You can get 30 degrees.
00:34:58With 30 degrees?
00:34:5930 degrees.
00:35:01I was in a large bed bed,
00:35:04in a sense.
00:35:10We can't remember all of them.
00:35:14Of those, the refugees.
00:35:16I remember them.
00:35:19Until today, yes.
00:35:21There were a part of the eyes closed,
00:35:24and a part of the eyes closed.
00:35:27And all kinds of their eyes.
00:35:30I remember all of this.
00:35:35I do not know all.
00:35:37You can do something...
00:35:39You can do something.
00:35:40There were a few times,
00:35:41I was in a evening.
00:35:43I was in a sleep.
00:35:44It's difficult to live for you.
00:35:50The images of the villages.
00:35:55If you look into those,
00:35:57it's not important for you.
00:36:04I can't remember that I can't remember what I'm saying.
00:36:17.
00:36:18.
00:36:19tentang
00:36:26?
00:36:29So after the answer,
00:36:30?
00:36:30?
00:36:31?
00:36:31?
00:36:31?
00:36:31?
00:36:32?
00:36:33So there is an opportunity to go to BGATS, to BGATS, to BGATS, and to ask SAAD,
00:36:38to ask that they are going to the government, or to the government government,
00:36:44in all of this, to show up the numbers,
00:36:47because the decision that is not to allow you to show up the numbers, is not a clear decision.
00:36:51The answer is that we are entitled to the Chalotin, the decision is a clear decision,
00:36:56and the failure of these letters will create a catastrophe to show up.
00:37:00And now, of course, we don't even know about the issues.
00:37:01That's what I mean, if it comes to BGATS,
00:37:04or BGATS, or BGATS, or whatever,
00:37:08the people who are following the decisions,
00:37:11will come up and say,
00:37:12this is the situation, the punishment is the case,
00:37:15there is no way to deal with it?
00:37:17That's what I mean, how to deal with this?
00:37:18I mean, what do we have to deal with this?
00:37:20To say that it is not like this, that it is not like this,
00:37:24or that, in fact, if you see a little bit of the head in the head,
00:37:28there is no way to handle it,
00:37:59This is the main thing that we have done.
00:38:10After a week, we discussed the last holiday for a good day.
00:38:15For a part of this process, it was not to let you get into the relationship between the two of
00:38:20them,
00:38:20and to get to the village of the parish.
00:38:28Hello.
00:38:29I'm very proud to know your mother.
00:38:31After you gave me two years.
00:38:34The second time, I'm all good.
00:38:35I'm all good, I'm a husband 17,
00:38:37I'm a teacher of the A'
00:38:38She's very proud to see her.
00:38:42I'm very proud to look at her in a great way.
00:38:45I didn't know how she knew how much I didn't know.
00:38:47I'm a person again.
00:38:49I see that this is a situation that has no for him.
00:38:51For a friend who wants to learn to find her.
00:38:53...
00:38:56I can't do that, and it's important that the people who do it know about it know about it.
00:39:02I'll send you a letter to you.
00:39:05I'll see you soon.
00:39:06I love you very much.
00:39:10It's a new baby.
00:39:13It's a new baby.
00:39:13It's a new baby.
00:39:14It's a new baby.
00:39:30I'm here to help you.
00:39:34I have a new baby.
00:39:34I'm here to help you.
00:39:38I'm here to help you.
00:39:38I'm here to help you.
00:39:41I'm here to help you.
00:39:51I've already cleared it.
00:39:54It's a piece of evidence
00:39:58of an authentic evidence.
00:40:00It's also the result of the truth.
00:40:02It's also the result of what you don't have to do,
00:40:05it's the result of what you don't have to do.
00:40:06It's important to understand
00:40:08that the truth is an option and it's an option for the truth.
00:40:12It's to work for the evidence,
00:40:14and it's not a good thing to me.
00:40:47to the end of the year,
00:40:47to the end of the year,
00:40:50the end of the year,
00:40:50the end of the year.
00:40:53And in the process of the letter,
00:40:57there was a man who we were,
00:41:01who was called by the name of the Nesher,
00:41:03and it was a name of the GNA,
00:41:06which was a member of the GNA,
00:41:07which was a member of the GNA,
00:41:11which was a member of the GNA,
00:41:12we heard about the letters here and there,
00:41:16not the GNA,
00:41:17we knew that there were some letters,
00:41:18even in the Arab of Jerusalem,
00:41:21but there was no music
00:41:24that was the most important thing,
00:41:25even on the knowledge,
00:41:27of what was there.
00:41:28In the GNA,
00:41:30you saw the GNA,
00:41:30you saw the GNA,
00:41:31you saw the GNA,
00:41:32you saw the GNA,
00:41:32you saw the GNA,
00:41:34you saw the GNA,
00:41:34you saw the GNA,
00:41:34you saw the GNA ...
00:41:37it was not a partner.
00:41:41I
00:41:41And when they're in the middle of the night, they're in the middle of the night.
00:41:44And you can see that they're in the middle of the night,
00:41:48and it's in the middle of the night.
00:41:50It's already a little bit.
00:41:53In the middle of the night.
00:41:56In the middle of the night.
00:41:57I don't know.
00:42:01I'm sure there was no way to understand.
00:42:03How, with all the pieces that were there,
00:42:06and all what we heard,
00:42:08And then, suddenly, there was a complete break.
00:42:12And then, it was realized that what was not able to continue,
00:42:19it was not able to learn to learn about the work.
00:42:24It had to learn to learn about the murder.
00:42:28And then, it was.
00:42:30And then, you know what?
00:42:32And you want to see that this is not a trauma for children from 17.
00:42:38.
00:42:38.
00:42:38.
00:42:38.
00:42:39.
00:42:39So they gave away some information about the animals.
00:42:42They gave away some kind of wood and the terrace.
00:42:45They gave away some, and they gave away some kind of wood.
00:42:49We had a house, there was a lot of wood, we had a lot of wood.
00:42:53We had a lot of wood. We had to come to a few minutes,
00:42:56so there were a lot of wood in the front.
00:42:57They were with a lot of wood, and they got a small wood.
00:43:03I see that, I think this is an an example,
00:43:07There was no one who was a person in the air.
00:43:10But I didn't know that he was able to see it.
00:43:12I said, no, it was not a good idea.
00:43:14I was also able to sit there and sit there and sit there and sit there and sit there.
00:43:18It's not a good idea, but it was.
00:43:22One of the two, one of the two, one of the two, one of the two,
00:43:28she lived there, she was a young woman, I would say,
00:43:31she was scared, she was scared, and it was clear that she was not in the house.
00:43:37I was looking for a rachsh
00:43:40in a way to meet her
00:43:43and I was like a kind of zuzah
00:43:45I was thinking about her, about her, about her, and I was looking for a rachsh
00:43:52and I was looking for a rachsh
00:43:52and then I was looking for a photo that I didn't forget all her
00:43:56a child, maybe five or six
00:44:00she was a girl
00:44:02she was a girl, she was a girl
00:44:03and she was not aware of that she was able to read it.
00:44:17אני פתחתי את הדלת והייתי צריכה להחזיק כך
00:44:21כי ראיתי אישה קרוטת ראש יושבת על כיסא,
00:44:25אבל יותר מזה אני לא עדה.
00:44:29אני כל כך...
00:44:32ישוע ראה את התגובה שלי,
00:44:34אומרת, את חוזרת לבסיס,
00:44:37וזה דבר שלא זב אותך.
00:44:41את יודעת מה זה פוסט-טראומטיק שוק.
00:44:43זה לא שאת זוכרת את זה,
00:44:46ואת חיה את זה.
00:44:48ולכן אני עוברת את הדברים האלה,
00:44:55זה משפיע עליי באופן פיזיולוגי.
00:44:59השתדלתי לדחוק את זה הצידה, הצידה, הצידה,
00:45:04וכמעט לא חשבתי על זה.
00:45:06זה דבר אחד.
00:45:07עד עצם היום הזה שאני מדי...
00:45:10בכל אופן זה חוזר אליך מדי פעם בפעם.
00:45:12אבל זה כאילו לא...
00:45:16איך אומרים?
00:45:16זה כאילו נמצא בכלל באיזשהי עולם אחר,
00:45:20שהייתי שייך לו,
00:45:22ואני כבר לא שייך לו.
00:45:23זה מין פרק לנפרד.
00:45:45תודה רבה.
00:45:45תודה רבה.
00:45:53תודה רבה.
00:46:17תודה רבה.
00:46:46הרבה נשים הם כבר הרגו כאן.
00:46:51אבל תבוא לבקר אותי שוב, בן.
00:46:55בזהירות.
00:46:57לחכה לך גם מחר,
00:46:59באותו מקום.
00:47:08אצל החולה מופיעות מחשבות שוו בעלות אופי פרנואידי.
00:47:13שומעת קולות שמזהירים אותה מפני רצח.
00:47:17שוהה בחדר בודד נקשרה על שלוש גפיים, שתי ידיים ורגל,
00:47:21וקיבלה אמפיתומין ללא השפעה.
00:47:25כל הניסיונות לשקמה נכשלו.
00:47:28ספק רב אם תוכן להשתכם בעתיד.
00:47:31תודה רבה.
00:48:03אני לא יכול לדבר עכשיו, אני בדיוק נכנס לבגץ הזה של דיר יסין.
00:48:07אני אדברת אחר כך.
00:48:11יש לנו את ריבלין, אנדל ועד נערבל.
00:48:17חולת היה יותר טוב.
00:48:18באמת?
00:48:19כן.
00:48:19למה?
00:48:21איזה שופטים קצת שמרנים.
00:48:23במלכתחילה הסיכוי שלנו לא היה יותר מדי גבוה.
00:48:26אבל הרכב כזה הוא קצת יותר בעייתי.
00:48:29אני תמיד אופטימי.
00:48:31כן?
00:48:31כן.
00:48:53מה זה?
00:48:54מה אתה חושב שזה?
00:48:55נצחתי בבית תמונה שמדעה לי את ירושלים.
00:48:59זה מזכיר לי את ה...
00:49:00בדיר יסין היה מקום אחד מאוד מאוד לא סימפטי.
00:49:04וזה היה...
00:49:06מחצבה.
00:49:08ואני זוכר טוב טוב את הירידה למחצבה.
00:49:13כן?
00:49:14לא זוכר בדיוק מה היה במחצבה.
00:49:16אבל היו דברים מאוד לא נעימים.
00:49:18נדמה לי שכבר דובר בעניין הזה.
00:49:20אין טעם להרדור.
00:49:22ולפי זה נראה לי שהתמונה זו מראה את הדרך לשם.
00:49:28אבל היו כן תמונות שזכרת שצילמת?
00:49:31כן, זכרתי, אבל לא במדויק.
00:49:34אני לא יכול להיום אחרי כמה שנים אמרנו.
00:49:38שישים וכמה שנים.
00:49:40להגיד לך מה בדיוק.
00:49:42לא זוכר.
00:49:43אתה סיפרת לנו על העץ, אנחנו נדעות על העץ.
00:49:45מה?
00:49:46שהיה קשור אליו הרבי.
00:49:48אז סיפרתי לכם דבר כזה?
00:49:49בסרוף.
00:49:50בסרות.
00:49:52לא, ראית כנה ברגע הזה.
00:49:54למה אתה עכשיו כזה לאחורה?
00:49:56מפני שקיבלתי על חיות כאילו.
00:49:59איפה אתם חיים? תגיד לי, אתם חיים על הירח.
00:50:03אתם לא יודעות שיש חוקים במדינה הזו?
00:50:06מישהו התקשר אליך אחרי הרעיון הזה ואמר לך שרגה, אל תגידו?
00:50:10אפילו היום לא קיבלתי אישור.
00:50:14ההוראות ממשיכות, אל תקיים.
00:50:16אם יש הוראה לסגור מעגל ולא לפרצם, אז זה לכל ה... שלא פותקים.
00:50:28אני קיבלתי הוראה לא להתראיין וזהו את זה.
00:50:33אבל שטייל כבר הצטלמת, התראיינת, מה אתה רוצה שאני אעשה?
00:50:36לא, לא, אני... אני קיבלתי הוראה ממקום בכיר, אמרו לי לא להתראיין ושלנו הוראה, זה הוראה עד יום אותנו, אנחנו
00:50:48שובים לפקודות די.
00:50:50מי עוד נותן לך פקודות?
00:50:52אני לא יכול להתראיין, אני מתער.
00:51:01נו, מה קורה?
00:51:02הציעו אותנו החוצה.
00:51:03באמת?
00:51:04כן.
00:51:05למה?
00:51:06הם מסתכלים בתמונות.
00:51:08מה זאת אומרת?
00:51:09יש תמונות.
00:51:10מה זאת אומרת, מסתכלים בתמונות?
00:51:12הם הוציאו אותנו החוצה, הם ביקשו מהפרקליטות לעיין בתמונות.
00:51:16כמובן העיון הוא בממץ צד אחד.
00:51:18השופטים.
00:51:19ברצינו.
00:51:19כן.
00:51:20כן.
00:51:21אוקיי.
00:51:22כן.
00:51:23אז מה זה אומר?
00:51:24סימן טוב.
00:51:26סימן טוב.
00:51:27כן, הם נכנסים לגופו של עניין.
00:51:29עוד פעם, יש תמונות, דבר ראשון, אנחנו יודעים שיש תמונות.
00:51:33עכשיו, הם לא נפלפו אותנו על ההתחלה, הם לא סליקו אותנו על עניינים טכניים.
00:51:39הם שאלו שאלות, הם נכנסו לגופו של עניין והם רוצים להיות תמונות.
00:51:44זה סימן מעולה.
00:51:47אז אתה עכשיו יותר אופטימי מה שהיית קודם?
00:51:49כן.
00:51:50בהחלט, כן.
00:51:52נחיה ונראה.
00:51:53רגע, בוא נראה אם...
00:51:55אני לך נבדוק.
00:51:56לך תראה מה קורה.
00:51:59אנחנו עדיין ממתינים להחלטה בנוגע לפתיחת התמונות.
00:52:03אנחנו כמובן לא יודעים מה היא תהיה ומה נמצא שם.
00:52:07אבל אני יודעת שאתה תמיד מתעקש שלא היה טבח בדירי הסין.
00:52:12ובאחרון הלכן נמצא לא מזמן מכתב מ-48 שאף אחד עדיין לא ראה.
00:52:16ואני מאוד אשמח אם אתה תוכל עכשיו לקרוא אותו ולהגיד לנו מה אתה חושב עליו.
00:52:31זה בית השח נכתב בניסן. זה ממש מיד אחרי הטבח.
00:52:39נכון.
00:52:46תנועתנו ביצעה כיבוש של הכפר דירי הסין.
00:52:49אני השתתפתי בפעולה זו באופן פעיל ביותר.
00:52:53זוהי לי הפעם הראשונה ממי חיי שמיד ולעיניי נפלו ערבים.
00:52:58הרקתי בכפר ערבי אחד מזוין שירה עליי ושתי נערות ערביות כבנות 16 ו-17 שעזרו לערבי היורה.
00:53:08והם מעדתיים לתיר ודפקתי בהם שני צחרות.
00:53:12טומי, טומי גן.
00:53:13שכך יהיה לו טוב.
00:53:15היה לו טומי גן.
00:53:18מי פוט היה לו טומי גן.
00:53:21מה, הוא ממציא סיטואציה של אך?
00:53:23הוא ממציא שהוא ירה בטומי גן, כן, מכיוון שכל שאיפת חייו הייתה לראות בטומי גן,
00:53:27כי זה הכלי הנשק הטוב ביותר שהיה.
00:53:29כן, אבל מה האינטרס שלו?
00:53:31אני לא יודע.
00:53:32הוא חולה, הוא דפוק, מה אני אגיד לך?
00:53:34בעיניי הוא פגע רע.
00:53:37למה הוא כותב?
00:53:38הוא גיבור?
00:53:40הוא הרג שתי נרות בין עוד 17 ו-17.
00:53:44למה הוא כתב את זה?
00:53:45מי הכתובת?
00:53:46ודכתב שאת יכולה להגיע לזה ולראות את זה לכל העולם?
00:53:49אני לא צוחק.
00:53:50אז הוא דפוק כי הוא כתב את זה או דפוק כי הוא עשה את זה?
00:53:52הוא לא עשה את זה.
00:53:54הוא ממציא את זה.
00:53:55הוא הזוי.
00:53:56אנחנו כולנו הזוי.
00:53:59לא, אני שואל את עצמי.
00:54:00אחרי שאת באה אליי רגע אחד, אולי אני תהיה.
00:54:02אולי אינת את צודקת.
00:54:05אולי אני צריך לפסיכולוג.
00:54:06זה יכול להיות שאני באיזשהו שלב, תלפן אלחם, תהיתי.
00:54:12היה טבח נוראי בדירי הסין.
00:54:14אני מבקש אם כן לא שיכרתי.
00:54:17אלא?
00:54:18תהיתי.
00:54:20זה מה שהיה.
00:54:21היה.
00:54:22זה יכול להיות?
00:54:24במקרה של דירי הסין, לא.
00:54:28אני ישר כלפי עצמי.
00:54:30זה מה שראיתי.
00:54:32זה מה ששמעתי.
00:54:34זה מה שעשיתי.
00:54:36אם עשיתי משהו שאני לא רוצה שידוע, אני לא מספר על זה.
00:54:41אני שלם ממה שעשיתי בארץ הזאת.
00:55:13אני חושבה שההורות, הילד, יהיה עבורה איזה תיקון.
00:55:21היא חושבה שההורות, הילד, יהיה עבורה איזה תיקון.
00:55:21הוא ניתן לטעם ומשמעות לחיים, יעזור לה לאסוף את עצמה.
00:55:27היא...
00:55:28לא הביאה בחשבון שזה רק הרחבה של אזור האסון.
00:55:41כשהיא נפטרה, היא התקשרה אליי זאחות מבית החולים.
00:55:46במפצה כזה בעברית, היא מפצת צרפתי, עברית משובשת,
00:55:50והיא אמרה לי,
00:55:52אמא שלך חולה מאוד,
00:55:55אמא שלך במצב מאוד קשה,
00:55:58אמא שלך בעצם מתה.
00:56:00כאילו, ואני בנהיגה.
00:56:03וזהו, אז...
00:56:06הגיעו לקיצם, חיים די עצובים.
00:56:25תודה.
00:56:28תודה.
00:56:43תודה.
00:56:45תודה.
00:56:46תודה.
00:56:48תודה.
00:56:57תודה.
00:57:00תודה.
00:57:04תודה.
00:57:07תודה.
00:57:17תודה.
00:57:22תודה.
00:57:33תודה.
00:57:36תודה.
00:57:39תודה.
00:57:39תודה.
00:57:43תודה.
00:57:49תודה.
00:57:52תודה.
00:57:54תודה.
00:58:08תודה.
00:58:20תודה.
00:58:22תודה.
00:58:23תודה.
00:58:27תודה.
00:58:33תודה.
00:58:34תודה.
00:58:35תודה.
00:58:36תודה.
00:58:37תודה.
00:58:49תודה.
00:58:51and we are the people of our lives.
00:59:26I got a decision from the police station.
00:59:30All right, I got a decision from the police station.
00:59:33All right, no drama.
00:59:38I'm sorry.
00:59:40I'm sorry.
00:59:41The attacks in Israel's relations related to the events that happened in 1948
00:59:47did not disappear, and the image did not come to the end.
00:59:51We determined that the threat of the attack and the shooting
00:59:55was able to attack in Israel's relations relations.
00:59:59In particular, there was a shock from the effect of the cold.
01:00:03The effect of this is in the shooting and in the state of Israel.
01:00:08In all those, we found a way to get rid of this place.