- 3 days ago
לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1za9Sp7tjOR-KJeSdSU85YVuvFGPkhlCc/
לכל השיעורים בנושא התבוננות שכלית בחכמת הקבלה
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1ObdzHgF9WCE8cQdXvMrzHHGj7WP6Ov1I/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=g8NEQXCuBdY
https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1za9Sp7tjOR-KJeSdSU85YVuvFGPkhlCc/
לכל השיעורים בנושא התבוננות שכלית בחכמת הקבלה
https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1ObdzHgF9WCE8cQdXvMrzHHGj7WP6Ov1I/
לצפיה ביוטיוב הכנסו:
https://www.youtube.com/watch?v=g8NEQXCuBdY
Category
📚
LearningTranscript
00:16שבוע שעבר
00:19אנחנו קצת הרחבנו את הנושא של מקום וזמן
00:27המושג של מקום והמושג של זמן
00:30אלה שני מושגים שמשתמשים בהם הרבה
00:34אנחנו חיים בתוכם
00:37אבל לא כל כך אנחנו יוצא לנו לשים את מחשבתנו
00:44להתעמק בהם באמת מה מהות הדבר
00:46ושבוע שבוע קצת אמדנו על עניין של מקום
00:48ואמדנו על עניין של זמן
00:52הסברנו שמהות הזמן היא לא התנועה של המחוג בשעון
00:57אמרנו שהמחוג שנא בשעון זה תנועה
01:03ואם אתם זוכרים
01:04הסברנו שיש הבדל
01:06למרות שזה נראה אותו דבר
01:09למשל שאלתי אתכם מה זה זמן
01:11אמרתם לי זמן
01:12זה התנועה של השמש ושל הירח
01:15ושל השעון
01:17אז אני הסברתי שזמן זה לא תנועה
01:21תנועה זה דבר אחד
01:23זמן זה דבר נוסף
01:26ומה אמרנו ההבדל העיקרי ביניהם
01:29למרות שהנושא הזה הוא נושא רחב וגדול
01:33אבל אנחנו ניסינו להגדיר את העניין עצמו
01:37שתנועה זה המציאות של העצם עצמו
01:42שהוא מתהווה
01:43זאת אומרת כל דבר בעולם
01:46אנחנו בתור ייצורים שחושבים בזמן
01:50אנחנו רואים שיש לכל עצם בעולם
01:53יש לו עבר, יש לו משך
01:55יש לו עבר, יש לו הווה
01:58ויש לו עתיד
02:00אבל כל אחד שמתרכז קצת בעניין רואה
02:03שיש הבדל גדול
02:05בין העבר והעתיד להווה
02:09למה?
02:10בגלל שהמציאות האמיתית של הדבר
02:13היא לעולם נמצא תמיד בה
02:15הווה
02:16זאת אומרת אין מציאות בעבר
02:20אין מציאות כזאת, תמיד זה הווה
02:22העבר זה לא אין
02:24היינו, אבל אין אותו עכשיו
02:26אתה לא יכול להגיד
02:27הנה העבר, אין עבר
02:28יש תמיד הווה
02:30לעולם אתה לא יכול לקחת
02:32ראית?
02:32ראית, אין אותו כבר
02:34זאת אומרת
02:35אם לבן אדם, לדוגמה
02:37לא היה זיכרון
02:39לא היה לו מושג של עבר
02:42לא היה
02:43זאת אומרת רואים שהעבר
02:46הוא תוצאה של מה?
02:48של כוח מחשבה
02:49אבל אם אין הכרה ואין שכל
02:52אין עבר
02:53יש תמיד מה?
02:55הווה
02:55כי עבר זה לא משהו שנשאר
02:58זה היה
02:59זאת אומרת מציאות של עבר
03:01היא תלויה בזיכרון של האדם
03:04מציאות של עתיד
03:06אין מציאות של עתיד
03:08אתה יכול לתפוס לי את העתיד?
03:10לא
03:10ברגע שנגיע לשם זה יהיה מה?
03:13הווה
03:14אתה לא יכול להגיד לי
03:15זה עתיד
03:15אין זה עתיד
03:17זאת אומרת עתיד מהו?
03:19עתיד הוא גם כוח של המחשבה
03:22שהוא פועל בזברה
03:24או בהשערה
03:25כלפי מה שהוא עומד להיות
03:27או בציפייה
03:29כלפי איזה הווה
03:30אמור להיות
03:31אבל אין מציאות אמיתית
03:34קיימת
03:35למציאות שנקראת עתיד
03:39ובגלל זה היא משתנה
03:40יוצא שמציאות של עבר
03:43ומציאות של עתיד
03:45שהם עושים לנו את המשך
03:47של מוקדם ומאוחר
03:49הם תלויים במחשבה
03:52לעומת זאת
03:53הדבר היחידי שקיים בפני עצמו
03:56בלי קשר למחשבה
03:58זה ההווה
03:59אבל ההווה הוא בעייתי
04:01כי הוא חמקמק
04:03אתה לא יכול לתפוס אותו
04:04כי ברגע שאתה עושה לתפוס אותו
04:07הוא כבר נעלם
04:08הוא הפך להיות
04:09מה שאנחנו קוראים עבר
04:11זאת אומרת
04:12המציאות של זמן
04:13היא כמו מציאות חמקמקה
04:15אבל
04:16אם אנחנו מעמידים על זה
04:18על שני מושגים שונים
04:20שמושג אחד
04:22נקרא תנועה
04:23של העצם ההווה
04:25ומושג שני
04:28נקרא את מחשבת הזמן
04:30של הסתכלות המתבונן
04:31אנחנו רואים שהזמן
04:34הוא תלוי מוכין
04:35תלוי מחשבה
04:36ועצם הדבר
04:39זה התנועה שבו
04:40שזה ההתהבות שבו
04:42שלעולם הוא לא שלם
04:44הוא תמיד מתהווה
04:45מה זה התהבות?
04:46לכל דבר בעולם
04:48יש לו מציאות של תנועה
04:49התנועה יכולה להיות
04:51זה תנועה ממציאות אחת למציאות אחרת
04:53זאת אומרת
04:53זה לא חייב להיות רק תנועה של העתקה
04:56שאני מעתיק את העצם מפה לפה
04:59זה תנועה אחת שנקראת העתקה
05:01עיתקתי אותו
05:02זה נקרא תנועה הרגילה שאנחנו מדוברים
05:04המכונית נעה מפה לשם
05:06אבל יש גם תנועה של איכות
05:09שנמשל אם אני לוקח עכשיו
05:13עלי כותרת של ורד לדוגמה
05:16שהוא שנה לבנה
05:17ואני כותף את העלי הזה
05:21או יסמין שהוא לבן
05:23ואני מברך
05:25בורא עצי בסמים
05:26ואני מעריח
05:27מה קורה לדבר הזה
05:30אחרי שעה שעתיים
05:31הוא הופך להיות חום
05:33זאת אומרת
05:35הוא הולך ומתקלה
05:36ויש בתוכו תנועה מלבן לחום
05:39הוא לא זז לשום מקום
05:40זה מבחינת תנועה של איכות
05:44גם הריח שלו משתנה
05:47אבל זה קורה בכל רגע ורגע
05:50התנועה הזאת מתקלה
05:51החומר הזה מתקלה
05:53ויש בו תנועה פנימית
05:55בתוך הדבר עצמו
05:57וגם יש תנועה של המהות של הדבר
06:00שהוא מתקלה
06:00כדי כך שהוא הופך להיות אפר
06:02או משהו אחר לגמרי
06:04כמו מים שהופך להיות עדים
06:06זה תנועה במצב הצבירה של הדבר עצמו
06:10זאת אומרת תנועה
06:12זה בגוף הדבר
06:13וזה תמיד בהווה
06:15כי התנועה מאכפת למעבר
06:17עכשיו מה מציאו את העצם הזה?
06:20ומים או עדים?
06:21עדיין עוד לא עדים
06:23עכשיו מה מציאו אותו?
06:24עכשיו מה מציאו אותו?
06:26זה מה שחשוב לו
06:27התנועה אם אין מישהו שחושב אותה
06:29אין לה שום עניין מה שהיה קודם
06:31אין לה עניין
06:32אלא העניין של מה שהיה קודם ומה שהעתיד להיות זה בחוקיות הטבעית של העצם, אבל לא במציאות של התנועה.
06:39התנועה זה מה קורה עכשיו בתוך הדבר, הוא זז.
06:43יוצא שאני מסתכל על השעון שבקיר ואני רואה את המחוק זז, התנועה של המחוק זה תנועה, זה לא זמן.
06:52אם לא היה מישהו בעולם, בעל שכל, שיכול לחשוב את השעון הזה, לא היה השעון הזה מהווה את דבר שקוראים
07:01לו זמן.
07:02אלא דבר שיש בו תנועה, כמו שסתם אבן שמתגלגלת במדרון יש לה תנועה.
07:08אבל לפי זה אני מתקלט.
07:10אבל לא מציאות שנקראת זמן.
07:15ואפולים תגיד לי, אם אני אקח את האבן, האבן הזאת יש לה תנועה פנימית שהיא מתקלט, נכון אבן לוקח לה
07:22הרבה זמן להתקלט.
07:23אבל בוא נניח מתקלט, אודם לא אבן, ניקח את העלי הזה שמתקלט תוך שעתיים שלוש.
07:29תשם אותו לפעמים בכיס, בשביל הריח עושה לך קטם שחור לכל החיים.
07:33למה הוא הופך לו תחום, שחור.
07:35בקיצור, אל תשימו אותו שם.
07:37אחד אם עושים כביסה על זה, חבל החולצה.
07:40בכל מקרה, אם אתה לוקח את העלי הזה,
07:46אז יקשו עליי השבוע, אמו רגע, אבל אם העלי הזה, מי אמר לך שבעלי הזה אין מחשבה?
07:52אין ידיעה עצמית שיש לו זמן שהוא היה עלה ועכשיו הוא מתקלה.
07:57אולי יש בו.
07:58אולי הוא בעצמו יש לו ידיעה עצמית על המציאות שלו.
08:03מאיפה אתה יודע?
08:04רק לבן אדם יש?
08:05אולי עצמו יש לו מציאות עצמית על המציאות שהוא היה קודם,
08:09והמציאות שהוא הופך להיות עכשיו משהו אחר?
08:12בוא נניח.
08:14אז אני אמרתי קודם כל להוכיח דבר כזה,
08:16אתה צריך להיות גאון.
08:19גאון.
08:20זה לא, אני אומר את זה גאון, אבל גאון כאילו ברמה היסטורית,
08:24לא רמה של דור אחד.
08:25קח לך את כל הדורות, חבר אותם ביחד,
08:27אתה צריך ברמה כזאת של גאון.
08:29אבל בוא נניח אפשר.
08:30אפשר, לא אמרתי שאי אפשר.
08:32לפי רבנו הערי, אפילו באבן יש נערן חי.
08:35אפילו אם תגיד את זה,
08:37זה לא משנה את מה שאמרנו בהגדרה.
08:40כי עדיין יהיה מחשבה של זמן,
08:42ומציאות של תנועה.
08:45המציאות של התנועה היא תגלה את המציאות העצמית של ההתקלות החיצונית שלו.
08:50אבל המציאות של הזמן תהיה המוכין שלו שחושבים את המציאות הזאת.
08:56עדיין זמן יהיה מידה שנמצאת במחשבה,
09:01ותנועה תהיה מציאות הדבר כשלעצמו בחומר או בעצמות שלו.
09:06לא תמיד זה חומר, זה גם יכול להיות זמן לא רק לדברת דברים חומריים,
09:10כל מיני דברים.
09:13מה למדנו מזה?
09:15למדנו מזה שזמן זה צורה של הסתכלות מחשבתית שכלית,
09:22שחייב להיות מישהו שמתבונן בתנועה הזאת,
09:26והוא זוכר את המציאות שהייתה קודם,
09:30והוא רואה את המציאות שנמצאת עכשיו,
09:34והוא מסיק או מצפה למציאות שתהיה בעתיד,
09:39ומזה הוא אומר, יש דבר שקוראים לו זמן,
09:44יש עבר רווה עתיד, אבל העבר רווה עתיד חל על מי?
09:49על המחשבה שלו,
09:51זה מציאות של המחשבה שלו שקורה ככה את המציאות,
09:54אבל במציאות עצמה, איך אתה יכול לתפוס את הזמן הזה?
09:57אתה יכול לתפוס את התנועה,
09:59אבל הזמן היא תלויה במתבונן,
10:02לכן זמן זה תוצר של התבוננות סכלית,
10:08עכשיו תגיד לי,
10:10רק של בן אדם,
10:12יכול להיות שלו,
10:13הרי לפי הקבלה יש הרבה שחלים,
10:15יש מלאכים, יש כוחות,
10:18יש המון שחלים,
10:19אז יש עוד הסתכלות שעושה זמן בעולם,
10:21לאו דווקא של בן אדם, אני לא אמרתי את זה,
10:24רק אני אמרתי, אם אתם זוכרים שבוע שעבר,
10:26שאני יכול לומר,
10:28ויש איזה ליקוט, חשבתי להביא אותו או לא להביא אותו,
10:30שרבי נחמן, שמדבר על זה קצת,
10:32שיהיה הבדל בין זמן,
10:34של מלאך לזמן של בן אדם שהוא בתוך גוף,
10:40למה?
10:41כי אם זמן זה תוצאה של התבוננות,
10:43יכול להיות שיהיה דבר שההתבוננות שלו,
10:46כוח התפיסה שלו, המרחב בין קצה לקצה,
10:49ואופן העיבוד שלו יהיה מהיר יותר,
10:51מהיר יותר, איתי יותר,
10:53אבל זה לא משנה את ההגדרה שלנו,
10:54ואני לא מחפש עכשיו בשיעור הזה,
10:56לחפש כל מיני כאלה כוחות,
10:59שיש להם יותר מאיתנו, פחות מאיתנו,
11:01זה לא מעניין אותי, למה? כי אתה לא רואה אותם,
11:04מה אכפת לך, איך הם נראים?
11:06אתה צריך לדעת קודם כל מי אתה,
11:09אתה צריך לדעת קודם כל מה זה התפשטות הגשמיות שלך,
11:13אתה צריך מה זה לדעת, לדעת לתפוס, להבין,
11:17ממש, אם לא,
11:18מה אכפת לך שמלאך יכול לעשות את זה?
11:21אצלך אתה לא יודע,
11:22אתה לא מבין את זה אצלך, אתה בונה לי על מלאך,
11:25הכר להגיד גדול, חזק, עליון,
11:27זה הסתכלות שילד קטן,
11:30שאומרים לו גדול, חזק,
11:31מפוצץ, עם הרבה אש, אז הוא קצת נתלהב,
11:33אבל מה, ההסתכלות האמיתית,
11:35היא הסתכלות שכלית, יש רמב'ם
11:37שאומר את זה, במורה נבוכים,
11:38שאם נגיד לרבנים האלה, כמובן,
11:41אם נגיד את זה, שמה שעושה
11:42את הילד היוצר,
11:44המלאך שמלמד, יוצר את הילד
11:46במאי אימו, זה משהו כזה גדול,
11:49ענק, עם אש, אז הוא יתלהב,
11:50אם תגיד לו איזשהו יסוד
11:53שכלי, שמונתן לו צורה,
11:54הוא יגיד, מה אתה וכן מדבר אותה?
11:56זאת אומרת, אנשים חפשים את הרעש,
11:59למה? כי הם עדיין לא עברו,
12:00מי מחשבה של בינה, לי מחשבה של חוכמה.
12:03הם לא עברו עדיין להבין מה זה בכלל,
12:05מה זה שכל ומה זה התבוננות,
12:07ואיפה כל הדברים נעשים באמת.
12:08הם עדיין מסתכלים כלפי חוץ,
12:10עדיין כלפי חוץ שזה בינה.
12:12וזה נושא,
12:14קצת דנו בה לפני שני שיעורים,
12:16אנחנו נחזור לזה, אל תדאגו,
12:17יש הרבה מה לדבר בנושא הזה, המון.
12:20אנחנו נחזור על עניין שאמרנו
12:21שזמן במקום.
12:23אז מה יצא לנו?
12:24יצא לנו לפחות ככה,
12:25כמו שאומרים על רגל אחת,
12:27בקצרה,
12:28שכל מציאות הזמן
12:29היא תוצר של מחשבת האדם
12:32שמחבר את המוקדם ומאוחר
12:34על ההתבוננות שלו בהווה,
12:36בתנועה ההווה
12:38של העצם שמולו.
12:40נכון?
12:41יפה.
12:42עכשיו אנחנו נדבר על מקום.
12:44אנחנו נחזור קצת את העניינים
12:46של שבוע שעבר ונרחיב אותם.
12:48מקום, תגיד לי רגע רגע,
12:50זמן,
12:52אתה יכול להגיד לי שזמן זה בסכל,
12:54זה לא במציאות,
12:55זה רק בהתבוננות,
12:57בהסתכלות,
12:58אבל מקום אני רואה.
12:59יש מקום.
13:01הנה, המקום זה...
13:05הבית הזה,
13:06הבית כנסת הזה,
13:08הרחוב,
13:09הכל מלא מקומות.
13:10מקום זה דבר שקיים
13:11גם בלי כאשר להתבוננות שכלית.
13:13מקום זה דבר שקיים.
13:16הנה, יש.
13:17הנה יש אותו,
13:18את הקוס הזאת,
13:19עוד קוס,
13:20סטנדר,
13:21יש להם מקום.
13:22מה, סתם הם פה באוויר,
13:23אין להם מקום?
13:25אתה לא יכול להגיד לי כבר.
13:26זה בטוח יש מקום.
13:28נכון ככה את יכול להגיד לי?
13:29רואים?
13:31רואים או לא רואים?
13:33רואים.
13:33כדי להבין את העומג של העניין,
13:37אני אשאל אתכם שאלה.
13:39שאומר הרב ארון,
13:41שאלה.
13:44אם אני אומר,
13:47שלדבר הזה יש מקום.
13:50אנחנו שבוע שבר דיברנו שיש לו שתי בחינות של מקום.
13:53מקום כללי,
13:54מקום פרטי.
13:55נכון?
13:56המקום הכללי זה הוא ביחס לכל החדר.
14:00מקום הפרטי זה גופו.
14:01מה שסובב אותו,
14:02בדיוק הגבול שלו מכל נקודה ונקודה,
14:04זה המקום שלו.
14:05ואנחנו צריכים להעמיק בזה,
14:07כי בעניין הזה של מקום כללי,
14:09מקום פרטי,
14:10נגיע לדברים עמוקים מאוד בקבלה.
14:13אבל לפני שנגיע לזה,
14:15המקום הזה של הקוס,
14:17או כל מקום,
14:20מה באמת קיים פה?
14:23מה שקיים פה,
14:24במציאות,
14:25אתה אומר,
14:26המציאות האמיתית,
14:26זה הקוס.
14:28יש פה קוס,
14:30והקוס הזה הוא מציאות,
14:31הוא נקרא עצם.
14:33כמו שאני עצם,
14:35כמו שאתה עצם,
14:36יש לך עצמות,
14:36של גוף וצורה,
14:38חומר וצורה.
14:40אצלנו זה גוף ונשמה,
14:41את פה זה חומר וצורה,
14:42גם לטיפת מים.
14:43יש לה חומר,
14:44ויש לה צורה.
14:45חומר זה החומר שלה,
14:47צורה,
14:48זה המים שבה,
14:49זה הצורת המים.
14:50מה שעושה אותו מים,
14:51ולא עושה אותו ברזל.
14:53חומר זה הדבר,
14:54כמו שאומרים היום,
14:55האנרגיה הבסיסית.
14:56לפני התרגבות האלקטרונים,
14:58והפורטונים,
14:59ומה שאתה רוצה,
15:00האנרגיה הבסיסית,
15:00יש חומר.
15:02שאלה,
15:03מה זה החומר הזה עד היום,
15:04הם לא מצליחים לדעת, אבל יש מציאות שנקראת
15:06חומר. צורה, מתוך התרכובות
15:08השונות, איזה צורה נהיה לי? צורה של
15:10מים, צורה של אצבע, צורה של ציפור,
15:12צורה של דנא, איזה צורה?
15:15אז עכשיו יש לנו שאלה, מה הקודם
15:18למה? החומר של הדבר,
15:20זאת אומרת, העצמות שלו, שאני רואה שהוא בעל חומר,
15:22או המקום שלו?
15:25לא הצורה שלו. חומר וצורה
15:28זה שאלה גדולה. תביד לך שאלה, מה קודם למה?
15:30חומר או צורה? הוא עצמו,
15:31או המקום שלו? תגיד לי, בטח הוא.
15:34מחפת לי מה מקום.
15:36בגע שהוא קיים, יש לו מקום.
15:39ברגע שהדבר הזה קיים,
15:41יש לו מקום. ברגע שאני פה, יש לי מקום.
15:45המקום,
15:46הוא דבר נלווה אליי.
15:48אני נוסה,
15:50כן, אבל אני
15:51המציאות, והמקום דבר שהוא
15:53נסו עליי, כמו שבלי זמן
15:55הממשל להתקיים. אני הנוסה,
15:57והמקום שאני נמצא בו, זה נסו.
16:00אני יושב על כיסא,
16:01איפה המקום שלך? על הכיסא, אבל מי יושב? אני.
16:04זאת אומרת, צריך להיות המציאות שלי,
16:05כדי שלהגיד של המציאות של הגוף הזה שלי,
16:08יש איזשהו מקום פרטי שהוא תופס.
16:12אבל זה לא סתם תלוי, יש פה מציאות שחייבת להיות קודם,
16:15לפני שאני דבר על המושג מקום,
16:17קודם חייב להיות משהו,
16:18רק כך אני מראה איפה הוא נמצא.
16:22למה? יש מציאות של בן אדם.
16:25נכון?
16:26אתה אומר, מי זה העצם?
16:28המקום או הדבר עצמו?
16:32תגיד לך, רמב״ם, הדבר עצמו?
16:34תסתכם, מי לא תהיגיון לרמב״ם.
16:36הדבר עצמו הוא העצם,
16:38והמקום שהוא תופס, זה דבר שנלווה לביתו נסו.
16:42חייב להיות מקום כדי שהעצם איזה יהיה פה.
16:44אבל הוא הדבר עצמו.
16:45אם לא היה בן אדם, אז לא היה פה אותו.
16:48מה יותר חשוב למציאות שלי?
16:50המציאות שלי בתור מקום או בתור אני?
16:52בתור אני.
16:53רק אני תופס מקום, כמו שאני תופס חלק בזמן.
16:58אבל, דה מה?
17:00מה יותר חשוב בי?
17:01הצבע שלי, הגובה שלי,
17:04המשקל שלי או המציאות שלי?
17:05המציאות שלי זה קודם כל מה שנמצא.
17:07אחר כך אני מודד אותי בצבע, בגובה,
17:10במקום, בזמן, בשייכות.
17:12אבל קודם כל, שהעצם הזה יהיה קיים.
17:15העצם זה הופך להיות המרכז של הדבר,
17:17וכל השעה נלווה אליו.
17:19ככה, אחזו במשך הרבה שנים, חלק מהדעות, חכמים, פילוסופיים.
17:25בדבר הזה זה לא, מה שאני אומר לכם פה, זה לא דבר שהוא על רגל אחת.
17:29זה מחלוקות של מאות ואלפי שנים.
17:33אני אנסה להגיד לכם מה הקבל לא אומרת, עוד מעט.
17:36אבל אני כבר אביא לכם פתח.
17:39חזל אמרו שהקדוש ברוך הוא מקומו של העולם,
17:45ואין העולם מקומו.
17:49הקדוש ברוך הוא מקומו של העולם,
17:52ואין העולם מקומו.
17:55זאת אומרת, העולם נמצא בו,
17:58ולא שהוא נמצא בעולם.
18:03זאת אומרת, המקום הופך להיות דבר
18:08שהעצמים נמצאים בו,
18:10ולא שהוא נמצא בעצמים.
18:16יצא שהמקום, לפחות לפי המשפט הזה,
18:18לגבי הקדוש ברוך הוא,
18:20המקום קודם לעולם.
18:22כי הוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו.
18:24נכון או לא נכון?
18:27צריך להתקדם לאט לאט.
18:31כל מה שאני אומר פה,
18:33זה לא בשביל שעכשיו יהיה לכם ידיעה
18:36שיש דבר כזה.
18:37הרבה פעם אני חוזר ואומרים,
18:38זה לא מטרת השיעור.
18:39אם אדם ייצא מהשיעור הזה,
18:41והגיד היום למדנו שיש דבר כזה,
18:44אז זה לא הסיבה שאני אומר לכם את השיעור הזה.
18:46אלא אני מקווה שיהיה איזה אחד פה,
18:49או זה שהוא רואה במצלמה,
18:51שיבין, ויפתח לו את ההבנה מה שאני רוצה לתת.
18:53אני מנסה להביא לכם ידיעה,
18:56ראייה אמיתית לגבי מה שאני אומר.
18:58אמיתית. שאתה תראה את זה בעיני הוכחה ממש. כמו שאני רואה אותך, אתה תראה את ההבנה שאני נוסה לתת.
19:08חבל, לא היית בזמן, עכשיו הגענו למקום.
19:14תמצא לך מקום.
19:17אולי יש איבדל בין הקשיבות...
19:20יש איבדל בין הקשיבות...
19:23איזה מציאות קודמת יותר?
19:25זה המציאות שקדמה.
19:27כן.
19:28לא. זה גם וגם.
19:31פה המציאות, זה כמו ראשית.
19:33המציאות שקדמה, היא גם תהיה המציאות החשובה.
19:39לא במובן של תנאי כדי שהוא יהיה, כמו שאתה רצתה להגיד.
19:43אם אני אגיד, זה תנאי כדי שהוא יהיה, אני צריך מקום.
19:47שהעצם, שהוא בא לחשיבות, כדי שהוא יהיה, אני צריך שיהיה לי מקום.
19:51זה תנאי, אז אתה צודק.
19:53אבל אם אני אומר את זה בתור, לא בתור חשיבות,
19:57לא בתור תנאי שהוא יהיה
19:58אלא שני דברים
20:00גם חשיבות וגם מציאות קודמת
20:04זאת אומרת
20:05אנחנו נראה שעל פי הקבלה
20:07או על פי ההיגיון שאנחנו נוסעים
20:09להגיש את אליו לאט לאט
20:10זה לא כזה פשוט, לפה ולפה תמיד יהיו דעות
20:13כי כולם חכמים
20:14אנחנו רוצים להגיע לאיזושהי הבנה
20:16שמה שיקרה קודם בתור ראשית
20:19הוא גם יהיה קודם מבחינת חשיבות
20:21אנחנו נסה להתקדם
20:23עם זה לאט לאט, זה הכל תלוי
20:25מאיזה נקודת מחשבה
20:28באיזה נקודת מבט
20:29אנחנו מסתכלים על התמונה
20:32וככל, וזה הנקודת מבט הזאת
20:34תלויה בהשגה של האדם
20:36עצמו שלומד
20:38אם הוא לא תופס את הנקודת מבט הזאת
20:40אז הקושיות עולות
20:42אם הוא תופס אותה
20:44אז הוא מתחיל להבין
20:45למה דיברו במשך הרבה שנים
20:48אלפי שנים, בשתי לשונות
20:50ואנחנו ננסה להבין גם את הקבלה
20:52בתוך הסיבור, הקבלה היא מאוד מאוד רוחנית
20:54הייתמיד נוטט לצד הרוחני
20:56יותר מהצד החומרי
20:59אפילו בכלל
21:01כמעט הכל רוחני
21:03נחזור לעניין של מקום
21:05אז כמו שהסברנו קודם
21:07שזמן לא קיים בחוץ
21:09אלא רק בצורת ההסתכלות השכלית
21:11של האדם על התנועה
21:14שמתהווה
21:15שגורמת להתהוות בתוך העצם
21:17כך אנחנו עוברים למקום
21:20אנחנו שבוע שבר אמרנו שאם אנחנו מסתכלים על החמשת החושים שיש לאדם
21:26ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומגע
21:31אמרנו שאם אדם מתבונן בהמטב
21:34נעוד הפעם
21:35זה חייב שהבן אדם מתבונן בזה
21:37אתה עצמך
21:39אם אדם מתבונן בהמטב
21:42אתה הייתה שבוע שבר, אתה זוכר, דיברנו על זה
21:44מה הוא רואה? שאין קשר ביניהם בכלל
21:48אין חוש הראייה יכול לומר דבר ולא חצי דבר על חוש השמיעה
21:53אין קשר ביניהם בכלל
21:55מצויות שונות בתכלית
21:57אין חוש השמיעה יכול לגלות משהו על ראייה
22:01אם כל העולם לא היה לו עיניים
22:04אף אחד היה לו מושג בגלל שהוא שומע מה זה צבע
22:07שום אופן, אין שום קשר ביניהם
22:10וככה לגבי הריח
22:11וככה לגבי המישוש
22:15אמרנו שברגע שזה מגיע
22:17הערוצים האלה של החושים
22:19של הידע
22:20נכנסים דרך החושים
22:22ומגיעים למוח, שם יש כאן הנשמה
22:25יש שם איזה משהו
22:27שמאחד את כל הדבר
22:29וזה נקרא בלשון החכמים
22:32החוש המשותף
22:33שהוא עושה לנו מין חוש כזה
22:35שאני תופס
22:37שגם הצליל וגם הריח
22:40וגם הראייה
22:41באים לי מאותו אחד
22:42אני רואה אותך
22:44אני שומע אותך
22:44אני יכול להריח אותך
22:45אני יכול לגעת בך
22:46ואני בלי לחשב
22:47למרות שזה שני
22:49זה מקורות שונים של הבנה לגמרי
22:52ובתוך המחשבה
22:53וכבר הסברנו שכל מה שאני רואה פה
22:55אני אעשה בתוך המחשבה שלי
22:57אבל בתוך המחשבה שלי
22:58זה מופיע
22:58בתור עולם
23:00שהעצם הזה
23:01כל הדברים האלה שייכים לו
23:02אני אכנס לתוך
23:04מטבח
23:05אני אריח ריח של הוגה
23:07אני אפתח את התנור
23:09אני אראה אותה
23:10אני אשמע בצע במחוות
23:13אני אראה אותה, אני אריח אותה
23:15אני יודע שזה היא
23:15זאת אומרת אני אפילו חושב, זה נעשה באופן אוטומטי
23:18אצלנו בפנים
23:21הקשר עושה אותו
23:22החוש המשותף
23:23החוש המשותף הוא חוש שנותן לי
23:26את העצם ומלביש
23:28את כל האינפורמציה השונה הזאת
23:30זה לא שאנחנו עושים את זה
23:31אם אדם יפגע לו
23:34המקום הזה הוא לא יכול לעשות את זה לבד
23:35זה מערכות שונות לגמרי
23:38שאנחנו בנויים בצורה כזאת
23:40נפלאה שאנחנו מקבלים את זה
23:42באופן מוכן
23:43שזה הכל שייך לזה
23:46כשאתה רואה
23:48פריד שאף פעם לא ראית אותו
23:50המוח נעשה לחשוב למה הוא הכי דומה
23:52ואז ברגע שאתה בעצם
23:54אז הוא מרסה לנחש
23:56ואז אם הוא יודע
23:58לפי התכונות של המראה שלו
24:00של הצורה שלו
24:02אז הוא יודע לזהות לאן זה שייך
24:03ואז אוטומטית אתה יודע מה המוצר
24:05יש מוצר ממשל חדושי
24:06אבל זה לא מה שאני אמרתי, אני לא דיברת לזה
24:08אתה דיברת על עצם בדומה לעצם
24:10אני אמרתי קשר בין ראייה לשמיעה
24:12שהם שתי אינפורמציה ידע שונה לגמרי
24:15אתה מקבל צליל, אתה מקבל ראייה
24:18משהו בפנים אצלך זה הרבה יותר דק מה שאני מדבר
24:20מחבר ביניהם
24:21אתה כבר אמרת לי שאני יודע עצם אחד
24:23ואני יודע עצם שני
24:25ואני רואה עצם שלישי שאני לא יודע אותו
24:27אז אני דרך שני אלה מנסה להבין
24:29זה כבר דמיון
24:30עדיין לא דיברתי על הדמיון
24:31זה הכוח המדעמי
24:33שמנסה להביא לך משמעות לעצם הזה
24:35אני דיברתי על מערכת ההכרה
24:37מערכת ההכרה היא ככה עובדת
24:40יש בה את החוש הזה
24:42שגורם לנו בלי מאמץ
24:43לקשר ראייה, שמיעה וככה עלה
24:46כשאני מסתכל על החוש הזה
24:48מה הוא נותן לי
24:49הוא בסופו של דבר נותן לי
24:51ואנחנו הסברנו שזה נמצא בתוך השכל
24:54בתוך ההכרה
24:55כי אמרנו שמה שבא לי
24:57במגע של העין
24:59לא העין רואה
25:00לא האוזן שומעת
25:02לא אף מריח
25:05כי ברגע שהעין
25:07מגיעה לאור
25:08זה לא פה נמצאת הראייה
25:10זה ממשיך הלאה
25:11זה בסך הכל ההדשה
25:12כמו שההדשה לא יכולה לראות
25:15אלא צריך מישהו
25:17שיעמוד מאחורי המצלמה
25:18ויראה מה המצלמה עושה
25:20אבל המצלמה לא יכולה לראות לעולם
25:23אפילו אם תיקח את המצלמה
25:25המשוכללת ביותר בעולם
25:27ויש היום מצלמות משוכללות ברמות
25:29שממש ממש גבוהות
25:32במהירויות אדירות
25:33ביכולת של הבחנה
25:35ששום עין שבן אדם לא יכול להבחין
25:37תיקח למצלמה הזאת
25:39תצרף את המחשב הכי גדול בעולם
25:41יש שם מחשבים
25:43שאי אפשר לעמוד במהירות של הכמות
25:45גם הכמות וגם מהירות
25:47תיקח את שניהם ביחד
25:48תעשה אותם מין שכל כזה גדול
25:51שרואה ומבין
25:52תיקח לך חיישנים
25:54הכי משוכללים שיש בעולם
25:56שיכולים לקלול כל תזוזה הכי קטנה של צליל
26:00שיכול להיות
26:00תחבר את זה לאותו מקור של מחשב
26:02תיקח לך חיישנים של ריח
26:05הכי משוכללים שיש בעולם
26:07ותחבר אותם גם כן לאותו מקור
26:09תיקח לך חיישנים של טמפרטורה
26:11שנותנים לך מזג
26:12של קור וחום
26:14הכי מדויק שיש בו וכך הלאה
26:16עד שתיצור מין תבנית של אדם מושלם
26:18מפלצתי
26:19בעל יכולת לקלוט הכל
26:21תשים אותו באמצע רחוב
26:23הוא ייתן לך ידע
26:24ששום בן אדם בעולם לא יכול להביא לך לעולם
26:27בכמות, באיכות, בדיוק
26:30הדבר הזה לא רואה
26:32אני מודיע לכם
26:33לא מריח
26:34לא שומע
26:35לא חש
26:37כי הוא סתם חתיכת ברזל
26:39וברזל לא יכול לחוש
26:43זאת אומרת
26:45אותו דבר גם העין
26:46גם העין
26:48שאני אומר שהיא רואה
26:49לא היא רואה
26:50זה ממשיך הלאה
26:52זה חייב להגיע לאיזשהו מקום הלאה
26:53זה רק מעבר
26:54זה רק דרך להעביר את אותו דבר
26:57שאני בסופו של דבר
26:59בתור אחד שנולד
27:00נברא
27:01עם נפש חשה
27:02נמצא במקום הזה
27:04ואומר אדום
27:06אבל אם אין אותי
27:08מאחורי כל התמונה
27:09זה סתם גוף
27:10ואין אף אחד שהוא רואה שם
27:13עכשיו נחזור עניין שלנו
27:15אם אני לוקח עכשיו
27:17וכתבו
27:17כתבו, יש ספר כזה אובי?
27:20מה זה לראות נקודה אירוקה?
27:22בכל מקרה
27:23לא ספר
27:25של אופטיקה
27:28אם עכשיו אני לוקח
27:33את החושים
27:35ואני רוצה לראות אותם
27:37סנר הבנתי
27:37יש משהו שמחבר ביניהם
27:39הבנתי
27:40יש משהו שמחבר בין זה
27:40בין זה בין זה
27:41הבנתי
27:41נכרע אותה אני רואה את זה
27:42שזה ככה
27:43אני מבין שזה וזה
27:44אבל דרך אחר
27:44גם מי שרוצה להגיע
27:45להשגה שכלית
27:46או להתפשוט לגשמיות
27:48הוא חייב
27:49שיהיה לו הבנה ברורה, ברורה, ברורה
27:51עד כמה
27:52אין קשר
27:53בין ראייה לשמיעה
27:54אצלו בפנים
27:55לא בגלל אוזניים ועיניים
27:56זה ידל מהות הדבר
27:57הוא חייב שזה יהיה לו ברור לגמרי
27:59בזמן הווה
27:59לא בזמן הבנה סתם
28:01שהוא שומע
28:02והוא רואה
28:03הוא מבין שזה שני דברים
28:04שונים בתכלית
28:06דרך אגב
28:06היום קל לעשות את זה
28:07היום אתה יכול לשים
28:09אוזניות
28:10ולשמוע העולם אחר
28:11לא את העולם הזה
28:11לשים לך איזה משהו כזה
28:13על העיניים
28:13אתה תרגיש שאתה הולך בתוך תלת ממד
28:15ואין את זה בכלל
28:16היום זה יותר קל 고י להמחיש
28:17את מה שאני רוצה לומר
28:18משהו פעם
28:19פעם הייתי צריך
28:20לכל שהוא
28:20להיות רוחני בשביל זה
28:22היום כאילו יותר קל להמחיש
28:23אבל ככל שיותר קל להמחיש
28:25נסגרים
28:26המעיינות הרוחניים
28:27של האדם
28:27ככל שאתה تראה
28:29הדברים יותר
28:29שבנויים על מחשב
28:31והמחשב ייגלה לך
28:32את מה שאני אומר
28:33תדע לך שבאותו רגע אין לך סיכוי לראות
28:35הקטנת את הסיכוי מאוד מאוד
28:37מאוד מאוד
28:39זה אחת הבעיות הגדולות שיש בכל הטכנולוגיה הזאת
28:43ככל שהיא משתכללת והיא מראה איזשהו חיכוי
28:46החיכוי הופך להיות חזק בתודעת האדם
28:49והדבר שמתחכה, הדבר כאילו אמיתי
28:52הופך לעיקרי אמיתי
28:53והרוחני שמאחוריו אתה לא חושב עליו בכלל
28:56אבל אם אין לך את החיכוי
28:58אתה תופס את הדבר הגשמי בתור חיכוי
29:01ואז זה מתקרב לרוחני
29:03אתה עושה לך פשוט עוד מחיצה
29:05זה דבר דק ועמוק, צריך לחשוב עליו
29:08נחזור לעין שלנו
29:10כשאני מדבר עכשיו
29:14אוזניים
29:16אני יכול לשים אוזניות
29:20לשמוע מוזיקה
29:21אחת, נגיד אני לוקח עכשיו שתיים כאלה
29:23שתי מכשירים כאלה
29:24שם מוזיקה אחת, פה מוזיקה אחרת פה
29:26אחרת, אחרת, פה אני שם כינור של איזה נגן פרסי כזה עתיק
29:31יודעים נגן יפה
29:32ופה אני שם איזה משהו עם קצב ככה
29:35גיטרות עניינים
29:36אז אני
29:37אז מה אני
29:38אני אבין שיש לי פה שתי נתונים שונים נכון?
29:41אבל באמת במציאות הרגילה
29:43אנחנו בדרך כלל שומעים כאילו חלל אחד
29:46אני לא שומע שני מציאויות
29:48אז תמיד
29:48האוזניים שלי כאילו מביאים לי כל אחד
29:50אבל
29:51אם אני עכשיו
29:52דוגמה עכשיו יושב בסלון
29:54ואני שם לי מערכת סטריו
29:55נכון? זה כבר קיים 60-70 שנה הדבר הזה
29:59ופעם היו עושים, אני לא יודע מה עושים היום אני כבר לא שומע
30:01אבל פעם היו עושים מוזיקות
30:03שהוא משחקים עם הסטריו
30:04פה הטוף, פה הבאס, פה הגיטר עוברת מפה לפה
30:07עושים עניין
30:09מה?
30:09optimal
30:10לפני הסרاؤונד
30:10על SCHOT
30:11שתחללו
30:12אבל לפני עשר compañ
30:13Naval новو свlez
30:14היו עושים מאוד נובר סטריו בדיוק
30:15היית שומע כמה חלקים
30:17ערוצים
30:18היו ערוצים
30:19היית שם לב
30:20שזה בא מפה, זה בא מפה
30:22למה?
30:22כי עדיין האוזניים שלך
30:23הן קולטות משניים שונים
30:26כי האוזניים נמצאים בצדדים הכי רחוקים שיש בראש
30:30לעומת זאת העיניים
30:31הקדוש ברוך הוא ברע לנו אותם קרובות
30:34אחת לשנייה
30:35ולא רק זה
30:36אני תמיד רואה כאילו תמונה אחת
30:39אלה הם כאלה מתחילות לבעה בעיניים
30:40ואז אני צריך לעשות משקפיים, צילינדר, עניינים
30:43אבל סתם ככה
30:45אני כאילו רואה תמונה אחת
30:46ואני לא רואה אותך כפול
30:49למה אני לא רואה אותך כפול
30:51בגלל שהעיניים
30:52באמת העין הזאת ועין הזאת
30:54זה שני מצלמות שונות
30:58זאת מביאה סרט אחד
30:59זאת מביאה סרט אחד
31:01זאת סרט אחר
31:02תעשו ככה בעיניים
31:03תראו
31:03טוב לנסות את זה
31:05כדי שתמחיש לך את האמת הזאת
31:08זאת סרט אחת
31:10זאת שעשו אותי עכשיו
31:12וזאת שנייה
31:13הבנת?
31:15עכשיו מה?
31:16בגלל שהקדוש ברוך הוא עשנו את הסרטים האלה
31:19בצורה שהם מלבישות תמונה על גבי תמונה
31:24זאת אומרת אני מקבל שתי תמונות
31:28למוח שלי
31:29שונות
31:30מידשות שונות
31:32ממצלמות שונות
31:34אבל המוח עושה
31:37משהו אצלנו בפנים
31:38המוח והנפש וכל הכוחות מסוימים אצלנו בפנים
31:42מלבישים לנו תמונה על גבי תמונה
31:45ואז בהלבשה הזאת
31:48התמונה הזאת שהיא קצת בזווית אחרת מהתמונה הזאת
31:53מביאה לי נתונים נוספים
31:54גם על דברים שהתמונה הזאת לא
31:57זאתי למשל רב זאתי לא
31:59לדוגמה
32:00אם אני מסתכל מפה על הספר
32:02אני לא רואה את הקאנט שלו
32:04אני רואה רק את המבנה המלבני
32:06הלבן
32:07כשאני מסתכל מפה אני כבר רואה קאנט
32:09אני רואה קאנט וגם את המבנה הלבן
32:12כשאני רואה את שתיהם אני רואה את המבנה הלבן וקאנט
32:16יוצא שהלבשה על גבי הלבשה
32:19נותנת לי הסתכלות של שני צדדים על העצם
32:23שלמעשה זה נותן לי
32:26הבנה שיש פה שלושה ממדים
32:29שזה נקרא מרחב
32:31גוף
32:33זאת אומרת העין
32:35תשימו למה שאני אומר
32:36זה דבר שנולדת איתו רק לא חשבת עליו
32:39העין
32:41היא שטוחה
32:42כמו מצלמה
32:44שטוחה
32:47היא מקבלת את האור
32:49כמו משהו שמתלבש
32:52על האישון
32:53האור מתלבש
32:54כמו איזה מרקע
32:56כמו איזה סמלה כזה
32:58כמו איזה בד כזה
32:59משהו שמתלבש לך
33:00משהו שצובע לך את האישון
33:02נכון?
33:04נכון או לא נכון?
33:05נכון
33:05זאת אומרת
33:06האור מגיע
33:07ופוגע לי בעין
33:09ומתלבש לי עליה
33:10ועוד פעם
33:10עוד קרניים
33:11עוד קרניים
33:11אבל תמיד מתלבש לי
33:12על דבר שהוא
33:14הוא לא מרחב אל השטח
33:16זאת אומרת
33:17העין יש לה מבנה של שטח
33:20גם פה
33:21גם אוזניים
33:23אבל אני לא נדבר על העיניים
33:24השטח הזה
33:25מה הוא אומר?
33:26שיש בו רק
33:26שני ממדים
33:29זאת אומרת
33:29מה שקולט את האור
33:31זה בעל שני ממדים
33:33שטח
33:34רק שטח
33:35רק שטח
33:36אתם איתי?
33:37אתם מבינים מה אני אומר?
33:37למה זה שני ממדים?
33:39כי יש בו רק שטח
33:40תסתכל
33:41מימד אь
33:42כן
33:42זה ממד
33:43זה ממד
33:44וזה גם כן ממד
33:45עומק
33:46העין מקבלת את זה ככה
33:48אז רק בשטח היא מקבלת
33:50בו עומק לא מקבלת
33:51למה שני ממדים?
33:52כי יש בו רק שני ממדים
33:53שטח
33:55אור� עבור
33:57אור� עבור
33:58היא לוקחת התמונה הזאת
33:59עם אווירו hintה però
34:00אבל היא מקבלת את זה בשטח
34:01דרך אגב
34:02גם האחישה שלךitous JACK
34:03זה שטח
34:04רק מה אתה עושה?
34:05אתה עושה ככה
34:05אתה מביא שלוש מימדים, אבל זה שטח אחד
34:08זה תמיד שטח, תמיד הקליטה
34:10שלנו זה בשתי מימדים
34:12תמיד, כי אנחנו
34:14בסך הכל עטופים
34:15כמו באור
34:17ועל העטיפה הזאת שיש לנו אור
34:19עיניים, לשון וכך הלאה
34:21יש לנו נפגשים עם כל מיני חומרים
34:24שונים, עם כל מיני
34:25עצמים שונים, קטנים או גדולים
34:27והקליטה שלנו אותם
34:29היא על ידי שתי מימדים
34:31כי תמיד זה שטח, זאת אומרת אני עכשיו
34:33מרגיש את הדבר הזה, אבל אני לא מרגיש אותו בכל
34:35האצבע, אני מרגיש אותו
34:38בשטח
34:39בשטח, רק אני מבין, וזה אנחנו רוצים להגיע
34:41למקום שאני מבין, אבל לפני שאני מגיע למקום
34:43הזה, לפני שאני מבין זה תמיד שתיים
34:46רק אני מבין שיש פה
34:47שלוש, אבל אני קולנות אותו בשתיים
34:51בסדר?
34:52עכשיו נחזור לעין
34:54תמיד שתיים
34:55אתה רואה אותו, שטוח
34:57זה שאתה עושה ככה זה לאין שטוח
34:58שטוח, פה שטוח, פה
35:00זה חיבור של אינפורמציה שפה, פה, פה
35:02פה, פה, פה, פה ואז אני מבין
35:04מרחב. אבל אני
35:06מקבל שטח
35:08אני לא קיבלתי מרחב
35:09לא בשום חוש
35:13וכי אתה יכול להבין מה זה
35:14מרחב על ידי שמיעה אם אין לך שכל
35:17השכל שכה נותן
35:18לך להבין שיש פה מרחב
35:20השכל, שימו לlympGr childcare
35:22אנחנו נגיע לזילת לאט, אנחנו רוצים להבין מה זה מקום
35:24ואנחנו רוצים להבין למה מקום
35:26קודם לעצם
35:29אם אני ממשיך
35:30אתה איתנו
35:33אני לא מבין למה don't experiment
35:35על זה כל כך לאまamam
35:37מקום זה לא מגבל
35:39מקום אולי לא מטובלות
35:40למה לא מגבלות? הנה יש לי מקום פה החדר הזה
35:43כי עוד פעם זה עכשיו
35:44הain以及
35:45לא עין המחשבה שלי
35:47המחשבה שלי מבינה שאני נמצא במקום
35:50שיש לי את הגוף
35:51את המקום הפרטי
35:53ויש לי את המקום הכולל
35:55שאני נמצא בו
35:56אני חלק ממנו
35:58אני אף פעם לא חושב שאני במקום אין סופי
36:00אני לא חושב ככה, אני יכול לחשוב שמעבר ליכולת של לדמיין יש עוד
36:06אבל אני לא יכול לחשוב את העוד הזה, תמיד אני אחשוב סופי
36:10פעם הקודמת הסברתי שהמרחב הכי גדול שאני יכול לחשוב במקום זה תמיד כדור
36:17זאת אומרת אפילו אם התקרה היא מרובעת, זאת אומרת היא ישרה והקיר ישר ויש לי פה ריבוע
36:23במחשבה שאני תפס את עצמי כמרכז של כדור
36:25אני כמו יושב בתוך עיגול, בבחינה מחשבתית, כך אני עובד
36:30אתה צודק, אבל עדיין זה יהיה מין סופי
36:33עדיין במרחב הדמיוני שלי זה יגיע לאיזשהו ממד סופי שאני לא יכול לזה, אני אבין
36:37שזה אין סופי כי אני אבין שיכול להיות מעבר לזה עוד
36:40אבל המבנה שלי לעולם יהיה סופי, כי אני לא יכול לתפוס אין סופי
36:44אני לא יכול, אין שום ייצור בעולם, אין אפשרות, אין אפשרות
36:49אז לעולם זה יהיה מין נקודה, מין איזשהו מקום
36:54שהמבנה הסופי שלו הוא במחשבה, אפילו שאני מבין שמעבר לזה יש את המוטובוסים מאחוריו
36:59במילים אחרות, אם אני מסתכל על המקום
37:02אני מבין למשל שהקיר הזה רחוק ממני
37:05והתקרה הזאת היא קרובה אליי
37:06והאוטובוס מאחורה
37:08יותר אוחד מכולם
37:09אבל זה לא משנה לזה שבמחשבה שלי
37:11אני תופס את כל המקום שאני במרכז שלו
37:15ואם אני במרכז שלו
37:17אז אני לא סופר עכשיו את הקיר
37:18אני גם יכול להבין שיש מעבר לו, נכון?
37:21בתור עניין שנקרא מקום כללי
37:23לכן מבחינה מחשבתית
37:25אני המרכז
37:26להיות ואני המרכז
37:28אז המקום הזה חייב להיות
37:30בדמיון שלי כדורי
37:32הבנת? להיות ואני המרכז
37:34הוא חייב להיות בדמיון כדורי
37:36אפילו שהצורה שלו היא מלבנית לגמרי
37:38או לא משנה את זה צורה
37:40הוא חייב להיות מבחינת הדמיון
37:42מבנה כדורי שאני במרכז שלו
37:45אפילו שמבחינת
37:46כמו שאמרתי נתונים זה נראה אחרת
37:48ככה זה יהיה במחשבה
37:49נחזור לעין שלנו
37:51כל נקודה שתסמן עליו הוא יהיה המרכז של הכדור
37:55אלא אם כן
37:56אתה צודק
37:57אלא אם כן, תתכניס לתוך הכדור חור, מקל, ודורך החור תכניס מים, תגיד הנה, עכשיו אני יודע, פה נכנס למים,
38:05זה נקרא עליון.
38:06ככה זה בצמצום.
38:07אבל למה אתה רואה את עצמו מרכז? כי איפה שלא תשים אותו, בעל הכדור הוא רואה את עצמו.
38:11בתור מרכז.
38:12וכאילו הכל סובב סביבו.
38:13נכון? בדיוק, זה מה שאמרת.
38:15לא כאילו, הכל סובב אותו. זה לא כאילו.
38:19הכל סובב סביבו, כי הוא חי בתוך הכדור שלו.
38:23אתה חי בתוך העולם שלך.
38:26ואנחנו ננסה להבין בעומק למה.
38:29בסדר? נחזור לעניין של העין.
38:32יוצא שעין אחת, למה אני דרך אגב מעריך?
38:36אני לא מעריך בכלל.
38:37מה שאני אומר פה, זה ממש פירורים של הבנות שצריך להתעמק בהם הרבה.
38:44למה? כי בן אדם הוא צריך להבין את זה ממש, לראות את זה ממש.
38:49הסיבה שהוא לא רוצה לראות את זה ממש, לפי דעתיק הוא מתעצל.
38:52הוא צריך לראות את זה ממש, להבין דברים גדולים בדמיון, הם כלום ביחס למה שאני אומר עכשיו.
38:59כי מה שאני אומר עכשיו זה הבנה אמיתית.
39:01אתה מבין את זה ממש, אתה רואה את זה ממש.
39:04בלגע שתראה את זה ממש, כבר לא אפשר להגיד לך זה לא נכון, כי אתה תראה את זה ממש.
39:09זה מה שאני רוצה שתגיע, ומזה אנחנו יכולים להמשיך הלאה, כי אומר רבנו הגדול, יש לנו רב גדול, רבי ומורי
39:16הגדול העליון,
39:17שאני הולך לפיו כבר המון המון שנים, לפי הכללים שהוא נתן לי.
39:22הוא נתן לי את זה מתוך ספר.
39:24זה ספר שנקרא מורה נבוכים של רבנו הרמב״ם, והוא נתן לי כללים איך ללמוד, ואני לא זז מהם אף פעם.
39:33והכללים הם ברורים, אתה לא יכול להתקדם בהשגה הרוחנית, לא צעד כזה קטן אם אתה לא רואה את זה.
39:40אם אתה לא רואה את זה, אם אתה מתקדם זה סתם דמיון, ולא תשיג לא רק אותו, לא תשיג את
39:45מה שאתה אמור לראות גם.
39:47כך אני עובד, וכזה אני איפה שגיע לתלמידים.
39:50למה? כי הם מתקדמים מהר.
39:54אתה לא משיג מאיזה כלום, אתה משיג מאיזה רק מילים יפות.
39:57קצת הבנות, קצת עניינים לבית, לא אתם איזה, בינו לבינה אולי.
40:01אבל את ההשגה עצמית, אתה לא מצליח, אתה לא מצליח להשיג אותה.
40:05והרוחני זה ההשגה.
40:07ההשגה אמיתית שאין פה חומר.
40:09אתה צריך להגיע לזה לאט לאט.
40:12אז נחזו על השאלנו.
40:14יש לנו בעיניים, אמרנו שני מצלמות, שנותן לנו שתי תמונות.
40:19באמת כל תמונה מביאה לנו בסך הכל תמונה של שתי ממדים.
40:25זאת אומרת, מסך אחד.
40:28מסך אחד בעין ימין, מסך אחד בעין שמאל.
40:33זאת אומרת, מה שאני מתכוון שתי ממדים, זה כאילו אתה מקין על קיר.
40:36זה נקרא שתי ממדים.
40:39והשילוב של שניהם ביחד.
40:42והחיבור של השכל החושב אצלנו, שהוא מחבר אותם ונותן לנו הרגשה של מרחב,
40:47נותן לנו להבין שיש פה מקום של שלוש ממדים.
40:49אבל באמת המקום שלוש ממדים, אין לנו שום הוכחה אליו במציאות.
40:54זה רק תולדה של השכל שלנו.
40:59אנשים שיש לי ימין אחד, הם רואים שתי ממדים.
41:03הם תופסים שיש מקום, כי זה התבנות שכלית עושה את המקום.
41:07אבל הם לא רואים מקום כמו שאתה רואה.
41:10אם תסתכל הרבה זמן על ימין אחד,
41:13אתה תראה לאט לאט שזה כמו תמונה, כמו אור אחד.
41:15למרות שיש כאילו מאחורה וקדימה,
41:18זה עדיין כמו מסך אחד של נתונים.
41:23בשתיים אתה כמעט כבר לא יכול לעשות את זה.
41:24כי בגלל ששתיים עושים את החיבור הזה משני צדדים,
41:27אתה תופס את זה בתור עצם.
41:29אבל באחד, אם אתה מתרגל לזה,
41:32אתה מתחיל לראות שזה כמו מסך אחד של נתונים.
41:35שמשחק של צל ואור עושים לי כאילו אשקדימה ואחורה.
41:39בשתיים אתה לא יכול לעשות את זה כמעט.
41:40אתה רואה תמיד אחד.
41:42תמיד תראה שלוש ממדים.
41:43אבל זה כבר נעשה בפנים.
41:45כי מה שנותנת לנו העין זה רק שתי עמדים.
41:48עכשיו כדי להמחיש את הדבר הזה, אני הבאתי פה תמונה,
41:52אני לא יודע אם עצמד את הצליח לראות את זה,
41:56של איזשהו חכם, שקרום לו רבי שם טוב גפן.
42:00הוא חי, הוא נולד לפני כבערך 170 שנה,
42:04הוא חי, הוא היה אדם למעשה אפשר לכל הוגעון,
42:10הוא חי בצורה, בענבה מאוד מאוד גדולה,
42:13בצניעות, בעוני גדול.
42:16הוא מסר את כל כולו ללימוד,
42:19הוא למד קבלה, הוא למד את כל הפילוסופיות שיש,
42:22והוא ניסה כאילו להוכיח אותם שמתורות,
42:25הלך בדרך של המורי נבוכים, של הרמב״ב,
42:28והוא ניסה להסביר לנו בצורה שלו, בדרך שלו,
42:32בתקופה שהוא חי בה, תקופה של איינשטיין וכל זה,
42:35שהוא ניסה להתנגח איתם, הוא ניסה להתלמהם טועים,
42:38הוא היה דבר מאוד מאוד גדול,
42:39מבחינת הכוח השכלי שלו.
42:42אז הוא ניסה להוכיח בדרך שלו, איך מגיעים להשגת הממדים האלה,
42:46בדבר, אז מה שאני נוקח אימנו זה רק תמונה.
42:51מה?
42:52הוא פה ושם נותן קצת קבלה, הוא לא ממש מסביר,
42:56הוא לא ממש, הוא הולך את פי הקבלה ממש,
42:58אבל הוא נותן קבלה, חושבים שהיא יודע קבלה.
43:01אז יש פה ספר, הספר הזה נקרא תורת הממדים לאין ספורות,
43:05הוא, יש לו מהלך אחר, הוא רוצה להגיד שיש אין קץ ממדים,
43:08ואיך מגיעים אליהם על ידי התבננות.
43:11אני קראה לי את הספר, חלק גדול ממנו,
43:13חלק גדול ממנו הוא מתמטי, הוא לא מתאים לדור הזה בכלל,
43:15הספר מאוד מאוד קשה, מאוד מאוד קשה לקריאה,
43:18ממוחד שהוא גם בוסס לכל מיני נוסחאות ואינים שיהיו פעם,
43:21לפני מהשנה במדע,
43:23אבל עדיין,
43:24הוא מביא פה תמונה, אני אראה לי את התמונה.
43:26בתמונה הזאת,
43:28אני אסביר מה זה התמונה הזאת.
43:30מה?
43:31אוזני אמן.
43:31יפה מאוד.
43:32יש לנו פה ארבע אוזני אמן,
43:34שהוא לא תכבין להגיד אוזני אמן,
43:36זה הוא תכבין להוויתה טוב לפורים.
43:39הוא הביא ארבעה משולשים,
43:41ארבעה משולשים, אתה רואה?
43:45בתמונה הזאת,
43:46יש ארבעה משולשים,
43:49ככה אתה רואה?
43:52ארבעה משולשים,
43:53אבל ככה אני לא רואה.
43:55ארבעה משולשים האלה,
43:57יש לנו פרוחה שתיים שלוש, ארבעה,
43:59אני אסביר את זה בעל פה.
44:00שתיים עליונים, שתיים תחתונים
44:04בעליונים הוא כתב
44:05אלף ואלף
44:07בתחתונים בית ובית, גדול וקטן
44:09עכשיו אם אתם מסתכלים
44:11על המשולשים האלה
44:13יש להם בפנים
44:14מה?
44:16עם אותו גודל
44:17וההבדל הוא שהם כאילו המשולש הזה נמצא פה
44:20המשולש הזה נמצא פה
44:23כאילו תהפוך אותם
44:25פה הוא שם את המשולש הזה פה
44:26הפסים באמצע והכיוון
44:28הוא קצת שונה
44:29בין זה לזה, זאת אומרת זה הוא שם פה
44:31את זה הוא שם פה, לבית את זה, את זה היה אותם משולשים
44:33אותה שתי משולשים, פעם פה פעם פה
44:35בסדר? עד לפה הכל
44:37לחמד ויפה
44:39עכשיו תגיד לי בסדר
44:40הבנו משולשים, אז
44:42עםרי פעם זה היה מעניין, אתה מעור passion мечולשים
44:44לפני 100 שנה היה לא היה במה לצייר
44:46возду ש LU أنך לחשבים
44:49לא צריך לצייר כלום, לא הכוונה היא כזאת
44:51אם אתה לוקח
44:53כותל
44:54הוא צריך להיות קצל יותר דק מזה ולבן
44:56אבל לא חשוב, אתה לוקח כותל כזה
44:58זה מה שאני מצדתי.
44:59אתה מעמיד אותו
45:02בדיוק באמצע של המשולשים ככה,
45:04בין המשולשים.
45:06זאת אומרת,
45:07שפה אני רואה את האף הזאת,
45:08פה אני רואה את האף הזאת,
45:10והכותל בדיוק באמצע,
45:12אותו דבר גם לגבי הבאת והבט פה,
45:14ואני אשם את הפנים שלי כאן,
45:16שעין אחת מסתכלת לפה,
45:17ועין אחת מסתכלת לפה.
45:19זה קשה primarily.
45:19לא קשה בכלל,
45:20סתכל ככה.
45:22נגיד, זה ככה?
45:23אני אשם ככה,
45:23אני אשם את הרוס לי ככה.
45:25הבנתם?
45:25ככה, הבנתם?
45:27חיצנו ככה
45:31ברגע שאני עושה את זה
45:32העין הזאת
45:34כל עין תקבל משולש אחר
45:38ברגע שהעיות והם נפרדים
45:40אחד מהשני ואני לא רואה אותם בתוך שתיים
45:41בגלל הכותל
45:43במוח הוא ייתן לי את זה בתור משולש אחד
45:46בעל שלוש ממדים
45:47זאת אומרת, פה ממחיש לנו
45:50את העניין איך שתי ממדים
45:51הופכים להיות שלוש
45:52אתה תראה את המשולש הזה בתור פירמידה
45:56אמנם לא ברמה
45:57כמו שהיום עושים תלת ממד
45:59אבל תראה את זה בתור תלת ממד
46:02עכשיו, אם אני אופך את זה לכיוון הזה
46:04אני אראה פירמידה לכיוון ההפוך
46:07זאת אומרת, יהיה פירמידה שהכיוון bijvoorbeeld объירים
46:09פירמידה שהכיוון הזה לכיוון הזה
46:11למרות שזה סתם הכל דף
46:14זאת אומרת, בגלל שהעין שמקבל את דו ממד
46:17ופה דו ממד
46:18היא מקבלת את זה באופן
46:20בזווית הנכונה
46:21אתה צריך לשחק עם הזווית שזה בדיוק המקום
46:23אז מה שהעיניים קולטות ומעבירות לבפנים
46:28זה נותן לי מבנה של פירמידה בעלת שלוש מימדים
46:30זאת אומרת אני אראה פה כאילו יש לי מרחב בתוך הדף הזה
46:33אבל אין מרחב, זה סתם דף של שתי מימדים
46:36אז רק בא להמחיש לך שאתה רואה בשתי מימדים
46:39ואתה תופס במחשבה שלך שלוש
46:43מזה אנחנו לומדים, שרוצה למשוך ולהסתכל קצת
46:46מזה אנחנו לומדים שיש לנו מרחב
46:51שנעשה איפה? במוח, בשכל
46:54אבל באמת בחוץ אנחנו לא יודעים
46:59זאת אומרת כל מה שאני יודע במרחב
47:01לפחות בלי קשר לגוף אלא רק דרך העיניים
47:04הרי העיניים מביאים לי מרחב
47:05אבל באמת העיניים מביאים לי בסך הכל מסך כזה קטן שיק
47:09זהו, לא יותר מזה
47:11היום מביאה לי מסך קטן ועוד מסך קטן
47:14וכל השאר העולם, המרחב, העניין
47:17נעשה את זה בתוך המוח
47:19שזה בתוך ההתבנות של השכל
47:21אז זה קיים או לא קיים?
47:21שנקרא מקום
47:22יפה מאוד
47:23אתה התקדם את הצעד אחד קדימה
47:25ועוד הגעתי אליו
47:26זאת אומרת
47:27מה שנקרא מקום
47:31זה בטוח תוצאה של ההתבנות של השכל שלי
47:35כמו שאמרתי קודם, מה שנקרא זמן
47:37זה בטוח תוצאה של בינות של השכל שלי
47:40למרות שבחוץ אני לא יודע אם יש זמן
47:42מה יש בחוץ? תנועה של העצם המתהווה
47:45שאין לו עבר ואין לו עתיד, יש אותו
47:50ומה שאני אעשה בתור זמן שאני מחבר את הזיכרון עם הזיכרון את מה שהיה קודם
47:54וציפייה לעתיד את מה שעומד לבוא עם מה שאני רואה ואני יוצר זמן
47:58ואני מחלק את זה בתור סרגל של מחשבה לדקות ושעות
48:02ואז אני יוצר לי בתוך המחשבה סרגל
48:05והסרגל הזה זה הזמן שלי
48:08אבל זה הכל נעשה אצלי
48:11ובחוץ אני לא יודע עדיין
48:13אני לא אמרתי שלא, אני אמרתי אני לא יודע
48:15מה שבטוח זה ימצא אצלי בפנים
48:17אותו דבר גם פה
48:18מה שאני מקבל מהחושים זה לא מקום
48:22זה ידע
48:24זה ידע שהוא מופיע אפילו בשתי ממדים בלבד
48:28מה שזה עושה אצלי בתוך הראש אוטומטי
48:31בגלל זה קשה לאנשים לעבור מהשלב הזה לשלב הזה
48:34זה יוצר לי מקום
48:36שיש בו שלוש ממדים
48:38שיש בו עצמים שיש להם ריח, טעם, חוש והכל
48:41והכל מוחובר שנקרא עולם אחד
48:43ואתה מתנהל בו בקלות
48:45למרות שהוא כל כולו נעשה בתוך השכל
48:49מה הרבה חותב להגיע שמקום וזמן זה רק פה בעולם הזה
48:54לא
48:54ברגע שאני מבין את זה
48:57לא, לא, בכלל לא
48:59ברגע שאני מבין את זה
49:01אם המקום
49:04המבנה של השלוש ממדים
49:06הוא נעשה כתוצאה מהמחשבה שלי בלבד
49:09אז מי אמר שיש לי גוף
49:13זאת אומרת כדי שאני אסיק
49:15שיש גופים בעולם
49:17אני צריך להסיק שיש גם מקום בעולם
49:20שהגופים האלה נמצאים בו
49:23אבל עדיין אני לא יודע אולי אין גופים בעולם
49:25אולי זה הכל במחשבה שלי
49:27אולי המחשבה שלי שקיבלה את הנתונים האלה
49:29היא עשתה עולם שיש בו גופים, במקום ורבה עניינים
49:32זאת אומרת
49:33אני מה שאני כן יכול לדעת
49:36אני מה שאני מנסה לקחת אתכם זה מה אני כן יכול לדעת
49:39מה אני לא יכול לדעת
49:41אני לא יודע, אולי כן, אולי לא
49:43אולי יש מקום בעולם
49:44עובדה שמאחורי אחרי יושב הבן שלי
49:46אז אני יכול להבין שאולי כן, אולי לא
49:48אולי באמת במציאות של העולם
49:50זה לא מקום, זה משהו אחר וככה אני מבין
49:52את המציאות הזאת
49:54אולי זה רק מחשבה
49:56אולי אני נע בתוך מציאות
49:58של מחשבה ובמציאות של מחשבה
50:00ככה הדברים עומדים
50:01ואני מבין את זה בצורה של מקום
50:04כי מה שאני למד מכל זה
50:06שצורת המקום היא אצלי בינתיים
50:08בחוץ אני לא, אולי יש מקום אולי לא
50:11זאת אומרת אני רוצה להבין
50:12מה זה מציאות המקום שנמצאת בחוץ
50:15ולמה
50:15ונחזור, כבר רוונו את הזמן
50:18ולמה, בגלל שהמציאות של האדם
50:21אמרנו היא מורכבת
50:23משני סוגים של מקומות
50:24מקום פרטי בתוך הגוף
50:27כך הוא תופס עצמו ביחס
50:29הסטנדר, ביחס לבני אדם
50:30ומקום כללי במרחב
50:32כך הוא תופס עצמו ביחס
50:35למרחב, אבל
50:36איות והוא המרכז
50:38והוא חושב את המקום
50:40יוצא שגם המקום הכללי
50:42וגם המקום הפרטי
50:43הם אצלו בתוך המחשבה
50:46ואז יוצא שגם העצמים
50:48שנמצאים אצלו הם בתוך
50:50מחשבה
50:52ויוצא שהכל מחשבה
50:57זה
50:58שאתה יכול, שאתה מבין
51:01שהמציאות שאתה מופיע
51:02שאתה חי בה, אין בגוף
51:04זה התפשוט הגשמיות
51:06שאתה מבין
51:08שזה מציאות של מחשבה
51:10רגע, אבל אני מרגיש שאני כבד
51:12אכלתי הרבה, קשה לי לזוז, הנה יש גוף
51:14זה כבר עבודה שלך
51:16איך אתה מתחיל לתבונן איך עושים
51:18התפשוט את המחשבה
51:20איך מסגים, איך אני יכול לעכשיו
51:22אני הבנתי שככה, שבאמת המקום
51:24נמצא בתוך המחשבה
51:25אבל אני רואה דברים שהגוף הם
51:27זה דברים של גוף
51:29זאת אומרת, יש פה משהו שמונע
51:31אני להבין שהכל מחשבה
51:32כי אתה יכול להתחיל
51:35להבין קבלה אם אתה לא יודע
51:37לעשות התפשטות הגשמיות
51:39שאין גשמיות
51:41זה לא באמת קיים
51:43זה צורה בתוך מחשבה
51:46מי נותן את הגוף?
51:48מי נותן את הטיפה בתוך הגוף?
51:51לדוגמה, אתם יודעים מי מביא את הגוף?
51:53הבינה מביאה את הגוף
51:54הבינה
51:55הבינה מביאה את הגוף
51:57היא מביאה את הגולם
51:59זאת אומרת, אנחנו, הקבלה
52:01מדברת על מקום
52:03של התבוננות שהוא מעל ראשי הפילוסופים
52:06אני אשרמחי כמו פילוסופיה
52:08אבל אתה לא תוכל להבין איפה הקבלה מדבר
52:11אתם לא תבין את הדברים האלה
52:13מה זה בינה נושא מקום?
52:14מה זה המילים האלה?
52:16מה זה בינה המסדבקת עם חוכמה או סגולם?
52:18מה זה המילים האלה?
52:19בינה לא קשורה לגוף
52:22אם אתה לא תגיע להבנה
52:24מה המציאות האמיתית שלך של מחשבה
52:27לא תוכל להתקדם
52:30תוכל להגיע לי
52:31מה אתה מעריך? מה אתה מעריך?
52:32אז אתה לא חייב להיות פה
52:34למה?
52:34כי זה לא מעניין אותך
52:36לא מושוך אותך להגיע לדבר עצמו
52:38וזה מה שהרמבה אומר
52:39אם אתה לא תשיג את זה, את עצמך, את הכי קרוב אליך
52:42אין לך לאן להתקדם
52:44זה הבן אבלים
52:45זה סתם דמיונות הוא אומר
52:46סתם, חבל הזמן
52:48אתה חייב להשיג את הכי קרוב כדי להתקדם headline
52:50הכי קרוב שיכול להיות
52:53ואז אתה מתחיל להבין
52:54זה הכל מחשבה
52:56רגע, אין מקום, אין עולם
52:57יש, אבל אני לא יודע איך לקרוא לו
52:59אני לא יודע באמת אם יש, אין, מהו
53:00בואו נפתח ספרים, נראה באמת מה אמרו
53:03אני יודע שיש אותו אצלי, אבל אני לא יודע מה שבאמת בחוץ
53:07והפעם הבאה אנחנו ננסה לראות
53:09מה אומר הרמב״ם
53:11על מקום פרטי
53:12ומקום במרחב
53:14מה שנשתמש לי במושגים האלה
53:16אחר כך נראה מה אומר רבנו ערי על עניין של מקום
53:18ואחר כך נראה לאן להתקדם עם זה
53:20יש הרבה לאן להתקדם עם זה
53:22עד כאן